'ריבונות ביהודה ושומרון - אינטרס אמריקאי'

תנועת הריבונות

ציר ישראל לשעבר בוושינגטון: דברי השגריר פרידמן על ריבונות ישראל ביהודה ושומרון מבטאים את האינטרס האמריקאי החפץ ביציבות אזורית התלויה בריבונות הישראלית.

מערכת ריבונות
13-06-2019

ציר ישראל לשעבר בוושינגטון, הדמוגרף יורם אטינגר, חבר צוות הנהגת תנועת הריבונות, מנתח את המניעים לדבריו של שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, אודות זכותה של ישראל להחיל את ריבונותה לפחות על חלק מיהודה ושומרון.
 
בראיון לערוץ 7 קבע אטינגר כי מאחורי דבריו אלה של פרידמן, דברים שעוררו סערה רבה בזירה הפוליטית בישראל, נמצא האינטרס האמריקאי המבקש לראות ריבונות ישראלית יציבה ביהודה ושומרון.
 
"השגריר פרידמן מייצג בראש ובראשונה אינטרסים אמריקאיים. טראמפ לא היה משאיר את פרידמן כשגריר בישראל אלמלא הוא היה סבור שפרידמן משרת את האינטרסים האמריקאים, וכאשר הוא מדבר על זכות הריבונות ביו"ש ובירושלים הוא מעביר מסר שריבונות כזו היא קידום אינטרסים אמריקאיים במזרח התיכון ובכלל ובאופן ספציפי בנוגע לממלכה האשמית ולממשל במצרים. כך גם לגבי ההכרה בירושלים כבירת ישראל, לגבי העברת השגרירות וההכרה בריבונות ישראל בארה"ב, סגירת שגרירות אש"ף בוושינגטון והפסקת תקצוב אונר"א", קובע אטינגר.
 
בדבריו מוסיף אטינגר ומדגיש כי כל הצעדים הללו "לא נועדו להתחנף לישראל וידידותיה אלא לקידום אינטרסים אמריקאיים".
 
"האינטרס האמריקאי מבחין בין נושאים מרכזיים למשניים ושוליים. איום האייטוללות מאיראן וארגוני הטרור הסונים והבטחת יציבות הממלכה האשמית, השלטון המצרי והבחרייני ועוד כהנה וכהנה, כל אלו מאפילים על הנושא הפלשתיני. הנושא הפלשתיני, עם כל הכבוד, זה כמו להשוות כדורסל של בית ספר תיכון לכדורסל של NBA", דברי אטינגר המפרט ומסביר את עמדתו בסוגיה זו:
 
אטינגר ממשיך בניתוחו ואומר: "ישראל על רכסי יהודה ושומרון היא תעודת ביטוח לממלכה האשמית. נסיגה לקווי 67' הופכת את ישראל מנכס חסר תחליף וחסר תקדים של ארה"ב לנטל איום ונורא של ארה"ב. ישראל ביו"ש היא הגורם לכך שהקשר הביטחוני בין ישראל לסעודיה ובין ישראל לאיחוד האמירויות וכווית הוא בשיא חסר תקדים כי הם רואים בחוזקתה של ישראל כסוכן ביטוח שלהם מול האייטולות".
 
"כך גם לגבי הגולן. ב-1970 פלש צבא סוריה לירדן, שלא היה לה כוח עמידה משמעותי מול סוריה. ארה"ב הייתה אז עמוק בבוץ של ווייטנם קמבודיה ולאוס. בעקבות פניה אמריקאית ישראל מתגברת כוחותיה בגבול ישראל סוריה ירדן ומרחיקה את הצבא הסורי ללא חילופי אש. הספיקה אז ההרתעה הישראלית כדי להסיג את הכוחות הסוריים. הגבול המשותף היה אז והוא היום רמת הגולן. ללא נוכחות ישראלית בגולן לא ניתן היה לספק את העזרה הייחודית הזו לממשל בוושינגטון שמאוד רצה בהמשך השלטון ההאשמי בירדן".
 
אטינגר קובע כי "אסור לישראל להתבייש בעובדה שאנחנו המוצב האמריקאי הקדמי החשוב ביותר במזרח התיכון. אנחנו בעלת ברית ייחודית בעולם כולו, שהיא גם לא תלויה בזהות המפלגה השלטת בישראל, גם עתירת קרבות וגם הוכיחה את יכולותיה הטכנולוגיות הביטחוניות הכלכליות והחברתיות".
 
לטעמו של אטינגר ההנהגה בישראל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין לעוד ועוד צעדים אמריקאיים בסדרת הצעדים הפרו ישראליים שהבית הלבן מקדם תחת הנהגת טראמפ. "חיבוק ידיים לא היה מביא להקמת המדינה היהודית ולא לאיחוד ירושלים או שיבת ישראל ליו"ש. לו שמיר היה מחבק ידיים לא היו מגיעים מיליון יהודים. הגיע הזמן שראשי ממשלה בישראל יפסיקו להמתין ליוזמות אמריקאיות ומערביות וינקטו באותן שיטות של ראשי המשלה מבן גוריון ועד יצחק שמיר שנטלו יוזמה והדפו לחצים מהמערב".
 
"היום המצב טוב שבעתיים, כי לפי שעה יש נשיא בארה"ב שהוא עד כה היחיד מכל הנשיאים מאז 48' שלא רק שלא מפעיל לחץ על ישראל אלא פועל משיקולים אמריקאיים לשדרוג מעמדה של ישראל. ישראל שאינה פועלת להענקת רוח גבית לנשיא על ידי חיזוק אחיזתה ביהודה ושומרון בירושלים ובגולן, לדוגמא בבניית גבעת המטוס ובשטח E-1 היא ממשלה שמעניקה סטירת לחי לנשיא האמריקאי שמצפה מאיתנו לנהוג שוב במסורת בן גוריון, אשכול, גולדה, בגין ושמיר".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.
ריבונות - כתב עת מדיני
אין אלטרנטיבה. זה או ריבונות או סכנה קיומית
מערכת ריבונות
22-10-2026
כשמפלגות לאומיות נרתעות מלהציג חזון ריבונות ואת הדרך להגיע אליו, המשמעות היא קיבעון תודעתי, לחצים בינלאומיים ונסיגות שאחריתן מדינה פלשתינית. עו"ד נורדמן בראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
תפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל במקום אחר לחלוטין
מערכת ריבונות
22-10-2026
כורח המלחמה אילץ את ההנהגה הצבאית והמדינית לתקן שורה ארוכה של תפיסות שסינדלו אותה מול קשת האש שטוו סביבה האיראנית. פרופ' גבי סיבוני שהתריע והזהיר, מסכם את קץ הקונספציה.