עו"ד מוריס הירש: גם לנו יש דרישות הומניטריות. העולם מבליג לנוכח הניצול של חמאס את אזרחי עזה. אחרי המלחמה רק צה"ל יכול לשלוט בעזה.
בכיר הפרקליטות הצבאית ביו"ש לשעבר, עו"ד מוריס הירש, סא"ל במיל', משתתף גם הוא בסדרת מפגשי הזום שמקיימת תנועת הריבונות סביב אירועי מלחמת 'חרבות ברזל' והשלכותיה.
בראשית הדברים התבקש הירש להתייחס ללחצים הבינלאומיים, בעיקר אלה שמגיעים מארה"ב, למתן סיוע הומניטארי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. הירש מצידו קובע כי אכן מדובר בסוגיה מורכבת הנוגעת גם לדין הבינלאומי, אם כי "הסיוע הומניטארי שאנחנו צריכים לספק או לאפשר לאחרים לספק לאוכלוסייה האזרחית בעזה, הוא מוגבל מאוד ולא יכול ולא חייב לכלול דברים שעלולים לשמש את האויב במלחמה שלו".
לטעמו עצם ההתמקדות בסוגיה הזו אינה מוסרית. "בישראל מסתובבים בימים אלה כמאה ועשרים אלף פליטים", מזכיר הירש ומציין כי מאז השואה לא היו פליטים יהודים, והנה באופן אלים ביותר נעקרו משפחות יהודיות מבתיהן שנשרפו ונהרסו לאחר מעשי רצח ברוטאליים, וכעת הם פזורים ברחבי הארץ. "כאשר ממשל ביידן דורש לספק צרכים הומניטאריים רק של הפלשתינים הוא כבר מעוות את המציאות, כאילו שיש כאן צד אחד חזק והאחר הוא החלש ובו צריך לטפל, אבל זה ממש לא המצב. יש כאן צרכים הומניטאריים בשני הצדדים", הוא קובע.
לדבריו ההבדל המשמעותי הוא שבתמיכתם בחמאס ובטרור הביאו תושבי עזה האזרחים את המצב הזה על עצמם, בעוד הישראלים המתגוררים ביישובי עוטף עזה הם אלה שניסו בכל כוחם לקדם את השלום, "העסיקו את חיות הטרף שבאו ושחטו אותם. ראינו עדויות לכך שחלק מהמחבלים הגיעו עם בגדים שאנשי הקיבוצים נתנו להם... דברים הזויים".
לבד מרובד זה מוסיף הירש ומציין כי הוא מקבל את הטענה העקרונית שיש בעזה אוכלוסייה שאינה תומכת בטרור ובחמאס, גם אם מדובר בקבוצה קטנה בהיקפיה, אך היא נמצאת במצוקה. עם זאת "הנושא ההומניטארי חייב להיות הדדי. כלומר שהצלב האדום לא רק יבקר מחבלים כלואים בישראל, אלא גם את החטופים הישראליים בעזה. אם אין הדדיות, היא לא צריכה להיות לשום צד. ככל שהחמאס מחזיק בחטופים ולא מאפשר לצלב האדום להגיע אליהם, והצלב האדום לא דורש זאת, הרי שהנושא ההומניטארי אינו אלא חרב בידי הקהילייה הבינלאומית לתקוף את ישראל ולאפשר למחבלים לעשות כרצונם".
עוד מציין עו"ד הירש את הנהירה של בעלי אזרחויות זרות דרומה לעבר מצרים ואת ההתניה של חמאס את עזיבתם בקבלת דלקים. "שוב רואים שארגון טרור רצחני עושה שימוש בבני ערובה כדי להשיג את המטרות שלו, והעולם מאפשר לו זאת".
במציאות זו סבור הירש כי על ישראל לומר לנשיא האמריקאי שישראל היא שוחרת שלום שאכפת לה מגורל האוכלוסייה האזרחית של האויב, אבל היא דורשת להיות לפחות באותו מעמד של האזרחים הזרים, משום כך ישראל דורשת ללחוץ על מצרים וקטר להביא לשחרורם של 32 הילדים שמוחזקים בידי מחבלי החמאס וכך את הזקנים שבידיהם. "הגישה צריכה להיות דרישה להדדיות בנושאים הומניטאריים". ללא הדרישה הזו המציאות היא שבעלי אזרחות זרה בורחים מהרצועה תמורת דלק שחמאס מקבל ובעזרתו הוא ממשיך להילחם בעוד אנו לא מקבלים אות חיים כלשהו מהחטופים.
"זה מעיד על כך שאנחנו לא מגלים עמוד שדרה מספיק בנושא הזה ולא מתנים תנאים שאינם בשמים. מדובר בתנאים ברי הישג וצריך להעלות אותם ולקבוע שאלו התנאים שלנו", אומר הירש.
על משמעות הניצחון במערכה, אומר הירש כי המענה פשוט ויחיד "טיהור מלא של עזה מכל מחבל ומכל תומך במחבלים", ומצב שבו ישראל יכולה לחיות לצד אוכלוסייה שוחרת שלום שאינה שטופת תאוות רצח וטרור, כפי שהיה עד כה, לאחר שנות חינוך של הדור הצעיר ברצועה לראות ביהודים כבני מוות שאינם בני אדם כלל ועיקר.
על מי שיחזיק בשליטה ברצועת עזה ביום שאחרי חיסול כל מחבלי עזה ופירוק כל תשתיות הטרור, סבור הירש כי יש לנהוג ברצועה כפי שנהגו בגרמניה הנאצית אחרי מלחמת העולם. "מדינות העולם נכנסו והנחילו שם תכניות כלכליות להשתלטות על מערכת החינוך, התקשורת וכל מה שביכולתו לשטוף את המוחות של האוכלוסייה ולהעביר חינוך מחדש. האנשים הללו צריכים להבן שהם לא יוכלו עוד להיות עוינים לישראל, ומי שישלוט ברצועה יכול להיות רק צבא ההגנה לישראל".
על המחשבה לפיה לאחר המלחמה יש למסור את רצועת עזה לידי הרש"פ, מהלך אותו מקדם הממשל האמריקאי יחד עם רבים בקהילייה הבינלאומית, אומר הירש: "יש לי חדשות עבורם. אני לא מוכן להיות שבוי בקונספציה השגויה שיש דבר כזה רשות פלשתינית. אין דבר כזה כבר. הרשות הפלשתינית התפרקה מזמן. יש את הבובה אבו מאזן שבקושי שולט על רמאללה. עניין השלטון הפלשתיני המרכזי מת מזמן. הפלשתינים עצמם לא רוצים את עזה. התנאי של אבו מאזן כדי לקבל את הפרס הזה של עזה הוא שהוא יקבל מדינה פלשתינית. הוא רוצה לשכנע את העולם שעל דמם של 1400 הקרבנות שנשחטו ונרצחו הוא יקבל מדינה. זה פשוט מזעזע".
הירש סבור ש"הבשורה הטובה היא שבמוקדם או במאוחר אבו מאזן יסתלק מהתמונה. לא יהיה שם שלטון ולא יהיו שם בחירות ולא ניתן יהיה לקיים את אשליית הרשות הפלשתינית. הבובה שהפתח' ירצו למנות לתפקיד ימיה יהיו ספורים וזה יהיה סוף הרש"פ. הפלשתינים שונאים את הפתח' בשל השחיתות הנפוטיזם וההתעללות שהם מתעללים בהם כבר עשרות שנים. זו המציאות ולכן לממשלה שלנו צריך להיות ברור שהגוף הזה של הרש"פ הוא שהביא עלינו את האסון של השביעי באוקטובר. לא נחזור לגטאות ומחנות ההשמדה של השואה ולא נחזור למצב שבו הרש"פ שמסיתה לרצח יהודים מדי יום ובכל שעה, היא שתחזור לשם. העם לא יקבל את המצב הזה ולהערכתי גם רוב חברי הכנסת לא יקבלו את המצב הזה".