לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

"בחירת טראמפ – הזדמנות היסטורית לתקן את נזקי העבר"

צילום: נשים בירוק

יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, עו"ד צל, רואה בכהונת טראמפ הזדמנות היסטורית לחולל שינוי דרמטי ביחס לסכסוך הישראלי ערבי, אך זאת בתנאי שממשלת ישראל תדע להציג את דרישותיה וייעדיה.

 "נקודה היסטורית שקשה לתאר את החשיבות שלה", כך מגדיר יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, עו"ד מארק צל, את כניסתו של דונלד טראמפ לכהונת נשיא ארצות הברית.

בהרצאה אותה נשא בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון הציג עו"ד צל את הצעדים הראשונים המוכיחים את התמורות הדרמטיות אותן מיישם ממשל טראמפ במדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון בכלל והסכסוך הישראלי ערבי בפרט. בדבריו גם התייחס להצהרות הבית הלבן, אותן יש מי שהגדיר כעדות להסתייגות טראמפ מהבטחותיו טרם הבחירות.

את דבריו פתח בתיאור ליל הבחירות, אותו לילה בו פרשנים ועיתונאים העניקו להילארי קלינטון ניצחון בטוח אך בסופו התבררו הדברים כהפוכים. "זה היה ממש נס. ניצחון מוחץ", אומר צל המתאר כיצד הוזמן לפנות בוקר לאולפני התקשורת שם לא נותר לו אלא ללעוג לכל אותם "מומחים שחושבים שהם יודעים הכול". את תגובת הדמוקרטים להפסדה של קלינטון הוא מדמה להתמודדות עם אבל על שלבי ההתכחשות, הזעם וההדחקה שבה, "עד קבלת המציאות. זה לוקח זמן, וכנראה אצל הדמוקרטים זה ייקח יותר זמן", אמר.

באשר למדיניות הממשל החדש כלפי ישראל, לב הרצאתו, אומר צל כי עיקרה הוא התפיסה לפיה הממשל בוושינגטון יכבד את ריבונות ישראל והחלטותיה באשר לעתיד ארץ ישראל. "טראמפ לא יגיד לישראל לבנות או לא, לספח או לא. הוא יכבד את החלטת הממשלה על גורלינו בארצנו. המדיניות הזו היא מהפכנית. חמישים שנה מאז ששת הימים אף ממשל אמריקאי לא הסכים לאמץ את  המדינית הזו אלא להיפך, הם הציגו את המסגרת לתהליך שיוביל לשלום בשמות שונים – שטחים תמורת שלום, שתי מדינות לשני עמים וכו', וכולם היו הכתבה של הממשל בוושינגטון לגבי מה שאנחנו צריכים לעשות. בזמן הזה הצלחנו לפעול בין הטיפות, בנינו, ועשינו את זה בעזרת הקב"ה, ביו"ש ובעזה אז, בירושלים וברמת הגולן, בנינו מפעל התיישבות פורח ומדהים. כעת יש שינוי במדיניות וושינגטון שאפילו לא חלמנו עליו. התפללנו לכך, אבל לא חלמנו שזה יכול להתממש".

מדיניות זו, מסביר צל, היא המובילה בין השאר גם להבטחה להעברת השגרירות מתל אביב לירושלים, החלטה שחשיבותה היא הרבה מעבר לסמלית: "מאז 48' המדיניות של ארה"ב הייתה שירושלים לא שייכת לישראל, גם מזרח העיר וגם המערב. על פי הערביסטים במחלקת המדינה בארה"ב, ירושלים היא תחום עצמאי שלא שייך לאיש ושצריך להיות תחת פיקוח בינלאומי, זו פיקציה משפטית דיפלומטית שהייתה המדיניות של ארה"ב. המשמעות של כך הייתה שאסור, מבחינת המדיניות הזו, לשים את השגרירות האמריקאית בירושלים כי היא לא בירת ישראל".

מוסיף צל ומציין כי מאז שחרורה ואיחודה של ירושלים בשנת 67' "הקונסוליה, שהייתה בירושלים מאז אמצע המאה ה-19, הפכה לשגרירות עבור הערבים הפלשתינאים, ואחרי אוסלו זו הרש"פ. כך הם מגדירים זאת".

על ההשלכות המעשיות של מדיניות זו סיפר על היחס המפלה של הפקידות הערבית בקונסוליה כלפי ישראלים נושאי אזרחות אמריקאית שנזקקו לשירותי הקונסוליה. כמו כן הזכיר את יחסם המחפיר של השומרים הערבים שבמקום, "לכן נושא העברת השגרירות מתל אביב לירושלים זה לא עניין סמלי", אומר צל המציין פן נוסף של המציאות הנוכחית: "במהלך כל השנים מאז 67' הקונסוליה בירושלים לא הייתה כפופה איכשהו לשגרירות בתל אביב. עד כדי כך שהקונסוליה בירושלים הייתה מדווחת לשולחן אחר במחלקת המדינה בוושינגטון, לשולחן שאליו מדווחת השגרירות ברבת עמון, ללא קשר למה שקורה בתל אביב". כעת הוא מקווה ומאמין כי יושם קץ למדיניות זו שהשלכותיה רבות על היחס האמריקאי למתרחש בישראל.




פרק נוסף העולה מהמדיניות המכבדת את החלטותיה והכרעותיה של ישראל באשר לעתידה, הוא פרק ההתיישבות ביהודה ושומרון, "המשמעות היא שאם ישראל מחליטה להתיישב ולפתח את הנוכחות היהודית ביו"ש הממשל בוושינגטון יקבל את זה. אני לא אומר שהם יסכימו או יאהבו זאת. אולי כן. אבל הם יכבדו את ההחלטה. זה דבר ענק", קובע צל.

עוד הזכיר צל את סוגיית הסיוע הצבאי כלכלי האמריקאי לישראל. "אנשי אובמה אמרו במהלך הקמפיין שממשל אובמה נתן הכי הרבה, 38 מיליארד בעשור הנוכחי, וזה היה פשוט אשליה. מה שקרה הוא שארה"ב בעשור הקודם תחת בוש ואובמה נתנו סיוע של 32 מיליארד דולר אבל באותו זמן העבירו כל שנה 600 מיליון דולר לפיתוח הגנת הטילים שלנו – חץ וכיפת ברזל. הכפלה של הסכום הזה מביא אותנו לשישה מיליארד דולר וביחד 38 מיליארד, אבל אובמה לא רק שנתן את אותו סכום, שהוא אכן סכום נדיב וארה"ב לא חייבת לתת לנו אותו, אבל לא מדובר בסכום חסר תקדים, מעבר לכך שמה שאובמה עשה הוא שהוא הטיל כמה הגבלות על הסכומים האלה, כלומר שאם הקונגרס יחליט להעביר סיוע נוסף לישראל, לדוגמא אם איראן מפתחת נשק גרעיני ואנחנו צריכים הגנה נוספת, לפי תכנית אובמה אנחנו לא יכולים לבקש זאת. לעומת זאת, מדיניות טראמפ היא שמה שנחתם על ידי אובמה הוא רק צעד ראשון והמשמעות היא שאם נצטרך סיוע ועזרה נוספים אצל טראמפ הכול אפשרי".

גם בסוגיית ההסכם עם איראן צפויים שינויים לא מבוטלים, גם אם כבר בראשית כהונת טראמפ ברור לו שלא ניתן לסגת מכל ההסכמות מול האיראנים שהרי חלקן כבר בוצעו כמו הפשרת מאה וחמישים מיליארד דולר לטובת האיראנים והעברת כשני מיליארד דולר שהועברו לאיראנים במטוסים, "אבל לגבי השאר – מה שאובמה לא התייחס אליו כמו הטילים הבליסטיים שהם מפתחים ומאיימים בהם עלינו, אובמה לא רצה להיכנס לזה וטראמפ כן ייכנס לזה, וכך גם דברי נוספים שנוגעים להחלטת אובמה להפוך את איראן להגמון במזרח התיכון. זה דבר שלא מקובל על ממשל טראמפ".

בדבריו מדגיש עו"ד צל את המהירות חסרת התקדים שבה פעל טראמפ ליישום הבטחותיו עם החתימה על צווים נשיאותיים בתחומים רבים.
בהמשך דבריו התייחס לאופן בו כבר כעת ניתן לחוש בפועל את שינוי הגישה האמריקאית כלפי ישראל ומהלכיה. "כאשר ממשלת ישראל הכריזה על בניית 5000 יחידות דיור חדשות תגובת הממשל בוושינגטון הייתה שקט מוחלט. באותו זמן האירופאים והאחרים מיהרו לגנות את ההחלטה הזו. השתיקה בוושינגטון פשוט מדהימה. אין תקדים לכך בהיסטוריה של יחסי ארה"ב וישראל מאז 67' בתחום הזה. זה קרה שוב כשחוק ההסדרה הועבר בכנסת. התגובה של וושינגטון הייתה שתיקה. האירופים מתקוממים, וגם היועמ"ש אומר שהחוק בעייתי ולא יעבור בג"ץ, אבל התגובה האמריקאית הייתה שתיקה".

בהקשר זה התייחס צל להצהרת הבית הלבן ממנה נדמה היה כי מתחילה נסיגה מהבטחות קמפיין הבחירות, אך לטעמו נכון וראוי להקשיב היטב לניואנסים העולים מההצהרה ההיא. "אני מחלק את ההצהרה הזו לשני חלקים – דובר הבית הלבן אמר שההתיישבות אינה מכשול לשלום. לאוזניים ישראליות זה לא מצלצל, אבל לאוזניים אמריקאיות, שמכירות את המדיניות האמריקאית בחמישים השנים האחרונות, זה לא יאומן, כי מאז הישוב הראשון שהוקם ביו"ש כל ממשל אמריקאי, רפובליקני ודמוקרטי כאחד, אמרו שהתיישבות יהודית בלב ארץ ישראל היא מכשול לשלום עם הערבים. חלק אמרו שזה בלתי חוקי ובלתי לגיטימי, אבל כולם אמרו שזה מכשול לשלום. כאשר דובר הבית הלבן אומר במפורש שזה לא המצב, גבירותיי ורבותיי אלו חבלי משיח!".

"הקטע השני בדבריו של הדובר כלל התייחסות לבנייה בתוך הישובים הקיימים מעבר לגבולות המוניציפאליים שלהם, מה שאנחנו קוראים לו הקו הכחול". בהקשר זה מזכיר צל את דבריהם של סנטורים בכירים עד כה ולפיהם גם גידול טבעי בתוך הישובים עצמם מנוגד למדיניות האמריקאית ונחשב בעיניהם כמכשול לשלום. לעומת זאת הדובר הנוכחי רואה רק בבנייה מעבר לשטח המוניציפאלי כבנייה בעייתית, "זה מהפכני ומדהים, גם בקטע הזה של ההצהרה. לגבי ישובים חדשים הוא אמר שיכול להיות שזה לא יהיה לטובת החיפוש אחרי השלום. אני אומר שנכון, הבנייה בישובים חדשים תהייה בעייתית לערבים ולאנשי שמאל שלא רוצים נוכחות יהודית ביהודה ושומרון. ההצהרה של הבית הלבן הייתה מוזיקה באוזניים שלי ושל אחרים".

ומה באשר להעברת השגרירות? מהלך שנדמה היה, לפחות על פי חלק מההצהרות, שיתרחש כמעט למחרת הכתרתו של טראמפ ועד כה לא התרחש, ובמקומו  אמר הנשיא החדש בראיון כי הדבר יישקל וייעשה באופן מדוד. על כך אומר צל כי יש לזהות ולבטל חדשות מזויפות שהופצו על קשיים ברכישת ובניית מבנה לטובת השגרירות, שכן אין כל צורך בבניה ורכישה שכזו אלא בסך הכול להחליף את השלט מעל הקונסוליה בירושלים ובכך כבר קיימת שגרירות לכל דבר.

באשר לעיכוב בביצוע ההבטחה הזו אומר צל כי בין ההבטחה לאותו ראיון בו טראמפ טען כי הדברים יישקלו הייתה "שיחה טלפונית של כחצי שעה בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיא ארה"ב טראמפ ואחריה בא ה'סע לאט'. אני לא מותח ביקורת על ראש הממשלה. הם פשוט לא מוכנים לקצב העבודה של טראמפ שעובד כמו סוס מירוץ, והיה ברור שהוא היה על סף הכרזת השגרירות לירושלים, אבל הגורמים כן בארץ פשוט לא היו מוכנים לכך".

"אני מכיר את הצוות של טראמפ ואת השגריר המיועד. הם מתכוונים להעביר את השגרירות אבל הם גם מכבדים את ממשלת ישראל שהיא ריבון בישראל, ואם ממשלת ישראל אומרת 'סע לאט' אז ארה"ב תיסע לאט. אותו דבר עם התיישבות. במהלך תקופת המעבר קיבלתי לא מעט שיחות עם אנשי טראמפ האחראים למדיניות חוץ ולמזרח התיכון ולישראל. הם שאלו אותי איפה ישראל, איפה רשימת הבקשות שלה. הם כבר מוכנים, אבל ישראל חששה מתגובת אובמה עד הרגע האחרון, ואכן ראינו מה הוא היה מסוגל לעשות באו"ם ברגע האחרון כשגרם לנו נזק בלתי הפיך לטווח הקצר, לכן אני לא מותח ביקורת על מה שנעשה או לא נעשה עד העשרים בינואר, אבל אחרי העשרים בינואר זה עולם חדש".

על זאת מוסיף צל ומדגיש כי "יש למדיניות המהפכנית של ממשל טראמפ לכבד את החלטות ישראל לגבי ארץ ישראל, גם צד שני של מטבע: בפעם הראשונה מאז ששת הימים על ישראל להכריע מה הם האינטרסים האסטרטגיים שלה בכל ארץ ישראל, ירושלים, יהודה, שומרון, גולן, ואני מוסיף גם את עזה. מה אנחנו רוצים ומה אנחנו מחליטים לגבי גורלנו. בעקבות העבודה הקשה שלנו, בהתנדבות, במערכת הבחירות הגענו למצב שלא חלמנו עליו, אבל עכשיו הגורל שלנו בידינו ואנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים כעם וכמדינה ביהודה ושומרון ובמקומות שונים בארץ ישראל. הכדור עובר לידינו ואנחנו צריכים להחליט. אנחנו בנקודת זמן היסטורית שלא חלמנו עליה. יש לנו הזדמנות פז להפוך את הנזק שנגרם במהלך שנים רבות ולחזק את המפעל הציוני שלנו, את האתגר הזה. אני לא יודע אם בוושינגטון הם תומכים או מתנגדים לריבונות, אבל הם מכבדים אותנו והגיעה השעה שהמנהיגים שלנו יחליט שבאמת ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".

את דבריו אמר עו"ד צל במסגרת שורת הרצאות ומפגשים המתקיימים בשמורת 'עוז וגאו"ן על ידי תנועת 'נשים בירוק' שהכשירה את השמורה ומקיימת אותה מזה למעלה משנתיים כמוקד תיירותי תרבותי.

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

13-02-2017

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
הזמן פועל לטובת ישראל. אין לוותר על יהודה ושומרון באזור של מדינות כושלות
דיוויד פ. גולדמן
24-07-2016
דיוויד פ. גולדמן, כלכלן ואנליסט. מחבר הספר 'ציביליזציות גוועות' כותב על האפשרות שישראל תיסוג מיהודה ושומרון
ריבונות - כתב עת מדיני
​'הרב בני קבע שלא די בכיבוי שריפות השמאל, צריך להגיד מה כן'
מערכת ריבונות
07-05-2017
במקביל להתפכחות מרעיון אוסלו הוביל הרב בני אלון ז"ל את 'היוזמה הישראלית' שתכליתה ריבונות מלאה ביו"ש. יד ימינו, אורי בנק מספר ונזכר.
ריבונות - כתב עת מדיני
​עולים קומה - מהישרדות ליעוד
יהודית קצובר
01-05-2017
עלינו לקום ולמרוד בהסתפקות, בהישרדות, בבינוניות ובחלקיות. עלינו לקום ולעשות מעשה. יהודית קצובר ונדיה מטר
ריבונות - כתב עת מדיני
​מה חשב הרבי מלובביץ' על ריבונות ביו"ש
מערכת ריבונות
19-04-2017
ספר חדש מגולל את קשרי הרבי מלובביץ' על ההנהגה בישראל. בין השאר מתוארת עמדתו התובעת ריבונות של ממש ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
סגנית שר החוץ על הדרך לריבונות בעידן טראמפ
מערכת ריבונות
19-04-2017
סגנית שר החוץ סבורה כי ריבונות במעלה אדומים תהיה מעטה וקטנה מדיי. יש להחיל ריבונות על ירושלים רבתי ולהתקדם אל הריבונות שתעשה טוב גם לערביי יו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
'חלון הזדמנויות אמתי לחשיבה מדינית חדשה, גם לחשיבת הריבונות'
מערכת ריבונות
04-04-2017
סגנית שר החוץ רואה בחילופי השלטון בוושינגטון הזדמנות של ממש אותה יש למנף באופן מושכל. לדבריה גם חזון הריבונות על השולחן החדש.
ריבונות - כתב עת מדיני
גיליונות 'ריבונות 8' חולקו בכנס יש"ע שלצד ועידת אייפא"ק
מערכת ריבונות
30-03-2017
פעילות ארגון afsi, ידידות פורום הריבונות, הניחו על כסאות באי כנס יש"ע שלצד ועידת אייפא"ק את גיליונות 'ריבונות' האחרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
'עלינו קומה בדרישת הריבונות'
מערכת ריבונות
01-04-2017
יו"ר מועצת יש"ע באירוע הצדעה לתושבי בנימין: יובל לנוכחותנו ביהודה ושומרון. עולים קומה בדרישת הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מה באמת חשב רבין על הסכמי אוסלו
מערכת ריבונות
16-03-2017
ד"ר ז'אק נריה, מי שהיה המוציא והמביא בלשכת ראש הממשלה רבין ז"ל, מגולל בספרו את ההתנהלות בימי הסכם אוסלו, ההסכם אליו התוודע רבין רק לאחר פעילות חשאית של אנשי פרס, ראה בו אסון לאומי אך אולץ להמשיך בו בשל אילוצים פוליטיים.
ריבונות - כתב עת מדיני
ניפוץ 5 מיתוסים שקריים על המדינה הפלשתינית
מערכת ריבונות
08-03-2017
צפו בשר נפתלי בנט מנפץ בכנס ירושלים ה-14 חמישה מיתוסים מוכרים סביב רעיון שתי המדינות והעימות הפלשתיני-ישראלי.