בפאנל ריבונות נפתחה הלאומיאדה. השר חיים כץ: אעשה הכול למען החלת הריבונות. השר אלקין: להחיל ריבונות בשיטת הסלאמי. חוטובלי: חל מהפך ריבונות. מייקל אורן: כל גרגר מהארץ שייך לנו.
שלושת ימי הלאומיאדה נפתחו (חמישי 10.1.19) באילת בפאנל מיוחד שעסק בסוגיית הריבונות על יהודה ושומרון ודרכי יישומה. את הפאנל בו השתתפו שרים, חברי כנסת ואישי ציבור הנחה העיתונאי שמעון רקלין שפתח בדברי תודה לראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, המובילות מזה כ-7 שנים את שיח הריבונות הישראלית מרעיון ועד לחקיקה וביצוע מעשי.
סגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, הייתה ראשונת הדוברים בפאנל: "התרחשה מהפכה בזכות נדיה ויהודית. ב-2009 נושא הריבונות היה נושא של מיעוט קטן מהפוליטיקאים שהתמקדו בסוגיות של בניה ומלחמה בהקפאה ותכניות מדיניות בשמאל מבלי לשים תכנית מדינית משלהם על השולחן". לדבריה היעדרה של תכנית מדינית מימין שתחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון מותירה את יהודה ושומרון כקלף מיקוח מדיני. עוד הוסיפה חוטובלי וציינה את גודלה של המהפכה בכך שכיום כמעט כל חברי הליכוד תומכים בתכנית הריבונות והחלטת הריבונות התקבלה במרכז המפלגה פה אחד.
"אנחנו מתקרבים לנקודה מול ממשל טראמפ, שכבר אמר שההתנחלויות הן חוקיות, לגיטימיות ואינן מכשול לשלום, נקודה שבה הנושא הבא הוא החלת הריבונות. האתגר הקרוב הוא הכרה בריבונות על הגולן ואם הליכוד יהיה גדול וחזק האתגר הבא יהיה תיאום וקידום החלת הריבונות".
סגן השר מייקל אורן התייחס לסיכוי להוביל מהלך של ריבונות מול הממשל האמריקאי. את דבריו פתח באמירות עקרוניות וערכיות: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל עד המילימטר האחרון, זה נכון היסטורית, ערכית וגם חכמה מדינית. השתתפתי בסיבוב האחרון של השיחות עם הפלשתינים לפני כעשר שנים והצטערתי שניגשנו לתהליך מתוך גישה שחלק מהארץ שייך לנו בעוד הפלשתינים טענו שהכול שייך להם. זו לא עמדת פתיחה חכמה מצידנו. מתוך הגישה שהכול שייך לנו, מיפו שבה אני גר ועד בית אל ועפרה, נדרשת ההכרה בריבונותינו ברמת הגולן, שם נמצאו שלושים מתוך כתשעים בתי כנסת עתיקים שנמצאו בארץ ישראל ובה אנחנו נמצאים כמעט פי שלוש מהתקופה שבה היו הסורים".
את תקופת ממשל טראמפ רואה סגן השר אורן כחלון הזדמנויות שיש לנצל בטרם ייסגר. בתקופה זו יש לפתח את רמת הגולן ובמקביל להחלטה האמריקאית לסגת מסוריה לדרוש כמעין פיצוי את ההכרה האמריקאית בריבונות הישראלית על הרמה. "אני חושב שהסיכויים לכך לא מבוטלים", מעריך ח"כ אורן.
באשר ליהודה ושומרון סבור ח"כ אורן כי ההכרה האמריקאית בפועל בגושי ההתיישבות היא צעד ראשון בדרך למהלך דומה גם באזור זה.
ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני, סיפר לבאי הפאנל על המשמעות האזרחית והיומיומית של היעדר ריבונות ישראלית על השטח, מציאות בה קצין צה"ל הוא העוסק בתחומי תיירות על אף שאין לו מושג בתחום זה וכך גם בתחומי החקלאות. זאת לבד מהתשתיות הרעועות בבקעה, שגם הן תוצאה של אותה מציאות חוקית בלתי אפשרית והיעדר סמכויות אכיפה מול פלישות ערביות. "אנחנו חיים במציאות הזויה", אמר.
בדבריו ביקר אלחיאני את תפקודה של הממשלה הנוכחית, ממשלה ימנית שלדבריו טובה בדיבורים, אך למרות שלטון רצוף של עשור לא קידמה בפועל את מהלך הריבונות. "למה אני צריך ללכת למנהל האזרחי בנושאים של איכות סביבה? זה גוף שמנציח את ה"כיבוש" ומתנכל לאוכלוסייה היהודית ביו"ש ובבקעה. צריך לפרק את הגוף הזה ולסגור אותו".
עו"ד יורם שפטל, גם הא ממשתתפי הפאנל, מזכיר שעל אף שהממשל האמריקאי אוהד את ישראל יותר מכל קודמיו הוא עדיין לא סניף של מפלגת ימין ישראלית ומדיניותו כלפי ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה שונה מזו של קודמיו. "לא בכדי שנתניהו רוצה לתאם כל בניה עם הממשל. הוא יודע את עמדת הממשל ולא רוצה להתעמת אתו".
השר זאב אלקין רואה חשיבות עלונה בעצם קיומו של השיח סביב חזון הריבונות, שיח שהופך לחלום וכשם שחלומות אחרים התגשמו גם חלום זה יתגשם. "בסוף צריך רוב מוצק בציבור ובכנסת כדי להוביל תהליך כזה, וכשזה יקרה גם בעולם יכירו בכך".
לדבריו "רוב בימין אינו מספיק. צריך להפוך את שיח הריבונות לשיח של המרכז" ולטעמו הדרך הנכונה להובלת חזון הריבונות למימוש היא דרך השלבים. זאת בניגוד לתחושה שרווחה בעבר בימין, תחושת ה'הכול או כלום' שלמעשה מנעה את קידומו המעשי של הרעיון.
שבח שטרן, מבכירי מרכז הליכוד ומראשי מובילי רעיון הריבונות בתנועת הליכוד, רואה קשר ישיר בין בניית ההתיישבות בראשיתה לזרעיו הראשונים של חזון הריבונות עד לרגע המשמעותי של ההצבעה במרכז המפלגה, בה התקבלה ההחלטה לראות בריבונות יעד מדיני פוליטי של המפלגה. שטרן מודה כי אכן מאז ההצבעה לא הייתה התקדמות נוספת בשורות הליכוד ועל כן הוא מתווה את הצעדים הבאים לקדנציה הבאה: הגשה מחודשת של חוק הריבונות, הקמת שדולת ריבונות ופעילות אינטנסיבית ליישום המהלך.
שר הרווחה, השר חיים כץ, רואה בהתפקדות תושבים רבים ביהודה ושומרון לליכוד צעד מכריע לקראת קידומו של החזון. השר כץ סיפר על הרגע בו ראה בגירוש מגוש קטיף את הרס הבית האחרון ובו הבין שיש לחולל מהפך דרמטי שימנע מראות שכאלה ובשם אותה תובנה הוביל להצבעת הריבונות בתנועתו. "צריך להמשיך ולהכות בקיר ולהרחיב את הסדק שעשינו בו כי אין לנו ברירה. זו הארץ שלנו מזה אלפי שנים והגיע הזמן שהריבונות תחול עליה, ואעשה הכול לשם כך ויש"ע יהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".
במענה לטענתו של ראש מועצת בקעת הירדן לקיפאון מעשי בסוגיית הריבונות לאורך שנות שלטון הליכוד, השיב השר כץ בשאלתו איך קורה שאחרי עשור יש רק מאה מתפקדים לליכוד בבקעת הירדן. לטעמו מספר משמעותי של מתפקדים יניב תוצאות במה שהגדיר כ"מלחמה על הבית".
פעיל זכויות האדם באסם עיד ממובילי המאבק בהנהגת הרש"פ סיפר מעל בימת הפאנל כי בשיחה שקיים שמע מפי אישיות בכירה בחברון כי אם ישראל תודיע על מפקד תושבי חברון לקראת מהלך של איזרוח, "לילה קודם לכן כל העיר ג'נין הייתה מסתננת לתוך חברון...".
בדבריו הדגיש עיד כי הקולות העולים מהתקשורת הערבית נגד אפשרות של ריבונות ישראלית ונירמול יחסים עם ישראל נובעים אך ורק משום שהתקשורת ברש"פ נתונה כולה בידיה של ההנהגה שם ובהתאם מובילה את ניהול הסכסוך ולא מציאת דרכים לפתרונו. מציאות זו מונעת מאוכלוסייה פלשתינית גדולה לומר את אשר על ליבה, כלומר את הרצון להסתפח לישראל. משום כך סבור עיד כי המהלכים נתונים אך ורק בידי ההנהגה הישראלית.
עיד מספר על כמויות אדירות של פלשתינאים המוצאים כל דרך כדי לעבור לשטחי יהודה ושומרון שבשליטת ישראל על מנת להימלט מהשלטון הפלשתיני המחזיק בהם כבני ערובה. "מצבנו מתדרדר בכל יום מאז אוסלו. הפכנו לקרבן. הרש"פ משליטה פחד ואימה כך שאין עוד אנשים כמוני שצועקים 'הצילו'. אני עובר בעולם ומסביר מה עושה לנו הרש"פ. יש מי שאני פוגש אבל מתים מפחד ולא אומרים את דעתם".
בעקבות דבריו אלה של באסם עיד הוסיף השר אלקין וטען כי מי שיוביל לריבונות הם דווקא הפלשתינים, והדבר יקרה עם לכתו מההנהגה של אבו מאזן, אז תיווצר מציאות בה לא תהיה לישראל ברירה אלא להחיל את ריבונותה על השטח ומוטב שהא תיערך לכך כבר כעת.
דובר נוסף בפאנל היה שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון הדמוגרף יורם אטינגר ששב על קביעותיו ולפיהן לא קיים שד דמוגרפי כפי שניתן לראות מנתונם חרוטים בסלע ולא על פי השערות, כלשונו.
בדבריו הציג אטינגר מנתוני הלמ"ס הפלשתיני הכולל למעלה מארבע מאות אלף ערבים שכבר למעלה משנה אינם חיים ביהודה ושומרון, וזאת בניגוד לכללי ספירת האוכלוסין המקובלים בעולם. בנוסף מוסיפה הספירה הפלשתינית את 350 אלף ערביי ירושלים הנמנים גם בספירה הישראלית. עוד הזכיר כי למעלה ממאה אלף מערביי יו"ש נישאו לבני זוג מערביי ישראל וקיבלו מעמד של תושבות קבע או אזרחות ישראלית. גם מאה אלף אלה נמנים על ידי הלמ"ס הפלשתיני. עוד ציין פערים מספריים בין נתוני משרדי הבריאות והחינוך הפלשתינים לעומת מספר הלידות המתועד באופן מגמתי על ידי הלמ"ס ברש"פ. בדבריו תיאר אטינגר גם את מגמת העלייה הקבועה בילודה היהודית לעומת הירידה הקבועה בילודה הערבית.
סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, הזכירה בדבריה את החלטת ראש הממשלה בכהנו כשר החוץ על ביטול ההכרה באונר"א, הארגון המנציח את הפליטות ואת תקוות ערביי יהודה ושומרון לשיבה ליפו רמלה וחיפה.
על פעילות משרד החוץ בסוגיית יהודה ושומרון סיפרה סגנית השר על החלטתה מימיה הראשונים במשרד להנפיק מסמך רשמי המבהיר את חוקיות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ברוח זו היא עצמה מקפידה להבהיר את עמדותיה של ישראל בטריבונלים בינלאומיים שונים.
פאנל הריבונות נחתם בהענקת תעודות הוקרה ראשונות לחברי הכנסת והשרים שהובילו בקדנציה המסתיימת את חזון הריבונות. את התעודות העניקו ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, שהציגו בפני באי הדיון את סרטון נוער הריבונות שנחשף באחרונה.