החלת ריבונות - פשוט הרבה יותר מכפי שנדמה

צילום: מירי צחי

החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון מצריכה בסך הכול צו. לא יותר מכך. הפובליציסט בועז העצני מסביר היסטורית, משפטית ומדינית:

מערכת ריבונות
23-07-2019

ניתוח משפטי של הריבונות הישראלית בארץ ישראל מניב מסקנות מעניינות.
 
על שטחי תכנית החלוקה מ-1947 לא הוחלה שום צורה של ריבונות. תל אביב, נתניה, חיפה, טבריה, צפת, עפולה ואילת הם חלק ממדינת ישראל כמובן מאליו ללא כל אחיזה בחוק. על השטחים שמעבר לגבולות אלה ששוחררו ע"י צה"ל במלחמת השחרור הוחלה הריבונות באמצעות חקיקה של הכנסת ("פקודת השטח והסמכויות, תש"ח) האומרת כי "חלקים מארץ ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותם במינשר כמוחזקים ע"י צה"ל". זהו. מכאן שנהריה, עכו, נצרת, אשדוד, אשקלון, יפו, ירושלים המערבית ובאר שבע, שכולן מחוץ לתכנית החלוקה, סופחו לישראל ע"י צו של שר הביטחון שהודבק על קיר, שהגדיר אותן "שטחים מוחזקים".
 
המושג "ארץ ישראל" המופיע בחקיקה מתייחס לארץ ישראל המנדטורית, כלומר לכל ארץ ישראל המערבית. הגולן אינו כלול בהגדרה הזו ולכן הוחל הדין הישראלי עליו באמצעות חקיקה של הכנסת בשנת 1981, ולכן ההכרה של טראמפ בסיפוח הזה חשובה ביותר, משום שהמעמד החוקי הבינלאומי של ישראל על השטח הזה היה רופף ולמעשה נכבש מסוריה. יתר הארץ היה השטח המנדטורי שיועד להיות הבית הלאומי היהודי ע"י חבר הלאומים בכתב המנדט משנת 1922, התחייבות שירש האו"ם באמצעות סעיף 80 למגילת היסוד שלו.
 
מיד אחרי מלחמת ששת הימים הכניסה הכנסת תיקון לחוק הקונסטיטוציוני החשוב "פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח" באמצעות הוספת סעיף חדש, 11 ב', האומר "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח ארץ ישראל, שהממשלה קבעה בצו". המשמעות של הסעיף הזה מרחיקת לכת. חקיקת החלת הריבונות על כל שטח מארץ ישראל (המנדטורית) בוצעה ע"י הכנסת, והזכות להוציא את החלת הריבונות לפועל נמסרה לממשלה, שתעשה זאת בכל עת שתחפוץ, כמו מישהו שנותן ארנק לגורם אחר ומרשה לו להשתמש בכסף כרצונו.
 
המשמעות היא שביום שממשלה בישראל תרצה לספח את ההתיישבות ביו"ש, את שטחי C, את שכם וחברון, כל מה שעליה לעשות הוא להוציא צו, ותו לא.
 
זו החקיקה שאפשרה לממשלה לספח מיד את מזרח ירושלים באמצעות צו שצורפה לו מפה המגדירה את השטח. חקיקת הסיפוח ב-1981 נעשתה לצורך האמירה ולא הייתה נחוצה כמו זו של רמת הגולן.
 
שר המשפטים דאז, יעקב שמשון שפירא (ממפלגת מפא"י!) אמר מיד לאחר החקיקה ההיסטורית הזו מעל בימת הכנסת דברים שהיום נחשבים פנאטיים. הוא דיבר על "שובנו אל יהודה, שומרון ועזה", ציין ש"צה"ל שחרר מעול זרים חלקים ניכרים מארץ ישראל", וקבע ש"החלת המשפט, השיפוט והמנהל" של המדינה טעונים "מעשה ריבונות מובהק מצד המדינה", לגבי "חלקי ארץ ישראל המצויים בריבונותה, הלכה למעשה".
 
העובדה שהממשלה ניצלה רק חלק קטן מהזכות שנתנה לה הכנסת, והחילה ריבונות רק בירושלים, מחביאה את העובדה שהמעשה המכריע נעשה כאשר נטלה הכנסת את הריבונות על ארץ ישראל כולה. זהו מעשה שלפי החוק הבינלאומי אסור כשמדובר בשטחים כבושים, אך החקיקה הזו נעשתה מתוך הגישה המובנת מאליה, לפחות אז, שזו ארצנו והשטח אינו כבוש אלא משוחר.
 
ירדן כבשה את יו"ש במלחמת העצמאות וסיפחה את השטח באופן בלתי חוקי, סיפוח שהוכר אך ורק ע"י פקיסטן ובריטניה. אז גם נולד המונח "גדה מערבית, שהוא מונח פוליטי ולא גיאוגרפי.
 
כלומר, בניגוד לכל התעמולה הערבית שהפכה לנחלת הכלל באדיבות ההתרופפות הישראלית, מה שקרה ב-1967 ישראל היה סוף הכיבוש של יהודה ושומרון, וכעת הגיע הזמן להתחיל לממש את הריבונות שהכנסת כבר העבירה לצידנו.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.
ריבונות - כתב עת מדיני
אין אלטרנטיבה. זה או ריבונות או סכנה קיומית
מערכת ריבונות
22-10-2026
כשמפלגות לאומיות נרתעות מלהציג חזון ריבונות ואת הדרך להגיע אליו, המשמעות היא קיבעון תודעתי, לחצים בינלאומיים ונסיגות שאחריתן מדינה פלשתינית. עו"ד נורדמן בראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
תפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל במקום אחר לחלוטין
מערכת ריבונות
22-10-2026
כורח המלחמה אילץ את ההנהגה הצבאית והמדינית לתקן שורה ארוכה של תפיסות שסינדלו אותה מול קשת האש שטוו סביבה האיראנית. פרופ' גבי סיבוני שהתריע והזהיר, מסכם את קץ הקונספציה.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך נראית מהפכה ציונית שקטה
מערכת ריבונות
22-10-2026
בזה אחר זה פתח שר האוצר את צווארי הבקבוק שבלמו במשך עשרות שנים את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ראש מועצת בקעת הירדן משתאה לנוכח המהפכה ומספר איך כל זה קרה.