שורה ארוכה של חברי כנסת ושרים קוראים לראש הממשלה לבצע מהלך היסטורי מתחייב ולהחיל את ריבונות ישראל על בקעת הירדן עוד טרם חילופי השלטון בבית הלבן.
שרים, חברי כנסת ואישי ציבור קראו לראש הממשלה להחיל ריבונות בבקעת הירדן עוד לפני הבחירות ואף לפני חילופי השלטון בבית הלבן.
הדברים נאמרו באירוע מיוחד של הדלקת נר חנוכה שצולם במבצר הסרטבה הצופה אל בקעת הירדן תחת הכותרת 'מדליקים ריבונות על בקעת הירדן'. לקיומו של האירוע חברה שורת ארגונים, תנועת הריבונות, מועצת בקעת הירדן, תנועת רגבים, ה-ZOA, תנועת Israel is Forever, תנועת AFSI ותנועת Save the West.
האירוע אותו הנחתה העיתונאית אמילי עמרוסי נפתח בהצגת נתוניו של סקר מיוחד שבחן את עמדת הציבור הישראלי אודות עתידה המדיני של בקעת הירדן. הסקר, שנערך על ידי חברת 'דירקט פולס' בהנהלת שלמה פילבר ושרון צוריאל, קובע כי רוב מוצק בציבור היהודי תומך במהלך הריבונות בבקעת הירדן. התמיכה במהלך זוכה ל-56 אחוזים מכלל הציבור הישראלי, 10 אחוזים השיבו שאינם יודעים ורק 33.5 אחוזים התנגדו.
בקרב מצביעי הימין זוכה המהלך לתמיכה גורפת של כ-81 אחוזים, מספר המתנגדים עומד על 9.6 % בעוד 9.4 אחוזים השיבו שאינם יודעים.
עוד בחן הסקר את עמדת הציבור הכללי ואת עמדת הימין בישראל אודות מהלך הריבונות בבקעת הירדן במידה והפלשתינים יביעו התנגדות לכך. התוצאות מלמדות על מספרים דומים: 54.7 אחוזי תמיכה מול 36.2 אחוזים בלבד בציבור הכללי ובציבור מצביעי הימין זוכה המהלך ל-79.7 אחוזי תמיכה מול 11 אחוזי התנגדות בלבד.
יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת מיקי זוהר, קבע כי בתקופה זו על ממשלת ישראל לפעול לקידום ריבונות בבקעת הירדן ועל רוב או כל הישובים ולנצל את ההזדמנות המדינית גם להסדרת ההתיישבות הצעירה. על השאלה אם צעד שכזה אמור להיות תלוי בהסכמה פלשתינית השיב חבר הכנסת זוהר בשלילה וקבע כי על ישראל לקבוע את גורלה ולא להותיר אותו בידיים זרות.
"החלת הריבונות היא מהלך נדרש כעם גאה במורשת שלנו בת אלפי השנים. אני מקווה שלא נפספס את ההזדמנות הזו להחלת ריבונות על הבקעה ועל ההתיישבות ביהודה ושומרון. אני פועל ואפעל לשם כך", אמר זוהר המעריך כי הרחוב הפלשתיני מודע לכך שמדינה תביא אותם לשלטון דיקטטורי, ומנגד ישראל מבינה שמדינה כזו תוביל לטרור נגדה. כל זאת, לדבריו "מעבר לכך שאין לנו זכות לוותר על פיסה מארץ ישראל שניתנה לנו מהקב"ה. כל הארץ הזו שייכת לנו. הם יוכלו לחיות כאן בכבוד ובשגשוג כל עוד הם לא יעסקו בטרור. זו הדרך היחידה".
זוהר סיפר כי שוחח על כך עם ראש הממשלה ובכוונתו להמשיך ולשוחח עמו על כך. "ראש הממשלה הביא לשולחן את עניין הריבונות והוא שיוכל להשלים אותו. נתניהו הוא שהעלה מול הנשיא טראמפ את הנושא שעד אז לא עמד על הפרק מעולם. יש רצון לסייע לישראל בסוגיה הזו ואני מאוד מקווה שההזדמנות הזו תנוצל".
לדברי חבר הכנסת זוהר האחראים לכך שמהלך הריבונות לא הבשיל ולא יצא לפועל עד כה הם אנשי 'כחול לבן': "צר לי לומר שעמדת כחול לבן מנוגדת לעמדת הימין והליכוד. הם פעלו אקטיבית לביטול עניין הריבונות שפעלנו רבות למענו. עצוב שזו הגישה שלהם. זו גישה שיכולה לפגוע בביטחון מדינת ישראל כי אם תקום כאן מדינה פלשתינית כולנו יודעים מה הנזק שיכול להיגרם למדינה שלנו, אבל הם בוחרים בגישה אחרת. מי שיכריע הוא הציבור, ואם ניגרר למערכת בחירות הציבור יצטרך להכריע מה הוא רוצה ואני מקווה שהוא יכריע לטובת הימין".
חבר הכנסת זוהר הדגיש בדבריו כי בעיניו "ריבונות בבקעה היא דבר נדרש ואנחנו מחויבים לתהליך הזה גם כלפי עם ישראל וגם כלי עצמנו כעם. אני מקווה שזה יקרה עוד לפני חילופי הממשל ולפני הבחירות. אני פועל לשם כך".
חבר הכנסת עוזי דיין סיפר על הקשר האישי שלו עם בקעת הירדן מימיו כמפקד בצה"ל והדגיש את חובתה של ממשלת ישראל להשקיע באופן מיידי בפיתוח חבל ארץ זה. כשנשאל מדוע הדברים לא מתבצעים בפועל האשים גם הוא את 'כחול לבן' ואת מבנה הממשלה הפריטטית המחייבת את הסכמת השותפים להנהגה.
עוד סיפר חבר הכנסת דיין על הכנתה יחד עם ראשי המועצות באזור של תכנית לפיתוח שגם ממשלת מעבר תוכל לאשר אותה. לדבריו הוסיף והדגיש דיין כי "יתכן וצריך להגיד ריבונות על בקעת הירדן תחילה, ולא לוותר על ריבונות ביהודה ושומרון. הבקעה היא עוטף ישראל וירושלים".
האלוף במיל' גרשון הכהן התייחס להיבטיה הביטחוניים של בקעת הירדן וקבע כי "אי אפשר להגן על רצועת החוף הצרה הנשלטת על ידי הרי יהודה ושומרון בלי להיות בהרי יהודה ושומרון ובבקעת הירדן, שהיא גבול טבעי שמפריד בין מדינת ישראל לכל מה שממזרח לה".
לדבריו, "אלמלא היינו מחזיקים ביהודה ושומרון יתכן ומיליציות איראניות היו יושבות על גב תל אביב בטווח מרגמה". את האחיזה ביהודה ושומרון רואה הכהן כחובה קיומית לישראל המבקשת לבלום זליגת אמצעי לחימה תקניים לאזורים אלה. "ראינו כיצד כשעזבנו את גוש קטיף הפכה רצועת עזה לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. זה היה קורה שבעתיים אם היינו עוזבים את המרחב הזה ונשק תקני היה מגיע לטול כרם, קלקילייה רמאללה ושכם".
עוד קבע הכהן כי אין היתכנות להצעה לפיה האמריקאים הם שיהוו חיץ ביטחוני ביהודה ושומרון. "הצבא הוא החוליה החלשה", קבע, "ההתיישבות מבהירה שאנחנו כאן כדי להישאר והיא שנותנת לצבא את היכולת להחזיק את המקום". עוד הזכיר את חשיבות הכנת אזור זה לקליטתם של 2-3 מיליון אזרחי ישראל בשנים הבאות לנוכח הצפיפות הבלתי אפשרית במישור החוף.
יו"ר מועצת בקעת הירדן ומועצת יש"ע, דוד אלחיאני, סיפר על המהפך האדיר שחוללו מתיישבי בקעת הירדן באזור זה. "ראשוני המתיישבים שהגיעו לבקעת הירדן מצאו חבל ארץ שומם. מארק טווין שביקר כאן כתב שהוא לא מאמין שבן אנוש יכול לחיות במקום, והיום הבקעה ירוקה, מעל 30,000 דונם תמרים, מעל 52,000 דונם של חקלאות, כמעט את כל שבעת המינים אנחנו מגדלים בבקעת הירדן. 21 ישובים לאורך בקעת הירדן שקמו בעידודה של מפלגת העבודה", הזכיר אלחיאני.
עוד סיפר על הביקוש ההולך וגובר של משפחות צעירות להשתלב בהתיישבות בבקעה, על בנים חוזרים ועל רשימות המתנה מלאות. "מגיעים לכאן מכל הארץ כי יש כאן איכות חיים והגשמה של הציונות".
בהתייחס לדרישת הריבונות על הבקעה הזכיר אלחיאני את התבטאויותיהם של חברי הכנסת המצדדים במהלך לצד תוצאות הסקר שהוצג באירוע ולפיו גם רוב מוצק בציבור בישראל קורא לביצוע מהלך הריבונות, והוסיף: "אז למה זה לא קורה ולא קרה בעבר? דעתי הייתה איתנה ונחושה שרק מדינת ישראל היא שצריכה לקבל את החלטת הריבונות בבקעת הירדן ולא ארה"ב, בריטניה, צרפת או גרמניה. אנחנו צריכים לעשות את זה ולא להמתין לגויים שיגידו לנו מה הזכות שלנו על הארץ הזו".
בפנייה ישירה לראש הממשלה אמר אלחיאני: "יש לך את הציבור ואת הח"כים, עשה מעשה מנחם בגין וביום אחד תחיל את הריבונות. זה מוסרי ציוני, יהודי ויספק ביטחון למדינת ישראל". עוד קרא לחברי הכנסת הימניים להסיר מהלקסיקון את המונח 'מדינה פלשתינית' שאינה אלא "סיכון קיומי למדינת ישראל".
לאורך האירוע כולו שודרו דבריהם של חברי כנסת, שרים ואישי ציבור המצטרפים לקריאה לראש הממשלה להחיל את הריבונות על בקעת הירדן ובאופן מיידי.
חבר הכנסת עודד פורר, יו"ר סיעת 'ישראל ביתנו', הזכיר בדבריו את הצעת החוק שהגיש להחלת הריבונות בבקעה וקבע כי סיעתו תתמוך במהלך אם ראש הממשלה יביא אותו לידי מימוש.
חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד ציינה בדבריה את חשיבות הבקעה ככורח לאומי וביטחוני של אזרחי ישראל, ובעקבות כך קראה לממשלת ישראל לנצל את חלון ההזדמנויות המדיני שלפניה לביצוע המהלך תוך תמיכה לאומית רחבה מימין ומשמאל.
חבר הכנסת משה (בוגי) יעלון ציין את הצורך לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל על ידי החלת הריבונות בבקעת הירדן, וזאת בהתאם לתפיסותיהם של מנהיגי תנועת העבודה לדורותיה כיגאל אלון, יצחק רבין ואחרים. "המהלך הזה צריך להתבצע כמה שיותר מהר", קבע.
סגן שר הבריאות, חבר הכנסת יואב קיש, קבע בדבריו כי דרישת הריבונות צודקת ונכונה וכבימי החנוכה המסמלים את ניצחון המעטים על הרבים, כך גם בסוגיה זו "כשהאמת לצידנו נמשיך ונוביל את הריבונות בכל הכוח, כפי שעשינו בתקופת אובמה ובתקופות קשות יותר".
הצטרפו לקריאת הריבונות גם השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, והשר צחי הנגבי שקבע כי לא די בכך שבקעת הירדן על לוח ליבנו אלא "בקעת הירדן חייבת להיות בריבונותנו כמו ירושלים וכמו הגולן, ריבונות שלמה ובלתי מעורערת".
השר אופיר אקוניס שלח גם הוא דברי ברכה וקבע כי השלמת נס שיבת ציון לארצו תתרחש כאשר תוחל הריבונות בבקעת הירדן בשומרון וביהודה, "ציון כולה שלנו", קבע והביע הכרת תודה לחלוצי הבקעה על תרומתם המעשית, החקלאית וההתיישבותית למען כלל עם ישראל.
חברת הכנסת מיכל שיר מהליכוד הגדירה את חג החנוכה כחג הריבונות שאין מתאים ממנו להחלת ריבונות על בקעת הירדן בדיוק בימים אלה. על העיקרון של 'בקעת הירדן תחילה' חזרה גם שרת המשפטים לשעבר, חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת חיים כץ התחייב להמשך פעילות עד להשלמת חזון הריבונות על יהודה שומרון ובקעת הירדן.
חבר הכנסת יעקב מרגי מש"ס קבע כי דרישת הריבונות אינה רק אסטרטגית, אלא חובה יהודית ערכית היסטורית לנוכח הקשר התנ"כי של עם ישראל לאזורים אלה. חבר הכנסת אופיר סופר קבע כי חשיבותה הביטחונית של בקעת הירדן ברורה כיום גם לימין וגם לשמאל ויש לבצעה כעת. שר הביטחון לשעבר, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' קבע כי החלת הריבונות על כל יהודה שומרון ובקעת הירדן היא בקעת הירדן, "זה היה נכון בממשל טראמפ וזה נכון עוד יותר בממשל ביידן. הגיע הזמן שננהג כבעלי הבית ונחיל את החוק הישראלי על כל השטח".
חברת הכנסת קטי שטרית הביעה תקוותה ואמונתה שהריבונות בבקעת הירדן תתרחש מיידית. "בקעת הירדן שלנו לעד ולתמיד", הכריזה. חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד ציין את הסמליות שבהדלקת האבוקה דווקא במבצר החשמונאי בסרטבה כביטוי לחידוש הריבונות היהודית בדורנו. "את האבוקה הזו צריך להאיר ולהדליק בריבונות יהודה ושומרון ובקעת הירדן ויפה שעה אחת קודם".
חברת הכנסת מאי גולן הזכירה בדבריה את הצעת החוק הראשונה שהעלתה כחברת כנסת, הצעת חוק הריבונות על בקעת הירדן, צפון ים המלח, יהודה ושומרון, והתחייבה לפעול בכל מאודה להחלת ריבונות על כל שטחי ארץ ישראל, "למענה נלחמנו ולמענה ולמענה עברנו אלפיים שנות גלות. לא נחדל עד שנחיל את הריבונות על כולה".
בדברי הברכה ששיגר חבר הכנסת ניר ברקת הזכיר את התכנית אותה הכין לפיתוח יהודה שומרון והבקעה על מנת להגיע לקליטתם של שני מיליון אזרחי ישראל באזורים אלה, כאשר אחת מגולות הכותרת היא פיתוח תיירות ברוח סיפורי התנ"ך.
בפרק השני של האירוע הרצה ההיסטוריון ד"ר גרשון בר כוכבא על היסטוריית הגבורה הישראלית צבאית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל בקרבות שהתחוללו בגזרת הסרטבה עליה התקיים האירוע כולו. ד"ר בר כוכבא דילג אחורה בזמן אל תקופת המכבים, קרבותיהם והזהות היהודית עליה נאבקו.
האירוע כולו נחתם בהדלקת נר חנוכה על ידי רב תנועת הריבונות, רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו. עוד יצוין כי את האירוע עיטרו מוסיקאלית נועם יעקובסון ולהקתו.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע בסיפוק רב לנוכח נכונותם של האישים השונים לחבור לקריאה לראש הממשלה ולשרי הממשלה לבצע את מהלך הריבונות בבקעת הירדן באופן מידי. "עוד ניתן לתקן את הטעות בה נקטה ממשלת ישראל כאשר לא עמדה בהבטחות ראשיה להחלת ריבונות בבקעת הירדן. מדובר בהבטחות שנאמרו והוכרזו הן על ידי ראש הממשלה נתניהו והן על ידי ראש הממשלה החלופי בני גנץ, אך עד כה דבר לא נעשה על מנת ליישם את ההבטחות".
"הפעם לא נסתפק בהבטחות והצהרות. הפעם אנו דורשים מהלך מעשי עוד טרם הבחירות. החלת ריבונות גם על אזור מצומצם יש בה כדי להתוות את הכיוון אליו חותר עם ישראל ואליו חתר החלום הציוני לאורך הדורות, החזרת ריבונות עם ישראל לארצו", דברי קצובר ומטר.