לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

מתגבשת תכנית המתאר הראשונה שכוללת גם את יו"ש

צילום: מירי צחי

ההתעלמות המופגנת בתכניות המתאר הארציות של ישראל מיהודה ושומרון צורמת ומקוממת. תמ"א 100 מבקשת לשנות את המציאות, וגם את המפה

לא מעט תכניות מתאר ארציות (תמ"א) מלוות את קיומה של מדינת ישראל, ובהן תכניותיהן של ממשלות ישראל לפריסת הבנייה והתכנון הכולל של מגורים, תשתיות, תעשייה תעבורה ועוד ברחבי הארץ. האחרונה שבתכניות המתאר הארציות היא תמ"א 35 שאושרה בממשלה בשנת 2005 וכוללת את תכניותיה של המדינה לפריסת הבנייה ברחבי הארץ עד שנת 2020.

מבט מהיר על מפות תכניות המתאר הישראליות לדורותיהן מציגות תמונה עגומה ואולי מפתיעה. המפה צובעת בגוונים שונים של תכנוני עשייה, בנייה ופיתוח אך ורק את שטחי מדינת ישראל הקטנה, זו שנבלמת על גבולות הקו הירוק. התמ"אות למיניהן אינן כוללות ולו בדל תכנון ביהודה ושומרון. ממשלות ישראל מאשרות מעת לעת בנייה בישובים או סלילת כבישים וצירי תנועה ביהודה ושומרון, אבל מבט תכנוני כולל המתייחס ליהודה ושומרון כחלק תכנוני בלתי נפרד ממדינת ישראל מעולם לא היה.

על מנת לתקן את המציאות המקבעת את גבולות הקו הירוק כגבולות בלתי עבירים לתכנוניה של מדינת ישראל, חברו ראשי תנועת 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, לאדריכל יורם גינזבורג, ויחד החלו בהכנת תמ"א 100, תכנית המתאר שצופה שלושים שנה קדימה, אל שנת המאה למדינת ישראל, אז, כך מאמינה השלישייה, יכלול התכנון הארצי של מדינת ישראל מבט שונה לחלוטין מזה המוכר כיום. אזור ההר ובליבו ירושלים יקבל את המרכזיות הראויה לו, פיזור האוכלוסייה יהיה מאוזן ונכון הרבה יותר כאשר במדינת ישראל רוב של שמונים אחוז לתושביה היהודים.

בשבועות וחודשים אלה פורטים גינזבורג, קצובר ומטר את תמ"א 100 לתחומים שונים שהתכנית אמורה לתת להם מענה תכנוני כולל, רציני ומעמיק. בין השאר מדובר בתחומי התשתיות, הביטחון, ההתיישבות הכפרית והעירונית, התעבורה, חברה דמוגרפיה ועוד. השלושה מגבשים סביב התכנית הנרקמת שורת מומחים מובילה לכל תחום ותחום, ואלה אמורים להציג בפרק זמן שנקבע מראש פרק מחקרי הבוחן את צרכיה העתידיים של מדינת ישראל בשנת 2048 בכל אחד מהתחומים, כאשר העיקרון המוביל הוא קיומה של ריבונות ישראלית על השטח כולו, ריבונות המוחקת גבולות ישנים ומעוותים שהגבילו את ממשלות ישראל מתכנון משמעותי של אזור ההר, בקעת הירדן ועוד.

בשיחה עם 'ריבונות' מסביר גינזבורג את עיקרי התכנית עליה עמלים הוא ושורת המומחים, כאשר פרטיה המלאים יוצגו לציבור ובקרב מקבלי ההחלטות והמדינאים בעתיד הלא רחוק.

סוף לגמגומים ולייסורים המיותרים

בכותרת תמ"א 100 מופיעים יעדיה המרכזיים ובראשם הפניה מזרחה לעבר ארץ ישראל השלמה כיעד, "לקראת הכרעה סופית אחרי חמישים שנות גמגום וייסורי תופת מיותרים", כלשונו של גינזבורג המוסיף: "תפקידה של תמ"א 100 הוא לייצר מרחב מחייה בר קיימא עבור עם ישראל לדורות הבאים". התכניות כפי שהן כיום, יסביר לנו בהמשך, אינן מאפשרות מרחב מחייה מינימאלי והכרחי עבור מדינה חפצת חיים לאורך שנים.

כשהוא יורד לפרטיו של שלד התכנית מדגיש גינזבורג את החשיבות שהוא מעניק לירושלים כבירתו הממשית של עם ישראל, ובהתאם הוא מוצא ערך מיוחד בהיפוך היוצרות, כהגדרתו, העברת מרכז הכובד של ישראל משפלת החוף אל ההר, ומתוך כך נובעות נגזרות רבות ושונות בתחומים שונים ומגוונים שיצטרכו לעבור רפורמה של ממש בראיית העולם של הנהגת המדינה.

"תפקיד תמ"א 100 הוא לייצר אתוס ומיתוס מאוחדים לעם ישראל בארצו, לקחת את המיתוס התנ"כי היהודי ולשלב אותו עם אתוס הערכים הישראלי למרחב אורגני אחד ללא סתירות פנימיות בין היהודי לישראלי". לשם כך מציב גינזבורג שורת עקרונות בסיס המלווים את עבודת צוותי המומחים שיעסקו באפיקים השונים של היבטי התמ"א החדשה.

בראש ובראשונה הוא מזכיר את הנחיצות בהצבת גבולות פיזיים קבועים לישראל, כאלה שיהוו קווי גבול אדומים על קו הירדן. "מדובר יהיה בגבולות שבהם יכירו אויבינו ובכך גם תיגדע התקווה להקמה עתידית של מדינה פלשתינית אי פעם ממערב לירדן". להערכתו קביעת גבולות שכאלה וראשית תנופת יצירה ובנייה מתוך מבט מלא על ארץ ישראל כיחידה אחת יפיח גם רוח תקווה ונחישות לאומית בעם במקום תחושת החמיצות המורגשת יותר ויותר בשנים האחרונות.

בין סעיפי תמ"א 100 ניתן להתייחס גם להיבט הדמוגרפי. "תפקיד תמ"א 100 הוא לוודא שליטה על הגבולות החיצוניים ועל הטריטוריה הפנימית מול המיעוטים השונים בארץ ישראל ולהביא למצב של בחירה בין נאמנות לעזיבה של כל המיעוטים בארץ ישראל".

עוד בין מטרות התמ"א כאמור גם "מיזרוחה" של ישראל, וגינבורג מפרט: "יש להעביר את מרכז הכובד הלאומי משפלת החוף אל ההר, תוך שחזור התרבות היהודית המקורית שבין הים התיכון לירדן לגב ההר ולספר המדבר". המציאות ה"צלבנית" של ריכוז אוכלוסין על קו החוף אינה בעלת ראייה ארוכת מדינית טווח, ואת נקודת המבט הזו הוא מבקש לשנות, אם כי הוא מדגיש כי לא מדובר בשיבה אל ימי הגמל והבאר אלא ב"שילוב התרבות המערבית והמזרחית ע"פ ערכי היהדות". לדבריו העלייה הלאומית משפלת החוף אל ההר תניב גם היבט תרבותי של "התחברות לזהות היהודית ולנופי תנ"ך קדומים, לאתרים היסטוריים שהיוו את בסיס הטריטוריה התנ"כית, על ידי היאחזות בהר ובנייה מאסיבית עירונית וכפרית למגורים".

גינזבורג רואה ומדגיש כיעד את המעבר הלאומי ממציאות שבה גוש דן הוא ליבה של הארץ ואילו פרוזדור ירושלים נחשב לסרח עודף, למציאות שבה מרכזה של הארץ הוא גוש יהודה וירושלים הבנויה. "מדובר בשינוי פרדיגמת מרכז הארץ, ארגון מחדש של מרכז הכובד הארצי והעברתו מגוש דן לגוש יהודה. לאחר מאה שנות תל-אביב חוזרת ירושלים להיות עיר הראשה של ארץ ישראל. במטרופולין ירושלים יחיו 5 מיליון תושבים ב-18 רובעים שינוהלו תחת עיריית גג אחת. כיום 75 אחוזים מתושבי ארץ ישראל היהודים יושבים במישור החוף. בעתיד 75% מיהודי הארץ יישבו על גב ההר".

התכנית מציבה לעצמה גם רף דמוגרפי שמכפיל את אוכלוסיית הארץ. אם כיום חיים ממערב לירדן בין 10 ל-11 מיליון בני אדם, הרי ש"לקראת שנת 2048, שנת המאה לעצמאות לישראל, יחיו בתא שטח זה 20 מיליון תושבים מהם 80 אחוז יהודים ו-20 אחוזים ערבים, בניגוד למצב כיום שבו 65 אחוזים מהאוכלוסייה הם יהודים".

גינזבורג קובע כי גם פריסת ההתיישבות של האוכלוסייה בישראל צריכה להשתנות. אם כיום 90 אחוזים מתגוררים בישובים עירוניים הרי שהמצב האופטימאלי הוא ש-60 אחוזים יתגוררו בערים ואילו השאר בעיירות ובכפרים שיתפרסו על פני הארץ כולה. לשם כך, הוא מוסיף, על התכנית לכלול מענה לאתגר האדריכלי הכרוך בתכנון ישובים גדולים וקטנים ביהודה ושומרון מתוך כבוד לנופי התנ"ך ושמירה עליהם על אף הבנייה הנדרשת שם.

לתכנית המתאר המדוברת יהיה גם פן ביטחוני חשוב ומרכזי. המומחים שיעסקו בתחום זה, מסביר גינזבורג, "יוכיחו שאובייקטיבית לא ניתן להסתדר ביטחונית בגבולות 67'", וגם בהיבט הכלכלי לא ניתן לעקוף ולהתעלם משטחי ענק שבליבה של הארץ, "לא ניתן להישאר מכונסים כלכלית בגבולות 67', וגם את זה יוכיחו המומחים שיעסקו בפרק הזה של התמ"א".

"עד היום הוצגו עשרות תכניות מתאר ארציות, וכולן התעלמו באופן מופגן משטחי המולדת המקוריים של יהודה ושומרון. אפילו כביש חוצה ישראל מתעלם ועוקף את יהודה ושומרון באופן מלאכותי", מסכם גינזבורג ומדמה את המציאות הקיימת לבית שבו חיה משפחה המקפידה שלא לעבור בסלון הבית, לא להציב בו חפצים וריהוט, ולמעשה להתעלם ממנו על אף גודלו ומרכזיותו בחיי הבית. "אתרי המורשת שלנו ונופי יהודה ושומרון הם הסלון של ישראל ואסור לנו להתעלם מהם".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

23-11-2017

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
סטטוס קוו ביהודה ושומרון - סכנה לאומית!
יהודית קצובר ונדיה מטר
23-04-2018
בעוד ישראלים רבים מתנחמים בתמיכה בסטטוס קוו, קובעים הערבים עובדות מתרחבות בשטח כבסיס למדינת טרור בלב ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
דגלי ריבונות נתלו לקראת חג העצמאות
מערכת ריבונות
17-04-2018
ברחבי יהודה ושומרון נתלו לצד דגלי ישראל גם דגלי ריבונות. ראשי מועצות ביו"ש הצטרפו לתולי הדגלים ולדרישה: החילו ריבונות!
ריבונות - כתב עת מדיני
'החלת ריבונות אינה בהכרח זכות מיידית להצבעה'
מערכת ריבונות
15-04-2018
סגן שר הביטחון אינו מתרשם מהנתונים הדמוגרפים המוצגים על ידי המתפ"ש: נחיל ריבונות ונוכיח שהאמת שונה. ריבונות אינה בהכרח מתן זכות הצבעה
ריבונות - כתב עת מדיני
צעירי האיחוד הלאומי לנתניהו: החל ריבונות
מערכת ריבונות
17-04-2018
3,000 צעירים חתמו על קריאה לנתניהו להחלת ריבונות ביו"ש. הקריאה הוגשה בתום השתלמות ריבונות שקיימו נציגיהם בכנסת.
ריבונות - כתב עת מדיני
בני עקיבא מצטרפת לקריאה להחלת הריבונות
מערכת ריבונות
03-04-2018
תנועת בני עקיבא קיבלה ברוב גדול החלטה הקוראת לממשלה להחיל ריבונות על כל ארץ ישראל. תנועת הריבונות מברכת.
ריבונות - כתב עת מדיני
​הדמוגרפיה ככלי ניגוח!
יהודית קצובר ונדיה מטר
29-03-2018
מה המניע שמביא את המתפ"ש לפרסם את נתוני הלמ"ס הפלשתיני המעוותים והמגמתיים המוסיפים למעלה ממיליון ורבע בני אדם לדמוגרפיה הפלשתינית?
ריבונות - כתב עת מדיני
והגדת לבנך, את חזון הריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
27-03-2018
ריבונות - כתב עת מדיני
מבצע ההסברה של נוער הריבונות בתמונות
מערכת ריבונות
26-03-2018
צפו בצילומי פעילות ההסברה של נוער הריבונות שהתקיימה באתרים שונים בכל רחבי הארץ.
ריבונות - כתב עת מדיני
גלנט: אין ביטחון ללא הבקעה. לבצע ריבונות בשלבים
מערכת ריבונות
26-03-2018
שר השיכון מקדם תכנית בנייה מאסיבית בבקעת הירדן ומסביר בראיון ל'מקור ראשון' את חשיבות הבקעה לביטחון ישראל ואת סכנות המדינה הפלסטינית.
ריבונות - כתב עת מדיני
רוח צעירה בתנועת הריבונות
מערכת ריבונות
22-03-2018