עשרות מחצבות פיראטיות פזורות ברחבי יהודה ושומרון ללא פיקוח בקרה ואכיפה. כדי להימנע מעימות עם בכירי הרש"פ ישראל ממשיכה לעצום עין. הנוף ואתרי המורשת נהרסים ואיתם הבריאות של מאות אלפים.
המחיר שכולנו משלמים על היעדר ריבונות ומשילות ישראלית ביהודה ושומרון נוגע ישירות לבריאות של מאות אלפי יהודים וערבים לצד נגיסה חסרת מעצורים ואכיפה של טייקוני הרש"פ בנופי הארץ.
על התופעה המושתקת של המחצבות הפיראטיות שמתקיימות ברחבי יהודה ושומרון ללא פיקוח, כללים ואכיפה ישראלית, קיים הפורום לישראל ירוקה כנס (זום) מיוחד בהשתתפות השרים יובל שטייניץ וגילה גמליאל.
לקראת הכנס סיפר מנכ"ל הפורום, גלעד אך, בראיון לערוץ 7 על ממדי התופעה שכרוכים בה סכנות בריאותיות קשות לצד רודנות מצד בכירי הרש"פ והרס אתרי מורשת ונופים בעשרות מוקדים ברחבי יהודה ושומרון.
סקר מחצבות שבוצע על ידי הפורום העלה כי ברחבי יהודה ושומרון לא פחות מ-69 מחצבות ורק 15 מהן קיבלו אישור כלשהו, וגם אישור זה אינו כולל תב"ע כמקובל בשאר אזורי הארץ, אלא היתר ראשוני כלשהו שהתקבל מהמינהל האזרחי לפעילותה של המחצבה, אך לא מעבר לכך. כל שאר עשרות המחצבות פועלות ללא אישור, ללא היתר, ללא פיקוח וללא בחינת השפעותיהן על בריאותה של האוכלוסייה המתגוררת בסמוך להן.
"מדובר בעשרים אלף דונם של חציבה פיראטית בעומקים של עשרות ומאות מטרים", אומר גלעד אך. "מדובר בהרים מנופי המולדת שלנו שמעלימים אותם ללא תכנית וללא שיקום כמו שקיים בעולם". שיקום זה מתבצע ב"הקמת אתר להטמנת פסולת בניין במקום, מאגר או מיזם נופי שמונע את החורים האלה בנוף". לעומת זאת, בפועל השטח זרוע מחצבות נטושות שפצעו את הנוף ונותרו ללא שיקום וללא טיפול כלשהו. "יש הרבה מחצבות נטושות כמו מול צומת פסגות. השאירו את מצב ככה עם בור ענק של ארבעים דונם".
"כל זה קורה מעבר לפגיעה באתרי מורשת. הלכו כאן נביאים ושופטים, אבל כל הישובים שהיו כאן נגרסים לחצץ. מה שראינו בהר עיבל זה לא יוצא דופן. הם צריכים חומרי גלם, לפעמים עבור השוק הישראלי, ואף אחד לא יודע אם החצץ הזה מגיע מאתרי מורשת. מדובר בעשרות אתרי מורשת, כמו אתרי בר כוכבא שנגרסו לחצץ", אומר אך.
על הנזקים הבריאותיים שגורמת התופעה הא מוסיף ומספר: "פעולות של חציבה מייצרות הרבה אבק באמצעות באגרים ופיצוצים. הם עובדים שבעה ימים בשבוע בגלל הרווחיות הגדולה של הענף וכל הישובים השכנים סופגים את זה לריאות. זה מייצר תחלואה",
מאחורי ההבלגה הישראלית עומד ככל הנראה גם הרצון שלא להתעמת עם בכירים ברש"פ שהם למעשה המרוויחים העיקריים מאותן מחצבות. "זה היסוד של כל התופעה הזו, שימור הקליקה הבכירה והפיכתם לבעלי הון", אומר אך המספר: "בכפר ג'מעין הצמוד לאריאל וכפר תפוח רואים הרבה מחצבות בכל הצד הצפוני של הכביש, כל השטח מחורר. נסענו לאחד הבתים שיושב על פי תהום, דיברנו עם בעל הבית. הוא התלונן על הנזק שנגרם לו, על הזיהום המטורף ועל כך שאין לו אפשרות לעבור למקום אחר. תוך כדי שדיברנו אתו הגיעו למקום שני מרצדסים ופתאום הוא אומר להם שהרעש של הבאגרים זה עבורו כמו השירה של אום כול תום. אחרי שהם הלכו הוא אמר לנו שאלו הבעלים של המחצבה ומאחוריהם בכירים ברש"פ, שאין לו ברירה אלא לומר כך כי אם לא יאמר כך יהרגו אותו".
"יש כאן חוסר אכיפה של מדינת ישראל, שהיא הריבון בשטח שמאפשרת לגורמים עברייניים דיקטטורים של הרש"פ לעשות מה שהם רוצים. מי שמתעשרים הם מקורבים לאבו מאזן. דוגמא לכך הוא טריפי שהמינהל האזרחי נתן לו גם שלטים עם השם שלו 'מחצבות טריפי'. כשאומרים למינהל שזו מחצבה שתשפיע על כולנו הם אומרים שזה נמצא בשטח פלשתיני. מתעלמים, כאילו זה קורה מאחורי הסמבטיון. אותו טריפי הוא קרוב משפחה של חסיין אשייח', יו"ר המועצה של הפתח'. הם דואגים לעצמם על חשבון האזרחים הפלשתינים והישראלים".
במחצבות פעילות וכאלה שכבר ננטשו ניתן לראות לא פעם בתי מגורים הגובלים בתהום של עשרות מטרים ואף מעבר לכך. שאלנו את אך אם ידוע על מקרים בהם נפלו אנשים אל מותם והוא משיב שמאחר ומדובר בשטחי הרש"פ אין לכך תיעוד מספרי אך "שוחחנו לא פעם ולא פעמיים שיחות עם אנשים שאמרו שאנשים נופלים ומתים. זו מהותה של דיקטטורה. מדינת ישראל נותנת לזה יד. את הרש"פ לא מעניין אם מישהו מדרג הפועלים מת".
"הגשנו בג"צ לפני חמש שנים נגד ארבע מחצבות שפועלות בשטחי C ודרשנו מהמינהל האזרחי לאכוף את החוק. הרי אם יהודי היה פותח מחצבה בשטח הזה היו מפעילים עלי את כל הנהלים והסעיפים כדי לוודא שהוא פועל כראוי, וכך צריך להיות. הטענה של המינהל האזרחי הייתה שה תורם לכלכלת האזור ולכן נמשיך לא לאכוף, אבל הטענה שהחציבה הפיראטית מסייעת כלכלית לאזור ומונעת פח"ע כבר לא רלוונטית. זה הוכח כבר. הפועל הפשוט מקבל 10- או 15 שקלים לשעה ומי שמרוויח הם הטייקונים הפלשתינאים".