מה משמעותה של הריבונות, ומה השלכותיה של מציאות בה אין ריבונות בהיבט התודעתי והחוקתי, ואיך מקדמים בפועל את המהלך. ח"כ בוארון בסמינריון חנוכה של נוער הריבונות תשפ"ה.
בין הדוברים בסמינריון חנוכה של נוער הריבונות לשנת תשפ"ה היה גם חבר הכנסת אביחי בוארון, נציג יהודה ושומרון ברשימת הליכוד לכנסת. בשיחתו הסביר את מהותה וחשיבותה של הריבונות ואת תפקידו של הנוער במהלך התודעתי והמעשי בדרך להגשמת המהלך.
בפתח דבריו סיפר באורון על המפגש עם חקלאי החוות הפזורות ביהודה ושומרון, חקלאים שלא רק מתיישבים במסירות בארץ ישראל, אלא גם משקיעים סכומים לא מבוטלים מכספים לטובת האתגר הלאומי. את המסירות המוחלטת הזו דימה למסירות ומחויבות בין בני זוג. "לא מדובר באדמה אלא במולדת, גוף חי, לא אדמת טרשים אלא בארץ ישראל שאליה כספו אבותינו אלפי שנים, אדמה שבה שורה השכינה ובה אנחנו מתחברים ולא בשום מקום אחר, אדמת המולדת היא בת הזוג של עם ישראל", אמר.
מתוך הראייה הזו, אומר בוארון, אנחנו מגיעים לריבונות ומשמעויותיה המעשיות שהיא "היכולת לממש את הזכויות על הקרקע כמדינה", כלשונו. "כשרוצים להחיל ריבונות הביטוי הוא החלת קדושה, קידוש הקרקע והבדלתה מכל הארצות האחרות. זה החיבור שלנו אל בת הזוג הזו, ארץ ישראל והודעה לעולם שאנחנו מקדשים את הארץ הזו והיא מיוחדת לנו ואנחנו מיוחדים לה מכל העמים", המשיך בהשלמת הדימוי.
עולה מגישה זו ההבנה שהמישור המדיני על אף חשיבותו הרבה אינו המונח מחולל ההזדהות המתאר את האמת הצרופה של העניין, אלא המישור התודעתי נפשי של החיבור בין עם ישראל וארצו. שיח כזה המתמקד בתודעה יגרוף הזדהות. "ריבונות מתחילה מהשורש התודעתי ונמשכת למישור של עשייה. כשאין ריבונות, כשאני לא מבדיל ומתייחד עם המולדת אין לי זכויות אמיתיות בקרקע. החיבור הוא ישיר. זה כאילו שאני מודיע לעולם שאין לי שייכות למקום". המשמעות העמוקה של הדברים היא גם התובנה הנובעת ממציאות בה אין ריבונות מזה 57 שנים.
היעדר ריבונות מותיר את הקשר בין העם לאדמה כקשר זמני של כיבוש שבבוא הסכם יסתיים, כפי שקורה במאבקים בין מדינות אחרות ברחבי העולם. ברוח זו, סיפר חבר הכנסת בוארון, התייחס קצין בכיר עמו שוחח לנוכחות הצבאית והשלטונית ביהודה ושומרון כמעין הקפאת מצב המאפשרת באופן זמני בנייה, אך בתודעה העמוקה ברור לו שלא ניתן יהיה להחזיק את הישובים לאורך זמן. "בגלל זה הרבה שנים לא סללו פה בכבישים והבנייה פה היא מאוד איטית. גם כשמדברים עוד שכונה שנבנית כאן או שם, אבל ביחס למחוזות אחרים ברחבי הארץ גרף הבנייה שם לאין ערוך יותר גבוה ביחס לאוכלוסייה. ביהודה ושומרון יש באופן יחסי הכי פחות בנייה מכל הארץ".
למציאות בה עדיין לא הוחלה הריבונות, לא הושלמה הזוגיות בין עם ישראל לארצו, יש גם השלכות משפטיות שגם אליהן התייחס חבר הכנסת בוארון שהזכיר את המציאות בה לא החוק הישראלי חל באזורים אלה אלא החוק הבינלאומי, ומתוך כך מתבקשת השאלה מה לנו במקום בו אפילו החוק אינו שלנו, והמסקנה היא שמדובר במציאות של כיבוש. כך קורה שהמוגדרים ילידי המקום הם דווקא הערבים ולא היהודים, גם אם מדובר בכאלה שנולדו וכל חייהם חיים ביהודה ושומרון.
דוגמא להשלכות מעשיות למציאות הזו ניתן לקבל באחת החוות המחזיקה שטח של מעל 400 דונם שיועדו להקמת ישוב, אלא שאין דרך לישוב. בכל מקום אחר בישראל היו מפקיעים אדמה לטובת סלילת דרך, אך לא ביהודה ושומרון, שבהם מי שמוגדר ככובש אינו יכול להפקיע רכוש של המדינה הנכבשת, גם אם לא הייתה כאן מעולם מדינה. הפקעה תתאפשר רק אם היא משמשת גם את הנכבש. כך קורה שבישוב חרשה אין אפשרות לבנות שכונה משום שכמה עשרות מטרים מונעים את השלמת סלילתה של דרך גישה. החלת ריבונות היא גם החלת החוק הישראלי שבו גלומים פתרונות לסוגיות דומות רבות אחרות.
בהמשך הדברים הציג חבר הכנסת בוארון את המציאות הבלתי אפשרית שיצרו הוגי הסכם אוסלו כשחילקו את השטח ל-A,B ו-C, כאשר המגמה הסדורה של הנהגת הרש"פ היא לחבר את השטחים ולייצר רציפות טריטוריאלית כעובדה מוגמרת שתשתלב עם מרכזי האוכלוסייה של ערביי ישראל והמגזר הבדואים. המשמעות היא רצועה גדולה פי כמה וכמה מרצועת עזה שהאוכלוסייה בה תומכת במעל 80 אחוז בטבח השבעה באוקטובר ובתוך הרצועה ערים החולשות על ערי מרכז הארץ. "הם יושבים על הבטן הרכה של מדינת ישראל", אומר בוארון הסבור כי המנהיגות בישראל עדיין חיה בשלב עצימת העיניים לנוכח ההערכות הצבאיות הוודאיות למציאות מתקרבת של "היפוך קנים", הפניית קני הנשק שבידי אנשי הרש"פ לעבר ישראל ותושביה. "גם לצורך זה נדרשת ריבונות שמשמעה שאני האחראי והשולט על השטח ואין רשות שנייה בשטח, ואם אין ריבונות האמירה היא שני רק אורח ולא יושב קבע כאן. הכרעת הוויכוח מחייבת ריבונות".
בוארון עבר מכאן לשאלת הצעדים שיובילו לריבונות, והדברים מתחילים בפעילות כדוגמת פעילותה של תנועת הריבונות לעיצוב וחיזוק תודעה. "אחרי המחשבה צריך לדבר על זה, ולכן כל אחד ואחת מכם צריכים לקבל משימה על עצמם לדבר עם עשרה אנשים על ריבונות והדבר מחולל פלאים. ככל שיותר ידברו על זה, הדבר יקרה", אומר בוארון וציין את כוחו של הלחץ הציבורי המופעל על חברי כנסת שגם אם הם אידיאולוגיים וערכיים אינם פועלים מבלי יופעל עליהם לחץ ציבורי מלמטה. "זה התפקיד שלנו במשחק. כשאנחנו באים מבחוץ מכוונים לעניין אנחנו משפיעים חזק על פוליטיקאים".
לחץ שכזה, קובע בוארון, יכולה כל קבוצת בני נוער להתחיל להפעיל במעגלים שונים של מכרים, להחתים מכתבי דרישה לריבונות ולשגר לחברי הכנסת, אמר והרחיב אודות כוחם של חברי נוער הריבונות בכלל והנוכחים בסמינריון בפרט לייצר מציאות דרך אותו לחץ ציבורי שחייב להיות מופעל על מנת להגיע להגשמת החזון בשנתיים הקרובות של החפיפה בין הממשלה הנוכחית לממשל טראמפ.