לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

דיפלומטיה של ריבונות ופתרון אזורי כולל

באדיבות: אמונה אלון

מפגשים עם הנסיך הירדני, הקמת שדולה מקבילה בעשרות פרלמנטים בעולם, טוויית קשרים דיפלומטיים ברחבי הגלובוס והובלת קמפיין הסברתי ימני ראשון מסוגו. קמפיין הריבונות הראשון שהוביל הרב אלון ז"ל משפיע עד היום.

בכנס הריבונות האחרון, במעמד מאות משתתפים מרחבי הארץ ומחוצה לה הוענקו אותו 'יקיר הריבונות'. מרגשת במיוחד הייתה הענקת האות על פועלו של השר הרב בני אלון ז"ל למען קידום והובלת חזון הריבונות. את האות קיבלה בשמו של הרב אלון, אלמנתו, הסופרת והפובליציסטית אמונה אלון, עמה שוחחנו על התכנית המדינית שרקם הרב בני והייתה למעשה התכנית הראשונה שהעזה להוכיח לעם ולעולם כי גם לימין הישראלי יש תכנית מדינית סדורה ומפורטת.

"כשהוא נכנס לתחום הפוליטיקה הוא ראה באופן ברור יותר את מה שהוא ראה ודיבר עליו עוד קודם, עד כמה חסרה תכנית שכזו. הוא ראה שהימין עוסק רק בשלילת קונספציית השמאל של חלוקת הארץ מבלי להציע אלטרנטיבה אחרת ומסודרת, ובמקביל השמאל חוזר עליה שוב ושוב למרות ששוב ושוב היא גם נכשלת", מסבירה אמונה את המניע הראשוני שהוביל את הרב בני ליטול לידיו את המושכות המדיניות, ועל אף שאינו איש מפלגת השלטון לפתוח במלאכת טווייתה והובלתה של תכנית מדינית מורכבת ורבת תעוזה.

ואכן התכנית שזכתה לשם 'היזמה הישראלית' כללה לצד גיבוש וניסוח המתווה והרעיון גם מסע בין אישי ציבור לאורכה ולרחבה של הארץ ומפגשים עם פרלמנטרים ודיפלומטים בעולם כולו, כולל העולם הערבי, על מנת לשכנע אותם בנכונותה והיתכנותה של התכנית שלו.

כשהיא מספרת על האופן בו נכנס הרב בני לעומקם של הפרטים בהכנת התכנית, כמו גם בכל פעילותו הפרלמנטארית, קשה לפספס את ההערצה שלה כלפיו: "אחד הדברים המיוחדים בבני הוא שעם כל היותו מצוי בעומקם של המקורות ותלמיד חכם, הוא גם נכנס לכל פרטי הפרטים המעשיים והמדויקים. כחבר כנסת תמיד אמרו לו שקשה להאמין שהוא לא למד משפטים, כי כדי להיות מסוגל לנסח חוקים ולעסוק בחקיקה הוא נכנס לפני ולפנים ולמד לעומק כל נושא".

"הוא ראה שהבעיה העיקרית בקונספציה של השמאל היא שהתכנית שלהם מתייחסת רק לשטח שבין הירדן לים. התפיסה שלו הייתה תפיסה של שתי מדינות לשני עמים אבל מתוך הגישה שאמנם לא הוא המציא אותה, אבל הרבה שנים אף אחד לא דיבר עליה, התפיסה שרואה בירדן את המדינה פלשתינית הקיימת כבר כעת. הרי שמונים אחוז שם הם פלשתינים, המלכה היא פלשתינית, החלוקה שהפכה את הירדן לקו גבול היא חלוקה מלאכותית שבוצעה על ידי הבריטים באיוולתם ומתוך שיקולים אינטרסנטיים שלהם. ללא כל עילה הם מסרו את השטח למשפחה ההאשמית שהגיעה מערב הסעודית שלא היית קשורה כלל לאזור, רק משום שרצו לתת מחווה למלך עבדאללה שעזר להם והקימו ממלכה. בני סבר שצריך לחשוב על כל השטח מחדש כשטח אחד".

לבד מהקביעה הבסיסית שירדן היא פלשתין ראה הרב אלון בסוגיית הפליטים סוגיה קריטית שיש לתת לה מענה. "לא ברור איך אחרים לא ראו זאת", אומרת אמונה. "הוא ראה שהבעיה המרכזית בכל הסכם שלום בינינו ובין הערבים היא בעיית הפליטים מ-48' עד 51'. כל עוד הם משוכנים במחנות פליטים וסוכנות אונר"א של האו"ם היא מפרנסת ומאדירה אותם הבעיה לא תיפתר, כי הם בתודעה של מי שנמצא שם באופן זמני וייעודו הוא השיבה אל תוך הקו הירוק. הניסיון שלא להזכיר את הבעיה הזו כבעיה שיש לתת לה פתרון לפני הכול, הוא עוול מוסרי. חייבים לפתור קודם כל את הבעיה הזו וליישב אותם מחדש. מי שטוען שמדובר בטרנספר לא יודע על מה הוא מדבר, כי האנשים הללו טרונספרו כבר מתחומי הקו הירוק והועברו במהלך מאוד מכוון וחכם של ההנהגה העברית בטרום המדינה, שדאגה שהשטח שבין הירדן והים יפונה מהכוחות הערביים העוינים. כך נוצרו מחנות הפליטים וכך נוצרה גם רצועת עזה, שגם היא יציאה מלאכותית".

בניגוד לאחרים שאולי ראו ודיברו על בעיית הפליטים "בני התחיל לפעול לפני יותר מעשר שנים במישור הבינלאומי לביטול סוכנות אונר"א ולהאחדת היחס של האו"ם לפליטים, שיהיה רלוונטי גם לפלשתינים", אומרת אמונה ומזכירה כי בעוד קיים חוק בינלאומי הנוגע לכלל הפליטים ולפיו בתום תקופה מסוימת פליט כבר לא ייקרא כך ויחויב למצוא לעצמו מקום, הרי שאצל הפליטים הפלשתינים ורק אצלם הכלל שונה. אצלם הפליטות מונצחת זה שבעים שנה ואף עוברת מדור לדור. ביטול אונר"א יכול היה להוביל לתפנית ביחס הכולל למצוקתם.

"לא מוסרי ולא ריאלי להשאיר את הפליטים במחנות לנצח. היה לו ברור שדרושה תכנית בינלאומית בשיתוף ארה"ב, ירדן ומדינות נוספות. לגבי הערבים החיים ממערב לירדן עוד לפני מלחמת השחרור, יש לאפשר לבחור בין אזרחות ישראלית לאזרחות ירדנית כאשר הכדאי ביותר עבורם יהיה להישאר במקומותיהם ולהיות אזרחי המדינה הפלשתינית שממזרח לירדן, מעין קונפדרציה. הבירה שלהם תהיה עמאן והם יצביעו לפרלמנט שיהיה בעמאן ויישארו במקומותיהם ללא טרנספר. מי שיתעקש להיות אזרח ישראלי יצטרך להצהיר נאמנות ולשרת שירות לאומי. הרעיון הזה גם הוא לא המצאה שלו. שנים רבות קודם לכן אריק שרון הציע מהלך כזה ודיין היה בעניין. אלו תכניות שהיו במגירות אבל בני הרחיב, תיקן, התאים לתקופתנו ועיגן את המהלך בחקיקה בינלאומית כדי שניתן יהיה ליישם זאת".

אוזן בכירה קשבת לתכנית גם בירדן

על מנת לקדם את תכניתו פעל הרב אלון במספר אפיקים במקביל. לצד הפעילות ההסברתית בשלטי חוצות, בהפצת חומרי הסברה בהרצאות ובנאומים, קידם גם את האפיק הדיפלומטי. לשם כך נועד עם מנהיגים מרחבי העולם עוד בהיותו חבר כנסת ושר והקים שדולה בינלאומית שנועדה לקדם את התכנית בפרלמנטים השונים. במקביל ניהל מגעים גם עם הנסיך חסן, אחיו של מלך ירדן חוסיין. "הוא פגש אותו באירופה ובירדן", מספרת אמונה ומציינת כי דווקא העובדה שחסן לא החזיק בתפקיד מלוכה איפשר לו להציג עמדה פתוחה יותר ונכונה לשמוע על הרעיונות שהציג בפניו הרב אלון.

בשיחות אלו עם הנסיך הירדני הציג הרב אלון את היתרונות שתניב התכנית לממלכה ההאשמית, אך בראש ובראשונה אמונה מזכירה את עובדת היותם של כשמונים אחוזים מתושבי ירדן פלשתיניים, עובדה ההופכת את ירדן למעשה כבר כעת לפלשתין. מעבר לכך, היא אומרת, "מדובר בתכנית כוללת שנוגעת למדינות נוספות במזרח התיכון, בהן גם מצרים. כולן ייקחו חלק בתכנית הזו. זה כדאי לירדן מאותה סיבה שירדן חתמה על ההסכם המכונה הסכם שלום. מדובר באינטרסים כלכליים. היא הרי קיבלה כסף ומים בהסכם הזה למרות שמלכתחילה לא היה לה אינטרס להילחם בנו. בשלום הזה היא נתנה רק הכרה בישראל כמדינה יהודית ותמורתה היא קיבלה מהעולם הכרה שלא קיבלה עד אז שהיא מדינה עצמאית וריבונית ותמיכה כספית משמעותית מאמריקה ומדינות נוספות".

לאחר שעזב את הכנסת הקים הרב אלון שדולה בעלת תאים בשלושים פרלמנטים ברחבי העולם שמשרדיה פזורים באסיה, בוושינגטון ובבריסל. "השדולה הזו הייתה מושתתת על יחסים אישיים שבני רקם בעבודה אינסופית של שנים ארוכות עם אישים בכל מקום בעולם. הוא היה מתחיל בקשר עם חבר פרלמנט נוצרי אוונגליקאני שמאמין באמונה דתית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ובעזרת הגרעין הראשוני הזה הוקמו תאים שבהם הו חברים גם מי שאינם נוצרים. הכול היה בנוי על ידידות אישית הדוקה כמו זו שהייתה לו עם מייק פנס (סגנו של דונלד טראמפ כיום), וכמוהו היו רבים בכל פרלמנט ופרלמנט".

את עיקרה של השיחה עם אמונה אלון הקדשנו אמנם לפרק ביוזמה הישראלית שעסק בעתיד הפליטים הערבים, אך לאמונה חשוב להדגיש את הפרק העוסק ביהודים, זהו פרק הריבונות. היא מזכירה כי "החוק הראשון שהוא חוקק בתשומת לב רבה הייתה התכנית להחלת ריבונות על הישובים היהודים ביהודה ושומרון, מה שעדיין לא קיים גם היום, מתוך כוונה שבעתיד הריבונות תתרחב ותתפרס על פני השטח כולו".\

צריך לא מעט יומרנות כדי לחשוב שמפינה ימנית בפוליטיקה הישראלית ניתן למנף תכנית מדינית שתשנה את פני המזרח התיכון, אנחנו מעירים ואמונה ממשיכה: "רק יומרנות כזו מזיזה דברים בעולם. בגלל הימניות הידועה שלו "הקיצונית" וגם משום שבתקופה ההיא לא היה מה לדבר – ואני מקווה שבעתיד יהיה מה לדבר - על השפעה ממשית של אדם עם זקן וכיפה ותואר של רב בכנסת, הוא היה מוגבל ביכולתו, ובכל זאת זה הגיע לראשי מדינות וזה משפיע גם עכשיו על טראמפ דרך מייק פנס ורפובליקאנים אחרים שבני עבד איתם".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

20-06-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
ירי הטילים למרכז – פעמון אזעקה לתושבי ישראל
מערכת ריבונות
15-03-2019
ירי הטילים מעזה לגוש דן הוא התראה ותזכורת למה שעלול להפוך לשגרה במידה וחלילה תיסוג ישראל מיהודה ושומרון
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הגולן - זמן ריבונות ביהודה ושומרון
מערכת ריבונות
13-03-2019
החלטת מחלקת המדינה האמריקאית להסיר את הגדרת הכיבוש מרמת הגולן מחזקת את הקריאה לראש הממשלה לפתוח בהליכי ריבונות מעשיים ביהודה ושומרון.
דעה
ריבונות - כתב עת מדיני
שלב א' לריבונות – כל השטח למעט גושים ערביים
שמעון כהן
11-03-2019
רעיון החלת החוק הישראלי על מרחבי ההתיישבות כשלב ראשון של ריבונות מלאה טומן בחובו מספר מכשולים, אבל יש להם גם פתרון. חושבים מחדש על השלב הראשון.
ריבונות - כתב עת מדיני
נאמן: גוש עציון אינו עלה תאנה לעקירה. דורשים ריבונות
מערכת ריבונות
06-03-2019
ראש מועצת גוש עציון מגיב ל"מצע הגושים" של מפלגת 'כחול לבן': לא נהיה עלה תאנה למי שמבקש לחלק את הארץ ולעקור יהודים.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות = ציונות = יציבות
יהודית קצובר ונדיה מטר
28-02-2019
הקצינים בדימוס ממחזרים פתרונות קסם של נסיגה והתקפלות, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר והעם מפוכח ודורש ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך עושים פייק – סקר
חגי הוברמן
27-02-2019
חגי הוברמן, עיתונאי, היסטוריון ופרשן צבאי, מספר על סקר השמאל שנחת על שולחנו. כל בקשותיו לקבל את פרטי הסקר - עלו בתוהו.
ריבונות - כתב עת מדיני
מול הקצינים המנותקים העם דורש ריבונות
מערכת ריבונות
25-02-2019
מועצת יש"ע במאמר תגובה למתקפת ארגון השמאל "מפקדים למען ביטחון ישראל" נגד חזון הריבונות: ראוי לקצינים שתמכו באוסלו, בהתנתקות ובנסיגה מלבנון להצניע את המלצותיהם.
ריבונות - כתב עת מדיני
'בכל מקום שאין ריבונות האויב נכנס'
מערכת ריבונות
25-02-2019
עמותת עולי צרפת 'Israël is forever' מציגה עמדות נחושות סביב חזון הריבונות וביקורת חריפה על קציני השמאל תומכי הנסיגות.
ריבונות - כתב עת מדיני
​קמפיין שלטי חוצות: ימין אמיתי בעד ריבונות!
מערכת ריבונות
20-02-2019
פעילי תנועת הריבונות יצאו למבצע שילוט הקורא לתמוך בבחירות במפלגות המתחייבות לקידום חזון הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
בצל ה"סטטוס קוו" שמורות בשטחי C נגזלות
מערכת ריבונות
20-02-2019
בצל ה'סטטוס קוו' ממשיכים ערביי יו"ש להשתלט על שטחי C. ללא ריבונות הקרקע נשמטת לנו ונגזלת מאיתנו.