'הטרור רודף אחרי מי שבורח ממנו'

גרשון אלינסון

חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק: חשוב לדבר על אתגרי הריבונות, אך ריבונות מתחילה בהפנמה עמוקה שריבונות אחרת לא תהיה ביהודה ושומרון.

מערכת ריבונות
25-12-2019

הרצאה סוחפת ומרתקת נשא בסמינריון הנוער של תנועת הריבונות, חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, איש הליכוד, שהגיע אל הסמינריון הישר מעוד ביקור בהר הבית והפעם כמלווה של עשרות בני נוער.

את דבריו פתח גליק במהפכים התודעתיים שהתחוללו עם שיבת עם ישראל לארצו, כחיזוק למהפך התודעתי אותו מבצעת ותבצע תנועת הריבונות: "לפני למעלה ממאה שנה הגיע תיאודור הרצל עם רעיון הזוי של הקמת מדינה לעם היהודי. הוא הגיע עם הרעיון בתקופה בה העם היהודי על כל מפלגותיו ופלגיו טען שהדבר הזוי ובלתי הגיוני, העם היהודי לא יוכל להקים אומה, צבא וכל המשתמע מכך. בעיתון שבו כתב נאסר עליו לכתוב על הנושא. בשלב מסוים אפילו הוא עצמו אמר שאולי הוא קצת הגזים ולכן הגה את רעיון המדינה היהודית באוגנדה. רבנים, גם רבני 'המזרחי', תמכו בו בתואנה שעדיף הלכתית שלא להגיע לארץ ישראל שהרי אנחנו לא בקיאים במצוות התלויות בארץ".

עוד הזכיר יהודה גליק כי בראשית הדרך זכה רעיון אוגנדה לרוב מובהק, אך התנגדותם הנמרצת של חובבי ציון שפעלו נגד החלטה מדינית שהתקבלה ברוב בקונגרס וקבעו שלא יקום ולא יהיה, היא זו שבלמה את המהלך. גליק ציין כי כיום נראים כבלתי נתפסים נאומיהם של רבני 'המזרחי' מאותם ימים.

גם בסוגיית הר הבית התחולל מפנה דרמטי: "כשהתחלתי לדבר על נושא העלייה להר הבית לפני שלושים שנה נחשבנו להזויים. עלו אז לא יותר ממאה אנשים בשנה ושלושה רבנים בלבד תמכו. השנה עלו כבר חמישים אלף יהודים", אמר גליק והוסיף: "כשנדיה ויהודית התחילו לדבר על ריבונות אמרו להן שזה לא אפשרי. היום גם מפלגת השלטון תומכת בכך".

"ניצחון הצבא לא מספיק, כפי שהוכח במלחמת ששת הימים וכפי שהוכח בספרי יהושע ושופטים. יש לבנות ישובים ולשנות תודעה", קבע גליק. "בנושא הריבונות דרוש היה שינוי בתודעה. לפני שלושים שנה כל איש שמאל היה חוזר בכל ראיון על העיקרון ש'כולם יודעים שתהיה מדינה פלשתינית'. באותה רוח יש לדבר על הריבונות, בכל ראיון יש לקבוע ש'היום כולם יודעים שתהיה ריבונות'".



גליק הדגיש כי אמנם ישנן לא מעט שאלות סביב יישום חזון הריבונות, שאלות של דמוגרפיה, ביטחון ועוד, אך "עוד לפני שעונים על שאלות צריך להבהיר שמבחינה יהודית לא יכול להיות שכאן, במקום שבו הלכו האבות ומלכו המלכים, לא תהיה ריבונות יהודית. האפשרות של מדינה פלשתינית לא קיימת. השורש של העם היהודי, המקום שבו התנבאו הנביאים, הוא קודם כל ביהודה ושומרון. אחרי שיודעים את זה אפשר לדבר על שאלות, שהן לא פשוטות ואנחנו לא מתעלמים מכובדן".

"לא סתם לא הוקמה מדינה פלשתינית. עובדתית, אחרי תכנית החלוקה הערבים דחו את התכנית. אנחנו קפצנו קדימה, הקמנו מדינה לתפארת, בנינו תעשייה, תרבות, תורה, כלכלה ועוד. באותן שנים הערבים עסקו בבכי, בהאשמות וביח"צנות. אם הם היו משקיעים את הכסף שהושקע במלחמה בנו היו יכולים לתת לכל משפחה ערבית מיליוני דולרים, אבל הם לא מעוניינים בכך. היו גם אחר כך הזדמנויות להקים מדינה פלשתינית. כך בתקופת ברק וכך בימי אולמרט אבל הם לא רצו".

יהודה גליק סיפר על סקר דעת קהל שבוצע על ידי אוניברסיטת אנג'אח. למעלה מ-70 אחוז מערביי יהודה ושומרון ב-2003 אמרו שאם הייתה להם יכולת היו עוברים למקום אחר. מאז ניתן לשער שהמספר הזה רק גדל".

"אם חלילה תוקם מדינה פלשתינית הראשונים שיינזקו ממנה אלו הערבים שעשרות אלפים מהם מתפרנסים מהכלכלה הישראלית. למעלה ממיליון פיות אוכלים מהכלכלה הישראלית", קובע גליק ומספר: "ישבתי עם גורמים ירדנים, שאסור להם להגיד זאת בקול, כולל נציגו של מלך ירדן, והם אמרו שהדבר האחרון שהם רוצים הוא הקמת מדינה פלשתינית. החשש הוא שהם יתחברו ל-70 אחוז הפלשתינים שחיים בירדן ויפילו את השלטון ההאשמי. גם בתוך הרש"פ, כבר 15 שנה לא היו בחירות אבו מאזן פוחד ממדינה פלשתינית שתערער את זרימת הכספים לרש"פ.

בהמשך דבריו התייחס גליק לאתגר הדמוגרפי תוך שהוא מזכיר את שיבושי הנתונים המגמתיים שבעקבותיהם נופחו מספרי הערבים ביהודה ושומרון ל-2.8 עד 3 מיליון בני אדם, "הם סופרים גם את מי שעזבו, גם את מי שגר בירושלים ונספר פעמיים", ציין.

"מי שירצה לקבל אזרחות ישראלית יצטרך להוכיח שאין לו שום קשר לגורמי טרור", אמר גליק והוסיף: "כשם שקיים חוק השבות, אנחנו צריכים לעודד הגירה במתן סל הגירה שיאפשר להם קליטה נוחה במקום אחר". עוד הזכיר את העלייה המשמעותית בילודה היהודית, גם בזו החילונית. לטעמו של גליק רעיונות אלה ואחרים יהפכו את הרוב היהודי העומד על 70 אחוזים בין הים והירדן ל-90 אחוזים.

"כשבורחים מהטרור הוא רודף אחריך. האלימות מוכיחה שוב ושוב שאם הולכים נגדה בנחישות מנצחים אותה. כך היה בהר הבית. ככל שמספרי המבקרים גדלים המהומות פחתו. בשנת 97' פתחו את מנהרות הכותל והיו מהומות. המדינה לא סגרה את המנהרות אלא פתחה אותן ובעקבות זאת יש שקט ומיליונים מבקרים שם. מה שנעשה בגוש קטיף גרם לנו נזק לאורך שנים, כי הערבים הבינו שכששולחים אלינו טילים אנחנו בורחים, אז עכשיו אם משגרים טילים לשדרות".

גליק הוסיף: "בשנת הקמת המדינה נהרגו 6000 יהודים, אחוז מהמדינה, ולמרות זאת לא אמרנו שאנחנו עוזבים כי לא במדד הזה בוחנים את הדברים. במקום שבו בורחים מהטרור הוא ירדוף".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מיליון יהודים – התשובה הציונית לאתגר הדמוגרפי
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-11-2026
זיוף בחירות או לא, תוצאות הבחירות מחדדות את החובה להתבונן באתגר הדמוגרפי בעיניים פקוחות ולמצוא לו מענה ראוי, ציוני ואפקטיבי.
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.