המזרחן ד"ר הררה הסביר בסמינריון נוער הריבונות מדוע פתרונות של ויתור ונסיגה לא יובילו לבלימת הג'יהאד האסלאמי. הכול מתחיל עוד בימי מוחמד.
בסמינריון נוער הריבונות שהתקיים בשמורת 'עוז וגאו"ן נשא דברים המזרחן ד"ר אפרים הררה בפני בני הנוער על משמעות הג'יהאד ודרך המחשבה המוסלמית. את הרצאתו פתח ד"ר הררה בסקירה על היקף תופעת הג'יהאד ומלמות הדת המוסלמיות ברחבי העולם ועל תוצאותיהן הטראגיות בממדי ענק.
בדבריו הציג ד"ר הררה את יסודות האיסלאם מאז ימי מוחמד ואת העיקרון ההלכתי-מוסלמי המנחה ולפיו מוחמד הוא הדגם ההלכתי עבור מאמיני האיסלאם, ומעשיו הם המקור לקביעת המותר והאסור בדת.
על הקשר הנמשך בין ימי מוחמד לימינו אלה הזכיר ד"ר הררה את הקפדתו של אבו באכר אל בגדיד, מנהיג המדינה האיסלאמית, לציין את היותו בן שבט כורייש, שבטו של מוחמד. זאת על מנת לקשור בינו לבין המנהיג הקדום. כמו כן מותחים במדינה האיסלאמית קשר ישיר בין ההיג'רה של ימי מוחמד למטרותיה של המדינה האיסלאמית.
"באיסלאם אין פער בין הדת לפוליטיקה", קבע ד"ר הררה והזכיר את ימי ראשית האיסלאם בהם הוצרך צידוק מוסרי למעשי הרצח העושק והגזל של הדת שזה עתה הוקמה. לשם כך הוגדרו אנשי מכה ומדינה כעובדי אלילים, וממילא האל גזר שרכושם יעבור לידי מאמיניו בכל דרך.
החדית', דרך העברת מורשתו של מוחמד על ידי מקורביו וקרוביו, קובע כי מטרת האיסלאם היא שליטה משפטית ופוליטית על העולם כולו, ולמטרה זו יוצאים המאמינים לג'יהאד, מלחמת דת. העיקרון המנחה את המוסלמים הוא שכל אדמה שאי פעם נשלטה על ידי מוסלמים נחשבת ל'דאר אל איסלאם' (בית האיסלאם), ולכן היא שייכת לאומה המוסלמית ויש להשיבו לידיה.
"דרכו של הג'יהאד לאורך הדורות הייתה דרך אלימה ועקובה מדם תוך הרג של יהודים ונוצרים שהוגדרו ככופרים", אומר ד"ר הררה המדגיש כי בעיני המוסלמים פיגועי טרור, גם הרצחניים ביותר שבהם, נחשבים ל'ג'יהאד הגנתי' בלבד, שכן ג'יהאד התקפי יכול להיות רק כאשר יש חליף, ולכן חשובה הקמת המדינה המוסלמית.
בהרצאתו הציג ד"ר הררה נתוני מחקר המלמדים על עמדותיהם של הפלשתינים, כמו גם של ערביי מדינות בעולם, ומנתונים אלה עולה תמיכה גורפת בקביעת חוקי השריעה כחוקי המדינה, תמיכה בענישה גופנית ובעונש מוות לממירי דת. הררה ציטט את דבריו של השייח' קרדאווי, מנסח המותר והאסור באיסלאם, שקבע כי לאחר שני כשלונותיו של האיסלאם לכבוש בכוח הזרוע את העולם, עליו לפנות כעת לניצחון בדרכי שלום הכוללות בין השאר הסכמים והגירה למדינות אירופה.
על המאבק מול העם היהודי סיפר ד"ר הררה אודות ראשיתו בימי הנביא מוחמד שמעשיו, כאמור, מהווים השראה והתוויית דרך למאמיניו עד היום. קשר ישיר נמתח מהרצח שביצע מוחמד בשבטי היהודים שסירבו לקבל את אמונתו לימינו אלה. בעיני האיסלאם היהודים שיבשו את דבר האל, מחקו מתורתו את מוחמד, הם עובדי עבודה זרה ואף רצחו, גם אם בדרך עקיפה, את מוחמד.
"היחס למדינת ישראל היא כשליטה זרה על חלק מ'דאר אל איסלאם', שליטה על מוסלמים ופגיעה בעיקרון לפיו היהודים צריכים להיות מושפלים, ד'ימים נטולי זכויות אזרח. לכן נגדה נכון לפעול בג'יהאד הגנתי", מסביר הררה ומוסיף כי "היחס למערב הוא כאל תרבות המבוססת על עיוות מוסרי בכל היבט ולכן יש להילחם בו ולנצחו".
בדבריו התייחס ד"ר הררה לדרכי התמודדות עם הג'יהאד לאורך השנים, ובראשונה הזכיר את הפתרונות שהוכחו כבלתי יעילים. לדבריו ראשית הפתרון הוא בהכרה בבעיה ובמודעות אליה ולא בהסתרתה כפי שיש הנוהגים.
"המחשבה שדרך הס'ופים, הכת המיסטית באיסלאם, יבוא פתרון היא מחשבה מוטעית כי העיקרון הס'ופי הוא שהג'יהאד המעשי-מלחמתי ישתלב בג'יהאד המחשבתי. גם התלות במנהיגות מוסלמית מתונה היא תקוות שווא כיוון שאין רפורמה באיסלאם, רפורמה נחשבת כהתפצלות מהאיסלאם. גם הפתרון הכלכלי אינו מוביל לתוצאה. העובדות מוכיחות שבכירי הטרור כמו משפחת בן לאדן היו עשירים מאוד, כך גם טרוריסטים שהתאבדו. מקור הג'יהאד הוא האידאולוגיה ולא מציאות סוציאלית נמוכה", קבע הררה.
על "פתרון הוויתור", אמר כי זו למעשה "שיטת ביסמארק, שהייתה לנצח את האויב אך להשאיר אותו כבסיס להידברות בהמשך. הוויתור מתפרש כחולשה. השייח קרדאווי הורה שלא להגיע להסדר עם ישראל, כי עצם העובדה שהא מעוניינת לוותר מלמד שהיא חלשה וכשהיא חלשה יש לנצח אותה ולא להידבר איתה".
לטעמו של ד"ר הררה הפתרונות בטווח הקצר נחלקים למספר סעיפים: חיסול אזורי האין-חוק באכיפה משמעותית, איסור הוראת שנאה, הפעלת יד קשה נגד אלימות, מאבק בינלאומי משותף נגד אידאולוגיה החותרת לחיסול המערב בכלל וישראל בפרט, חשיפת המוטיבים הבסיסיים של המאבק המוסלמי, והיכרות עם הדרך המוסלמית לבלימת הג'יהאד. "ככל שהיד קשה יותר נוצרת חולשה של המאמין, וכחלש הוא כבר אינו מחויב במלחמת הדת", דברי הררה המציין כי יד חזקה זו יכולה להתבצע בדרך של שלילת זכויות אזרח, הגליה ועוד.