הרב מנחם פליקס זוכר את תהפוכות הימים שהחלו עם הודעת שר הביטחון פרס על כוונתו לפנות את המתיישבים והסתיימו בצעד ראשון של התיישבות.
לקראת יום שחרור ירושלים, יו"ש והגולן שוחחנו עם מספר דמויות מפתח בהתיישבות, העלינו זיכרונות מימי בראשית ותהינו עד כמה העסיק חזון הריבונות את חלוצי יו"ש בימים ההם, ימי הצעדים הראשונים של ההתיישבות.
הרב מנחם פליקס
הרב מנחם פליקס, מראשי תנועת גוש אמונים, בוחר ברגע אמוציונאלי מאוד בתולדות ההתיישבות כרגע מכונן להיזכר בו – רגעי המו"מ מול שר הביטחון שמעון פרס על ההתיישבות בסבסטיה.
"זו הייתה חוויה מאוד משמעותית, אבל היא מורכבת מרגעים טובים ורגעים פחות טובים", הוא אומר. "הרגע המרומם והטוב היה כאשר חזרנו (החברים שנפגשו עם שמעון פרס שר הביטחון) אל כל הציבור שהמתין בסבסטיה. חזרנו עם "פשרת סבסטיה", הייתה שמחה אדירה וריקודים. הרגשנו שעשינו צעד מאוד מכריע בנושא ההתיישבות".
"הפשרה הזו בושלה עוד קודם לכן וכבר כשהיינו בדרך ללשכתו של פרס הבנו שזה הולך לקראת משהו טוב", אומר הרב פליקס המזכיר גם את הרגעים הקשים שקדמו לכך. "לפני כן פרס הגיע במסוק כדי להודיע על פינוי שיהיה. הרב לוינגר ז"ל היה מאוד דרמטי, הוא קרע את הבגדים לאות אבל. התחילו להפעיל לחצים והנסיבות גרמו לשינוי שבו ראש הממשלה רבין נתן אישור לשר הביטחון לסכם איתנו על השארות בשומרון. זו הייתה התרגשות מאוד גדולה".
הפשרה ההיא, והרב פליקס מקפיד להדגיש שהוא מכנה אותה כפשרה במירכאות שכן מדובר בבשורה של ממש להתיישבות שעשתה אז את הצעד הראשון, התקבלה ברוב גדול אך היו לה גם מתנגדים. "עוד לפני כן התקיים דיון והיו שלא הסכימו, אבל ברוב גדול החלטנו כך ומזכירות הגרעין עם אנשי גוש אמונים קיבלו זאת ברוב גדול. אמנם מסיבות טקטיות בחרנו להתיישב בתחנת הרכבת בסבסטיה, אבל לא הנקודה הספציפית היא העניין אלא התיישבות יהודית סמוכה לשכם, וכשקיבלנו את זה עם הדברים שכתב פרס בהתייעצות טלפונית עם רבין יצאנו מגדרנו מרוב אושר".
על העיסוק בחזון הריבונות אומר הרב פליקס כי אכן ברקע הדברים נכח חזון זה כתכליתה של ההתיישבות. "בגדול התייחסנו להתיישבות בחלקים הללו של ארץ ישראל כבעלת חשיבות גם בגלל עצמה וגם כמכשיר לריבונות. זה לא נעלם מאיתנו. חשבנו שההתיישבות בסופו של דבר תביא לריבונות. דברנו על זה כל הזמן. הרי מה אנחנו רוצים? שהאזור יהיה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. אמנם להתיישבות יש ערך גם תחת שלטון טורקי או בריטי, אבל היא מרכיב במצוות ישוב הארץ – גם לא נעזבנה לשממה וגם לא נעזבנה ביד זולתי מהאומות".