על מעמדה המורכב של ישראל מול זירה בינלאומית אכזרית, שקרית שאינה בוחלת באמצעים, על איש המערב הממוצע המבולבל מול ים המידע ועל היכולת להשפיע. הרצאתו של עו"ד בר-יושפט.
עורך הדין רן בר-יושפט, בעבר סמנכ"ל פורום קהלת, סופר ומרצה, היה בין המרצים שהופיעו בפני עשרות חברי נוער הריבונות שהשתתפו בסמינריון חנוכה תשפ"ו שהתקיים בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון. בנאומו התייחס לתדמיתה של ישראל בעולם, וזאת מתוך ניתוח טענות השמאל הישראלי הדוגל בהיפרדות מהפלשתינים על מנת לשמר את מעמדה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
בניתוחו הציג בר-יושפט את ליקויי ההסברה הישראלית מול התדמית הישראלית בעולם. הניסיון להציג את ישראל כמדינת הייטק וטכנולוגיה מתקדמת הוא נכון אך אינו מהווה מענה למאשימים את ישראל ברצח עם.
בר-יושפט סיפר מניסיונו העשיר במפגשים עם עשרות אלפי צעירים ברחבי העולם, וממפגשים אלה עולה כי גם דעה השוללת את זכות קיומה של ישראל היא דעה לגיטימית, מה שלא קיים ביחס לעמים או מדינות אחרות בעולם. מול מגוון עמדות התוקפות את ישראל ומקעקעות את זכות קיומה נכון לא רק לחוש את השייכות לארץ ישראל, אלא גם להעמיק חקר ולגבש מענה סדור ומובנה לטיעונים השונים.
בצטטו את מאמרו של נתן שרנסקי הסביר בר-יושפט כיצד ניתן לזהות את ההבדל בין ביקורת לגיטימית על ממשלת ישראל לבין שנאת ישראל. דה לגיטימציה היא אחת הדרכים לזהות זאת, ומגמתה של הדה לגיטימציה היא להרחיק עמים וגופים בינלאומיים מידידות וקשר עם ישראל. דמוניזציה היא דרך נוספת לאתר ולזהות שנאת ישראל.
הדרך השלישית עליה כתב שרנסקי היא הסטנדרט הכפול, הציפיות הלא ריאליות שמופנות כלפי ישראל לעומת כל גורם אחר. דוגמא לכך היא המספר המועט של הרוגים בעזה ביחס להיקף ההפצצות הישראליות ברצועה במהלך הלחימה, מספרים שאין להם אח ורע בסכסוכים ובמלחמות בעולם. דוגמא נוספת היא היחס בין אזרחים למחבלים הרוגים. בעוד בעולם היחס הוא עשרה אזרחים הרוגים למחבל אחד הרוג, הרי שעל פי נתוני חמאס היחס הוא אחד לאחד, "זה הכי טוב שהיה בלחימה המודרנית, אבל עבור העולם זה לא מספיק טוב". שימוש בשלושת המוטיבים הללו מבטא שנאת ישראל ולא ביקורת על ישראל.
בר-יושפט הציג את ההתמודדות ההסברתית של ישראל בעולם אל מול שנאה קולנית שתופסת תאוצה באופן חסר כל פרופורציה להיקף הסכסוך הישראלי ערבי לעומת סכסוכים ומאבקים אחרים בגלובוס. עוד התייחס למציאות התמוהה בה דווקא במערב הקרוב בערכיו לישראל הביקורת המוטחת בישראל היא גדולה יותר מזו המופנית במערב כלפי העולם הערבי.
במאמר ממוסגר התייחס עו"ד בר-יושפט באריכות למהותה ומשמעותה של האנטישמיות לאורך הדורות וההשלכות ליחס העכשווי כלפי ישראל, יחס שנמצא בצניחה תלולה בתקופה האחרונה.
עוד עמד בר-יושפט בדבריו על הפער בין היחס לישראל בסוגיית רמת הגולן והשליטה הישראלית בחרמון הסורי, לעומת היחס לישראל בסוגיית יהודה ושומרון ויותר מכך ברצועת עזה. לכאורה הביקורת הייתה אמורה להיות מוטחת דווקא על הזירה הסורית שבה לכאורה ישראל כבשה שטח שאינו שלה, לעומת רצועת עזה שממנה היא יצאה, והנה המציאות הפוכה, השליטה הישראלית בשטחי סוריה מתקבלת באדישות והביקורת כלפי ישראל מופנית למתרחש בעיקר בזירת עזה.
בר-יושפט ציין את ביקורתו כלפי השמאל הציוני המאמין שהיפרדות היא זו שתביא שקט, בעוד המציאות מוכיחה את ההיפך הגמור.
בר-יושפט הציג את הדרך הקלה בעידן הבינה המלאכותית לייצר חדשות שקריות המאשימות את ישראל בקונספירציות טרוריסטיות, כפי שקרה גם אחרי הטבח בסידני אוסטרליה. בעידן שכזה צעיר אמריקאי שאינו מכיר את הפרטים מקבל את המידע ומשוכנע שהוא דווקא כן מכיר את הפרטים, בעיקר כאשר הוא מקבל מידע מחזק ברוח זו מהמרצה שלו באוניברסיטה.
הקמפיינים האגרסיביים והשקריים פועלים, מדגיש בר-יושפט, לא רק על צעירים ברחבי העולם, אלא גם על הלכי הרוח כאן, בישראל. עוד התייחס לניסיונות הערביים לפברק היסטוריה מדינית ערבית בארץ ישראל, כאשר אינם יכולים להציג לכך ולו עדות ממשית אחת. עם זאת מגויסים לאתגר שיכתוב ההיסטוריה אישים, גופים, ארגונים ומדינות העושים שימוש בכל מדיה ובכל פלטפורמה על מנת להציג מציאות שקרית והאדם הממוצע במערב, זה שאינו מכיר את המציאות לעומקה, מקבל את הדברים כאמת או לפחות כסימן שאלה.
ארגון מוביל במגמה זו התוקפת את ישראל הוא דווקא האו"ם ובר-יושפט מרחיב ומציג דוגמאות אודות המתרחש בזירה זו בה ישראל מותקפת ומבוקרת, וזאת לבד מפעילות אונר"א המעניקה מעמד מיוחד המשמר את פליטות ערביי ארץ ישראל ואף מעצים אותו. למגמות אלה חוברות איראן רוסיה וסין בדרכים רבות שונות ומגוונות שתכליתן הכפשתה של ישראל, פגיעה במעמדה וצמצום כוחה.
לקראת תום הדברים הדגיש בר-יושפט את יכולת ההשפעה האפשרית בתחומי ההסברה להביא לשינוי עמדתו של איש המערב הממוצע. את זאת ניתן לעשות במגוון דרכים, ממפגשי ויכוח, פודקסטים, סרטונים ואף התמודדויות ספורט.