תנועת הריבונות הוציאה סיור מיחד למעצבי דעת קהל לחשיפת המציאות הקשה ואבדן המשילות והריבונות בנגב.
תנועת הריבונות בהובלתן של יהודית קצובר ונדיה מטר ערכה (28.12.21) את הסיור הראשון מתוך סדרת הסיורים "ריבונות בדרך" - סדרת סיורי פרימיום המיועדת למובילי דעת קהל בנושא ריבונות ומשילות ברחבי הארץ.
הסיור הראשון התקיים היום באזור הנגב בהדרכת מנכ"ל תנועת רגבים, מאיר דויטש. לסיור הגיעו למעלה מ-30 משתתפים ממגוון מרחבי העשייה בישראל: עיתונאים, אנשי תקשורת, מעצבי מדיניות, אקדמאים ועוד.
מטרת סדרת הסיורים היא לעמוד מקרוב על סוגיית הריבונות והמשילות, לנתח את הבעיות לעומק ולבחון דרכי פתרונות ומדיניות נכונה להשבת המשילות הישראלית בנגב, בגליל, בירושלים, ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן.
את הסיור פתחו המשתתפים בלהבים, שם פגשו את העיתונאי עקיבא ביגמן, תושב רתמים החוקר זה שנים את מורכבות החיים בנגב, בדגש על המשילות מול האוכלוסיה הבדואית.
ביגמן הדגיש בדבריו את חוסר ההבנה ותחושת הזרות שחש הציבור הישראלי כלפי האוכלוסייה הבדואית, מה שמוביל מחד לפיסה לפיה המדינה צריכה להבין אותם יותר ולתת להם יותר, אך מאידך תחושה בהולה של צורך באכיפת יתר של החוק הישראלי.
בדבריו התייחס ביגמן לקושי של הציבור הישראלי להבין את המנטאליות הבדואית, זו המעדיפה חיים בפחון ואוהל על פני חיין בבניין מגורים עירוני, על אף התנאים הקשים. קושי זה מוביל לתפיסה לפיה אם רק תדע מדינת ישראל לפרק מניעות מסוימות יתכנסו הבדואים לערים, אך גישה זו אינה ברת יישום. "כשמבינים שטוב להם להתגורר באורח חיים כזה ובפחונים מבינים שמדובר במשהו עמוק יותר ומורכב יותר הנוגע למסורת ולחברתיות אחרת".
ביגמן העלה בדבריו את סוגיית 'חוק אל ערב', החוק הבדואי השליט בפזורה הבדואית ומוחק למעשה את החוק הישראלי ומונע את אכיפתו. "החיים שלהם מתנהלים במערכת מקבילה שאינה מובנת ומוכרת לרשויות. חוק אל ערב הוא ששולט בטריטוריה של הנגב. הסדר והחוק של המדינה קיימים, אבל הם חיים את המציאות האחרת. בעוד אנחנו חילקנו את הנגב למועצות ולרשויות הם מחלקים אחרת, על פי שבטים וחמולות. לכן קרקעות נשארות ריקות כי מישהו אחר טוען לבעלות עליהן".
"כמדינה אנחנו לא יודעים על האוכלוסייה הבדואית הרבה נתונים כמו המצב הסוציואקונומי האמיתי שלהם. הלמ"ס בוחן הכנסות רשומות ושם אותם בתחתית הטבלה, אבל על פי הוצאות והכנסות הם במקום הרבה יותר גבוה כי מדובר בהכנסות שחורות, חלקן מפשע, ולא ניתן לדעת מה קורה שם באמת".
עוד סיפר ביגמן כי "ברהט המספר הגבוה ביותר של אלימות והנמוך ביותר בעבירות רכוש, כי על עבירות רכוש לא פונים שם למשטרה ורק כשיש נפגעים בנפש מדווחים. המשטרה מגיעה רק כשיש יריות. אף אחד לא משתף פעולה עם המשטרה גם כשיורים ופוגעים בו".
הסיור המשיך למועצת לקייה שם נפגשו המשתתפים עם יושב ראש המועצה המקומית, אחמד אל אסד, ששטח בפני המשתתפים את הבעיות איתן מתמודדת המועצה בראשה הוא עומד ומה הפתרונות שיסייעו לפתור אותן.
אלאסד אמר בין היתר "יש לנו תושבים מבוגרים שהיו בני 15-17 כשקמה מדינת ישראל. בימים ההם הם אולצו להתגורר איך שהם, ואז פתאום באו ואמרו להם "אין לכם זכויות". הם לא הפריעו לשום מהלך בהקמת המדינה, אבל היא שכחה אותם ולא טיפלה בהם. יש אנשים היום שגרים בתת תנאים. אין להם מים, חשמל וביוב".
אלאסד המשיך ואמר: "הם מטפלים בכם בבתי חולים בכל אזור הדרום, במרפאות ובקופות החולים, הם עובדים כעורכי דין. כל מבוקשם הוא לקבל מגרש על מנת לבנות בית בצורה חוקית".
בהובלת מאיר דויטש המשיך הסיור למספר אתרים בפזורה הבדואית, שם נחשפו המשתתפים לשורת כשלים, בהם גם החקיקה הבדואית על בתי המשפט הבדואים שבה, שהיא הקובעת בפועל, כמו כן סוגיית תביעות הבעלות שמונעת מהמדינה איכלוס של הפזורה הבדואית בישובים מוסדרים, שכן אלה תוכננו על אדמות שחמולות ומשפחות בדואיות טוענות לבעלות עליהן, ומי שיעז להיכנס באישור המדינה לשטח שכזה ימצא את עצמו ירוי.
את הסיור נעל ראש מועצת עומר, פיני בדש, שסיפר על המציאות הקשה של היעדר משילות מול תופעת הפרוטקשן, האלימות הבדואית הגואה, הירי בכלי נשק בלתי חוקיים, ההשתוללות בכבישים ועוד, תופעות שהגיעו לנקודת שיא במהלך מבצע 'שומר חומות'.
לדברי בדש גורם מעודד מרכזי לתופעה הוא הרשתות החברתיות שסוחפות את הצעירים לעוד ועוד מעשים חמורים בלתי חוקיים ומסוכנים. מנגד, סיפר, בולטת אזלת ידן של רשויות האכיפה ופחדם של שופטים המתגוררים בדרום ומשיתים עונשים קלים על עבריינים מחשש שיבולע להם. לדבריו שמונים אחוזים מהתיקים שכן נפתחים נסגרים, מחציתם בתוך שבוע. פחות מחמישה אחוזים מגיעים לכדי מאסר לעבריינים.
עוד ציין את הפלשתיניזציה של הבדואים בדרום וסיפר כי "למעלה מארבעים אלף כאן אימא שלהם פלשתינאית והם מזוהים כפלשתינאים, הם מנהלים את הכנופיות הגדולות ביותר, אחיינים של איסמעיל הנייה הקימו את 'תנזים תל שבע', ובכל מבצע בעזה נפתחות כאן סוכות אבלים כי הקרובים שלהם נהרגים". בדש רואה את הפתרון בשילוב הכרחי של אכיפה מוגברת, ענישה מרתיעה ושיטור אפקטיבי.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, יוזמות סדרת הסיורים אמרו בסיום הסיור: "הסיור הזה, הראשון בסדרה, הוא עדות למצב הקשה והכמעט כאוטי בדרום, אך ההתעניינות הציבורית המתעוררת והאיכפתיות סביב המתרחש בנגב יכולות לחולל מפנה רצוי והשבת החזון הציוני של התיישבות ביטחון וריבונות למקומו ולהגשמתו".