הגיע הזמן לשים קץ לממשל הצבאי ביהודה ושומרון

אריה קנפר. לע"מ

במלאת 56 שנים לתחילת הממשל הצבאי ביו"ש קורא סא"ל במיל' עו"ד הירש לשים קץ לממשל הצבאי, להחיל ריבונות להוכיח את הקשר בין עם ישראל לארצו.

מערכת ריבונות
07-06-2023

ביום בו צוין מלאת 56 שנה לתחילת השליטה הצבאית של צה"ל על יהודה ושומרון במהלך מלחמת ששת הימים, יום ה-7 ביוני, קרא עו"ד סא"ל במיל' מוריס הירש, ראש התביעה הצבאית ביו"ש לשעבר ומומחה לדין הבינלאומי, לשים קץ לממשל הצבאי ביהודה ושומרון, להחיל את החוק הישראלי על אזורים אלה ובכך להבהיר לעולם את כוונותיה העמוקות והמהותיות של ישראל לגבי עתיד יהודה ושומרון.
 
בראיון לערוץ 7 פירט עו"ד הירש אודות היום ההיסטורי, אמצע היום השלישי למלחמת ששת הימים, כאשר הר הבית כבר היה בידי ישראל והשליטה הצה"לית התרחבה ליהודה ושומרון ואז יצא לאור "מנשר מספר 1 שעוסק בפעולה המשפטית של נטילת האחריות על ידי צה"ל ביהודה ושומרון אחרי סילוק הכיבוש הירדני".
 
הירש מזכיר ומרחיב אודות משמעותו של הכיבוש הירדני שנמשך לאורך 19 שנים מבלי שקיבל לכך אישור בינלאומי כלשהו. "הקהילה הבינלאומית הקצתה את כל השטח מהירדן ועד הים התיכון, מלבנון ועד הים האדום, להקמת בית לאומי לעם היהודי. אמנם ניסו לשנות זאת בתכנית החלוקה ב-48', אבל הערבים סירבו ופתחו במלחמה. הירדנים החזיקו בשטח הזה באופן לא חוקי. הבעלים הרשמיים של השטח הזה הוא מדינת ישראל על פי קביעת הקהילייה הבינלאומית".
 
"ירדן נכנסה לשם ושינתה את השם שלו. הרי האזור הזה של יהודה ושומרון גם בתכנית החלוקה מוגדר כיהודה ושומרון. המונח 'גדה מערבית' שאהוב על ידי שונאי ישראל, הוא המצאה של הירדנים כדי להכשיר את ההחזקה הבלתי חוקית שלהם על השטח. זה לא שם היסטורי. מדובר בשטח שיועד למדינת ישראל", אומר הירש.
 
בדבריו מבקר הירש את התנהלותה של ישראל לאורך השנים, התנהלות שגררה אחריה תוצאות מדיניות מרחיקות לכת. "לצערינו הרב ביהודה ושומרון המשכנו עם הממשל הצבאי כאילו זה לא שטח שלנו, כאילו זה לא חלק מהמדינה ולא חלק מנחלת אבותינו אלא שטח זר. העולם לא עיוור לכך ואומר שיש כאן שניים אוחזים ולכן יחלוקו. ישראל לא אומרת שיהודה ושומרון כולה שלי והיא לא רוצה לחלוק אותו עם אף אחד. ישראל מגמגמת ולא אומרת שזה שלנו. אנחנו מנהלים משטר זר-ידידותי וזה מה שאנחנו משדרים לעול,ם ולכן מגיעה התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג ואומרת שישראל במשך 56 שנה לא תבעה בעלות על השטח, בעוד הפלשתינית אמרו שזה שלהם מאז ומתמיד, וכך היא יוצרת את הפיקציה של מדינת פלשתין שאינה קיימת".
 
הירש דחה בדבריו את החשש הישראלי ממתן זכות בחירה לערביי יהודה ושומרון ביום שאחרי החלת החוק הישראלי על אזורים אלה. לתפיסתו מדובר בחשש המבוסס על קונספציה שגויה לפיה קיימות רק שתי אופציות, שתי מדינות או מדינה דו לאומית, בעוד קיימים משטרים נוספים במערב. אחת הדוגמאות המפורסמת לכך היא פורטו ריקו, שם אזרחי המקום אינם מצביעים לנשיאות ארה"ב על אף שמדובר באדמה ריבונית של ארה"ב. זאת בעוד אמריקאי השוהה בישראל יצביע לנשיאות האמריקאית. "השרישו אצלנו את התפיסה הזו שנהיה מצורעים אם לא נלך לפי התפיסה הזו. זה לא נכון", קובע הירש וקורא "להשתחרר מהפיקציה של שתי המדינות".
 
עוד הזכיר בדבריו הצעות נוספות לפתרון מעמד האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון לאחר החלת החוק הישראלי באזורים אלה, אוטונומיה, הצבעה לפרלמנט הירדני ועוד.
 
הירש מציע לכולנו לשוב ולשאול את שאלת הבסיס מתי נולד העם הפלשתיני שבו מדובר רבות כל כך. שאלה זו נשאלה כבר על ידי גולדה מאיר שטענה בשידור טלוויזיוני כי גם היא פלשתינית, גם היא נולדה בפלשתינה שמעולם לא ניתנה לריבונות ערבית אלא לכאורה מדובר בהגדרה הנוגעת ליהודים וערבים כאחד בהיותה הגדרה של שטח. "בוועידת השלום שהתקיימה בשנת 1919 בפריז אחרי מלחמת העולם הראשונה נכתב שכעת, אחרי שחילקנו את האימפריה העותומאנית למדינות, נמציא מדינה ששמה פלשתין והיא תהיה בית לאומי ליהודים", אומר הירש וקובע כי בשום החלטה או מסמך מהתקופה ההיא אין איזכור למונח פלשתין או פלשתיני.
 
"בסוף שנות התשעים אחת התוצאות העלובות של הסכמי אוסלו הייתה שמדינת ישראל נתפסה כמי שכאילו ויתרה על השטח והומצא המונח שטחים פלשתיניים כבושים, מה שלא היה קודם לכן. רוב האנשים לא מכירים את ההיסטוריה וחושבים שהמונח 'גדה מערבית' קדום בעוד מדובר בהמצאה של כובש זר וכעת עושים בכך שימוש כדי לנתק בין השטח לבין עם ישראל. זו אחת ההצלחות המסחררות של יאסר ערפאת בהכנעת שמעון פרס ויוסי ביילין בהגדרת השטח כגדה מערבית", דברי עו"ד מוריס הירש לערוץ 7.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מיליון יהודים – התשובה הציונית לאתגר הדמוגרפי
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-11-2026
זיוף בחירות או לא, תוצאות הבחירות מחדדות את החובה להתבונן באתגר הדמוגרפי בעיניים פקוחות ולמצוא לו מענה ראוי, ציוני ואפקטיבי.
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.