לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

לאן מובילה סערת חוק הלאום?

צילום: מירי צחי

משנחקק חוק הלאום הוא מחייב אותנו החוק חשיבה מבוררת, מהותית ועקרונית: לשם מה הוקמה המדינה היהודית? מה היו מטרותיה? ומה נותר מהן היום?

פשר התעקשותו של ראש הממשלה על העברת חוק הלאום עדיין אינו ברור לחלוטין, אך משנחקק ועורר את סערת הוויכוח סביבו, מחייב אותנו החוק חשיבה מבוררת, מהותית ועקרונית: לשם מה הוקמה המדינה היהודית? מה היו מטרותיה? האם מטרות אלה עודן רלוונטיות גם שבעים שנה אחרי? האם עמדנו ביעדים, או שמא דחינו את העיסוק בכל בעיה שצצה עד שהצטברו כה רבות וכבר לא נותר מנוס אלא לחוקק את חוק הלאום? 
 
שמענו כולנו את ההסבר הנחמד שחוק הלאום נועד לאזן בין "יהודית" ל"דמוקרטית". האמנם? הבה נדבר גלויות, עד כמה היא "דמוקרטית"? האם אנו מוכנים שישובים יהודים יהיו מעורבים (ע"ע מכרזי עפולה וורד הגליל)? האם אנו מוכנים לאבד את הנגב למען הבדואים ואת הגליל למען הערבים? האם אנו מוכנים לקבל ראש ממשלה ערבי?
 
בשנות הקמת המדינה נשמר אופיה של המדינה על ידי הקמת ישובים, קיבוץ גלויות וההגנה על גבולותיה. לעומת זאת, החל מ-1967 השתנו המושגים והתעוותו הערכים. הקמת ישובים מכונה "כיבוש" ואת יהוד הגליל והנגב הס מלהזכיר, שהרי זהו "אפרטהייד" במיטבו. מה אירע לערכי הציונות שבשמם קמה מדינת ישראל?
 
גם אם לא נעמת את עצמנו עם השאלה מה היה קורה אם לא היינו מנצחים במלחמת ששת הימים, עלינו להשיב לעצמנו על השאלה מה היה קורה אם לא היתה מלחמת ששת הימים...? האם היתה בישראל יותר סולידריות יהודית? כיצד היינו פותרים את בעיית הנגב והגליל? האם חוק הלאום היה נחקק? האם רק הכיבוש של 67' משחית והכיבוש של 48' כשר? האם לא היינו עומדים בפני אותן בעיות של אוכלוסיות לא יהודיות הגדלות ודורשות שיוויון?
 
חוק הלאום מוביל אותנו שוב לבירור מעמיק, ואנו באחת מתחנות הבירור. הבירור העמוק השני יגיע כאשר נחיל את ריבונותה של מדינת ישראל על שאר חלקי ארץ ישראל. זהו צעד הכרחי היסטורי לחזרת העם לערש מולדתו, צעד הכרחי לפיזור אוכלוסיה אשר צפויה לעמוד בשנת 2048 על כ-20 מיליון איש, זהו צעד הכרחי ביטחוני.
 
לאושרנו, ברוב היהודי של מדינת ישראל שולט ההיגיון הבריא, בעוד מהומת הסרק של השמאל השולט בתקשורת, באקדמיה ובבתי המשפט רעשנית יותר ונשמעת יותר. הימין החל לשלוט, ובקרוב נראה צעדים לאומיים-ציוניים נוספים המובילים אל יעודה של המדינה – מדינה לעם היהודי בארץ מולדתו, ארץ ישראל.

(המאמר פורסם לראשונה בעיתון 'בשבע')

תגובות
תגובות בפייסבוק
יהודית קצובר ונדיה מטר
ראשי 'נשים בירוק' ומקימות תנועת הריבונות

יהודית קצובר ונדיה מטר הן ראשי תנועת 'נשים בירוק' ומקימות תנועת הריבונות

09-08-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
הכומר אבמה לטראמפ: תמוך בריבונות ישראל על יהודה ושומרון
מערכת ריבונות
18-04-2019
במכתב ששיגר קורא הכומר אנתוני אבמה לנשיא ארה"ב שלא לשעות ללחצים ממדינות אירופה וארגונים רפורמיים לבלימת חזון הריבונות הישראלית ביו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
פסח תשע”ט- מכתב לידידינו
יהודית קצובר ונדיה מטר
17-04-2019
ריבונות - כתב עת מדיני
תא"ל במיל אביבי: ריבונות ומדינה ערבית בסיני
מערכת ריבונות
14-04-2019
תא"ל במיל' אמיר אביבי: נסיגות יובילו למדרון חלקלק ולמאבק על הנגב והגליל. הפתרון המדיני נמצא בריבונות על יו"ש ובהרחבת עזה לכיוון סיני.
ריבונות - כתב עת מדיני
הצהרת הריבונות הובילה לניצחון!
מערכת ריבונות
14-04-2019
תנועת הריבונות מברכת את ראש הממשלה על ניצחונו וקוראת ליישום הבטחתו להחלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון
ריבונות - כתב עת מדיני
הכירו את תמ"א 100 - ההיסטוריה מתרחשת
מערכת ריבונות
08-04-2019
הכירו את השלבים המתקדמים של תכנית המתאר הראשונה הכוללת את יהודה ושומרון כחלק ממדינת ישראל. הריבונות הלכה למעשה.
ריבונות - כתב עת מדיני
"המפקדים" הסירו סרטון נגד הריבונות
מערכת ריבונות
08-04-2019
בעקבות טענות להפרת זכויות יוצרים ולשימוש פוגעני בקטעי וידאו של תנועת הריבונות הוסר סרטון של 'מפקדים לביטחון ישראל'.
ריבונות - כתב עת מדיני
מברכים על דברי נתניהו, אך בזהירות
מערכת ריבונות
07-04-2019
ריבונות - כתב עת מדיני
'אנחנו לפני יום כיפור למדינת ישראל'
מערכת ריבונות
08-04-2019
אורית סטרוק ברב שיח בנושא ריבונות: ביום הבחירות נכריע אם לריבונות אם לנסיגות. החשש: טראמפ יציע מדינה פלשתינית תמורת ריבונות בגושים.
ריבונות - כתב עת מדיני
הנוער מעניק את אות מגן הריבונות להנהגה
מערכת ריבונות
04-04-2019
שרים וחברי כנסת קיבלו מידיהם של נציגי נוער הריבונות את אות 'מגן הריבונות' בעקבות פעילותם בקדנציה החולפת
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות: אם בישראל רוצים אין זו אגדה
מערכת ריבונות
22-03-2019
בתנועת הריבונות מברכים על הצלחת המאמצים מול הבית הלבן בסוגיית ריבונות ישראל ברמת הגולן ורואים בהצלחה זו הוכחה לכוחה של ישראל לשנות עמדות בוושינגטון ובעולם.