לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

'השמאל מפנים: ריבונות היא רק עניין של זמן'. ריבונות ב'גולה'

צילום: דנה כספי

יו"ר מועצת יש"ע, ח"כ סמוטריץ' והכלכלן ערן בר טל היו אורחי כנס הריבונות ב'גולה' . כלכה, ביטחון, משפט בינלאומי, מעמד המיעוטים ועוד. הכול היה שם על השולחן.

כמאה וחמישים בני אדם התכנסו (רביעי 17.1) במועדון 'הגולה' שבפתח תקווה לדיון בסוגיות שונות הנוגעות לחזון החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.

בכנס, אותו ארגנה תנועת הריבונות מיסודה של 'נשים בירוק' נשאו דברים חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', הכלכלן ד"ר ערן בר טל ויו"ר מועצת יש"ע, חננאל דורני. את הכנס הנחה העיתונאי יוני קמפינסקי והוא עוטר מוסיקאלית בידיו של אדם צחי.

לנוכח השיח המדיני-פוליטי הצובר תאוצה סביב חזון הריבונות כמתווה מדיני אותו מקדם מחנה הימין, משך הכנס עניין רב ואף הוביל קבוצת פעילי 'שלום עכשיו' להגיע למקום ולנסות להפריע למהלכו של האירוע, ניסיון שלא צלח.



את האירוע פתחו ראשי 'נשים בירוק' ומובילות תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר שסיפרו מעט על ההיסטוריה האישית של כל אחת מהן ועל החזון אותו הן מקדמות, חזון שנולד לאחר העקירה מגוש קטיף וההבנה שנדרשת פעולה כוללת שתבלום סיכוי לעקירה נוספת.

השתיים הזכירו בדבריהן את חשיבותה של הריבונות כמייצרת יציבות ביטחונית מול הטרור, יתרונות כלכליים משמעותיים, שמירת איכות הסביבה ואף זכויות אזרח ומיעוטים. כמו כן העלו בקליפת אגוז את סוגיית המשפט הבינלאומי וההוכחה המתבססת על מסמכים בינלאומיים לפיהם יהודה ושומרון נועדו להוות בסיס הבית הלאומי של העם היהודי.

לאחר דברי הפתיחה עברה רשות הדיבור ליו"ר מועצת יש"ע, חננאל דורני, שנשאל כיצד ניתן להפוך את החזון לתכל'ס מעשי, ולדבריו אם אנו רוצים זאת הרי שהדבר אפשרי ואף הכרחי. דורני הסביר את המציאות החוקית בשטחי יהודה ושומרון כיום, מציאות בה החוק הישראלי אינו חל באופן אוטומטי על השטח אלא נתון להחלטתו של הריבון בשטח, קרי אלוף הפיקוד, ולעיתים הכרעותיו מתמהמהות במשך שנים, "כל חוק אינו חל עלינו ללא חתימת האלוף למעט חוקי החובות כמו תעבורה, מיסים, גיוס לצבא וכיוצא באלה, ואנחנו מקיימים את החוקים הללו בשמחה, אבל הזכויות לא מגיעות לנו".

בדבריו הזכיר גם את החקיקה הדרקונית הגורמת להחלטת הרס בתים כבמקרה עמונה ונתיב האבות, החלטות שלא היו מתקבלות במדינת ישראל הריבונית, שם במקום הרס המענה המשפטי היה לכל היותר פיצוי לבעל הקרקע, אם יתברר שיש כזה.

דורני דיבר גם על התפנית התודעתית שהתחוללה בשנים האחרונות, ממציאות בה שיח הריבונות נחש להזוי וחסר סיכוי "עד שקמו נדיה ויהודית והכניסו את זה אט אט לשיח הציבורי" ועד למציאות בה שיח הריבונות הפך לשיח המרכזי של מפלגות הימין, "השמאל נמצא באבדן דרך ולכן מגיע להקצנה עם קריסת הסכמי אוסלו, והיום התכניות שעל השולחן הן תכניות הימין, והמובילה שבהם היא תכנית הריבונות ואירוע מרכז הליכוד הוא אירוע מכונן בדרך להחלת הריבונות על יהודה ושומרון".

לשאלת המראיין, יוני קמפינסקי, הדגיש דורני את ההבדל בין המונח 'סיפוח' המרמז על נטילת מה שאינו שייך לך, ל'החלת ריבונות' שהוא הביטוי הנכון לחזרת העם לארצו המובטחת.

עוד ביקש קמפינסקי את התייחסותו של דורני לסוגיית היחס הבינלאומי למהלך של החלת הריבונות, ולטעמו נחישות ישראלית תיענה ביישור קו מצדו של העולם, כך היה, הזכיר, כשהוחלה הריבונות בירושלים וברמת הגולן, וכך גם בהפצצת הכור בעיראק.

דורני סיפר גם על שיחותיו עם אנשי שמאל ועיתונאים המזוהים עם השמאל, ואלה, כך לדבריו, מודים בניצחונו המעשי של הימין, ניצחון שאינו מותיר עוד סיכוי לרעיון חלוקתה של הארץ. לדבריו במציאות שכזו הריבונות היא השלמת המעשה הציוני הנכון והראוי לעת הזו, ופעולה זו תבוא מהעם ותחלחל כלפי מעלה אל ההנהגה. "מהיכרותי את ראש הממשלה כאשר יש לחץ רציני ועמוק מלמטה הגלים מבעבעים, נהפוך את זה לצונאמי ובסוף הוא יהיה איתנו".

הדובר הבא בכנס היה הכלכלן ד"ר ערן בר טל, העורך הכלכלי של 'ישראל היום' שדבריו נסבו על העלויות והרווחים של מהלך החלת הריבונות. את דבריו פתח בתזכורת לפיה מדינת ישראל היא בעליה של הקרקע והיא האחראית עליה, ולכן כל שנותר הוא בסך הכול "עניין משפטי של החלת ריבונות שבפועל היא שלנו".

בדבריו דחה בר טל את הטענות החוזרות ונשנות לפיהן ריבונות ביהודה ושומרון תוביל לקריסה כלכלית. לקביעתו החלת הריבונות משפרת את מאזנה הכלכלי של ישראל ולא להיפך. "אזרחים נוספים אינם מטלה אלא הכנסה", אמר והסביר כיצד נכון וניתן לייצר צמיחה כלכלית מתוך מתן תעסוקה לערביי יו"ש המשוועים לעבודה במקום עובדים זרים המיובאים מרחוק לענפי הבנייה והחקלאות.

עוד התייחס בר טל לערכן של הקרקעות מעברו המזרחי של הקו הירוק באזור מרכז הארץ והמציאות המופרכת שבה במשך חמישים שנה ישראל אינה מפשירה קרקעות אלה לשימושה הנדרש וההכרחי. "מדובר בקרקעות באזורי ביקוש שאנשים ילכו לגור בהם ללא קשר לאידאולוגיה כלשהי. מדובר במרכז הארץ, יש קרקעות ויש תשתיות להרחבת ישובים והקמת ישובים חדשים. כל העניין הוא החלטה אמיצה".
"כל שמאלני הגון לא צריך להיות שונה מימני הגון ויסכים שצריך לקחת אחריות. אין למה לחכות ואין הצדקה מוסרית לחכות יותר", אמר בר טל הבוחן את הדברים בהיבט היסטורי ומשוכנע כי בסופו של יום, כפי שהיה במהפכות קודמות בהיסטוריה, הדברים יתחוללו מכורח הנסיבות ומאליהם, "שיקולים כלכליים הם שיכריעו. ברור שזה מה שצריך לעשות. אי אפשר להרעיב את הערבים ששם מבלי להעסיק אותם ולייבא סינים ורומנים כדי שיעבדו בחקלאות ובניין. ההיגיון הכלכלי הוא שיכריע".

גם בר טל ציין בדבריו את השינוי הדרמטי בשיח הציבורי והודה כי גם בעיניו שלו בראשית הדרך, בפגישותיו הראשונות עם קצובר ומטר לפני מספר שנים הדברים נראו בעיניו ובעיני אנשי ימין שעימם שוחח אז כחסרי היתכנות וכמעט כהזויים. לעומת זאת כיום גם בעיני אנשי שמאל הדברים נראים כ"משהו שיקרה".

לאחר הפסקה מוסיקאלית קצרה פרס חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' את משנתו אודות הדרך המעשית לביצוע חזון הריבונות, כאשר הסוגיה המובילה היא יחסה של המדינה לערביי יהודה ושומרון ביום שלאחר החלת הריבונות.

במהלך דבריו של סמוטריץ' ניסתה קבוצה קטנה של פעילי שמאל לקטוע את דבריו בקריאות 'אפרטהייד', ואולם הקהל שבאולם היסה והשתיק אותה בתוך זמן קצר.

סמוטריץ' הזכיר את דבר ההיסטוריה ולפיו בכל מקום בו לקחה ישראל את האחריות לידיה נוצרה מציאות טובה יותר לשני הצדדים, כך היה גם בעזה. "כשברחנו משם הבאנו חצי מדינה לאיום הטילים וחיים רעים מאוד גם על העזתים".

בדבריו הדגיש סמוטריץ' כי לתפיסתו לא קיימת חלוקת השטח לאזורי A, B או C והריבונות צריכה להיות מוחלת על השטח כולו. "כשאתה בא ממקום אידאולוגי אז ארץ ישראל היא ארץ ישראל ואנחנו לא סוחרים בסנטימטר אחד שלה ולא משנה איזו אותו שמו מעליה כששרטטו מפות". דבריו אלה זכו למחיאות כפיים. סמוטריץ' גם דחה בדבריו את תכנית האוטונומיה וציין כי בשעתו הוא עצמו הפגין נגדה כשנהגתה בפיו של ראש הממשלה רבין המנוח ותמוה כיצד הפכה תכנית זו לתכניתם של אנשי ימין. "אין ולא תקום לעולם שום ישות ערבית לאומית ממערב לירדן".

על שאלת ה'מה עושים עם הערבים' השיב סמוטריץ' בהזכירו את אגרות יהושע בן נון ליושבי הארץ – הרוצה להשלים ישלים, הרוצה לעזוב יעזוב והרוצה להילחם יילחם. "בסיס האסטרטגיה של יהושע בן נון היא אמירה ליושבי הארץ שבאנו לארצנו והדבר לא נתון למו"מ. זו עובדה קיימת שהו שלב ההכרעה התודעתית – אין ולא תקום לעולם יישות לאומית אחרת. את ההכרעה התודעתית הזו עושים לא רק בהכרעה צבאית אלא בבניית ישובים, בהחלת ריבונות מביאים עוד חצי מיליון תושבים ויוצרים מצב תודעתי שבו אין בר דעת בעולם שחושב שהמצב הזה הפיך".

מצבם של הרוצים להשלים, משוכנע סמוטריץ', יעניק להם את הרוב המוחלט של ערכי החיים במדינה דמוקרטית וחופשית ויהיה טוב פי כמה וכמה מכפי שיש לערביי כל מדינה אחרת מסביב ובוודאי תחת שלטון הרש"פ. באשר להצבעה לכנסת מבהיר סמוטריץ' כי אין לו כל כוונה לאפשר הצבעה שכזו מאחר ואין לו שום חובה לאפשר לערבים לעשות דרך הפרלמנט את מה שלא הצליחו לעשות דרך הטרור, כלומר קעקוע דמותה היהודית של ישראל.

באשר לסוגיית ההצבעה לכנסת הודה סמוטריץ' שתכניתו אינה מושלמת כיוון ש"המציאות לא מושלמת", ובמציאות שכזו "השאלה היא לאן אני משליך את חוסר המושלמות הזו. האם על הרכיב היהודי, כלומר נותן זכות הצבעה ופוגע ברכיב היהודי, האם אני משליך על הרכיב הקיומי של המדינה וכדי לא להיראות כאילו אפרטהייד אני מאפשר הקמת מדינת טרור המסכנת את ישראל, או שאני משליך את הגרעון הזה אל המרחב הדמוקרטי. אני לא מוכן להשליך אותו למרחב היהודי והקיומי והמשמעות היא מחיר של גרעון דמוקרטי מסוים, ומדינה עם גרעון דמוקרטי אינה מדינה לא דמוקרטית", אמר והזכיר תקדימים דמוקרטיים בעלי גרעון, כולל תחת הבג"ץ הישראלי, שאינם משנים את הגדרתה של המדינה כדמוקרטית.

עם זאת ציין כי בעתיד הרחוק ובמידה וייזנחו את שאיפותיהם הלאומיות יוכלו לקבל זכויות הצבעה.

בהמשך הדברים הזכיר את תכנית עידוד ההגירה עבור המעוניינים לעזוב ואת החלופה השלישית של היחס לאותם שירצו להילחם, "אנחנו לא אוהבים את זה אבל גם לא מפחדים מזה. המשמעות של להילחם היא ניצחון נחוש. החלק הזה תפל כי הוא יופעל מול שוליים שלא יבחרו בחלופות ההגיוניות הרבה יותר".
 
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מציינות את האירוע כולו ואת העניין שיצר סביבו כהצלחה של התנועה ופעילותה להובלת השיח הפוליטי-מדיני-ציבורי בישראל והמרתו משיח הנסיגות לשיח הריבונות. השתיים מציינות כי לאחר תום האירוע פנו אליהן רבים מהמשתתפים, ביקשו להצטרף לפעילות ולסייע בדרכים שונות כולל ארגון כנסים דומים נוספים.

עם זאת מודות השתיים כי ציפו לפגוש באירוע גם ובעיקר את הדור הצעיר יותר, מה שלא קרה, ובעקבות כך בכוונתן להפנות בעתיד משאבי הסברה מוגברים ומותאמים לגילאים הצעירים יותר. "חזון הריבונות חשוב לכל מי שעתידה של מדינת ישראל ועתידו של העם היהודי חשוב בעיניו. מדובר בנושא חוצה גילאים ומעמדות ובכוונתנו להמשיך ולפנות עם חזון זה לכלל האוכלוסייה הישראלית. שיח הריבונות ימשיך ויחלחל מהעם אל ההנהגה בישראל וזו תהפוך אותו לעובדה מוגמרת".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

18-01-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
גם ביו"ש לא יוקמו מטמנות אשפה
מערכת ריבונות
14-08-2018
יהודה ושומרון הם חלקים בלתי נפרדים משאר חלקי הארץ, גם בהיבט הסביבתי. כך מבינים גם במשרד להגנת הסביבה ומקבלים החלטות בהתאם.
ריבונות - כתב עת מדיני
לאן מובילה סערת חוק הלאום?
יהודית קצובר ונדיה מטר
09-08-2018
משנחקק חוק הלאום הוא מחייב אותנו החוק חשיבה מבוררת, מהותית ועקרונית: לשם מה הוקמה המדינה היהודית? מה היו מטרותיה? ומה נותר מהן היום?
ריבונות - כתב עת מדיני
העובדות ההיסטוריות המוסתרות על עברה של הארץ
שמעון כהן
31-07-2018
התעמולה הערבית רואה ביהודים נטע זר בארץ ובפלשתינים ילידיה. ספר חדש מציג את הנתונים ההיסטוריים ונאבק בשקר.
ריבונות - כתב עת מדיני
החור הגדול של חוק הלאום - הארץ נעלמה
אליקים העצני
26-07-2018
נוער ריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
דור המנהיגות הבא כבר כאן
מערכת ריבונות
24-07-2018
יהודית קצובר ונדיה מטר מסכמות בראיון ל'ריבונות' את הצלחתו המרשימה של סמינריון ההסברה הראשון של 'סיירת נוער הריבונות'.
ריבונות - כתב עת מדיני
הריבונות במוקד צעדת תשעה באב תשע"ח
מערכת ריבונות
22-07-2018
בפעם ה-24 קיימו אלפי יהודים את מסורת הקפת חומות העיר העתיקה באירוע שהסתיים בעצרת בשער האריות במעמד ובהשתתפות השר אלקין, סגן השר בן דהן ואישים נוספים.
נוער ריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
צפו בתמונות מסמינריון נוער הריבונות
מערכת ריבונות
20-07-2018
סמינריון הנוער הראשון למסבירני ריבונות התקיים ב'עוז וגאון'. צפו בתיעוד המצולם.
נוער ריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
לראשונה: סמינריון ייחודי למסבירני ריבונות צעירים
מערכת ריבונות
20-07-2018
עשרות בני נוער השתתפו במשך יומיים בסמינריון הסברה ייחודי לקידום חזון הריבונות ולהתמודדות עם אתגריו בדרך ליישומו בחקיקה ובפועל.
ריבונות - כתב עת מדיני
צעדת תשעה באב מטרידה את הרש"פ: זו ריבונות בירושלים!
מערכת ריבונות
17-07-2018
הרש"פ פרסמה הודעה מוטרדת ממשמעותה הריבונית של צעדת תשעה באב. בהודעה קריאה לקהילייה הבינלאומית להתגייס נגד הצעדה.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות נבחנת ומתחילה בבירת העם, ירושלים
מערכת ריבונות
15-07-2018
בהשתתפות השר לענייני ירושלים, ח"כים, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, אישי ציבור ואלפי אזרחים תתקיים גם השנה הצעדה המסורתית סביב חומות ירושלים בליל צום תשעה באב.