הצלחה מרשימה לכנס הריבונות הראשון לנוער. 1300 בני נוער מכל הארץ שמעו מפי אנשי רוח, פוליטיקאים ומומחים על אתגרי הריבונות והדרך ליישום החזון.
למעלה מ-1300 בני נוער מכל רחבי הארץ גדשו (27.5.18) את היכל שלמה שבלב ירושלים והשתתפו בכנס הריבונות הראשון לנוער.
האירוע, שמהווה המשך ישיר לקמפיין ההסברה של נוער הריבונות בשורה ארוכה של מוקדים ברחבי הארץ, הוא יוזמה של הנוער ובארגונה של תנועת הריבונות מיסודה של תנועת 'נשים בירוק'. את האירוע הנחה השחקן והקומיקאי מתן צור (אנדרדוס).
לאורכו של כל האירוע הפסיקו הדוברים שוב ושוב את דבריהם בשל תשואות, מחיאות כפיים רמות וקריאות עידוד רמות מצידו של הקהל הנלהב שהיה שותף סוער לכנס כולו.
בדברי הברכה הפותחים את הכנס הביעו ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, את התרגשותן לנוכח מספרם הרב של בני הנוער שהתקבצו לאירוע. "אין דבר מוסרי יותר מהמאבק על הריבונות כי זו הארץ שלנו. רק החלת הריבונות תימנע את מראות האימה של הריסות ועקירות. הנוער הוא המוביל מהפכות" קראה קצובר ונדיה מטר מצידה הוסיפה את דבריו של טרומפלדור על נכונותו להיות גלגל בורג או כל פרט החסר לעגלת הציונות. "החלת הריבונות היא היוזמה המדינית שתצעיד את הארץ לרגיעה ביטחון ושלום אמת", קבעה.
לאחר דברי הברכה קיבלו באי הכנס את פניו של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, שבירך את הבאים ב"עוצמה, בריאות, כוח, חן, שכל טוב, הצלחה וגבורה. "תענוג לראות כל כך הרבה חיילים המגויסים למטרה הזו, שהיא הצודקת מכל", קבע הרב אליהו וציין את ייחודה של מצוות כיבוש הארץ כמתוות עשה מהתורה, "החלת ריבונות אינה מהלך לאומני אלא מצווה שמופיעה עשרות פעמים בתורה. המילה 'והורשתם' משמעה כבשתם".
"הגמרא אומרת, וכך נפסק בשו"ע ובמשנה ברורה, שהרואה ערי ישראל בחורבנן צריך לקרוע. רבי יוסף קארו אומר שעיר בחורבנה היא עיר בשלטון זר גם אם היא בתפארה. בהסכמי אוסלו אבא (הרב מרדכי אליהו זצ"ל) אמר לאחד מחברי הכנסת 'דע לך שביום שתחתמו על העברת ריבונות לפלשתינאים צריך לעשות קריעה'. שאל אותו חבר כנסת 'למה? הרי הבתים נשארים במקומם', הסביר לו אבא שהעברת הריבונות היא החורבן. לעומת זאת החזרת ריבונות היא בניין ארץ ישראל".
הרב אליהו הביע ביטחון בהצלחתו של מהלך הריבונות מהטעם הפשוט: "כי אלוקים כרת על כך ברית. הוא נשבע לעם ישראל ולאבות 'ולזרעך אתן את הארץ הזו', נתינה זו בעלות".
"יש אומרים שזה לא ריאלי", הוסיף הרב אליהו. "לפני מאה וחמישים שנה היה שופט יהודי בבית משפט עליון בגרמניה שאמר שמי שמאמין שיהודים יכולים לעלות לארץ ישראל, ליישב אותה, לכבוש אותה ולבנות את ירושלים אני שם אותו בבית סוהר, לא כי הוא מסוכן אלא כי הוא משוגע. זה מה שהיה ריאלי פעם, אבל ברוך ה' אבותינו ידעו להקשיב לאברהם יצחק ויעקב ועלו לארץ, בנו אותה ויישבו אותה. כאשר סבא שלי קנה אדמות מחוץ לחומות ירושלים אמרו לו שזה לא הגיוני וכך כשיוסף עבו הלך לקנות את ביצות עמק יזרעאל וכך כשבן גוריון הלך ליישב את הנגב".
נציגת נוער הריבונות, הלל בראלי סויסה, הדגישה בדברים שנשאה את חשיבות הוספת הידע המעמיק סביב חזון הריבונות: "אחרי אלפיים שנות כיסופים, אחרי שבעים שנות מדינה קטנה והישגים גדולים, המשימה הבאה היא ריבונות. יהודה ושומרון שייכים לישראל כמו תל אביב וטבריה", אמרה וקבעה כי מתוך מודעות עמוקה של העם בישראל יתברר הקשר בין ישראל לארצו גם לגויים שסביב. "יש בנו את הכוח לשנות מציאות. הנוער של היום הוא המנהיגים של המחר. אנחנו דורשים שינוי שיהפוך את העתיד שלנו לטוב יותר".
העיתונאית והפובליציסטית שרה העצני כהן סיפרה בפני באי הכנס על המסע העיתונאי אותו ערכה ברחבי הארץ על מנת לברר את תכניתו המדינית של הימין שאינו עוד אומר רק מה לא אלא מציג תכנית סדורה.
לדבריה המסע החל במפגש עם חבר מעולם הייטק "שמאלני לשעבר, כהגדרתה שבשיחה עמה אמר שכיום ברור לו שבמזרח התיכון החדש אין תכלית לרעיון שתי מדינות, אבל הוא מבקש לשמוע ממנה מה כן. "מצאתי את עצמי מגמגמת", היא מספרת "ויצאתי למסע רעיוני ב'מקור ראשון' שכשהמטרה היא לשנות את המשוואה. לא להגיד מה לא אלא להגיד מה כן. הרגשתי שהימין היה עסוק בקרב בלימה הרואי וחשוב אבל הוא לא יזם. הבנתי שאם כיום חבר תל אביבי שואל אותי מה הצעד הבא ואני לא יודעת מה לענות לו, אנחנו בבעיה".
"יש כאלה שמדברים על סטטוס קוו ונירמול הסכסוך. אין דבר כזה סטטוס קוו. צאו ותראו את ההשתלטות על שטחי C. אם לא ניקח אחריות אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. הם עושים העתק הדבק מהציונות ונוקטים בשיטות של עוד עז ועוד דונם. הם אומרים שאם הם לא הצליחו בתאוריית השלבים של אש"ף אז הם יכבשו עוד דונם ועוד שטח. זו הסיבה שריבונות היא התשובה".
העצני כהן ציינה כי תקופת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא תסתיים בעוד כשנתיים ומאחר ולא ניתן לנחש את מה שיהיה לאחר מכן יש לנצל את חלון הזמן המדיני העכשווי. "אין זמן. מתחוללת תפנית טקטונית במפלגת העבודה, עמוס גלעד אומר שהשקט של אוסלו עלה ביותר מאלף הרוגים. יש שינוי בדעת הקהל בישראל, אבל אם לא תהיה תכנית נאבד את הרגע. אם אנחנו מאמינים שהארץ שלנו אז בואו נתנהג כאילו זו הארץ שלנו".
בהמשך הכנס התקיים מפגש-שיח בין חברי הכנסת שרן השכל מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. השכל, המקדמת חקיקה להחלת הריבונות בבקעת הירדן קבעה: "ריבונות היא הדבר הנכון הצודק והמוסרי ולכן צריך לפעול ולעשות זאת. יש כיום קונצנזוס רחב בעם והבנה בזירה הבינלאומית לגבי בקעת הירדן וצפון ים המלח, אז בואו נעשה את זה כצעד ראשון ואחר כך נמשיך הלאה לקשת רחבה של צעדים לקידום הריבונות".
בדבריה ציינה חברת הכנסת השכל את ההתמודדות המדינית מול ממשל אובמה שלחץ את ממשלת ישראל לפתרון שאינו תואם את התפיסה הישראלית או את היכולת של ישראל להגן על עצמה. "כשניסו לכפות את זה עלינו נוצרה מציאות מורכבת. היום יש חלון הזדמנויות פתוח. לא ניתן לדעת מה יהיה בעוד שנה או שנתיים ולכן עכשיו הוא הזמן הנכון להחיל ריבונות".
חבר הכנסת סמוטריץ' הביע בראשית דבריו את התפעלותו מהקהל הרב של נוער שהתקבץ במקום: "מי היה מאמין לפני חמש שנים שיבואו אלף חבר'ה לאולם הזה ויתווכחו אם להתחיל את הריבונות בבקעת הרדן או במעלה אדומים או בשטחי C? אנחנו חיים בתוך נס".
לדבריו הצעד הנכון כעת הוא "להחיל על כל מרחבי ההתיישבות. הרי גם נתניהו אומר שלא יפונו ישובים", הזכיר סמוטריץ'. "אנחנו מדברים על ריבונות כמשהו אידאולוגי שנובע ממקור דתי של ארץ ישראל ששייכת לעם ישראל, אבל החידוש הגדול הוא שהריבונות הופכת גם לתכנית עבודה מדינית. זה לא רק עניין אידאולוגי. האידאולוגיה מתבררת כתכנית היחידה לשלום ולביטחון".
על תכניתו המדינית אותה הציג לפני מספר חודשים אמר סמוטריץ': "יש כאן שתי שאיפות לאומיות סותרות שלא יכולות לחיות בכפיפה אחת. התנועה הלאומית הערבית הומצאה כתנועה נגד הציונות. התנועה הפלשתינית היא פיקציה ואמרו זאת בן גוריון וגולדה. ביום שהערבים הפלשתינים יכירו בזכותה של ישראל להתקיים כמדינת הלאום היהודי הם חוזרים להיות ערבים ככל הערבים, ולכן אין סיכוי שהם יסכימו לחיות מאחורי גבול כזה או אחר. רק כשנחיל ריבונות ונקים עוד הרבה אריאל ומעלה אדומים לא יהיה בר דעת שיחשוב שהדבר הזה הפיך, ואז כשלא תהיה תקווה ערבית לא יהיה טרור".
לאחר פרק זה בכנס עלתה לבמה ד"ר אירית אלון והעבירה לנוער שיעור מזורז בעמידה מול קהל ותורת הדיבור. זאת כחלק מההכנה וההכשרה לקראת שיח ודיונים שבהם צפויים בני הנוער לקחת חלק בהמשך מול מתנגדי הריבונות ומול המבקשים לחזק את עמדת הריבונות.
הפרק הבא בכנס יוחד לתנועת הנוער. נציגים של בית"ר, בני עקיבא, עזרא ואריאל פרסו בזה אחר זה את עמדת תנועתם אודות חזון הריבונות ודרכי השתלבותה של התנועה בקידום המהלך.
נציג תנועת בית"ר הזכיר את הגדרתו של מייסד בית"ר, זאב ז'ובטינסקי, לריבונות שהיא 'ציון כולה שלנו'. "הייתה לביתר הזכות להקים ישובים כולל ביהודה ושומרון ואנחנו גאים לפעול גם בישובים האלה וגם באחרים ולחנך לציונות. לא לפחד לומר מה שלנו. לצד החינוך הזה אנחנו מחנכים לקיר הברזל. אנחנו לא מצפים שמישהו יושיט לנו יד כי הוא לטובתנו, אלא כשהוא יבין שאין לו ברירה. כשנהיה חזקים זה מה שיהיה".
נציג תנועת עזרא: "טבעי שריבונות תצמח מהנוער, כי מבוגרים סבורים שקשה לשנות את מה שקיים הרבה שנים. מבוגרים מתרגלים למצב שבו אמנם התיישבנו אבל אין השקעה בתשתיות, הכבישים צרים וצריך לעבור דרך ייסורים על כל מהלך של פיתוח. לעומת זאת הנוער לא מקבל מציאות חסרת טעם והיגיון שכזו. יש לנו מרץ ואמביציה לקום ולעשות".
נציג תנועת אריאל הזכיר את דבריה של נעמי שמר על הורך לדבר על ארץ ישראל רק מתוך ענווה, ומתוך גישה כזו להבין שאין די בהחלת ריבונות בחוק אלא יש לחבר את העם לארץ "וזו משימה שאנחנו קמים אליה כל בוקר".
נציג תנועת בני עקיבא ציטט את החלטת ועידת התנועה שהתקבלה באחרונה ולפיה התנועה קוראת להחלת ריבונות תוך דאגה לזכויות המיעוטים. לדבריו מדובר בהחלטה שעליה יוכלו לחתום כלל משתתפי הפאנל. דבריו עוררו חשיבה לפעילות משותפת תחת כותרת זו של קידום הריבונות תוך פעולות הסברה, קיום מפעלי התנועות ביהודה ושומרון והתחברות מעשית ורעיונית למורשת ולחבל ארץ זה.
הפאנל האחרון בכנס הנוער העניק את בימת השאלות לנוער עצמו כשצוות מומחים בתחומים שונים השיבו לשאלות. מאיר דויטש, איש תנועת 'רגבים' הזכיר כי מדינת ישראל לא הוקמה בתש"ח אלא בחמישים השנים שקדמו לתש"ח, וזאת ברכישת קרקעות, בבניית ישובים בסלילת כבישים וכיוצא באלה. היום, הוא אומר, מעתיקים הערבים את המהלכים הללו וקובעים עבודות בשטח כל עוד אין מהלך מדיני המחיל את ריבונותה של ישראל על השטח. "ביו"ש אין הקפאה", הכריז והסביר: "כי הערבים כל הזמן בונים".
הדמוגרף יורם אטינגר השיב לשאלה מהקהל אודות האיום הדמוגרפי ואמר: "כשהרצל התחיל את המהלך הציוני שלו הוא עמד מול דמוגרפים בולטים שניסו לשכנע אותו שאין תכלית במהלך שלו כי הוא יקים יישות עם מיעוט יהודי קטנטן מול רוב אדיר. הרצל לא שעה להם והמציאות מוכיחה מי צדק ומי טעה. בן גוריון קיבל בשנות הארבעים תחזיות מדמוגרפים שהם אבות הלשכה לסטטיסטיקה והם ניסו להוכיח לו שהוא בלתי מציאותי כי הוא יקים מדינה שתהיה עם רוב ערבי ומיעוט יהודי והתשובה שלו הייתה שמנהיג לא מקבל דמוגרפיה אלא יוצר דמוגרפיה. המומחים אמרו שאין סיכוי לגלי עליה...".
עוד הוסיף אטינגר וציין כי המציאות העגומה כיום היא ש"ממסד האזרחי והצבאי, כולל מרבית האקדמיה, מהדהדים את הנתונים הרשמיים הפלשתיניים. הם אומרים שבהסכמי אוסלו ישראל התחייבה להעביר את האחריות לפלשתינים ולכן הורו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה להפסיק לסקור את הנתונים הפלשתיניים ומסתמכים על הנתונים שלהם שבהם הם מנפחים את המספרים במיליון ומאתיים אלף ביו"ש וחצי מיליון בעזה".
"הפלשתינים, על פי ההצהרות שלהם, סופרים גם למעלה מ-400 אלף ערבים שנמצאים מחוץ ליו"ש ועזה למעלה משנה. זאת בניגוד לסטנדרט הבינלאומי שמחייב לא לספור אזרחים שנמצאים מחוץ לאותה מדינה משנה ומעלה. הרש"פ סופרת גם את ערביי ירושלים כחלק מהאוכלוסייה שלה. כך ערביי ירושלים נספרים פעמיים בין הנהר ובין הים. הרש"פ גם לא מכירה במאזן הגירה שלילי. הם טוענים שאין מאזן הגירה שלילי למרות שבנתוני רשות המעברים מדברים על עשרים אלף איש שעוזבים מדי שנה".
תא"ל במיל' אמיר אביבי סבור כי את יישום הריבונות ניתן לבצע תוך הפניית כוחות עודפים של צה"ל למשימות פנים בהם השקעה במאבק נגד גניבות חקלאיות, שוד קרקעות ועוד. לטעמו אין להתרשם מהטענה היחידה, כהגדרתו, נגד הריבונות, והיא הטענה לפגיעה בדמותה היהודית של ישראל. לדבריו מתן אוטונומיה היא המענה הפשוט לסוגיה זו.
חבר מועצת עיריית ירושלים, אריה קינג, השיב לשאלת היחס לביקורת מהעולם והזכיר כי "כשהיו העליות לארץ לא הייתה תמיכה מהעולם, גם בצעדיו של בן גוריון לא הייתה תמיכה וגם במהלכים מאז 48' אנחנו רואים שהאומות נוטות לפעול נגדנו. לכן המסר הוא לעשות מה שטוב לנו ולא מה שהם אומרים. אם אנחנו חושבים שמשהו טוב לנו משיקולים אמוניים ביטחוניים וערכיים אז זה מה שנעשה גם אם תהיה ביקורת". לדבריו "הכול חוזר למנהיגים שלנו. אם ההנהגה תאמין בזכותנו על הארץ היא תעשה את זה ורוב אומות העולם יקבלו את זה".
הכנס כולו נחתם במשחק המוני מקוון בו לקחו חלק בני הנוער משתתפי הכנס שהשיבו לשאלות טריוויה בנושא הריבונות, צברו נקודות בדרך לזכייה בפרסים.
האירוע כולו הסתיים במופע הרקדה נלהב של בני הנוער עם הזמר אלישע בירנבאום ולהקתו.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע בסיפוק רב ומבהירות: "הנוער שהוביל לקיומו של הכנס הזה מבין את המשמעויות ואת המשימה ההיסטורית המוטלת על כתפו. הכנס היווה יריית פתיחה לכנסים נוספים ופעילויות נוספות של נוער הריבונות. הנוער יוביל את המהפכה מתוך אומץ, עוז, גאון, ובעיקר מתוך היכרות מעמיקה עם גודל השעה והמשימה העומדת לפניו. יש על מי לסמוך".