שרת המשפטים לשעבר איילת שקד: הריבונות הפכה לקונצנזוס. למרות המאבק בקורונה לא נוריד את הריבונות מסדר היום הפוליטי והמדיני שלנו.
שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, השתתפה בסמינריון נוער הריבונות שהתקיים ב'עוז וגאו"ן' ובדבריה התייחסה לחזון הריבונות בהיבט הפוליטי, אך גם לסוגיות הנוגעות למערכת המשפט הישראלית.
בראשית דבריה הזכירה את המהפך שהתחולל בעשור האחרון מאז נחשב רעיון הריבונות להזוי ועד היום, כאשר הרעיון מצוי בקונצנזוס נרחב: "כשבנט היה מנכ"ל מועצת יש"ע ואני הייתי יו"ר תנועת 'ישראל שלי' התחלנו לדבר על נושא הריבונות. בנט פרסם תכנית להחלת ריבונות בשטחי C. כשנבחרנו לכנסת אמרו שאנחנו ההזויים עם שתי ההזויות, נדיה ויהודית, והיום יש כבר רוב בכנסת לריבונות, אחרי עבודה מאומצת של נדיה ויהודית ואחרי שהצטרפנו והרעיון חלחל לחלקים נרחבים בליכוד והגיע עד הבית הלבן".
"קיווינו במשך שנה או שנתיים שנתניהו יחיל ריבונות בתקופת טראמפ אבל לצערינו זה לא קרה, אבל אין להתעלם מכך ששיח הריבונות נמצא במרכז הבמה. פעם כשהיינו מדברים על ריבונות חשבו שאנחנו הזויים והיום זה סוג של קונצנזוס, וזה הרבה בגלל האמונה והעבודה הקשה של נדיה ויהודית ובגלל שלקחנו את האידיאולוגיה שלהן ותרגמנו אותה לעבודה מעשית בכנסת. עצם זה שהממשל האמריקאי מבין שזה הכיוון זה חשוב מאוד".
בהמשך הדברים התמקדה חברת הכנסת שקד בסוגיית הדמוקרטיה הייחודית למדינת ישראל כמדינה יהודית. "השמאל זועק על קץ הדמוקרטיה, אבל זה שטויות. יש לנו מערכת משפט חזקה וזה שאנחנו רוצים לעשות שינויים לא אומר שמערכת המשפט לא עצמאית וחזקה", קבעה שקד ותיארה את האופן בו נטל בית המשפט לידיו סמכויות שבעבר לא היו לו, וזאת ברוח משנתו של אהרון ברק:
"בשלושים השנה האחרונות בית המשפט לקח לעצמו עוד ועוד סמכויות על חשבון הרשות המחוקקת והרשות המבצעת וזה דבר שדורש איזון, אבל כדמוקרטיה אנחנו דמוקרטיה חזקה. בשלושה צעדים של אהרון ברק החליש בית המשפט את הכנסת ואת הממשלה. הצעד הראשון הוא הרחבת זכות העמידה המאפשרת לכל אדם לעתור לבית המשפט, גם אם הוא לא נפגע. צעד זה הופך את כל חיינו לשפיטים. הצעד השני הוא כשבית המשפט לקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים, והצעד השלישי הוא 'עילת הסבירות', כשבית המשפט לקח לעצמו סמכות להתערב בכל החלטה מנהלית והחלטת ממשלה בשל מה שמוגדר בעיניו בלא סביר, והדבר מאוד אמורפי".
"בתקופתי כשרת משפטים ניסיתי לאזן את זה בבחירת שופטים שמרנים ולאומיים, וניתן לראות את ההבדלים בפסקי הדין כשכל שופט מכניס לפסקים את הזהות והתפיסה שלו", דברי שקד שדחתה גם את הטענה לפיה במגבלות הקורונה פגעה הממשלה באופן אנוש באופיה הדמוקרטי של ישראל. "בתקופת הקורונה בפעם הראשונה בעשרות השנים האחרונות המשלה פגעה בזכויות יסוד בסיסיות, חופש התנועה, העיסוק, המפגש, אבל זה שהממשלה עשתה זאת לא אומר שאנחנו דמוקרטיה חלשה או פחות דמוקרטית מכפי שהיינו. אמנם נעשו הרבה טעויות בניהול המשבר הזה על ידי הממשלה, אבל כשהממשלה פגעה בזכויות היסוד שלנו היא לא סיכנה את ישראל כדמוקרטית אלא רק פגעה בזכויות באופן ממוקד כדי להיאבק במגיפה".
בהמשך דבריה קיימה חברת הכנסת שקד רב שיח עם בני הנוער שביקשו את חוות דעתה בסוגיות שונות. על השאלה אם מפלגתה הסירה את נושא הריבונות למען המאבק בקורונה, השיבה כי "נושא הריבונות מאוד מאוד חשוב לנו, אבל בחודשים הקרובים אנחנו במשבר בריאותי קשה ומאוד חשוב להתמקד בכלכלה, אבל זה לא אומר שאנחנו זונחים את סוגיית הריבונות ולא פועלים לקדם את זה".
בדבריה העלתה על נס את ההתיישבות הצעירה כביטוי מעשי לחלוציות העכשווית, כהגדרתה. על מעמד ערביי יהודה ושומרון לאחר החלת הריבונות קבעה כי יהיה שוויון זכויות אזרחי לכול, אך "בהיבט הלאום, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק שלו. כשאנחנו מדברים על ריבונות בשטחי C אנחנו אומרים שלערבים שמתגוררים שם יהיו זכויות כמו של ערביי ישראל אבל לא אזרחות".
שקד נשאלה אודות השפעתם של בני נוער על המערכת הציבורית המדינית והפוליטית והדגישה את חשיבות פעילותן של תנועות חוץ פרלמנטאריות וביניהן תנועות נוער המשפיעות גם על דעת הקהל והשיח הציבורי וגם על הפוליטיקאים. "כחברת כנסת אני מושפעת מכם. אתם ציבור המצביעים וחשוב לי לדעת מה אתם חושבים ומה שחשוב לציבור שלי מאוד חשוב לי".
כשנשאלה אודות הסיכוי לקדם את חזון הריבונות בשבועות בהם ממשל טראמפ עודו בבית הלבן הביעה ספק רב לנוכח התנהלותה של הממשלה שאינה נוקטת בצעד פשוט הרבה יותר, צער הסדרת ההתיישבות הצעירה. "אנחנו מבקשים בסך הכול החלטת ממשלה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. מדובר בהתיישבות קיימת, אבל גם את זה הממשלה לא תעשה. זו החלטה יותר ריאלית מהסיכוי שבחודש הקרוב יחילו ריבונות. כעת, כתנועת הריבונות תפקידכם להשאיר את הדגל הזה מונף תמיד".
בהרצאתו בפני משתתפי הסמינריון פרס המזרחן ד"ר מוטי קידר את תפיסתו אודות היחס הנכון לסכסוך היהודי-ערבי בהיבט ההיסטורי הכולל, וקבע כי הטרגדיה של מדינות המזרח התיכון המודרניות שנוסדו על ידי הקולוניאליזם הבריטי, צרפתי ואיטלקי היא היותן מדינות שנבנו על פי מסד אירופי ולא מתוך הבנת הלוקה החמולתית פנימית של ערביי האזור.
בהמשך הדברים הציג את משנתו אודות המבנה השבטי-חמולתי של המרחב המזרח-תיכוני ועל המשמעות המדינית של מבנה זה בהתייחס לפתרון האפשרי לסכסוך הישראלי ערבי.
בחלקו השני של הסמינריון הרצו בני הנוער בפני חבריהם במתכונת הרצאות טד קצרות על סוגיות שונות הנוגעות ליישום חזון הריבונות והפצת הרעיון בחברה הישראלית. ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע בהבעת סיפוק רב לנוכח מעורבותם של בני הנוער בהפקת האירוע והשתתפותם בהעלאת התכנים שבו. "במפגשים מעין אלה אנו רואות את הנוער האידיאליסט שלנו במיטבו. הנוער שואל, מעמיק וצמא לידע על מנת להוביל את חזון הריבונות בדרך להגשמתו. הנוער מחולל מהפכה של ממש ואנו גאות להיות שותפות לכך".