עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
מאז שב לממשלה מכהן זאב אלקין כשר האחראי על שיקום הצפון והדרום בעקבות ולאורך שנות המלחמה, אתגר שאת הצלחתו הוא רואה גם כמחויבות לתושבים וגם כמסר למבקשים להשמיד את ישראל ולטבוח באזרחיה.
"בעיניי זה לא רק אירוע של שיקום של מה שנהרס. בעיניי השיקום, וחשוב מכך ההרחבה והבניה והפיתוח של האזורים האלה, הם חלק קריטי בניצחון שלנו, כי מי שרצח אנס וטבח באכזריות בשבעה באוקטובר קיווה שלא נעז לחזור לשם. זה מאבק על הארץ. כך גם מי שירה על הישובים בצפון וגרם להם להיות מפונים במשך שנה וחצי, קיווה גם הוא שהם לא יעזו לחזור. לכן חובתנו כמדינה היא גם לשקם את מה שנהרס, גם להחזיר את התושבים, אבל גם לבנות משהו הרבה יותר חזק והרבה יותר גדול, כי חלק מהניצחון הוא שנמשיך לפתח את הארץ ושהם יסתכלו מהכפרים ההרוסים בעיניים כלות ויראו שמי שרצה להרוס אותנו ההרס מגיע אליו ואצלנו יש צמיחה ופיתוח. בעיניי זה שורש אידיאולוגי שנמצא ביסוד הריבונות שלנו על הארץ".
האם כל הפקידים ובעלי התפקידים שאיתם מקדם אלקין את היעד הזה שותפים לתפיסה העקרונית הזו? לא בהכרח. "יש שיותר ויש שפחות, יש שעוזרים ויש מי שתקעו מקלות בגלגלים. יש מי שבהתחלה עזרו, אבל כשמתרחקים מהאירוע הרגישו פחות מחויבות".
ומה קורה בשטח? "בדרום אנחנו במציאות אחרת", אומר אלקין. "יש אמנם עדיין כמה יישובים שעדיין לא חזרו ואמורים לחזור בשנה הקרובה, אלו היישובים שנפגעו הכי הרבה, אבל כשמסתכלים על החבל כולו אפשר לראות שהאוכלוסייה בחבל התקומה גדולה יותר מכפי שהייתה. אנחנו כבר בשלב הצמיחה ולא רק בשלב השיקום".
אין עוד דירות פנויות בשדרות
השר אלקין מציין את שדרות כתופעה של ממש, שם שווקו אלפי יחידות דיור חדשות ואיתן, הוא מספר, שדרות מכפילה את עצמה ללמעלה משישים אלף. בחבל התקומה כולו, מוסיף אלקין, חיים כעת שישים אלף תושבים והיעד הוא להגיע למאה ועשרים אלף תושבים. "אין היום דירות פנויות בשדרות ובהתיישבות הכפרית. בחלק מהמקומות אנחנו מסייעים בהצבת קראווילות עבור משפחות חדשות.
הדרך להכפלת האוכלוסייה עוברת בראש ובראשונה דרך הצבת חזון, אומר השר. "בניגוד לכל השמועות הציונות לא תמה, וכששמים בפני האנשים חזון, הם באים. אנשים מחפשים ערכיות ונפש ולא רק גשמיות. הם מבינים שהם חלק ממהלך גדול הרבה יותר עם משמעות גדולה יותר. בנוסף אנחנו צריכים לדאוג לפן החומרי. אנחנו דואגים לבנייה, אנחנו צריכים לדאוג ודואגים לחינוך, בתי ספר חדשים צומחים, וכבר היום יש אלפי תלמידים יותר מכפי שהיו לפני המלחמה. המשמעות היא שמשפחות צעירות גם חוזרות וגם מצטרפות לחבל".
עדות לצמיחה הדרמטית קיבל אלקין ביום פתיחת שנת הלימודים, כאשר הגיע לשדרות, ממש כפי שעשה לפני שנה. אם לפני שנה הופתע לגלות שבית הספר שאותו הוא אישר ארבע שנים קודם בכהונתו כשר שיכון, כבר ניצב ועומד בלב שכונה חדשה, הרי שהשנה כשנכנס לאמפיתיאטרון של בית הספר גילה שכבר אין בו מקום להורים כפי שהיה אך לפני שנה, וכולו גדוש בתלמידים.
בנוסף לחינוך מחייב פיתוח החבל גם דאגה לתעסוקה, בריאות, תרבות, השכלה גבוהה, ספורט ועוד וברוח זו השר אלקין מונה פרויקטים רבים בזה אחר זה ומציין את החלטת הממשלה להשקיע בחבל סכום חסר תקדים של 17.5 מיליארד שקלים שיתפסו על פני חמש שנים.
אתגר תנופת הפיתוח ביישובי חבל התקומה חייב את השר אלקין וצוותו להתמודד עם חשדנות רבה של התושבים, ובחלק מהמקרים אף תחושת עוינות כלפי נציגי הממשלה. אלקין לא מסתיר את הדברים, אך קובע שהדברים השתנו. "היה חוסר אמון בסיסי של התושבים והתקיימו פגישות קשות. אי אפשר להתכחש גם לפערים האידיאולוגיים עם הקיבוצים שמחזיקים ביקורת קשה על הממשלה, אבל למדנו להתגבר על הקושי הזה ועשינו הכול בשיח עם הנהגת התושבים, ולכן מעולם לא נתקלתי בגישה תוקפנית והייתי אורח רצוי גם במקומות שחוו את החוויות הקשות ביותר. אני לא מטאטא את המחלוקות שבינינו אבל בסוף אנחנו עם אחד שנמצא יחד במלחמה על הארץ הזו".
קשה לחזור, אבל זה קורה
בצפון, מספר אלקין, "אנחנו מתמודדים עם מציאות מורכבת, אבל המטרה אותה מטרה, לא רק לחזור אלא לקדם דרמטית את חבל הארץ הזה. את כל החלטות הממשלה העברנו ומדובר בהקצאה של 14.5 מיליארד שקל לקו העימות גולן-קצרין, תשעה קילומטר מגבול לבנון. חלק מהכסף עזר לתושבים לחזור ולהתמקם אחרי תקופת פינוי של שנה וחצי ושנתיים. זה לא פשוט אחרי שאנשים הסתגלו לאווירה במרכז, ולמרות זאת חזרו 87 אחוזים מהתושבים".
אלקין מציין כי אחד הקשיים שעימם התמודד צוותו נגע לדעיכת אזור הצפון בתקופה שלפני המלחמה, מה שהוסיף לחוסר האמון של התושבים שגם כך לא היה בשמיים, "הם היו מיואשים מהדריכה במקום וחוסר ההשקעה במשך שנים", הוא אומר ומוסיף כי פרוץ מבצע 'שאגת הארי' גרם לתושבים תחושה קשה של חזרה לאווירת המציאות הביטחונית הלא פשוטה, מה שהחזיר את הניסיון להתקדם כמה צעדים לאחור.
"למרות זאת, גם שם היעד הוא להביא מאה אלף תושבים חדשים לאזור הזה ולא רק לשקם את מה שהיה. היעד הוא להפוך את קצרין לעיר ישראלית ראשונה ברמת הגולן. בעיניי זה אירוע ריבוני מדיני ראשון במעלה", הוא אומר ומציין השקעות משמעותיות בתעסוקה, בריאות, שדרוג שירותים, מערכת החינוך, השכלה גבוהה עם הפיכתה של מכללת תל חי לאוניברסיטה. "זה אירוע דרמטי. קרית שמונה הופכת להיות עיר אוניברסיטאית. צעירים לא צריכים לנסוע לחיפה כדי ללמוד. הם ילמדו בגליל. זה אירוע משנה מציאות".
הכתבה פורסמה בגיליון 20 של ריבונות