לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

האלפים צרו על המבנה בו היה שר הביטחון. לחץ. עד ש...

יעקב סער. לע"מ

שמונה פעמים עלו אנשי גרעין אלון מורה לסבסטיה והורדו משם, עד שהגיעה התפנית. לא לפני כמה רגעי חרדה ואף חשש לשלומו של שר הביטחון.

לקראת יום שחרור ירושלים, יו"ש והגולן שוחחנו עם מספר דמויות מפתח בהתיישבות, העלינו זיכרונות מימי בראשית ותהינו עד כמה העסיק חזון הריבונות את חלוצי יו"ש בימים ההם, ימי הצעדים הראשונים של ההתיישבות.

אברהם שבות


אברהם שבות היה בימים ההם של ראשית ההתיישבות חבר מזכירות גרעין אלון מורה, וכשהוא מתבקש להיזכר ברגע דרמטי אחד מהימים ההם הוא חוזר אל הניסיון השמיני של הגרעין לעלות לתחנת הרכבת בסבסטיה, חנוכה תשל"ו.

אלפים הגיעו אז אל תחנת הרכבת כדי לתמוך במשפחות הגרעין. בין המתכנסים שהגיעו מכל רחבי הארץ ניתן היה למצוא תלמידי תיכון, בחורי ישיבות, בוגרי אצ"ל ולח"י ורבים אחרים.

"ביום השביעי לשהותנו במקום הגיע שר הביטחון דאז שמעון פרס עם פמליה שאליה הצטרפו אלוף הפיקוד יונה אפרת ובעלי תפקידים נוספים. נכנסנו, חברי מזכירות גוש אמונים ומזכירות הגרעין, לדיון אתו באחד החדרים של בניין תחנת הרכבת הטורקית. שאר הציבור, כחמשת אלפים איש, התיישבו במעין אמפי טבעי מול הכניסה לבניין התחנה, והרב נריה העביר להם שיעור בשעות ההמתנה לתוצאות המשא ומתן".

ובינתיים בפגישה בבניין פנימה מתבררות מהר מאוד כוונות הגעתו של השר: "כבר בתחילת הפגישה אומר לנו שר הביטחון 'באתי כדי לומר לכם שאתם צריכים לעזוב את המקום'. הרב לוינגר נעמד, עשה קריעה בבגד, יצא בסערה מהחדר וצעק לאנשים 'שר הביטחון דורש שנעזוב! באים לגרשנו!'. ההמון שמע את הרב לוינגר, קם ממקומו והתחיל להתקדם לכיוון התחנה".

האלפים הצועדים אל המבנה בו שוהה שר הביטחון עם אנשיו הבהילו את אלוף הפיקוד האחראי לשלומם של האח"מים. "האלוף נבהל. שר הביטחון הרי נמצא תחת אחריותו. הוא הודיע למאות החיילים שעל הגבעות לרדת למקום והיה חשש להתנגשות קשה. הייתה בהלה בפמליה ואברהם מינץ, אחד מחברי המזכירות, אדם שלפני מלחמת השחרור היה בעלייה לביריה, ניגש לאלוף יונה אפרת ואמר לו 'תן לי לטפל בעניינים'. האלוף טען ש'אף אחד לא יכול להשתלט על המון כזה'. מינץ ביקש כמה דקות. הוא לקח מגפון, יצא אל ההמון שלא מכיר אותו ואמר 'אני נציג גרעין אלון מורה. התחלנו דיון עם שר הביטחון ואנחנו צריכים להמשיך אותו בשקט. אני מבקש מכל הציבור ללכת חזרה אחורה ולחזור למקומו'. כל ההמון, ללא התנגדות ולו של אדם אחד, חזר אחורה והתיישב. מינץ פנה לרב נריה וביקש ממנו להמשיך בשיעור, ואנחנו חזרנו אל הבניין להמשך המו"מ עם שר הביטחון".

"המשמעת הנפלאה של ההמון שהבין שצריך להישמע להנחיותיהם של המובילים הייתה מדהימה. לא היה אחד שחשב שיש לו זכות לפעול לבד.", אומר שבות ומציין כי אמנם בסופה של אותה ישיבה לא הגיעו הצדדים לעמק השווה "אבל כתוצאה מהדיון, אחרי שפרס עזב, הייתה הודעה שהוא מבקש שנציגינו יגיעו אליו, ואז נסעו אליו להמשך מו"מ - הרב לוינגר, הרב חנן פורת, אמנון וייס, בני קצובר, הרב מנחם פליקס ופרופ' מרדכי חן כנציגי הגרעין. הם נפגשו בלשכתו, ובסוף היה ההסכם שאישר את התחלת הקמת הישוב אלון מורה בבסיס בקדום, דרומית לתחנת הרכבת, ומההתחלה הזו קם הישוב קדומים ואחר כך אלון מורה והלאה להמשך יישובי השומרון".
 

על חזון הריבונות בתקופה ההיא של צעדי ההתיישבות הראשונים אומר שבות כי התפיסה שהובילה את המתיישבים והנהגתם היא שילוב של חזון ועובדות בשטח. "לא בכל אסיפת חברים ולא בכל ערב דיברנו על ריבונות, אבל היה מובן מאליו שמטרת ההתיישבות היא שיהודה ושומרון יהיו חלק ממדינת ישראל. זה היה דבר מובן מאליו, כמו שההתיישבות החיונית לפני קום המדינה נועדה להכין את הקמת המדינה. זו הייתה מטרת כל המפלגות הציוניות".

"גם אנחנו ראינו את המטרה שיהודה ושומרון יישארו לעולמי עד חלק ממדינת ישראל, כמו שהיה ברור שאם נתיישב נקדם את הזכות והחובה של מדינת ישראל כלפי ארץ ישראל. היה ברור לנו שכל קבוצה וגרעין שעלו להתיישב שלא על דעת המוסדות המתיישבים, בהמשך אושר להם להמשיך להתיישב והמוסדות הכירו בישובים הללו, וכך גם אנחנו, נקים את הישובים ובהמשך האישור יגיע. כל העליות החוזרות ונשנות היו בידיעה שבסופו של דבר המדינה והמוסדות יכירו בקבוצות שרוצות להקים ישובים".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

23-05-2017

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 14
מערכת ריבונות
09-07-2020
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 14 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
'לא נסכים, לא עקרונית ולא מעשית, לישות זרה בארצנו'
מערכת ריבונות
07-07-2020
הרב אליעזר ולדמן דוחה כל תכנית מדינית הכוללת הקפאת התיישבות ובוודאי הכרה בישות מדינית זרה בארץ ישראל: לא להפסיק לדחוף את ההנהגה להחלת ריבונות, אך ללא קשר לטראמפ, בכך נבהיר שאין כאן כל שטח כבוש אלא שיבה לנחלת אבותינו.
ריבונות - כתב עת מדיני
'לא לוקחים סוכריה עם הרעל שבתוכה'
מערכת ריבונות
07-07-2020
תכנית טראמפ היא שבר ערכי. אין עם המוסר את ארצו לזרים. בנוסף תוביל התכנית לסיכום פרס-ערפאת לפיו הישובים לכאורה לא יפגעו אך בפועל ייובשו עד שיינטשו. בני קצובר משוכנע: אווילות ותמימות מאחורי התמיכה בתכנית.
ריבונות - כתב עת מדיני
אלף בני נוער לראש הממשלה: ריבונות ללא מדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
06-07-2020
לראש הממשלה תוגש עצומה עליה חתמו אלף בני נוער מכל רחבי הארץ בקריאה להחלת ריבונות ולמנוע הקמת מדינה פלשתינית.
ריבונות - כתב עת מדיני
'החמאס ביקש לקלל ונמצא מברך'
מערכת ריבונות
05-07-2020
רחלי פרנקל באירוע לציון 6 שנים לחטיפת שלושת הבנים ולהקמת השמורה לזכרם: איבדנו בנים שלא יסולאו בפז, אך החמאס לא קילל כי העם הזה מחובר למקור הברכה.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות לנתניהו: עמוד איתן בעד ריבונות ונגד מדינה פלשתינית!
מערכת ריבונות
02-07-2020
תנועת הריבונות בקמפיין חיזוק לראש הממשלה: נתניהו מצוי בצבת של לחצים מבית ומחוץ. על הימין לעמוד מאחוריו ולקרוא לו לעמוד איתן לצידה של ארץ ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
לא סומכים על שמועות, קוראים את מסמך התכנית
יהודית קצובר ונדיה מטר
01-07-2020
קידום מואץ של הקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ, השוואה לא מוסרית בין ישראל לאויב הערבי, חלוקת ירושלים, הקפאת ובידוד ישובים ועוד. המוקשים הפזורים בטקסט תכנית טראמפ. קראנו והזדעזענו
ריבונות - כתב עת מדיני
המסמכים הבינלאומיים מוכיחים: רק לישראל זכויות ביו"ש
מערכת ריבונות
30-06-2020
פרופ' אברהם ציון קובע לאחר שחקר את המעמד המשפטי בינלאומי של יו"ש: כל המסמכים ההיסטוריים-משפטיים מלמדים שרק לישראל זכויות לאומיות ביו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
'לוודא שהתכנית לא כוללת צעדים בלתי הפיכים או פוגעניים להתיישבות'
מערכת ריבונות
30-06-2020
הרב חיים דרוקמן רואה בהחלת ריבונות, גם אם כרגע היא עדיין חלקית, תיקון עוול היסטורי, אך מזהיר מצעדים בלתי הפיכים בכיוון ההפוך.
ריבונות - כתב עת מדיני
'ריבונות כן, וללא קשר לאמריקאים ולערבים'
מערכת ריבונות
30-06-2020
ח"כ שיר מהליכוד: אם התכנית מחייבת הכרה במדינה פלשתינית לא אהיה היחידה שאתנגד. רוב הליכוד לא ייתן לכך יד. מדובר בעקירה בפועל של 25 ישובים.