מפות תכנית טראמפ עדיין מוסתרות גם ממרבית שרי הממשלה. על מה מעידה החשאיות. רכז הפעילות ב'רגבים' מציג את הקווים האדומים שחצייתם תהפוך את התכנית מטובה לרעה, מהזדמנות לאסון.
אחריתה של תכנית טראמפ ייקבע, כך נראה, על פי תוואי המפות שייקבע או שאולי כבר נקבע. סימני שאלה רבים ישנם סביב המפות הללו שלפי שעה לא ברור עד כמה הן סופיות ועד כמה עוד ניתן לבצע בהן שינויים בעלי משמעות.
עד כה הוצגה בציבור המפה הראשונית שהוצמדה לתכנית טראמפ עם פרסומה. בשעתו נטען כי מדובר במפה הנתונה לשינויים, ואולם פרסומים שונים שהגיעו מכיוונם של גורמים אמריקאים העלו דרישה לראות במפות הללו כאלה שיש לקבלן כמעט ללא שינוי. לפי שעה לא ממהר ראש הממשלה להניח בפני הציבור הישראלי את הסיכומים אודות מפות התכנית, והניתוחים אודות עתיד ההתיישבות במהלך ביצוע שלביה של התכנית מתבססים על הערכות והשערות הנובעות מאותה מפה ראשונית שנכללה בתכנית בעת השקתה.
בתנועת 'רגבים' רואים את המפות הראשוניות הללו שהוצגו על ידי מועצת יש"ע ומבינים כי חייבים להתחולל בה מספר שינויים דרמטיים שיהפכו אותה למפה שאכן תקדם את הריבונות ולא את חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית בליבה.
יכין זיק, מנהל הפעילות בתנועה, מסביר את ההתמודדות הנוכחית מול ערפל שפוזר על סוגיית המפות, וקובע כי עוד לפני שתוצג המפה הסופית יש להציב קווים אדומים שאם ייחצו על הימין להבהיר כי יוותר על העסקה כולה. הריבונות חשובה אך לא בכל מחיר.
"תומכי התכנית יגידו שיש שמונה תנאים מאוד מורכבים שדי ברור שהפלשתינים לא יעמדו בהם, אבל מניסיוננו המר אנחנו יודעים שתנאים כאלה נשחקים עם הזמן. אם יבוא נשיא דמוקרטי שיחליט שהוא רוצה בכל זאת להתקדם למדינה פלשתינית נראה איך התנאים האלה לא קורים או שמשחקים עם תנאי הסף. לכן הציפייה שלנו מראש הממשלה היא שיחיל ריבונות על מקסימום שטח, אבל מצד שני שלא יכיר בשום דרך גם באפשרות של הקמת מדינה פלשתינית. הבעיה היא שנכון לעכשיו ראש הממשלה שומר קלפים קרוב לחזה ולא ברור אם תהיה הכרה במדינה פלשתינית או לא, אם התכנית תעבור בכנסת או בממשלה, מה בדיוק הדרישה של האמריקאים ושאלות נוספות. יש הרבה שמועות וחצאי אמיתות. אנחנו מצפים שראש הממשלה שלא יחכה לרגע האחרון ויבהיר את הדברים כמו שהם ונוכל לקבל החלטה אם אנחנו תומכים או מתנגדים".
דורשים מנתניהו שקיפות מדינית
המציאות המדינית יכלה להשתנות מדי יום, אבל נכון לרגע שיחתנו אתו זיק מניח שגם ראש הממשלה עדיין לא החליט מה וכיצד יהיו צעדי התכנית. להערכתו לראש הממשלה יש יכולת לא מבוטלת להשפיע על אופיה של התכנית, אך יתכן והוא ממתין לבירור העמדה האמריקאית, התגובה האפשרית מאירופה, עמדותיהם של שותפיו מ'כחול לבן' ושיקולים נוספים. "אנחנו אומרים שאם אתה רוצה את תמיכת הימין האידאולוגי אתה חייב לשים את הדברים על השולחן כדי שנוכל לוודא שאנחנו מנצלים את ההזדמנות ולא חלילה מכניסים את ישראל לסיכון אדיר עם אפשרות להקמת מדינה פלשתינית".
לפי שעה כאמור מפות התכנית חסויות ומעטים גם בממשלת ישראל מכירים את פרטיה. אחד מאותם בודדים הוא יו"ר הכנסת יריב לוין החבר בוועדת המפות. האם לא ניתן לסמוך על יציבותו האידאולוגית של אדם כיריב לוין? זיק משיב כי אמנם "לוין הוא איש ימין שהוכיח עמידה אידאולוגית, אבל מצד שני יש כאן הרבה פיתויים ללכת על התכנית גם אם היא לא טובה ויש בה סיכונים. זה בסדר לקחת סיכונים אבל צריך להיות מחושבים ולהציב קווים אדומים שאותם אנחנו עדיין לא רואים באופן ברור".
על הקווים האדומים הללו הוא אומר: "קו אדום זה לא להכרה בשום אופן באפשרות של מדינה פלשתינית גם לא בתנאים מחמירים. קו אדום זה לראות שבכל הישובים יש אפשרות לחיות ולא מדובר בבלונים עם חוט דק שמוביל אליהם, מה שלא מאפשר מרקם חיים. לראות שהמאחזים לא מפונים. במפה יש הרבה מאוד מאחזים שלא נכללים באזורי הריבונות. שאלה נוספת היא מה קורה בשטחי C שלא תוחל עליהם הריבונות. איך אוכפים אי בניה ערבית באזורים הללו, הרי 'רגבים' חשפו השקעה פלשתינית אדירה של משאבים מטורפים לבניה בשטחים הפתוחים בשטחי C. בשנה האחרונה משרד הביטחון התעורר והתחיל לפעול נגד זה, אבל האם בתכנית טראמפ יש איך לאכוף שהפלשתינים לא ימשיכו בהשתלטות מאסיבית על שטחי C כשהסטטוס של האזור הזה מתערער".
כדי לקבל מושג על היקפי הבנייה הבלתי חוקית הקיימים כבר היום בשטחי C שולח אותנו זיק לחוברת מפורטת אותה הפיקה תנועת 'רגבים' וממנו עולים לא מעט נתונים מדאיגים המעוררים מחשבות מדאיגות הרבה יותר אודות הצפוי במידה וחלילה תבחר ישראל לוותר לחלוטין על האכיפה באזורים אלה.
החוברת מציינת כי על פי הערכה של משרד הביטחון משנת 2018 בשטח C יש כ-800 מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים; רובם הוקמו או קובעו לאחר שנת 2009 בעזרת מימון זר. המכנה המשותף של המאחזים הפלשתינים בשטחי C(שהמפורסם שבהם הוא חאן אל אחמר, הסמוך למעלה אדומים) הוא התרחבות תפיסת הקרקע על ידי הרשות בשטחי C.
ב'רגבים' מדגישים כי מיזמי הבניה של הרשות הפלשתינית והאיחוד האירופי בשטחי C מנוגדים הן לחוק הישראלי והבינלאומי, הן להסכמי אוסלו, שעליהם חתום האיחוד האירופאי עצמו, והן לכללי התנהגות דיפלומטית מקובלים. "הטענה הרווחת כי המיזמים עתירי הממון שיושמו בשטחי C הם בגדר סיוע הומניטארי אינה מייתרת את הצורך החוקי לקבל היתר בנייה מהריבון בשטח", מדגישים מנסחי החוברת.
השוואת הנתונים מתצלומי האוויר העלתה כי במהלך העשור האחרון, מאז פרסום תכניתו של סלאם פיאד, ראש ממשלת הרש"פ לשעבר, להשתלטות מכוונת על קרקעות דווקא בשטחי C, הכפילו הערבים את השטח הבנוי ואת מספר המבנים בשטח C.
מספר המבנים הלא חוקיים שבנו ערבים בשטחי C נכון לערב הצהרת פיאד עמד על 29,754 מבנים, בלתי חוקיים ברובם. עשר שנים לאחר מכן נספרו בשטח זה 58,435 מבנים. המשמעות היא שבתוך עשור בנו הערבים 28,651 מבנים לא חוקיים בשטח C, כלומר מספר המבנים הבלתי חוקיים שהיו בשטח בשנת 2009 הוכפל.
היקף השטח הבנוי שנתפס באמצעות הבנייה הערבית הבלתי חוקית נמדד והושווה אף הוא לשטח הבנוי לפני החלת התוכנית. במדד זה נמצאה צמיחה של כ-77 אחוזים בתוך עשור: בשנת 2009 עמד השטח הבנוי על 44,538 דונמים, ובשנת 2019 זינק המספר ל-78,626 דונם.
לעומת מספרים אלו נבדק גם היקף הצמיחה של ההתיישבות היהודית לאורך העשור החולף. בשנת 2009 עמד היקף השטח הישראלי הבנוי על 47,327 דונמים, ואילו עשור לאחר מכן עמד על 56,700 דונם, קרי צמיחה של 20 אחוזים בלבד – כרבע בלבד מהיקף צמיחת השטח הבנוי הערבי בשטח C.
נתונים אלה ורבים אחרים מעידים על אזלת היד הישראלית מול ההשקעה הערבית המואצת בהשתלטות על עוד ועוד שטחים באזורי C וקביעת עובדות שתכליתן הקמתה למעשה של מדינה פלשתינית גם ללא קשר למהלכים המדיניים. ניתן רק לשער כיצד ייראו הדברים עם משיכת ידיה של ישראל משליטה על השטח כליל.
זיק מדגיש את חשיבות הצבת הקווים האדומים כבר בשלב זה שכן היערכות זו מאפשרת תגובה מיידית עם פרסום התכנית במלואה, "נוכל לקבוע מיידית אם אנחנו בעדה או נגדה. אנחנו לא מסתכלים על התכנית ורק אז קובעים קווים אדומים אלא קובעים קווים מראש ופועלים בהתאם. אנחנו מחכים לראות אם החיובי גובר על השלילי או חלילה נחצו הקווים האדומים וניאלץ לוותר. אם ייחצו הקווים האדומים האלה אז אכן בלב כבד נאמר שיש מחירים שאי אפשר לשלם".