הסופר א.ב. יהושע קורא לשמאל הישראלי להתנער מהקיבעון המחשבתי והיחס המשיחי לרעיון שתי המדינות, וקורא לסיפוח שטחי C.
הוא עדיין לא מדבר על ריבונות ועדיין נרתע מתיוגו כמי שביצע פניית פרסה רעיונית, אבל עם זאת הסופר וההוגה א.ב. יהושע קורא לשמאל הישראלי לצאת מהקיפאון והקיבעון המחשבתיים.
לאחר עשרות שנים בהן היה לאחד מסמלי ההגות של השמאל הישראלי סבור הסופר כי מספרם של מתיישבי יהודה ושומרון המתקרב לחצי מיליון והעובדה שירושלים אינה ברת חלוקה מובילים בהכרח למסקנה לפיה אין מנוס מגניזת רעיון שתי המדינות.
את עמדותיו החדשות ביטא יהושע במספר בימות כאשר המרכזית שבהן היא מפגש עם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. על מפגש זה סיפר בכנס שהתקיים במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובהמשך גם בראיון לגלי צה"ל.
"לא יתכן לדבר על שתי מדינות כאשר הפתרון הזה נעשה יותר ויותר קשה ובעייתי", אמר א.ב. יהושע לרזי ברקאי וקבע כי "אחרי חמישים שנה הוא נעשה עוד יותר קשה בגלל מה שקורה בשטח, בהתנחלויות ובירושלים עצמה". לדבריו "הפתרון נעשה בלתי אפשרי, א' בגלל ההתנחלויות העצומות שמחייבות היום לפנות 450 אלף איש, שזה הזוי לגמרי, וב' בגלל חלוקת ירושלם שנעשה בלתי אפשרי להעמיד בתוכה גבול בין לאומי".
לטעמו של הסופר מרקם החיים שנוצר בירושלים מאז מלחמת ששת הימים מהווה מעין מעבדה המוכיחה כי ניתן לחיות בדו קיום. "בירושלים יש היום הרבה מרחבים משותפים ליהודים וערבים וזה דבר חיובי מאוד".
לטעמו של יהושע הפתרון הריאלי שיש להתקדם אליו הוא סיפוחם של ערביי שטח C, המונים כ-90 אלף בני אדם היושבים על כשישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון. לדבריו, יש להעניק לערבים אלה מעמד של תושבות הדומה לזה של ערביי מזרח ירושלים. מהלך זה, הסביר בראיון, ישדרג את מעמדם ומבחינה דמוגראפית תהיה השפעתו על אופייה של מדינת ישראל מזערית וזניחה.
לפי שעה א.ב. יהושע אינו מציג חזון כולל הנוגע גם למעמדם של שאר ערביי הרשות הפלשתינית, אותם החיים באזורי B ו-C, אולם בתכנית הסיפוח החלקי אותה הוא מציע, תכנית הנשמעת קרובה לזו של השר נפתלי בנט, יינתן מענה לאוכלוסיה הערבית שמעמדה הוא המורכב ביותר.
בתגובה לדברים שאל המראיין, רזי ברקאי, אם אין היאוש מדבר מגרונו. במענה קבע יהושע כי "זה לא יאוש אלא פתרון נקודתי לבעיה ממשית" והרי גם השמאל חפץ בפתרון שיהפוך את חייהם של ערביי יו"ש לטובים יותר.
כאמור, בתפנית הרעיונית שביצע דורש יהושע גם משאר חבריו בשמאל לצאת מהקיבעון המחשבתי אליו הכניסו את עצמם בראותם את חזון שתי המדינות כחזון בלעדי. "אני לא רוצה שמחנה השלום, שהייתי חלק ממנו חמישים שנה ופעיל בו מראשיתו, שידבר באופן משיחי על שתי מדינות כאשר האפשרות הזו שואפת לאפס, ונעמוד עם החזון הזה והבעיות יישארו בשטח, אנשים במקום ההוא סובלים ואני רוצה להיטיב את מצבם במשהו". עוד הוסיף וקבע: "עכשיו אנחנו מול עובדות וצריך לפתוח את העיניים. החכמה היא לא להישאר תקוע בנוסחאות, לא בימין ולא בשמאל".
דבריו אלה של הסופר גררו מצידו של שר החינוך, נפתלי בנט, תגובה בחשבון הטוויטר שלו: "א"ב יהושע מאמץ למעשה את תכנית הריבונות שהצגתי באלפיים ועשר, שלפיה נחיל חוק ישראלי על שטחי C לצד אוטונומיה פלסטינית בשטחי A ו-B".