אלדד: ערביי יו"ש יהיו אזרחי ירדן ותושבי ישראל

מאיר אליפור

חבר הכנסת לשעבר, פרופ' אלדד, מציג את משנתו המדינית להחלת ריבונות ביו"ש, בהתבסס על עקרונות שנקבעו טרם קום המדינה: 'ריבונות הא לא פתרון. היא זהות'.

מערכת ריבונות
01-12-2021

חבר הכנסת לשעבר פרופ' אריה אלדד היה אחד הדוברים המרכזיים בסמינריון תנועת נוער הריבונות שהתקיים בשמורת 'עוז וגאו"ן' ובדבריו הציג את תכניתו המדינית לאחר שלילה מוחלטת של הגדרת הסכסוך הישראלי-ערבי כסכסוך טריטוריאלי.
 
"הסוג המוכר ביותר של מלחמות בהיסטוריה הוא המלחמות על שטח ונחלה", ציין פרופ' אלדד והבהיר כי משום כך הנחת היסוד של מבקשי הפתרונות המדיניים הא שגם במקרה הישראלי מדובר בסכסוך טריטוריאלי המחייב מטבעו פתרון שמהותו היא חלוקה בין הצדדים, "זה לכאורה הפתרון ההגיוני ביותר. נחלק את הארץ בינינו ויהיה שלום...".
 
אלא שאלדד קובע כי מדובר בטעות חמורה באבחנה כפי שהוכח כאשר עוד ועוד פתרונות מדיניים שמהותם היא חלוקת השטח כשלו והובילו לשפיכות דמים שרק הלכה והחריפה מניסיון לניסיון. כך היה לאחר שהוצגו תכניות מדיניות בתקופת המנדט הבריטי וכך גם לאורך השנים על תכניות אוסלו. "למרות החלוקה שביצע צ'רצ'יל בארץ בהקמת הממלכה האשמית על העבר המזרחי של הירדן, הערבים לא הבינו את זה והמשיכו בפרעות ומאות יהודים נרצחו בפרעות. לאחר החלטת החלוקה של כ"ט בנובמבר נהרגו 6000 יהודים. אנחנו לא עוצרים ובודקים למה חלוקת השטח לא עובדת".
 
"טעינו באבחנה", קובע אלדד. "זה לא סכסוך טריטוריאלי. אדם שפוי לא מאמין שאם ניתן עוד קילומטר לערבים יהיה שלום. החדשות הרעות הן שלא יהיה שלום עם הערבים אי פעם כי מדובר במלחמת דת. עבור הערבים ארץ ישראל היא אדמת וואקף שאסור לוותר עליה. הם מצווים לגרש את האויב שפלש אליה. אבל גם אנחנו נלחמים על ארץ ישראל כי זו האמונה והדת שלנו. אנחנו יודעים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל. כשיש התנגדות בין דתות, אמונות או אידיאולוגיות שונות אין שלום".
 
"מלחמות דתות ואמונות לא נעלמות. מי שמבטיח שלום אם רק נחלק את הארץ הוא שקרן, והיום ניתן להוסיף ולטעון שהוא משקר ביודעין, כי אם בעבר עוד אפשר היה לחשוב שזו תמימות, אחרי האינתיפאדות ברור ששום ויתור על ארץ ישראל לא יביא שלום".
 
פרופ' אלדד מדגיש כי השאיפה לריבונות ישראל אינה נובעת מהשאיפה לפתרון ביטחוני, מדיני או כמקלט לעם היהודי. "אנחנו רוצים ריבונות לא כי הדברים האחרים נכשלו, אלא כי אנחנו ריבונים בארצנו. מה שנכון ליווני ביוון ולאיטלקי באיטליה נכון שבעתיים ליהודי בארץ ישראל. אנחנו לא חותרים לריבונות כדי לבסס שלטון בארץ ישראל אלא כדי לבטא את הזהות האמתית שלנו בארץ ישראל. יהודי הוא אדון וריבון בארצו".
 
עוד הזכיר אלדד את הוויכוח ההיסטורי סביב הציונות ההרצליאנית המבקשת למצוא פתרון למצוקת העם היהודי מול האנטישמיות. בהקשר זה הזכיר את דבריו של אברהם שטרן 'יאיר', מייסד הלח"י שאמר 'אני לא ציוני כי ארץ ישראל היא ערך בפני עצמו'. "איטלקי לא יוותר על סיציליה לא כי היא דרושה לו להגנת העם האיטלקי אלא כי זו איטליה וכך האמריקאי לגבי טקסס. זו מולדת ואין עוררין על תפיסת המולדת. מי שמוותר על המולדת, מי שאין לו יחס של אהבה למולדת מחויבות לכל גרגר אדמה הוא לא פטריוט, גם אם השמאל כועס כשאני אומר לו שהוא לא פטריוט".
 
בהמשך הדברים התמודד פרופ' אלדד עם טענת השמאל לאבדן הרוב היהודי עם החלת הריבונות. "השמאל כבר יודע שמה שהוצע בתהליכי אוסלו, ויתור תמורת שלום, לא יצליח. לכן כעת הטיעון בוויכוחים הוא שהארץ שלנו אבל אם נחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון נספח לתוכנו 2 מיליון ערבים ואז נאבד את הרוב היהודי בארץ ישראל. הם אומרים לי שאני לא ציוני כי אני מביא לאבדן הרוב היהודי בארץ ישראל, או שנצטרך להיות מדינה לא דמוקרטית אם לא ניתן לערבים זכות הצבעה וכך נהפוך לאפרטהייד".
 
את המענה לסוגיה הדמוגרפית מוצא פרופ' אלדד ברעיון שהגתה ועדת אונסקו"פ שנשלחה מטעם האו"ם לארץ ישראל המנדטורית כדי להציע חזון לאופן בו תתנהל ארץ ישראל ביום שאחרי עזיבת הבריטים. ההצעה יצרה חלוקה בין מדינה יהודית לערבית, "אבל הם רואים במדינה היהודית 600 אלף יהודים ו-450 אלף ערבים. בעיניהם זה מיעוט עוין וגדול שלא יאפשר למדינה היהודית לשרוד. אונסקו"פ מציעים שהערבים במדינה היהודית יהיו תושבי המדינה היהודית ואזרחי המדינה הערבית", אומר אלדד ומזכיר את התקדים של ערביי מזרח ירושלים המוגדרים כתושבים ולכן אינם מצביעים לפרלמנט.
 
"ההצעה היא הפרדה בין אזרחות לתושבות. הטהרנים יגידו שזה לא דמוקרטי לעילא ולעילא וזה נכון, אבל הדרישה שדווקא פה, במקום המסובך ביותר, הדמוקרטיה תהיה מושלמת, לא הגיונית", אמר אלדד והזכיר כי ממשלת ישראל נוכחית הוכיחה ש"בנסיבות מסוימות השמאל הישראלי וגם חלקים בימין מוכנים לוותר על העקרונות שלהם למטרה אחרת של גיבוש הממשלה וכו'".
 
לשאלת אחד הנוכחים אם קיים תקדים למציאות שכזו, אמר פרופ' אלדד כי במדינות גדולות רבות יש תקדים של קבוצה המוגדרת כתושבים שאינם אזרחים. כך הדבר עם מחזיקי ה'גרין-קארד' בארה"ב שמספרם עומד על כ-25 מיליון תושבים. כך גם כחמישה מיליון הפליטים שנמלטו מסוריה ועיראק לגרמניה.
 
"הריבונות היא הכרחית והיא ערך בפני עצמה כי היא מבטאת את הזהות שלנו, וגם כי כל שאר הניסיונות נכשלו. יש שמציעים להשאיר את המצב הנוכחי כפי שהוא, אבל הלחץ מבחוץ ומבפנים הולך וגובר וכך גם החוצפה הערבית. כיוון שלא טיפלנו בחוצפה הזו ביהודה ושומרון, אנחנו פוגשים אותה גם במדינת ישראל הקטנה".
 
בדבריו הזכיר פרופ' אלדד את קריאתו הוותיקה לפיה ירדן היא פלשתין, אמירה בה הוא חלוק על עמדתם של אחרים בימין הסבורים כי נכון לזכור שגם עבר הירדן המזרחי שייך לעם ישראל. אלדד ציטט את דבריו של חוסיין מלך ירדן לפיהם 'ירדן היא פלשתין ופלשתין היא ירדן ומי שאומר אחרת הוא בוגד'.
 
אלדד מזכיר כי "ירדן היא 75 אחוז ממפת המנדט של פלשתין המנדטורית, 70 אחוז מהתושבים הם פלשתינאים על פי הגדרתם". עוד הוא מעיר כי אמירות מסוג דבריו של המלך הירדני אינן נשמעות על מנת שלא לגרום לפלשתינים לאבד את מעמדם כנטולי מדינה. הגדרת ירדן כפלשתין הייתה מעקרת רבות מהטענות שלהם.


 

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
נוער הריבונות ב'עולם קטן'
מערכת ריבונות
20-03-2025
תנועת נוער הריבונות, דור המנהיגות הבא של ישראל, מתארחת בביטאון 'עולם קטן'
ריבונות - כתב עת מדיני
לעת הזאת הגעתם למלכות, אל תחרישו, החילו ריבונות!
יהודית קצובר ונדיה מטר
11-03-2025
עם רוח גבית מארה"ב, עם התובנות שאליהן מגיע העם בישראל אחרי טבח השבעה באוקטובר, על ממשלת ישראל לאזור אומץ ולהחיל ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
שרים ואנשי ציבור בוועידת הריבונות שהתקיימה בירושלים
מערכת ריבונות
26-02-2025
ריבונות ישראלית ועידוד הגירה לערבים מיהודה, שומרון ועזה בלב השיח בוועידת הריבונות שנחתמה בירושלים.
ריבונות - כתב עת מדיני
החקיקה שתבלום ויתורים ונסיגות
מערכת ריבונות
19-02-2025
חוק שמבקש להחיל על יהודה ושומרון את חוק משאל העם המונע מסירת שטח ריבוני לזרים נרקם בימים אלה. זו עדיין לא ריבונות, אבל צעד משמעותי לבלימת רעיונות מבית המדרש של אוסלו.
ריבונות - כתב עת מדיני
מהחטופים והמלחמה ועד הריבונות. אותו כשל, אותו מענה
מערכת ריבונות
19-02-2025
המסר שעובר מהיעדר הריבונות הוא אותו מסר שעובר מהתנהלות ישראל במלחמה ובמו"מ להשבת החטופים, ומילה אחת מתארת אותו.
ריבונות - כתב עת מדיני
דרכים מעט שונות אל אותה מטרה
מערכת ריבונות
18-02-2025
על התעתוע שמאחורי הניסיון להציג את תנועת הפתח' של אבו מאזן כשונה מהותית מתנועת החמאס, ניסיון שתכליתו הצגת הרש"פ כפרטנר עתידי לייצוב האזור, מספר החוקר ואיש המודיעין בעבר, סא"ל במיל' יהונתן דחוח-הלוי.
ריבונות - כתב עת מדיני
כבר עשינו שלום ללא תמורה במטבע פלשתיני, וכך גם נעשה
מערכת ריבונות
18-02-2025
אינטרסים כלכליים, טכנולוגיים, מודיעיניים וביטחוניים הם שהובילו להסכמי אברהם שדילגו והתעלמו מהסוגיה הפלשתינית, כך משוכנע השר לשעבר איוב קרא המספר על מאחורי הקלעים של ההסכמים ההם ועל הסיכוי לקדם מהלכים דומים בקדנציית טראמפ הנכנסת.
ריבונות - כתב עת מדיני
דונלד טראמפ ככורש של דורנו
מערכת ריבונות
18-02-2025
מהלכיו ההיסטוריים של המלך כורש זיכו אותו, לפחות לתקופת מה, בתואר 'משיח'. האם מהלכיו הקודמים והצפויים של נשיא ארה"ב מצדיקים תואר כזה גם כלפיו? הרב שמואל אליהו בראיון.
ריבונות - כתב עת מדיני
​גיליון 18 של כתב העת ריבונות, מהפכת טראמפ, יצא לדרך
מערכת ריבונות
18-02-2025
תנועת הריבונות הוציאה לאור את גיליון 18 של כתב העת ריבונות ובו התייחסות מקיפה להזדמנות ההיסטורית הניצבת בפני ממשלת ישראל להובלת והגשמת הריבונות בתמיכה ועידוד אמריקאי.
ריבונות - כתב עת מדיני
הבסיס לריבונות בעידן טראמפ – ההכרה בזכותנו הבלעדית על הארץ
מערכת ריבונות
17-02-2025
חבר הכנסת עמית הלוי רואה בחזרת טראמפ לבית הלבן הזדמנות היסטורית להחלת ריבונות, אך זו תהיה תלויה בכמה צעדים הכרחיים שאמורים היו לצאת דרך זה מכבר.