רק ציווי אחד

לשכת שקד

כדי להתמודד עם תכניות השמאל לחלוקת הארץ ומסירת שטחים, היה צורך בתכנית מדינית עדכנית.

איילת שקד
חברת כנסת, שרת המשפטים בעבר
16-02-2020

“באין חזון ייפרע עם“, כתב שלמה המלך בספר משלי, וצדק. ולנו בעניין ההתיישבות יש, תודה לאל, חזון. החזון הזה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה במעשים בשטח. בניית עוד בית ועוד בית. הקמת עוד יישוב ועוד יישוב בארץ האבות.
 
אך כדי להתמודד עם תכניות השמאל לחלוקת הארץ ומסירת שטחים, היה צורך בתכנית מדינית עדכנית. לכן בשנת 2012 הנחנו, בנט ואני, על השולחן את "תכנית ההרגעה". הרעיון המרכזי בתכנית שלנו היה ונותר החלה מלאה של הריבונות הישראלית בשטחי C באמצעות סיפוח השטחים האלה למדינת ישראל. בדרך הזו נבטל כל הבדל בין ישראלים המתגוררים בחברון לאלה המתגוררים בתל אביב. דין אלון מורה כדין רעננה.
 
הצענו פתרונות גם לשכנים שלנו. האוכלוסייה הערבית המועטה יחסית המתגוררת במקומות אלה תקבל אזרחות ישראלית מלאה, לאחר בחינת מסוכנותה, ותקבל תעודת זהות כחולה. ישראל בת תשעה מיליון אזרחיה יכולה להכיל זאת, בתמורה לקבלת תא שטח גדול, וזאת בלי לשנות את אופייה הייחודי כמדינה יהודית ודמוקרטית.
 
אמרו שאנחנו הזויים, משיחיים ומנותקים מהמציאות.
 
בג' בשבט התש"פ התחולל מהלך היסטורי. התאריך הזה ייזכר בדברי הימים של העם היהודי כיום שבו נשיא המעצמה הגדולה בעולם הכיר בזכותנו הנצחית לריבונות במולדתנו. באותו ערב בבית הלבן, אמירתנו הנחרצת כי עם אינו יכול להיות כובש בארצו קיבלה גיבוי רשמי מבעל הברית האסטרטגי שלנו.
 
כעת עלינו מוטלות הזכות והחובה להחיל את הריבונות שלנו בכל מקום שניתן. בתחילה, על פי המתווה של הנשיא טראמפ, בכל בקעת הירדן וצפון ים המלך, ובכל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. החלת הריבונות הזו צריכה לבא לידי ביטוי בכל המישורים, המדיני, המשפטי, הביטחוני והמעשי. משמעות הדבר היא סיום מלאכת השוואת החקיקה בשני צידי הקו הירוק, מלאכה בה התחלתי כשרת המשפטים, הבטחת הביטחון בכל הדרכים המחברות בין היישובים, כדי לאפשר תנועה חופשית ובטיחותית, ובנייה של בתים ומוסדות, של תשתיות מודרניות ושל אזורי תעשייה, פארקים טכנולוגיים ומרכזים מסחריים. אני מאמינה שאם נפתח ונבנה בכל היישובים היהודיים, ההכרה בריבונות שלנו גם בחלקים נוספים של הארץ תבוא גם היא.
 
זהו לא הזמן לפלפולים משפטיים. זהו הזמן להחלטות ומעשים אמיצים. כיום יושב בבית הלבן נשיא שהוא ידיד אמת של ישראל, כפי שהוא הוכיח בשורה של מעשים. הוא מוקף ביהודים אוהבי ישראל ונסמך פוליטית במידה רבה על האוונגליסטים תומכי ישראל. זוהי הזדמנות שייתכן ולא תחזור.
 
באותה נשימה, אנחנו ב'ימינה' אומרים בקול ברור: יש גם דברים בעייתיים במתווה שהציג הנשיא טראמפ. איננו מזלזלים בסכנה הטמונה בקבלה, אפילו עקרונית, של רעיון הקמת מדינה פלסטינית, גם אם הוא מותנה בשורה של תנאים שהפלסטינים לעולם לא יימלאו.
 
נקודת המוצא שלנו הייתה ונותרה שהקמת מדינה ערבית ביהודה ושומרון מסוכנת ובלתי אחראית. ירי הטילים מעזה לעבר ישראל ישכפל את עצמו, וביתר שאת, מיהודה ושומרון. והפעם לא תהיה נקודה בישראל שלא תהיה חשופה לפגיעה מטילים. בסיטואציה כזו נמל התעופה בן גוריון יופקר לחסדיהם של ארגוני הטרור. אם חלילה תקום מדינה עוינת שכזו, ירושלים וכפר סבא יכונו “עוטף יו“ש“. זו תהיה הקמת איראניסטן בלב מדינת ישראל. ולכך, כמובן, לא נסכים.
 
אך ממשלת ישראל לא נדרשת לקבל את התכנית. האמריקאים מסתפקים באמירת ה"כן" הכללית והאישית של נתניהו בנאומו לשאת ולתת בעתיד על בסיסה, אם וכאשר הערבים יקיימו את התנאים שהוצבו להם. ממשלת ישראל נדרשת - ומפלגת ימינה תדרוש - להחיל וליישם את הריבונות הישראלית בכלל היישובים היהודים.
 
ולהערכתי, ברור גם לממשל טראמפ שהפלסטינים, שכבר דורות מחונכים על ברכי ההסתה נגד היהודים והמדינה היהודית, לא יקבלו את התנאים בתכנית. עלינו לפעול מדינית וציבורית לוודא שאין שחיקה בתנאים האלו, ושאין התעלמות מהמשך הסרבנות, ההסתה והטרור של הפלסטיניים.
 
ודבר נוסף, המתווה האמריקאי מעניקה רוח גבית למערכה שהכריזה עליה מפלגת ימינה בשטחי C. עלינו לפעול בכל האמצעים כדי להפסיק לחלוטין את הבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית בשטחים הללו.
 
**
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור ניסו לשכנע את ממשלת בריטניה להקים גדוד עברי לוחם במסגרת הצבא הבריטי. הם האמינו שגדוד כזה יקנה לגיטימציה ואמינות לרעיון של מדינה יהודית בעתיד; רק כך - דרך קביעת עובדות בשטח.
 
הקטע הבא מופיע בביוגרפיה של ז'בוטינסקי:
 
"לונדון, חדר קטן, אור עמום. יוסף טרומפלדור פורס לפני את הרעיון הנפלא והפשוט כאחד של תנועה חלוצית. וכך הוא אומר: "אנחנו זקוקים לאנשים ונשים אשר יהיו מוכנים לתת הכל, כל מה שאדמת ארץ ישראל זקוקה לו. דור שלא יהיו לו אינטרסים אישיים, אלא יעמיד עצמו כאותו מוט ברזל פשוט, שניתן לעצב אותו לכל דבר הנחוץ למכונה הלאומית. האם חסר גלגל? הבה ואהיה לגלגל' האם חסר לנו מסמר? בורג? גלגל תנופה? קחו אותי.
 
"האם צריך לחפור? אני אהיה לאת החפירה. קחו אותי. אעשה כל מה שנחוץ. אין לי אמונה משלי, לא פילוסופיה, לא רגשות. אין לי אפילו שם. אני האידיאל הטהור של שירות לרעיון, מוכן לכל דבר. אין גבולות לנכונות שלי. אני מכיר רק ציווי אחד – לבנות."
 
'אבל', אני אומר לטרומפלדור, 'אין אנשים כאלה'.
'תראה שיהיו'"
 
104 שנים אחרי, אני יכולה להגיד בפשטות: יש לנו אנשים כאלה. אנשי ההתיישבות הם בדיוק אותם האנשים המסורים והחלוציים שרואים בבניין הארץ משימה לאומית ואמתית. חייהם הם שליחות יוצאת דופן למען ארץ ישראל ומפעל ההתיישבות. הם מלמדים אותנו לקבוע את המציאות בשטח.
 
וגם אני למדתי מהם. למדתי מטרומפלדור ולמדתי מהמתיישבים המדהימים. גם אני עסקתי בתקופתי במשרד המשפטים בקביעת עובדות (משפטיות) בשטח.
 
קידמתי את החלת מנגנון "תקנת השוק" ביהודה ושומרון שהביא להסדרת כ-2,000 בתים; הקמתי מחלקה ייעודית שמטפלת בהשוואת החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון; רשמנו בטאבו יותר מ-850 דונמים של אדמות כפר עציון על שם קק"ל כדי לשמר את הריבונות הישראלית במקום; חוקקנו את "תקנות הבקעה" שמגנות על חקלאי בקעת הירדן מפני תביעות סרק של ערבים; הקמנו מנהלת למתן שירותים אזרחיים לישוב היהודי בחברון ועוד ועוד ועוד.
 
מפלגת ימינה מחויבת למהלך של החלת הריבונות ומובילה אותו. היא רואה בו המשך ישיר לחזון הציוני של ז'בוטינסקי וטרומפלדור. היא התשתית המשפטית לציווי הגדול: לבנות. לא מחר. לא אחרי הבחירות. היום.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות: דברי גלנט – ביטוי להפיכה צבאית
מערכת ריבונות
16-05-2024
תנועת הריבונות רואה את דבריו של שר הביטחון המקבל את עמדת ראשי הצבא בניגוד לעמדת ראש הממשלה כביטוי להפיכה צבאית המקדמת רעיונות ברוח אוסלו.
ריבונות - כתב עת מדיני
לקראת יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל
מערכת ריבונות
13-05-2024
בפניכם מכתבה של תנועת הריבונות לפעיליה ותומכיה בפרוס יום העצמאות ה-76 לתקומתה ולהקמתה של מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
נפרדים מגרשון אלינסון ז"ל, מראשוני מתעדי ההתיישבות ביהודה ושומרון
מערכת ריבונות
12-05-2024
תנועת הריבונות נפרדת מאחד מוותיקי ידידיה, ידיד ההתיישבות שליווה את פעילות התנועה מימיה הראשונים מתוך הבנת עומק החזון והמחוייבות אליו. גרשון אלינסון ז"ל הלך לעולמו.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות לימין צו 9
מערכת ריבונות
13-05-2024
פעילים מטעם תנועת הריבונות חברו לאנשי תנועת 'צו 9' בחסימת מעבר משאיות הסיוע לרצועת עזה. ריבונות ועצמאות 76.
ריבונות - כתב עת מדיני
כל יום שחולף בלי שהשגנו את הדבר הבא מחליש את ישראל
מערכת ריבונות
06-05-2024
החלת ריבונות על יהודה ושומרון וכיבוש רצועת עזה יסירו מעל צווארנו את החרב הפלסטינית, אך לשם כך צריך קודם לנפות את האחראים למחדל. מאמרו של פרופ' אריה אלדד במעריב.
ריבונות - כתב עת מדיני
​תנועת הריבונות: דברי טראמפ - רוח גבית לריבונות. הגיעה שעת המעשה
מערכת ריבונות
02-05-2024
תנועת הריבונות מברכת על דברי נשיא ארה"ב לשעבר הרואה ברעיון שתי המדינות מהלך בלתי ישים, ומביעה תקווה לקידום האלטרנטיבה המתבקשת, ריבונות ישראלית מלאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות: צעדי הרש"פ מחייבים - ריבונות
מערכת ריבונות
30-04-2024
בתנועת הריבונות מחזקים את קריאת שר האוצר לראש הממשלה להגיב בתוקף לצעדיה של הרש"פ, להביא לקריסתה ולהחיל ריבונות ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך (בערך) זה נראה ללא ריבונות בבקעת הירדן
מערכת ריבונות
21-04-2024
צפו בסרטון נוסף שהפיקה תנועת הריבונות, והפעם ה"ראיון" עם המבריח האיראני שגילה גבול ארוך נטול ריבונות בדרכו לחבריו ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
פסח – בקעת הירדן - ריבונות
מערכת ריבונות
19-04-2024
בפניכם מכתבה של תנועת הריבונות לתומכיה בארץ ובעולם על רקע קמפיין הקריאה לריבונות בבקעת הירדן ולכבוד חג הפסח.
ריבונות - כתב עת מדיני
בקעת הירדן – מנעולה של ארץ ישראל!
מערכת ריבונות
10-04-2024
פעילי תנועת הריבונות חברו לאירוע לציון יום י' בניסן, יום חציית בני ישראל את הירדן. הקריאה מתחזקת: ריבונות ישראל על בקעת הירדן היא הכרח.