תנועת הריבונות הוציאה סיור נוסף למעצבי דעת קהל ובו פגשו את אתגרי איכות הסביבה, התחבורה, הכלכלה ועוד.
תנועת הריבונות, בהנהגת יהודית קצובר ונדיה מטר, ממשיכה בסדרת הסיורים למעצבי דעת קהל ואישי ציבור ברחבי הארץ, ולאחר סיור מקיף הנגב הגיע תור יהודה ושומרון.
הסיור בהדרכתו של יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, נפתח בביקור ביקב פסגות ובו, על רקע נופי הקרב הראשון של שאול המלך סיפר יעקב ברג, מנהל היקב, על המאבק המשפטי-בינלאומי שהוביל היקב נגד דרישת ארגוני ה-BDS להחרים תוצרת יהודה ושומרון ולציין על תוויות הבקבוקים 'תוצרת אזור כבוש', מה שהיה מעודד החרמה ומעלה את מחיר התוצר באחוזים רבים.
ברג סיפר כי על אף הניצחון המשפט שמנע תיוג תוצרת ההתיישבות בארצות האיחוד האירופי, עדיין מתקיים משפט דומה בקנדה, אם כי בו ניתן לראות כבר כעת שסיכויי ההצלחה רבים אף יותר מהזירה האירופית.
המזרחן ד"ר מוטי קידר, סיפר מניסיונו כמרואיין מבוקש בתקשורת הערבית על האופן בו יש לראות את המאבק הישראלי-פלשתיני כמאבק היסטורי דתי שהמאבק הטריטוריאלי אינו אלא חלק זעיר ממנו. "יש כאן רבדים עמוקים הרבה יותר, אבל בהרבה חוגים בישראל מסרבים להבין את הרבדים הללו, עוצמים עיניים ורואים רק את הרובד העליון של הוויכוח, הרובד הטריטוריאלי". המענה היחיד האפשרי לחיים עצמאיים, אומר ד"ר קידר, הוא עמידה איתנה שתוביל את המוסלמים למסקנה המעוגנת באיסלאם, לפיה יוכלו לחתום על הסכם שלום זמני, ותפקידה של ישראל הוא להיות חזקה דיה כדי שהזמני יישאר קבוע...
הסיור עבר לתחנתו הבאה ובדרך הציג יגאל דילמוני את פעילות הרש"פ ליישום תכנית פיאד להשתלטות מתוזמרת ומכוונת על שטחי C במיזמי חקלאות ובנייה בלתי חוקיים שמאחוריהם סכומי עתק אירופיים, כאשר המינהל האזרחי, שאמור היה להציג את ההתמודדות הישראלי, אינו עושה כן ובצעדים שונים אף מסייע למהלכי הרש"פ המבקשים לקבוע עובדות בשטח ולהקים מדינה בפועל גם ללא הסכם עם ישראל.
לדבריו כ-75,000 בניות בלתי חוקיות הוקמו בשנים האחרונות על ידי הרש"פ במגמה זו ולמעשה בכל יום מוקמים חמישה מבנים שכאלה. האשמות חמורות במיוחד הטיח דילמוני על יחסו הסלחני והמתעלם של המינהל האזרחי כלפי מחצבות פלשתיניות בלתי חוקיות הזוכות להקלות הרחבות והטבות. להערכתו גורם כלשהו מרוויח סכומי עתק בשל כך.
בואדי חראמיה עצר הסיור לתדרוך בנושאי איכות סביבה. איצ'ה מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון בעבר, תיאר את משמעות זיהום האקוויפר בגב ההר בביוב ופסולת כפרי וערי הרש"פ על הנחלים היורדים אל השפלה ומשפיעים על החיים בגוש דן.
ניסיונותיה של ישראל למצוא פתרונות נתקלו בסרבנות עקבית של הרש"פ ובמעקשים מצידו של המינהל האזרחי המחזיק באג'נדת ה'תפיסה לוחמתית זמנית' לפיה הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון זמנית ויש להימנע מלהתסיס את הרוחות ברש"פ במעורבות כלשהי, גם אם תושביה עצמם יהיו נשכרים ממנה.
נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, הציג דוגמאות לאוזלת היד הזו מגזרתו בה הרש"פ מסרבת לאפשר טיפול מרוכז לפסולת המגיעה מחברון וזו עושה את דרכה לאורך 200 קילומטר דרך נחל הבשור עד נחל באר שבע תוך זיהום כל האזורים בהם היא עוברת. יגאל דילמוני הוסיף וציין כי בעוד ב"ישראל הקטנה" השטח שבין ישוב לישוב מצוי תחת אחריות מועצה כלשהי, הרי שביהודה ושומרון אחריות המועצות חלה רק בישובים עצמם ומעבר להם ההפקרות חוגגת.
משתתפי הסיור עלו לנקודת תצפית בכפר תפוח, ושם קיבלו סקירה אודות ליקויי התחבורה שבמשך שנים רבות לא זכו לטיפול יסודי ונסמכו על דרכים מהתקופה העותומאנית. מתניה שפירא, סמנכ"ל מועצת יש"ע, תיאר את הקיפאון בפיתוח הכבישים על אף ריבוי האוכלוסיה היהודית והערבית באזור. בהמשך הדברים תיאר את תכניות הפיתוח החדשות עליהן הוחלט לפני שנים אחדות וכעת נמצאים בעיצומן של עבודות פיתוח וסלילה לרווחת התושבים כולם.
בדבריו ציין שפירא את ההחלטות שהתקבלו לעצב תכנית אב לתחבורה ביהודה ושומרון, בה תכנון ארוך טוו עד לשנת 2050 עם הנגזרות לכול חומש וחומש. זאת לאחר עשרות שנים בהן היו אזורי יהודה ושומרון ללא תכנון של ממש למעט כבישים עוקפים שנסללו כתוצאה מהסכמי אוסלו ותיקונים מקומיים זניחים.
הסיור המשיך לאוניברסיטת אריאל, שם קיבלו המשתתפים סקירה קצרה על מחקרי מו"פ שעיקרם בסביבה הגיאוגרפית של האוניברסיטה אך תוצאותיהם משפיעות על הארץ כולה ואף מעבר לה. אחת הסוגיות הנחקרות במחלקת החקלאות היא זני הגפנים הקדומים של יהודה ושומרון. מחקר זה מגיע לאחר כמה מאות שנים בהם הופסק גידול הענבים באזורים אלה בשל הכיבוש המוסלמי, אך התחדש בעשורים האחרונים על ידי כורמים מההתיישבות.
המחקר ליקט זני גפנם מהשטח כולו וזיהה 600 זנים קדומים של גפנים ומתוכם 150 זנים לא מוכרים שאינם קיימים בעולם כלל. במעבדות האוניברסיטה נבחנות דרכי הגידול הנכונות של הזנים על מנת להגיע לתוצרים המשובחים שזוכים להצלחה רבה בתחרויות יין ברחבי העולם.
הכלכלן ערן בר טל הרצה בפני משתתפי הסיור על יתרונותיה הכלכליים של החלת הריבונות ביהודה ושומרון תוך שניתח את הסוגיה לסעיפים מרכזיים של ערך הקרקעות, יזמות והון כמנועי צמיחה מרכזיים. בר טל הוכיח כי ריבונות תועיל לכלל האוכלוסיות ביהודה ושומרון, ובעיניו הריבונות אמורה להיות דרישה בסיסית של כל שוחר זכויות אדם.
עוד עסק בר טל בהשלכות הדרמטיות של החלת הריבונות על מחירי הדיור במרכז הארץ. את דבריו סיכם בקביעה לפיה "הריבונות היא פתרון כלכלי שיכניס למדינה כסף, בניגוד מוחלט לטענה שריבונות תעלה מחיר כלכלי".
הסיור הסתיים בביקור במפעל ליפסקי שבברקן, המייצר מוצרי פלסטיק לכל רחבי הארץ והעולם. מנהל המפעל, יהודה כהן, סיפר על ההשתלבות השוויונית בין פעלים ומנהלים יהודים וערבים במפעלו. כלכלה, הוא משוכנע היא הבסיס האמתי לחיים בדו קיום.
בין המשתתפים בסיור הייתה גם חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי, שסיכמה: "היום, בסיור ביהודה ושומרון עם תנועת הריבונות, בחנו את שאלת החלת הריבונות מכיוונים שונים, מהותיים, דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים. שמחנו בהתקדמות תכנית הכבישים, התפעלנו מהתפתחות המחקר ותרומתו לאנושות באוניברסיטת אריאל, ולפני הכול חידדנו את ההבנה הברורה כי חייבים לדבר בקול גדול על זכותנו על הארץ והקשר הבל ינתק בין עם ישראל לארצו. ברור לי בוודאות שריבונות ביהודה ושומרון תקרה, ואני פועלת שזה יהיה כמה שיותר מהר".
גם סגן השר לשעבר, הרב אלי בן דהן, השתתף בסיור בו הוזכר לא מעט פועלו למען ההתיישבות בתפקידו כסגן שר הביטחון. על תחושותיו בסיור אמר: "שמחתי לראות את תנופת הפיתוח ביו"ש מצד אחד, ומנגד עד כמה חסרה הריבונות והמשילות באזור. ללא ריבונות נושאי איכות הסביבה, המים ושמירת השטחים הפתוחים לא יקודמו ולא יושוו לישראל הקטנה. הגיע הזמן לריבונות".
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, רואות בסדרת הסיורים "חלק בלתי נפרד מעיצוב דעת הקהל באופן מבוסס ומציאותי לקראת הגשמת חזון הציונות, החלת ריבונות ישראל על כל מרחבי ארצו". השתיים מדגישות כי "חזון הריבונות שבעבר נחשב להזוי מתקבל היום כהכרחי לביסוס יציבות וביטחון במדינת ישראל כולה, וכעת עלינו להתקדם אליו מתוך אחריות ומבט מפוכח אך מלא חזון ואמונה בצדקת דרכנו".