מול תכנית סדורה של הרש"פ להשתלטות על מרחב ירושלים אין תכנית ישראלית לעתיד העיר. אפשר וצריך לתת מענה לאיום הדמוגרפי והמדיני על בירת ישראל.
סיור נוסף בסדרת סיורי הריבונות של תנועת הריבונות התקיים (22.5) בירושלים בהשתתפות עשרות מעצבי דעת קהל מרחבי הארץ ובהובלת המזרחן ברוך ידיד.
במהלך הסיור הוצגו בנתונים ובשטח נתונים מדאיגים על אבדן שליטה וריבונות ישראל בבירת ישראל לאורך עשורים בעוד מנגד מתוכננת ומיושמת תכנית ערבית סדורה להשתלטות על ירושלים, וזאת לבד ממעורבות אקטיבית של גורמים ערבים בינלאומיים במארג יחסי הכוחות בירושלים.
לצד הנתונים החושפים את בעיית המשילות בירושלים הועלו במהלך הסיור גם דרכי פתרון ההולכות ונרקמות אך עדיין חסרה הכרעה מדינית שתראה את המציאות הבעייתית ותפנים את הכורח בהתוויית מענה ציוני הולם לבירת ישראל. בהמשכו של הסיור התקיים מפגש עם נציג האופוזיציה הפלשתינית בשורות הפתח' שהציג את עמדת ארגונו והעמדה הערבית הכוללת בשיח שהפך גם לוויכוח סוער.
ידיד פתח ותיאר את שלושת הפרמטרים העיקריים של אבדן הריבונות הישראלית בירושלים, דמוגרפיה, קרקעות וחתרנות מדינית. לאורך הסיור כולו פירט כל אחד ואחד מהפרמטרים הללו. בדבריו הציג נתונים לפיהם בארבעים השנים האחרונות איבדה ישראל כ-25 אחוזים מהרוב היהודי בבירה. אם לאחר מלחמת ששת הימים היו בעיר כ-70 אלף ערבים, הרי שכיום מדובר ב-380 אלף במאזן של 60 אחוז יהודים לעומת 40 אחוז ערבים.
כמו כן ציין כי לישראל אין נתון רשמי מוחלט אודות הבנייה הבלתי חוקית בעיר, ועל פי השערה מדובר בקרוב ל-25 אלף בתים בלתי חוקיים בעיר. גם הגדרת הבניה הבלתי חוקית הערבית אינה ברורה ומוחלטת ולמעשה האכיפה מתבצעת רק כלפי בניה בלתי חוקית בשטח ציבורי. "בעשרים השנים האחרונות נבנים בכל שנה 1000-1500 בתים בלתי חוקיים. ישראל הורסת 83 בתים בממוצע בלבד. בשדה הנדל"ני ישראל לא נמצאת על המגרש ובוודאי שאינה נאבקת".
אפס תכניות ישראליות מול תכנית ערבית מובנית
בנקודת תצפית בהר הצופים הציג ברוך ידיד את התכנית הפלשתינית המאורגת והמסודרת לבניית מרחב ירושלים המתפרס מחברון כשבליבו העיר העתיקה. תכנית זו זוכה למימון אירופי ולתמיכה מהאו"ם. זאת בעוד לישראל עצמה יש כארבעים גופים העוסקים בירושלים, אך אף לא אחד מהם עוסק בתכנון ארוך טווח של הבירה.
ידיד סיפר על מיזם 'עיר הירח' אותו מתכנן יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, ובו מיזמי תיירות הגדולים במזרח התיכון. המיזם הגרנדיוזי נועד בהגדרתו לבלום את התפשטותה והתרחבותה של הבניה הישראלית לכיוון מזרח. בהחלטת ממשלת הרש"פ הוגדר אזור זה כאזור עדיפות א'. אל חאן אל אחמר מגדירה הרש"פ כ'שערי ירושלים' מתוך מגמה ברורה להגיע לריבונות ערבית בירושלים. עוד הזכיר את שכונת 'לאנה' (שלנו) שכבר הוחל בבנייתה ועל פי התכנית הפלשתינית יהיו עוד 7 שכונות שכאלה במרחב ירושלים.
הסיור המשיך לעבר מבנה האוריינט האוס הסגור ובו תיאר ידיד את מנגנוני השליטה שהפעילה הרש"פ דרך המבנה על 1200 ארגונים שונים העוסקים במגוון תחומים, אך מרביתם בתחום הנדל"ן. עוד סיפר למשתתפי הסיור את השתלשלות האירועים ההיסטוריים בשכונת שייח' ג'ארח, לתושביה הגיעה ההוראה מהאוריינט האוס שלא לשלם שכירות לישראל על מנת שלא לבטא בכך הכרה בשלטון הישראלי. זאת למרות מסמכים ירדנים וטורקיים המוכיחים את הבעלות היהודית על הבתים.
יאסר ערפאת אישר את המדיניות אותה הוביל פייסל חוסייני כשדרש מהמשפחות שלא להסכים להסדר משפטי מול ישראל. עורך דין שתמך בקידום הסדר פוטר בשל כך ומאז הסוגיה נתונה לפתחו של בית המשפט בסאגה ארוכה ומתישה.
בנקודת תצפית נוספת אל הר הבית והעיר כולה תיאר ידיד את השתלשלות האירועים בשנים האחרונות בהן נחלש כוחו של הוואקף, נציגים ירדנים ונציגי אבו מאזן הגיעו להישגים מול ממשלת ישראל, בין השאר בפרשת המגנומטרים ובמקביל החמאס הולך ומתעצם במזרח העיר ודוחק גם את רגלי הרש"פ לטובת הקצנה רבה יותר.
דוגמא בולטת לכך מוצא ידיד באירוע שלא זכה לסיקור תקשורתי, כאשר ביום שישי שלאחר מבצע 'שומר החומות' סולק המופתי, מינוי של אבו מאזן, מנאומו במסגד אל אקצה, רק בשל הנחיית אבו מאזן שלא לשאת דברים על המתרחש בעזה, הנחיה שמקורה בסכסוך בין אבו מאזן להנהגת חמאס בעזה.
לדברי ברוך ידיד ממשלת ישראל והרשויות בישראל מתייחסות לעימות עם הגורמים האיסלאמיסטים בירושלים כאל הפגנה אזרחית וברוח זו מאפשרים להם להביא לבירה עשרות אוטובוסים גדושים במאמינים שזמן קצר לאחר שקצין משטרה מפנה עבורם חניה, עולים להר הבית ומייצרים את התבערה בעיר. "צריך להפסיק לחשוב על ירושלים כזירת הפגנה", אומר ידיד ומזכיר כי גם בהלווייתה של שירין אבו עאקלה את הארון החזיקו מחבלים בכירים וראשי ארגוני המסיתים ברש"פ.
משבר דמוגרפי. הבעיה הפתרונות ו'ירושלים רבתי'
הסיור נמשך אל תוך העיר העתיקה, שם, בבית שרון, פגשו את חיים סילברשטיין מתנועת 'אם אשכחך' שפרס בפני המשתתפים הן את הנתונים הדמוגרפים המדאיגים, אך גם הצעות לפתרון.
סילברשטיין סיפר על העמותה בראשה הוא עומד ותחומי עיסוקה, גאולת קרקעות, הסברה חינוך ודיפלומטיה ציבורית לצד פעילות מדינית יישומית. במסגרת זו עורכת העמותה סיורים למקבלי החלטת בזירה המדינית והפוליטית, מציגים בפניהם את המציאות הקשה ואיתה גם את ההצעות לפתרון כאשר גולת הכותרת של הצעתו היא תכנית 'ירושלים רבתי' הקוראת להרחבת גבולה המוניציפאלי של ירושלים כמעט מכל עבריה.
לדבריו מצוקת דיור ותעסוקה מעצימה את האיום הדמוגרפי על העיר ואם לא יוחל בהובלת פתרון של ממש בתוך 15 שנים יוכל לעמוד בראש עיריית ירושלים ראש עיר ערבי הזוכה לתמיכה רחבה של תושבי בירת ישראל.
"ב-25 השנים האחרונות עזבו 450 אלף יהודים ונכנסו 260 אלף", אומר סילברסטיין. "בכל שנה עוזבים את העיר בין 7000 ל-10000 יהודים. זה לא בגלל ילודה. הילודה הערבית קטנה בכל המזרח התיכון והיהודית עולה. הסיבה היא בעיקר דיור ותעסוקה". לזאת הוא מצרף את הבניה הבלתי חוקית הערבית שמתבצעת באופן מתוכנן על ידי הרש"פ מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. מול בניה בלתי חוקית זו מעמיקה העירייה 7 פקחים בלבד, בעוד במערב העיר פועלים 49 פקחים, על אף שעיקר הבנייה הבלתי חוקית מתבצע בשכונות המזרח. " יש יותר מ-2000 פסקי דין חלוטים להרס בניה לא חוקית, וגם אותם לא מיישמים", הוא מציין.
להערכתו שילובה של רע"מ בקואליציה הנוכחית תעורר בקרב ערביי העיר מחשבה מחודשת בשאלת ההשתלבות בפוליטיקה הישראלית לבד מעצם ה"הכשר" שהעניק מנסור עבאס להשתתפות הערבית בהנהגת המדינה.
סילברשטיין רואה כיעד ראשוני את היפוך המגמה הדמוגרפית למציאות של רוב יהודי של 85 אחוז. "הפתרון הפשוט לכאורה הוא בניה יהודית מאסיבית", אומר סילברשטיין ומספר על דו"ח מיוחד שמיפה את ירושלים על פי חלוקה לכ-400 שכונות ובחן את יכולת הבנייה בכל אחת מהן. התוצאה הייתה אפשרות לבנייה של 110 אלף יחידות דיור. הדו"ח הוצג למשרד השיכון בהנחה שניתן לבצע מיידית 70 אחוז מהכמות הזו. לאחר הגשת הדו"ח יצא משרד השיכול בתכנית לבניית 25 אלף יחידות דיור, "התחלה טובה", כהגדרתו.
עוד ציין בדבריו את תכנית 'שער העיר' להקמת 12 גורדי שחקים, אך מאחר ומחירי הדירות בהם צפויים להיות גבוהים לא יהיה בכך מענה של ממש למצוקה. תכנית 'ירושלים רבתי' נותנת מענה רחב שיוסיף כרבע מיליון יהודים לירושלים ויפנה מאות אלפי דונמים לבנייה ותעשייה בקרקעות הפתוחות שיתווספו לעיר.
בדבריו ציין סילברשטיין כי גם השר לשעבר ישראל כץ הוביל תכנית להרחבתה של ירושלים ובתכניתו אף הוציא מתחומה המוניציפאלי של ירושלים כפרים ערביים בגוש עציון. לאישור תכניתו חסרו שבעה קולות בלבד.
לבד מיוזמת 'ירושלים רבתי' מספר סילברשטיין על מתווה נוסף לפתרון אותו הגה נדב שרגאי ועיקרו הוצאתם של הכפר עאקב שבצפון העיר ומחנה הפליטים שועפאט, בשני המקומות מתגוררים 140 אלף ערבים, מתחומה של ירושלים והקמת רשויות מוניציפאליות ישראליות עצמאיות עבורם. סילברשטיין מציין כי תכנית זו שנויה במחלוקת בשל ההתנגדות העקרונית למה שנראה כחלוקתה בפועל של ירושלים.
העיתונאי שלום ירושלמי, שהיה ממשתתפי הסיור, טען כי תכנית זו היא ההכרחית כחלק מתפיסת עולמו הדוגלת בהקמת מדינה פלשתינית. לטעמו דגל בנימין נתניהו כחלק מתכנית המאה. לתפיסתו בכך יכול היה נתניהו להציל את ירושלים מאבדן צביונה היהודי.
סילברשטיין העיר והזכיר בתגובה דו"ח אותו ערך האלוף במיל' גרשון הכהן ולפיו בין השיקולים גם השיקול הביטחוני מדיני והחשש מיצירת רצף פלשתיני מרמאללה דרך ירושלים ועד בית לחם. "זה יהפוך לרצועת עזה חדשה בתוך ירושלים", מזהיר סילברשטיין המציין כי ניתן לשקול את הקמתן של שתי רשויות ערביות חדשות בעאקב ובשועפאט כחלק מהקמתו של מיזם 'ירושלים רבתי'. מהלך של שינוי כולל בגבולותיה המוניציפאלי יתכן ויוכל לכלול גם את תיקון הוצאתן שלשת השכונות לרשויות עצמאיות מבלי שהדבר יתפרש כחלוקתה של העיר.
בתחנה נוספת של הסיור, סמוך למשרדי הוואקף, תיאר ברוך ידיד פרקים ממאבקי השליטה והכוחות בין הוואקף הירדני, הסעודים והטורקים. במסגרת מאבק זה מוקם מסגד חמישי בהר הבית על אף ההתנגדות הישראלית, בעקבות מאבקים אלה ניסו השרים גנץ, לפיד ובר לב להגיע להסדר עם המלך עבדאללה לפני חודש הרמאדן, ובל כך הורה ראש הממשלה, נפתלי בנט, שלא לאפשר כניסת יהודים למתחם ההר בעשרת הימים האחרונים של החודש.
העימות
בחצר מרוקו שבעיר העתיקה נתקלו משתתפי הסיור בהוכחה מוחשית לאבדן המשילות היהודית בעיר. היה זה כאשר עצרו להמשך תדריך מפיו של ברוך ידיד בחצר הפנימית של המבנה אותו משפצת מרוקו מתוקף היותה יו"ר ועדת ירושלים של ארגון המדינות האיסלאמיות.
עם ראשית דבריו של ידיד התפרצה למקום קבוצת ערבים, גברים, נשים ואף ילדה אחת, ופתחו בקריאות, צעקות, איומים ודרישות שידיד והקבוצה כולה יסתלקו מיידית מהמקום. הניסיונות של ידיד להרגיע את המתפרצים נתקלו בהחרפת הצעקות והאיומים וצעירים ערבים נוספים הגיעו למקום והצטרפו לדרישה שקבוצת היהודים תסתלק מהמקום מיידית.
האירוע כמעט וגלש לתגרה. אחת הערביות המתפרעות אולצה להתנצל על שתקפה את אחת המשתתפות בסיור וניסתה להדוף את מכשיר הטלפון שבידה. מאבטחים שהגיעו למקום עצרו את האירוע והקבוצה עזבה את המקום להמשך תדריך בנקודה נוספת בסמטאות, שם פירט ידיד אודות מעורבותה של מרוקו בשיפוץ מסגדי הוואקף ופעולות נוספות. עוד הרחיב בדבר המעורבות הטורקית במתרחש בעיר העתיקה. בין השאר בתיירות ג'יהאד המביאה לעיר למעלה מאלפיים אוטובוסים של ערבים מכל הארץ במימון טורקי על מנת להפגין נוכחות ובעלות בירושלים. טורקיה גם מממנת שיפוץ מבנים ומסייעת לעסקים שיקבלו את פניהם של תיירי הג'יהאד בעיר. כמו כן העבירה הממשלה הטורקית מחשבים למאות תלמידים במזרח העיר ותכנית הלימודים הטורקית הולכת וכובשת מקום ואף דוחקת את זו הפלשתינית. טורקיה מימנה סכום של 500 דולר לכל משפחה עבור ארוחות הרמאדן וכך גם את ארוחות סיום הצום למורביטאת, אותן נשים ה"מגנות" על אל אקצה.
המפגש הסוער עם איש הרש"פ
הסיור כולו נחתם במפגש טעון עם סאמר סינג'ילאווי, פעיל מרכזי בפתח', איש אופוזיציה לאבו מאזן הקורא לפתרון מדיני שיכלול הקמת מדינה פלשתינית או הפיכת ישראל למדינה דו לאומית.
סינג'ילאווי סיפר על עברו כאחד מילדי האינתיפאדה הראשונה, על תקופת המאסר של ארבע שנים שריצה בשל יידוי אבנים על אוטובוס ועל בחירתו כמזכיר בינלאומי של צעירי הפתח' בתחילת תקופת אוסלו. בשנת 96' פגש ביוזמת הקונסול האמריקאי את צעירי הליכוד במצודת זאב שבתל אביב.
לדבריו השנאה וחוסר ההיכרות ההדדית הם האויב של שני הצדדים. לטעמו דווקא עם הימין הישראלי הסיכוי לשלום גדול יותר, אך כאמור בעיניו הפתרון הוא אך ורק זה המדיני ולא הביטחוני או הצבאי. "אם בהנהגה הישראלית מדברים על פתרון כזה הם משקרים. חייבים למצוא פתרון מדיני", קבע.
"נולדתי פה ולמרות זאת אין לי אפשרות להיות חלק מהשלטון שקובע עבורי הכול. אני לא אזרח של מדינה כלשהי. אם אתם לא רוצים לתת לי מדינה, תנו לי זכויות אזרח אצלכם", אמר והוסיף כי הוא "מכיר בזכות ההיסטורי היהודית להיות בארץ, אבל לא הייתם כאן לבד. היו כאן גם אחרים, ועכשיו אנחנו כאן. תנו לנו פתרון. זה הבית שלי ואני אוהב את הארץ הזו".
נתונים שהציג סינג'ילאווי לצד ניסיון להשוות בין הצדדים עוררו סערה. "אנחנו חייבים לקבל כעובדה את הזכות של יהודים על הארץ אבל גם יהודים צריכים להכיר בזכות הפלשתינית. אנחנו לא רוצים ששואה תתרחש שוב, ואני מבין את הצורך שלכם להיות חזקים, אבל גם אתם צריכים להכיר בכך שהייתה נכבה. אם היהודים שיצאו לפני אלפיים שנה יכולים לחזור, גם לנו שעזבנו לפני שבעים שנה יש זכות לחזור". הוויכוח סער במיוחד כאשר נדרש סינג'ילאווי להגדיר רוצח חפים מפשע כמחבל.
שוב ושוב התחמק מהגדרה זו בתואנות של השוואה בין הצדדים וטענתו שהוא מתנגד לאלימות מכל צד. הגדרת 'מחבל' לרוצח חפים מפשע לא יצאה מפיו. הדבר קומם מאוד רבים מהמשתתפים במפגש.
כשנשאל לחזונו לעתיד ירושלים טען שבעיר אתרים הקדושים לכל הדתות ולכן הפתרון צריך להיות ללא דרישת ריבונות בלעדית של אחד הצדדים. בעיניו המקום המקודש ליהודים הוא הכותל המערבי. הטענה שהר הבית הוא המקום המקודש ליהודים נתקלה בדחייה מוחלטת מצידו.
בדבריו הביע תקווה להחלפתו של אבו מאזן במהרה. לדבריו יו"ר הרש"פ אינו מייצג את הרחוב הפלשתיני וצעירי הרש"פ איבדו את אמונם בחזון שתי המדינות והם חפצים יותר במדינה אחת שתעניק להם זכויות אזרחיות מלאות. לטענתו ישראל וכוחות הביטחון הישראליים הם שמחזיקים את אבו מאזן בתפקידו ובכך הם טועים טעות מרה.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את הסיור ומציינות את חשיבותו בכך שהוא מציג גם את הבעיה נכוחה, אך גם את ראשיתם של פתרונות שיהיה על מדינת ישראל לאמץ ולהוביל. "ירושלים היא ליבו של עם ישראל והיא גם מוקד המאבק על ארץ ישראל. הפגיעה והכרסום המתמיד בריבונות ישראל בבירתו היא הגורם המוביל לפגיעה המתעצמת בריבונות ישראל על הארץ כולה. על ממשלת ישראל להביט אל המציאות נכוחה, להכיר את הנתונים ולא להתכחש להם ובהתאם להוביל למענה ציוני שיחזק את צביונה היהודי של העיר ומשמעותה לעם ישראל ולעולם כולו כבירת הנצח של העם היהודי".
עוד מדגישות השתיים כי על ירושלים קיימת הסכמה לאומי הבא לידי ביטוי גם בקווי היסוד של ממשלת ישראל הנוכחית הרואה כיעד את הפיכתה של ירושלים למטרופולין. ברוח זו, הן אומרות, על ממשלת ישראל להפגין ריבונותה בירושלים, לשלוט על תכני מערכת החינוך במזרח העיר ולהשקיע בפיתוח שני חלקיה של העיר ללא הבדל. "ריבונות היא גם נטילת אחריות".
קצובר ומטר מציינות כי בקרוב (יום חמישי 9.6) תקיים תנועת הריבונות את הוועידה הרביעית של נוער הריבונות. הוועידה, אליה צפויים להגיע בני נוער מכל רחבי הארץ, תתקיים בהר הצופים ותעלה את הקריאה להקמת 'ירושלים רבתי'. "הדור הצעיר מבין היטב את משמעותה של ירושלים לעם היהודי וברוח זו הוא קורא להנהגה בישראל ליטול לידיו את האחריות לעתיד העיר ועתיד העם".
(צילומים: מאיר אליפור)