ויכוח רציני יש לקיים רק לאחר שקוראים את החומר שעליו נסוב הוויכוח. כך טוענים רבים בהרבה צדק סביב המחלוקת בעניין תכנית טראמפ. אשר על כן קראנו את התכנית כלשונה בעברית ובאנגלית. בפניכם כמה ציטוטים מהתכנית לצד התייחסותנו לתכנם (הציטוטים מופיעים באוד מודגשת):
מתוך פרק המבוא: רקע: "לישראלים ולפלשתינים כאחד נגרם סבל רב מהסכסוך הממושך". השוואה מקוממת ושגויה ערכית ועקרונית. מאז שהציונות הניצה את ניצניה ומדינת ישראל החלה לצמוח, קמו עלינו הערבים לכלותינו. לעומת זאת, הערבים בארץ ישראל היגרו לכאן ממרחבי ערב, ידעו שהם פולשים לארץ לא להם, לא חדלו מלהתנכל למדינה שבדרך. אם לא היה די בכך שפלשו, הם גם רצחו בנו, טבחו בנו ותבעו את הארץ לעצמם, ובשנת 1964 (עוד טרם התירוץ של "כיבוש" 1967) אף תבעו להיות עם.
"לפלשתינים יש שאיפות שלא מומשו, ובהן הגדרה עצמית...". מדוע העם היהודי שגורש מארצו המובטחת בחוזק יד הוא שאמור לשלם באדמת מולדתו הזעירה על דרישותיהם להגדרה עצמית?
ובהמשך מסמך התכנית: "פתרון שתי מדינות מציאותי". האם זו בשורה או אזהרה? בעיני מנסחי המסמך זו כנראה בשורה, אך מדוע בארצנו שלנו? ואם נרצה להבין מהו פתרון "מציאותי" לטענת המסמך, הרי שההסבר מגיע מיד. מדובר בפתרון "שיעניק לפלשתינים את מלוא הכח לשלוט בעצמם אך ללא הכח לאיים על מדינת ישראל".
האם כבר לא חווינו מעט מכך באוסלו? רובים ואמל"ח ניתנו אז לערבים שאף אומנו על ידי מיטב המפקדים והקצינים האמריקאיים. כל אלה נועדו לכאורה לשיטור מקומי, למען שמירה על הסדר. צעקותינו 'אל תתנו להם רובים' נפלו אז על אוזניים ערלות וכצפוי הרובים הופנו אלינו. למעלה מ-1500 הרוגים יהודים, אלפי פצועים, מאות יתומים, עשרות אלמנות היו חלק מהתוצאה הטראגית של אסון אוסלו.
הטקסט ממשיך: "לכן הוא מחייב בהכרח הטלת מגבלות על סמכויות ריבוניות מסוימות בשטחים הפלשתינים (להלן המדינה הפלשתינית). לא פחות מ-48 פעמים מוזכר במסמך הצירוף המילולי 'מדינה פלשתינית'.
המסמך גם עוסק גם במה שמכונה "השאיפות הלגיטימיות של הצדדים". על כך נכתב: "הגם שלפלשתינים מעולם לא הייתה מדינה, יש להם אינטרס לגיטימי לשלוט בעצמם ולהתוות את עתידם וגורלם. כל הסכם שלום חייב להביא בחשבון את השאיפה הלגיטימית הפלשתינית להגדרה עצמית על מנת שיהיה לו סיכוי להתממש. החזון הזה (התכנית) מבקש לתת מענה לאינטרס לגיטימי זה, בין השאר באמצעות קביעת השטח למדינה פלשתינית עתידית, חיזוק מוסדות הממשל העצמי של הפלשתינים, מתן מעמד חוקי ובינלאומי של מדינה, הבטחת הסדרי ביטחון איתנים ובניית רשת חדשה של דרכים, גשרים, מנהרות, שיאפשרו חופש תנועה לפלשתינים".
הלאה במסמך התכנית (שכזכור הוגדרה כבשורה גדולה לישראל): סוגית השטח, ההגדרה העצמית והריבונות. הצעה מציאותית לשלום מחייבת את מדינת ישראל לעשות פשרה טריטוריאלית משמעותית על מנת לאפשר מדינה בת קיימא לפלשתינים שתענה על השאיפות הלאומיות הלגיטימיות שלהם ותאפשר להם קיום בכבוד".
כל זה נכתב למרות מה שכתוב בהמשך הדברים: "נסיגה משטחים שנתפסו במלחמת מגן הוא תופעה היסטורית נדירה. יש להביא בחשבון גם שמדינת ישראל כבר נסוגה עד היום מ88% לפחות מהשטחים שכבשה ב1967. לפי החזון (התכנית) הנוכחי, מדינת ישראל תעביר שטח בעל משקל שלישראל יש לגביו תביעה חוקית, היסטורית ובת תוקף, ומהווה חלק ממולדתו העתיקה של העם היהודי – וזה ויתור משמעותי".
בפרק הגבולות כתבו מנסחי המסמך: "המפה הרעיונית נועדה להוכיח את היתכנות של שרטוט מחדש של גבולות ברוח החלטת 242 של מועצת הביטחון ובאופן ש:
1. עומד בדרישת הביטחון של מדינת ישראל. וההיגיון הבסיסי לאן הוא נעלם? איך יישמרו דרישות הביטחון של מדינת ישראל לצד מדינת טרור עוינת שמוקמת בלב הארץ, על אף שמעולם לא חדלה לטעון לבעלותה על ארץ ישראל כולה.
2. מאפשר הרחבה משמעותית של השטח המיועד לפלשתינים....לאוכלוסייה הישראלית שתמצא במובלעות בתוך שטח פלשתיני רצוף, אך מהוות חלק ממדינת ישראל, תהיה ברירה להישאר במקומה אלא אם תבחר אחרת". מונח זה 'אלא אם תבחר אחרת' יותר מרומז לאפשרות פינויים ועקירתם של ישובים בעתיד. לאחר שישובים מסוימים ימצאו את עצמם נצורים במובלעות ומכותרים באויב הערבי, איש לא יבנה בהם את ביתו, איש לא ישקיע את כספו, רבים יינטשו והדרך מכאן לעקירה בפועל קצרה מאוד, גם אם הדברים לא כתובים במפורש. המשמעות היא עקירה שקטה של ישובים.ירושלים מחולקת או לא?
"ירושלים תישאר הבירה הריבונית של מדינת ישראל ועליה להישאר עיר בלתי מחולקת. הבירה הריבונית של המדינה הפלשתינית תהיה במקטע של מזרח ירושלים הכולל את כל שטחי מזרח ירושלים הנמצאים ממזרח ומצפון למחסום הביטחוני הקיים. שטחים אלו כוללים את כפר עקב, החלק המזרחי של שועפאט ואבו דיס ואפשר לכנותם אל-קודס או בשם אחר שהמדינה הפלשתינית תבחר". אז מחולקת או לא? תלוי איפה מציבים את הגבול של ירושלים...
והנה עוד קטע מתוך תכנית טראמפ: הקמת מדינה פלשתינית - המעבר לקיום מדינתי ורכב והרה סכנות. האזור אינו יכול לקלוט לתוכו עוד מדינה כושלת, מדינה נוספת שאינה מחויבת לזכויות אדם ולשלטון החוק. מדינה פלשתינית כמו כל מדינה אחרת תהיה חייבת להיאבק בטרור, על כל צורותיו, לשאת באחריות כלפי שכנותיה... כלומר, מישהו שם באמת מקווה ומאמין שהאויב הערבי, זה ששאף ושואף להקים מדינה על חורבותיה של מדינת ישראל, יהפוך לקנדי או נורבגי.
אורכה של החוברת בעברית הוא כ- 36 עמודים. זו תכנית מפורטת המתייחסת לכלכלה, ביטחון, תיירות, מעברים, פליטים ועוד ועוד. הבאנו בפניכם כמה מהקטעים שזעזעו אותנו ומשום מה לא תמיד מדברים עליהם ועל השלכותיהם.
נראה שהדברים ברורים – מטרת התכנית היא הקמת מדינה פלשתינית. הדברים כתובים בה שחור על גבי לבן. יש מי שיסתכלו על התכנית בעיניים פרגמטיות, שיראו בין השורות קריצות ואמונה תמימה שהכול יפעל לטובתנו, שהערבים בהתנהגותם ובסרבנותם יצילו אותנו. לא נוכל לעצום עיניים ולהלך על פי התהום. לא נוכל לתת יד לעצם ההסכמה לרעיון הקמת מדינה פלשתינית. רוב העם אינו רוצה בכך על פי כל סקרי דעת הקהל של השנים האחרונות.
המאבק הוא בין טקטיקה לאידיאולוגיה. תנועת הריבונות קמה כתנועה אידיאולוגית שתכליתה לשים סוף לשיח השקרי אודות ה"כיבוש", לשים סוף לחוסר הוודאות בשאלת הבעלים האמתיים של ארץ ישראל, לעשות קץ למנהל האזרחי, קץ למציאות בה כל מנהיג החפץ שלום רואה בישראל כמי שאמורה לוותר על ארצה. כתנועה כזו לא נוכל להשלים עם עצם קיומו של שיח אודות מדינה זרה בלב ארצנו.
חייב להיות גרעין אידיאולוגי שימשיך להוביל את רעיון ארץ ישראל השלמה בשדה המעשי ולא להותיר אותו כאידאה בלבד. רעיון שנותר תלוי ללא עיגון מעשי עלול להתדלדל ולהתמסמס כשיתנגש במציאות הפוליטית.
כמעט עשור חלף מאז כנס הריבונות הראשון אותו קיימנו בחברון על מנת להוביל רעיון, להחדיר אותו לתודעה ואל הכנס ההוא חברו רבים וטובים. כעת נראה שהרעיון קורם גידים ועור מעשיים, אך הדברים קורים שלא במתווה הבריא, הנכון, הצודק והציוני. רעיון הריבונות עוות באופן מוחלט והפך לעטיפת צלופן המכסה על טרגדיית הקמתה של מדינה פלשתינית. לכך לא ניתן יד!
על ראש ממשלת ישראל להסיר מסדר היום את הקמתה של פלשתין בליבה של ארץ ישראל ולצעוד אל הריבונות כבעלי הארץ הזו בעוז ובגאון, בשם האמת והצדק, בשם האבות והאימהות שמסרו את נפשם על ארצנו, ולמען המחויבות שלנו לדורות הבאים שיקימו כאן בע"ה עוד ערים וישובים רבים ויקלטו בארצנו הקטנטונת עוד מיליוני יהודים שיזרמו ונהרו לכאן בשנים הקרובות בע"ה.