לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

חוק הריבונות - הזדמנות פוליטית לחולל מהפך

צילום: מירי צחי

חוק הריבונות ישפיע דרמטית על זכויות אזרח ויגדע אפליה ארוכת שנים. אנו בשעת כושר פוליטית לחולל את המהפך. מאמרו של שניאור שפירא.

אנו מביאים בזה את עיקר מאמרו של שניאור שפירא 'זמן להתחיל להחיל' כפי שהובא בגיליון 637 של הביטאון 'עולם קטן' (לפרשת תצוה):

נכון להיום השלטון ביהודה ושומרון נתון בידי אלוף פיקוד המרכז. החוקים החלים הם תערובת מבולבלת של חוקים ישראליים, ירדניים, בריטיים ואף טורקיים. כך למשל, בעוד חוקי המס הישראליים חלים באופן מלא, ותושבי יו"ש משלמים מסים ככל אזרחי ישראל, חוק העבודה אינם חלים במלואם ביו"ש. החוק הישראלי מונע פיטורי אישה בהיריון? לא ביו"ש. וזו רק דוגמה אחת. יש רבות נוספות.

מבחינה מדינית, השפעת אי הריבונות על יו"ש דרמטית. 'חוק יסוד משאל עם' שנחקק בשנת 2014 קובע כי כדי לפנות מתיישבים מאזור שבו חל החוק הישראלי, על הממשלה להגיע להסדר עם הפלסטינים, לאשר את ההסדר בממשלה ובכנסת ולערוך משאל עם. רק אם כל זה מתרחש אפשר לפנות את האזור. נכון להיום, כל ההליך הזה לא חל ביהודה ושומרון. לכאורה, פינוי יהודה ושומרון עשוי להתרחש במתכונת זהה לגירוש גוש קטיף תוך מחטף פוליטי.

בשנים האחרונות, לאחר שנים ארוכות של ביסוס האחיזה ביו"ש, נראה כי השיח בימין השתנה. הקולות הקוראים לסיפוח ולהחלת החוק הישראלי בצורה זו או אחרת גוברים. ישנה התכנית של בנט, וישנן תכניות של אורי אריאל ושל הרב בני אלון ז"ל. לאחרונה אף אשרר מרכז הליכוד סעיף בחוקת המפלגה המבקש להחיל את הריבונות על יו"ש.

בהמשך למגמה הזאת, ביזמת שדולת ארץ ישראל בכנסת הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להחלת הריבונות ביהודה ושומרון. הצעת החוק מבקשת להחיל את החוק על "מרחבי ההתיישבות ביו"ש" - כלומר לא על כל יו"ש, כי אם רק על אזורי היישובים היהודיים. אכן, מדובר בחוק "רזה" יחסית לתכניות גדולות יותר כמו למשל זו המקודמת בידי הבית היהודי. מנגד, בשל מתכונתו של החוק, ישנה אפשרות אמתית לתמיכת כלל חברי הקואליציה בחוק, בשעה שחוק רחב מדי יתקשה ככל הנראה לגייס את הרוב הדרוש.

כיצד ישפיע החוק? מעבר להסרת העננה התמידית בדבר פינוי אפשרי, החוק ישנה דרמטית את החיים האזרחיים של תושבי האזור. דיני העבודה, כפי שהוזכר לעיל, יחולו ללא אפליה. דיני הקניין, התכנון והבנייה, המבוססים כיום על חקיקה טורקית וירדנית, ישתנו ללא היכר. ניקח כדוגמה את שכונת נתיב האבות שבגוש עציון. בלי להיכנס לפרטים, השאלה המשפטית במקרה הזה היא של מי הקרקע שעליה נבנו הבתים. אילו הסכסוך היה מתרחש בתל אביב, השאלה הייתה מופנית לבית המשפט המחוזי, שם היה בוחנים את התיק, את הראיות של הצדדים ומכריעים - לכאן או לכאן. ביו"ש לעומת זאת, סכסוכים כאלה מופנים ישירות לבג"ץ. סדרי הדין בבג"ץ שונים לחלוטין במיוחד בכל הנוגע לדיני הראיות. השוני, יחד עם הנטייה של בג"ץ לבכר באופן משמעותי את זכות הקניין של הערבים, יוצרים אפליה חמורה ביחס לתושבי יו"ש היהודים.

בהערת אגב, יש מקום לציין את פועלה של השרה איילת שקד בעניין. מתחילת כהונתה כשרת המשפטים קבעה שקד כי כל חוק שיקודם תחת משמרתה יוחל באופן מידי גם ביו"ש. אין ספק שמדובר בהחלטה חשובה ואמיצה. אולם החלטה זו משפיעה רק על חוקים עתידיים ולא על חוקים קודמים. בנוסף, ההחלטה יוצרת מצב שבו על כל חוק שיידון בכנסת תתלקח מלחמת עולם בין האופוזיציה לקואליציה על שאלת החלתו ביו"ש. כך קרה רק לאחרונה עם החלטת נפתלי בנט להכפיף את אוניברסיטת אריאל למועצה להשכלה גבוהה הארצית (ולא למל"ג יו"ש), ולמעשה להפוך אותה לאוניברסיטה מן המניין.

מבחינה פוליטית, מדובר בסיטואציה מושלמת לחוק. חברי הכנסת של הליכוד תומכים בחוק באופן גורף. הבית היהודי מנסים להביא לסיפוח מלא, וקל וחומר שהם אמורים לתמוך בחוק זה. המפלגות החרדיות אמורות גם הן לתמוך בחוק, בעיקר מהסיבה הפרקטית - החוק יועיל מאוד לכ-200 אלף חרדים הגרים מעבר לקו הירוק. משה כחלון, שבזמן ההתנתקות היה בחבורת "מורדי הליכוד", קרא לא מזמן להחיל ריבונות על גושי ההתיישבות. נטיית לבו האישית אמורה לתמוך בחוק, ולכן נראה כי בתנאים מסוימים הוא אכן יתמוך בו. ליברמן הוא חידה. כל שנותר כעת הוא לגרום לראש הממשלה לתמוך בחוק.

המתנגדים לחוק משמאל טוענים כמובן שמדובר בהנצחת הכיבוש, ב"סיפוח זוחל" ובמדיניות אפרטהייד. למען האמת החוק עושה בדיוק את ההפך. הוא מבטל אפליה ארוכת שנים כלפי המתיישבים ביו"ש, ומשווה את זכויותיהם ביחס לכלל אזרחי ישראל. החוק מגיעה במציאות פוליטית מושלמת. ראש הממשלה מנסה לשמור על הבסיס הפוליטי שלו בתקופת החקירות. הממשל בארה"ב הוא הממשל האוהד ביותר שהיה לישראל אולי מאז ומעולם. וכמובן, ההבנה שהתיישבות יהודית ביהודה ושומרון היא עובדה מוגמרת כבר טבועה עמוק בקרב רוב תושבי ישראל. כל אלה מחייבים את העברת החוק באופן מידי. מצב טוב מזה לא יהיה לנו.

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

14-03-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
נכבדים ערבים מבקשים (בשקט) ריבונות ישראלית
מערכת ריבונות
18-06-2018
ראש מועצת דרום הר חברון מספר על הפגיעה היומיומית בזכויות אדם בשל היעדר ריבונות וגם על מפגשים עם נכבדים ערבים שמבקשים ריבונות ישראלית
ריבונות - כתב עת מדיני
התקשורת נפעמת מכנס נוער הריבונות
מערכת ריבונות
31-05-2018
הכנס הראשון של נוער הריבונות זכה לסיקור נרחב ונלהב של כלי תקשורת רבים. ליקטנו עבורכם כמה דוגמאות:
ריבונות - כתב עת מדיני
כנס הריבונות הראשון לנוער בתמונות
מערכת ריבונות
28-05-2018
צפו בצילומים מהמפגן המרשים של נוער הריבונות בכנס הריבונות הראשון לנוער שהתקיים בהיכל שלמה בירושלים. צלם: דוד וייל
ריבונות - כתב עת מדיני
בני נוער מכל הארץ קראו יחד לריבונות
מערכת ריבונות
28-05-2018
הצלחה מרשימה לכנס הריבונות הראשון לנוער. 1300 בני נוער מכל הארץ שמעו מפי אנשי רוח, פוליטיקאים ומומחים על אתגרי הריבונות והדרך ליישום החזון.
ריבונות - כתב עת מדיני
ח"כ כבל קורא לשמאל להתפכח
מערכת ריבונות
24-05-2018
לבכיר מפלגת העבודה, ח"כ כבל, נמאס לדבר על רעיונות בלתי ריאליים כמו 'שתי מדינות' והוא קורא לחבריו למפלגה להתפכח.
ריבונות - כתב עת מדיני
היערכות לקראת כנס הריבונות הראשון לנוער
מערכת ריבונות
21-05-2018
ח"כים, אישי ציבור ופעילי ריבונות מרכזיים הבטיחו השתתפותם בכנס הריבונות הראשון לנוער. מאות בני נוער מכל רחבי הארץ נערכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
אל הצעד הבא, הריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
21-05-2018
אחרי העברת השגרירויות לירושלים הגיעה העת לצלוח את מהמורת החשש ולעבור אל השלב הבא – החלת הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
הגיע הזמן לנצח. גם בשבילם
דניאל פייפס
18-05-2018
זהו הרגע המתאים לחשיבה מחודשת כדי להיפטר אחת ולתמיד מהסכסוך הישראלי-פלשתיני הישן והעבש.
ריבונות - כתב עת מדיני
עיתונאי תושב עזה: רוצים שלטון ישראלי
מערכת ריבונות
17-05-2018
עיתונאי ערבי תושב עזה מבקר בגלוי את התנהלותה המושחתת של ההנהגה הפלשתינית ומייחל לשלטון ישראלי.
ריבונות - כתב עת מדיני
להציג לאמריקאים תכנית ריבונות אחת
מערכת ריבונות
15-05-2018
יו"ר ארגון 'בסיס חוקי' קורא לחברי הכנסת תומכי הריבונות לגבש תכנית מוסדרת אחת שתוצג בפני הממשל כיעד מדיני.