לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

הרב דרוקמן: החלת ריבונות היא מצוות עשה

צילום: לשכת הרב

למה התכוונו חז"ל כשהורו לקרוע קריעה אל מול ערי ישראל בחורבנן? האם מדובר בבניינים חרבים או במשמעות אחרת לחלוטין? הרב חיים דרוקמן על חובת הריבונות כמצוות עשה.

"לא יאומן. חזרנו הביתה. איזה ספקות יש לנו לגבי מקומות שאליבא דכל הדעות הם ארצנו אלפי שנה? איך אנחנו לא מחילים עליה את הריבונות שלנו? מה ההבדל בינם לאזורים אחרים? מה, הם פחות ארץ ישראל מגוש דן?"

"מאיימים עלינו באיומי סרק של דמוגרפיה? מאיימים עלינו בהם מאז מלחמת ששת הימים. מה יש לחשוש מהאיומים הללו? צריך לדאוג ליותר עלייה שתבוא, אבל לא צריך להיבהל מאיומים. עם ישראל הוא עם קשה עורף, וככזה הוא אינו נבהל מאיומים".

שיח הריבונות עם הרב דרוקמן הוא לפני הכול שיח תורני הלכתי. עוד לפני הסוגיה הדמוגרפית והביטחונית מדובר בציווי קדום שעלינו ליישם ככל מצווה ממצוות התורה. 

בראיון לגיליון 3 של 'ריבונות' נשאל הרב מהו חזון היעד לגבי יהודה ושומרון ומיד ניתן לשמוע את הפליאה בקולו על עצם העלאת השאלה. "התורה היא זו שמצווה אותנו את מה שצריך להיות. אנחנו לא נמצאים כאן במקרה אלא משום שהקב"ה קבע שזהו מקומנו וציווה אותנו בתורתו במצוות יישוב ארץ ישראל".

"במצווה הזו יש שני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא ריבונות, 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה'. המצווה הזו תובעת מאיתנו שלא נעזוב את ארץ ישראל ביד זולתנו מהאומות או לשממה, כלומר יש לנו מצוות עשה שלא לעזוב את ארץ ישראל לשלטון של עם אחר. אנחנו צריכים לדאוג שהארץ תהיה בשלטון עם ישראל ולא רק שנחיה כאן. זוהי ריבונות", קובע הרב דרוקמן בפסקנות.

"המרכיב השני הוא התיישבות, שלא נעזבה לשממה. זו מצוות עשה על אף שהיא נאמרת בלשון שלילה 'שלא נעזבנה', המשמעות בפועל של המצווה הזו היא מעשה של התיישבות. חובתנו לדאוג לריבונותינו בארץ ולהתיישבותנו בה. לכך שאפנו במשך כל השנים, אבל אנחנו צריכים גם ליישם ולא רק לשאוף".

כדי לחדד את הדברים מצטט הרב דרוקמן מימרא תלמודית ולפיה הרואה ערי יהודה בחורבנם חייב לקרוע קריעה כאבל על אביו או על אמו. "מהי אותה ראייה של ערי יהודה בחורבנן? יכול אדם לחשוב שהכוונה היא לישובים הרוסים וחרבים, אבל הבית יוסף, רבי יוסף קארו, דן בכך ואומר שהכוונה חורבן אינה להרס וחורבן אלא שאם הם בנויים ונתונים לשלטון זר שאינו יהודי על זה צריך לקרוע קריעה. זהו החורבן, וכך פוסקים הפוסקים אחריו. כלומר ישוב הבנוי לתלפיות שהשלטון בו הוא של גויים על זה קורעים קריעה כי זה נקרא חורבן. הבית יוסף אומר שאיני קורע על החורבן הטכני אלא על החורבן הלאומי, ואם עם ישראל אינו שולט כאן זהו חורבן לאומי".

על כל זאת מוסיף הרב דרוקמן ומדגיש כי "מצד אחד חובתנו לראות את החיוב הגדול של מה שאירע מאז שנת תש"ח שעד אליה ארץ ישראל גם כשהייתה מיושבת היא הייתה חרבה מפני שהיה שלטון זר. מאז קום המדינה במקומות שעם ישראל שולט הארץ נבנתה, וודאי הדברים אמורים גם לגבי יהודה ושומרון, לב ליבה של ארצנו, שצריך לשלוט באזורים הללו ולהביא את ריבונותינו אליהם".

באשר ליחס לערבים המתגוררים ביהודה ושומרון מציין הרב דרוקמן ואומר כי "השאלה אינה האנשים באופן פרטי. השאלה היא מי השולט, אם מדינת ישראל היא הריבונית או לא. זה מה שקובע. מדינת ישראל יכולה לקיים בתוכה גם יחידים שאינם מבני עמנו. הבעיה היא לא מה לעשות איתם אלא מה אנחנו צריכים לעשות, וודאי שאנחנו צריכים להחיל את הריבונות שלנו על כל חלקי ארצנו".

בשיחה עמו חוזרת ונשמעת בקולו של הרב שוב ושוב התמיהה והתהייה על עצם העלאת השאלה ונדמה שבתמיהה הזו חרוז גם לא מעט עצב. "לא יאומן. חזרנו הביתה. איזה ספקות יש לנו לגבי מקומות שאליבא דכל הדעות הם ארצנו אלפי שנה? איך אנחנו לא מחילים עליה את הריבונות שלנו? מה ההבדל בינם לאזורים אחרים? מה, הם פחות ארץ ישראל מגוש דן. על כל מקום צריכים להחיל את הריבונות".

"מה מאיימים עלינו באיומי סרק של דמוגרפיה? מאיימים עלינו בהם מאז מלחמת ששת הימים. מה יש לחשוש מהאיומים הללו? צריך לדאוג ליותר עלייה שתבוא, אבל לא צריך להיבהל מאיומים. עם ישראל הוא עם קשה עורף, וככזה הוא אינו נבהל מאיומים", חותם הרב דרוקמן, וכשהוא נשאל מדוע בתקופה בה כיהן כחבר כנסת לא עלה בידו ובידי חברי כנסת אחרים לחולל את השינוי ולהחיל את אותה ריבונות הוא משמיע אנחה ומפטיר בצער: "היו אז קטני אמונה".

תגובות
678 אנשים צפו בכתבה זאת
0 הגיבו לכתבה זאת
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

24-07-2016

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מה באמת חשב רבין על הסכמי אוסלו
מערכת ריבונות
16-03-2017
ד"ר ז'אק נריה, מי שהיה המוציא והמביא בלשכת ראש הממשלה רבין ז"ל, מגולל בספרו את ההתנהלות בימי הסכם אוסלו, ההסכם אליו התוודע רבין רק לאחר פעילות חשאית של אנשי פרס, ראה בו אסון לאומי אך אולץ להמשיך בו בשל אילוצים פוליטיים.
ריבונות - כתב עת מדיני
ניפוץ 5 מיתוסים שקריים על המדינה הפלשתינית
מערכת ריבונות
08-03-2017
צפו בשר נפתלי בנט מנפץ בכנס ירושלים ה-14 חמישה מיתוסים מוכרים סביב רעיון שתי המדינות והעימות הפלשתיני-ישראלי.
ריבונות - כתב עת מדיני
ביקורת על דברי ליברמן: טועה ומטעה
מערכת ריבונות
08-03-2017
דבריו של השר ליברמן נגד חזון הריבונות מעוררים ביקורת חריפה מקרב חבריו לקואליציה ובקרב חוגים אידאולוגיים.
ראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
כשמוסר, תנ"ך ומדיניות נפגשים
מערכת ריבונות
07-03-2017
האדמה הזו של ערבים? למה? כי הם קיבלו אותה מהתורכים? וכי היא של התורכים? גזלנים קיבלו מגזלנים. זה לא הופך את הארץ לשלהם. בגלל שגורשנו בכוח איבדנו את זכויותינו על הארץ?
ריבונות - כתב עת מדיני
גם בשמאל מחלחלת התובנה: שתי מדינות לא יהיו
מערכת ריבונות
07-03-2017
הסופר א.ב. יהושע תובע מחבריו לשמאל לרענן את מחשבותיהם המדיניות ולהתחיל לחשוב על תכניות אחרות מעבר לרעיון שתי המדינות שהפך בלתי יישים. רעיון הפדרציות הוא אחד הרעיונות שהוא מציג בפני עמיתיו המתקשים לעכל. שוחחנו עם מוביל תנועת הפדרציה על הרעיון.
ריבונות - כתב עת מדיני
'החלת הריבונות היא משימתנו ההתיישבותית'
מערכת ריבונות
27-02-2017
יו"ר מועצת יש"ע מסביר בכנס 'גלובס' את יתרונותיה הכלכליים של הבנייה ביהודה ושומרון ואת הצורך בהחלת ריבונות כבסיס להשוואת תנאי תושבי יו"ש לתושבי שאר חלקי הארץ.
ריבונות - כתב עת מדיני
​הנדל, גליק, דיסקין ואידר בפאנל הריבונות
מערכת ריבונות
21-02-2017
פאנל הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
​'מי שלא מאמין בזכותו על בית אל אין לו זכות בתל אביב'
מערכת ריבונות
17-03-2017
סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, קובעת כי בשנים בהן לא תבענו את הריבונות איבדנו את השיח על הצדק והאמת שבסיפור הישראלי
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות - הכרח למען זכויות האדם והאזרח
מערכת ריבונות
21-02-2017
על ההיבטים האזרחיים והיבטי זכויות האדם של חזון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
​ריבונות – אידאולוגיה, ביטחון וכלכלה
מערכת ריבונות
21-02-2017
ירידה במחירי הדיור בכל הארץ, עידוד עלייה ועוד - חלק מיתרונותיה הכלכליים של הריבונות