בן־גוריון הבין אמת יסודית אחת: התיישבות לבדה אינה ריבונות. לכן, למרות הלחץ הבינלאומי, למרות ההתנגדות האמריקנית, ולמרות שהיהודים היו מיעוט מול הערבים, בן־גוריון הפך את המפעל הציוני ממפעל התיישבותי למדינה ריבונית.
תודה לJNS על שגם השנה נתתם לנו במה לבטא את מסר הריבונות.
להלן התרגום לעברית:
אחר הצהריים טובים, ותודה ל־JNS על ארגון הכנס החשוב הזה.
אני מדברת בשם שותפתי יהודית קצובר, תנועת הריבונות, ו־84% מהמחנה הלאומי בישראל, אשר על פי סקר שערכנו לאחרונה דורשים את החלת הריבונות הישראלית.
גבירותיי ורבותיי, הרשו לי לשאול שאלה:
מדוע היה בן־גוריון צריך להכריז על הקמת מדינת ישראל? הרי לפני קום המדינה כבר הייתה כאן מציאות יהודית מרשימה. היו ערים – תל אביב, פתח תקווה, הרצליה. היו קיבוצים, מוסדות לאומיים, בתי ספר, ארגוני הגנה והנהגה יהודית. חיו כאן מאות אלפי יהודים.
אך בן־גוריון הבין אמת יסודית אחת: התיישבות לבדה אינה ריבונות. לכן, למרות הלחץ הבינלאומי, למרות ההתנגדות האמריקנית, ולמרות שהיהודים היו מיעוט מול הערבים, בן־גוריון הפך את המפעל הציוני ממפעל התיישבותי למדינה ריבונית.
תשע־עשרה שנים לאחר מכן, בעקבות מלחמת ששת הימים, שבנו אל לב מולדתנו התנ"כית – יהודה, שומרון, בקעת הירדן, עזה, סיני וירושלים. מאז, בזכות חלוצים גיבורים, נבנתה באזורים אלה מציאות מופלאה: מאות אלפי יהודים, יישובים משגשגים, ערים, חוות, בתי ספר, כבישים ותעשייה. אבל זה עדיין לא מספיק. ההתיישבות יוצרת נוכחות בשטח. הריבונות יוצרת קביעות מדינית.
ללא ריבונות, הנוכחות הזאת נשארת הפיכה – כפי שלמדנו בדרך הקשה בשנת 2005, כאשר יישובים יהודיים פורחים נעקרו בתוך שישה ימים בלבד.
כל עוד ישראל אינה מחילה ריבונות, היא משדרת מסר שהיא עצמה אינה בטוחה שהארץ הזאת שלנו לעד. היא מעניקה תקווה לאויבינו שיום אחד היהודים יעזבו ותקום כאן מדינה פלסטינית. חס ושלום.
די להביט במפת התכנון הלאומית הרשמית של ישראל תמ"א 35. יהודה ושומרון עדיין נמצאים מחוץ למסגרת הריבונית של מדינת ישראל, למרות שמאות אלפי ישראלים חיים בהם. איך זה יתכן?
בשנה הבאה נציין שישים שנה לשובנו אל לב מולדתנו התנ"כית. למה אנחנו מחכים? המתנגדים לריבונות ישראלית מתנגדים לה מסיבה אחת: הריבונות סוגרת את הדלת בפני הקמת מדינה פלסטינית. בנייה יהודית אינה מדאיגה אותם, משום שלדעתם ניתן יהיה לבטל אותה על ידי ממשלה פחות ימנית, חס ושלום; את הריבונות אי אפשר יהיה לבטל בקלות.
לכן גם חלק מאותם אנשים פועלים כיום לשיקום הרשות הפלסטינית הרצחנית ודמויות טרור כמו מוחמד דחלאן, ולמסור להם, חס ושלום, את עזה, יהודה ושומרון. הריבונות הישראלית תשים קץ לחלום הבלהות הזאת אחת ולתמיד. משמעותה תהיה דחייתם הסופית של הסכמי אוסלו הנוראיים וסיום דרכה של הרשות הפלסטינית.
אסיים בשאלה:
מה תהיה מורשתו ההיסטורית של ראש הממשלה נתניהו אם לא הריבונות? הרוב תומך בה. העובדות מצדיקות אותה. ההיסטוריה דורשת אותה. המשפט הבינלאומי תומך בה.
לכן אנו קוראים לממשלה הזאת להביא את החלת הריבונות להצבעת ממשלה עוד לפני הבחירות באוקטובר. לא יכולה להיות תשובה חזקה יותר לאלו שטבחו בעמנו ב־7 באוקטובר מאשר זו: אנחנו כאן משום שהקב"ה נתן לנו את הארץ הזאת.הארץ הזאת היא שלנו, ורק שלנו.
אנחנו כאן לנצח.
ריבונות ישראלית – מן הירדן ועד הים.
עם ישראל חי!
תודה רבה.