סגן שר הביטחון לשעבר, הרב אלי בן דהן, מספר על מקורות הליקויים המשפטיים והמעשיים בתפקוד המינהל האזרחי.
קיומו של המינהל האזרחי והתנהלותו היא בעיני רבים אחד הביטויים המשמעותיים לפגיעה בזכויות האזרח של כמעט חצי מיליון אזרחי ישראל בשל היעדר ריבונות.
בתקופת כהונתו כסגן שר הביטחון נכללה בין סמכויותיו של הרב אלי בן דהן גם האחריות על פעילות המנהל האזרחי. שינויים שביקש לבצע על מנת לייעל את תפקוד המינהל נבלמו בידי שרי הביטחון שכיהן תחתיהם. בראיון מיוחד לאתר 'ריבונות' הוא מספר על מקור ההתנהלות הבעייתית של המינהל האזרחי, שהשלכותיה קשות עבור ההתיישבות, התנהלות והחלת הריבונות והחוק הישראלי ביהודה ושומרון תשים קץ לפגיעתה המתמשכת.
"בעצם הקמתו של המנהל האזרחי יש בעיה מובנית", פותח הרב בן דהן. "מדובר למעשה בקציני צבא שאמורים לתת שירות לאזרחים בעוד באמת אין להם יכולת לקבוע מדיניות. מי שקובע מדיניות זה בעיקר היועמ"ש ומשרד המשפטים, שהכיוון שלהם מותווה על ידי בג"ץ שרואה את האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון כתפיסה לוחמתית. הם לא רואים ביהודה ושומרון שטח שאנחנו רוצים להישאר בו ושעדיין לא הוחלה בו הריבונות".
"בנוסף, בג"ץ הכריח את המדינה לקבל על עצמה אמנות ז'נבה שונות, גם אם המדינה עצמה לא חשבה שהיא צריכה לקבל אותן. משמעות האמנות הללו היא שהאזרחים הערבים הם בגדר "אזרחים מוגנים", הם ולא היהודים. מאחר ויש להם מעמד כזה אסור לקחת מהם שטח, ותפיסת שטח ציבורי מותנית באפשרות לשימוש ביטחוני וכו'. על פי הגישה הזו בכל ספק הולכים לחומרה".
אותן אמנות שנכפו על המדינה בידי בג"צ קובעות כי מאחר ומדובר בשטח בתפיסה לוחמתית החוק הנוהג באזורי יהודה ושומרון הוא מה שמוגדר החוק המקומי. "הבעיה היא שביו"ש אמנם שלטו הירדנים במשך 19 שנים, אבל הם לא ביטלו את החוק הקודם, כך שבאזור הזה יש חוק עותומאני, חקיקה מנדטורית, חקיקה ירדנית ועל גבי זה גם החוק הישראלי בחלק מהדברים. במציאות שכזו תפיסת המשפטנים היא שצריך להיזהר ולנהוג לחומרה בכל דבר", אומר הרב בן דהן הרואה בפסיפס המשפטי הזה את שורש ההתנהלות הבעייתית של המינהל האזרחי, אך ליקויים אלה הם רק הראשונים ברשימה אותה מונה הרב בן דהן.
"על גבי זה נוסיף שמאז הסכמי אוסלו כוח האדם של המנהל האזרחי קוצץ לרבע. המינהל אמנם לא נותן מאז שירותים לחלק ניכר מהערבים, אבל מדובר עדיין בכוח אדם לא מספיק כדי לתת שירותים לאזרחים שמספרם גדל מאז הסכמי אוסלו ממאה אלף לכמעט חצי מיליון. כיום חסרים למינהל האזרחי כמאתיים עובדים כדי שניתן יהיה לתת שירות סביר לאזרחים".
הזהירות המופרזת בה נוקט המינהל האזרחי חוסמת בפני מתיישבים וגופי רכישה לקנות קרקעות. "בכל הארץ יש מהפכה. אם אתה רוצה לקנות קרקע או בניין אתה מקבל מידע באינטרנט על החלקה ויודע אם יש עליה שיעבודים ומי הבעלים. ביהודה ושומרון אין טאבו ואין אפשרות להגיע לפרטים. כך לא ניתן לדעת מי הבעלים, ותוסיף על זה את החשש של ערבים להזדהות כמי שמוכרים קרקע כי ברש"פ יש עונש מוות על מי שמוכר קרקע ליהודים".
אל המציאות הזו נכנסת גם עמדתו האישית-פוליטית של העומד בראש המינהל האזרחי. הרב בן דהן מציין את תא"ל אילן פז שכיהן בתפקיד ועמדותיו היו עוינות את ההתיישבות. בשל כך, מסביר הרב בן דהן, הוביל תא"ל פז בתקופתו את תיקוני הקו הכחול של שטחי הישובים, וכך באיבחת סימון שרירותית הוצאו אל מחוץ לחוק למפרע שכונות שלמות ומקבצי בתי קבע בישובים וותיקים.
כסגן שר הביטחון הממונה על המינהל האזרחי ביקש הרב בן דהן לחולל שינוי שיפשט את התנהלות המינהל וייעל אותה, אך הצעותיו נבלמו באיבם. "אף אחד לא הזכיר אפשרות של סגירת המנהל האזרחי. אף אחד לא דיבר על כך. דיברתי גם עם יעלון וגם עם ליברמן על גיוס יעצים ארגוניים לניהול טוב יותר של העבודה", הוא מספר.
"המינהל האזרחי עובד על ידי קציני מטה שממונים כל אחד על תחום אחר, ארכיאולוגיה, תחבורה, מים וכו'. כל קצין מטה שכזה הוא למעשה עובד של המשרד הממשלתי הרלוונטי אבל כפוף להוראות הקצין הצבאי שעומד בראש המינהל. כידוע, אנשים שנמצאים במצב שבו יש להם שני בוסים, אחד מקצועי ואחד שאומר מה לעשות, לא יכולים לתפקד".
לעומת זאת זיהה הרב בן דהן שבתחום אחד אין קצין מטה, תחום החינוך, ואת המציאות הזו חשב שניתן ונכון להעתיק. "למשרד החינוך אין קצין מטה. אם ראש מועצה רוצה לבנות בית ספר הוא פונה למשרד החינוך ישירות ללא קציני מטה, אבל אחרי שמתקבל האישור לבניית בית ספר או מעון המנהל האזרחי צריך לאשר את השטח ואת תכניות הבניה וכו'. הצעתי יועצים ארגוניים שיבדקו, אולי לא צריך קציני מטה. שראשי הרשויות יפנו ישירות למשרד האם בכל תחום. אמרו לי 'אל תיגע בזה'".
להערכתו של הרב בן דהן הסיבה לתשובה הזו שקיבל מהשרים שהתחלפו מעליו היה החשש לייצר ריבונות בפועל בשטח. "זו סוגיה משפטית נפיצה. אם מבטלים את המנהל האזרחי זה אומר שעשית ריבונות דה-פקטו. אם אומרים שתושבי שטחי C לא כפופים עוד למינהל האזרחי אלא למשרדי הממשלה שיקימו מחוז יהודה ושומרון, המשמעות היא שלמעשה החלנו את החוק הישראלי ביו"ש וזו סוגיה שמראש הממשלה ומטה פוחדים לגעת בה".
האם נכון לסגור את המינהל במציאות המדינית הנוכחית? "לא במכה ראשונה", משיב הרב בן דהן. "יש למינהל גם יתרונות כמו היכולת להושיב סביב שולחן אחד את כל קציני המטה ולקבל החלטה משותפת. הרי בסלילת כביש יש צורך באישור קמ"טי ארכיאולוגיה, מים, חשמל, תחבורה ועוד, ואם המינהל מעוניין בכך הוא יכול גם לעבוד בצורה מהירה ולנצל את זה שהקצינים יושבים זה ליד זה, אבל בהשקפה שלי בוודאי שהייתי רוצה שמשרדי הממשלה היו נותנים את השירותים ללא מתווך".
בדבריו מדגיש הרב בן דהן כי החובה ליעל את תפקוד המינהל האזרחי צריכה להיות מנותקת משאלת הריבונות, שכן בבסיסה סוגיה זו היא עקרונית אידאולוגית. "גם אם יועץ ארגוני ימצא את הדרך ליעל את המערכת, גם אם המינהל האזרחי יהיה היעיל ביותר עם עוד 250 עובדים וגם אם ראש מנהל יהיה אדם תומך ההתיישבות עדיין אסור להרפות משאלת הריבונות".