במעמד ראש עיריית מעלה אדומים התקיים בוועדת החוקה דיון סוער על חקיקת הריבונות במעלה אדומים. ח"כי הימין והשמאל, יהודים וערבים בהתנצחויות פנים אל פנים.
סערה של ממש התעוררה בדיון שקיימה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (יום שני 2.1.17) סביב המהלך החקיקתי להחלת ריבונות במעלה אדומים. הדיון שעסק בהיבטים החוקיים והחוקתיים של המהלך עורר התנצחויות רבות בין ימים ושמאל, יהודים וערבים. הזירה הפוליטית מבעבעת.
הדיון התקיים במעמד ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, וביוזמתם של חברי הכנסת יואב קיש (ליכוד), שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) ויואל חסון (המחנה הציוני).
במהלך המהלך טען סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, כי "החיים באיו"ש לא יכולים להתנהל כמו היום לאורך זמן. מצד אחד מטילים מיסים וחובות, ומצד שני לא נותנים זכויות בנושאי תכנון ובנייה, השקעות הון בתיירות חקלאות ותעשייה. את כל זה בעזרת השם נחיל אוטומטית והם יהיו זכאים כמו בקרית גת ובאר שבע".
ממלאת מקום יו"ר הוועדה, חברת הכנסת נורית קורן (הליכוד), ציינה כי "מעלה אדומים היא מהגושים הגדולים שבהסכמי אוסלו והיא בקונצנזוס. יש שינויים רבים בדין הפלילי, האזרחי, בתחומי תכנון ובנייה, חינוך, בריאות ויש להסדיר את הכול בחוק כי יש כאן הפלייה". בדבריה ביקרה את העובדה שאיש מנציגי משרדי הממשלה אינו נוכח בדיון וקבעה כי מדובר ב"חרפה", כלשונה.
יו"ר (משותף) של השדולה למען ארץ ישראל, חבר הכנסת יואב קיש, אמר בדיון כי בימים אלה "ישראל עומדת למבחן משמעותי - מה יהיו קווי המתאר של ישראל ואיפה נהיה הריבון. מה שהיה במועצת הביטחון של האו"ם זה אקורד סיום צורם ומחטף נקמני שהכתים יחסים של שנים ארוכות עם ארה"ב. ב-20 בינואר נצא לדרך חדשה, והנושא הראשון הוא החלת הריבונות על מעלה אדומים. נבצע את המהלך בנחישות ובאחריות. זו המולדת שלנו. נחיל ריבונות לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות".
חברת הכנסת מועלם רפאלי הוסיפה ברוח דבריו של סגן שר הביטחון ואמרה כי "צריך לשמור על זכויות האדם של 41,000 תושבי מעלה אדומים. הגיע הזמן להחיל ריבונות ולהחיל את החוק הישראלי, על החובות שהם ממלאים ועל הזכויות שהם צריכים לקבל. להסתכל להם בעיניים ולדאוג לזכויותיהם".
דבריה אלה של מועלם רפאלי אודות זכויות האדם והאזרח של המתיישבים ביו"ש עוררו את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת שהגיבה ואמרה: "אתם חיים בהכחשה טוטאלית. תסתכלו איך רומסים יום יום את זכויות האדם ברשות הפלשתינית".
בהתייחסו לסוגיית זכויותיהם האזרחיות של תושבי מעלה אדומים אמר ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל: "את מעלה אדומים החל לבנות רה"מ יצחק רבין ז"ל, ומאז כל הממשלות בנו בה והיא קונצנזוס. גם ב-2004 כשחתמה הקבוצה הישראלית על הסכם ז'נבה, מול יאסר עבד רבו, על דעתו של ערפאת, נכתב שהחוק יחול עליה. אנחנו חיים בשלום עם שכנינו בעזריה ואבו דיס ואני מקווה שלא יכניסו בינינו מתחים מיותרים. עצם זה שאנחנו עוברים בידוק והעובדה שאנחנו צריכים לקבל אישור למרפסת או מחסן מראש הממשלה זה אומר שאנחנו לא שווי זכויות כמו התל-אביבים והרמת-גנים. כמו שהחילו ריבונות על רמת הגולן ומזרח ירושלים אין סיבה שלא יחילו עלינו".
כאמור, הדברים גררו תגובות נזעמות משמאל. חברת הכנסת מיכל רוזין (מר"צ) קבלה על כך ש"מדובר פה בשיטת הסלאמי", כלשונה. "אחרת למה רק מעלה אדומים? יש פה הכרעה ברורה מדינת ישראל או ארץ ישראל. אתם משתינים מהמקפצה שוב ושוב. אתם מכריזים מלחמה נגד הפלשתינים והעולם. ממשלת בנט מוציאה לפועל את חזון הבית היהודי ומחסלת את עתיד המדינה".
גם נציגת 'המחנה הציוני', חברת הכנסת אילת נחמיאס ורבין, הביעה את מחאתה על התנהלות חברי הכנסת של הימין: "לחבריי מהימין אין בעלות על הציונות. אם לא הייתם מביאים לעולם את חוק ההסדרה העלוב, הממשלה הייתה יכולה להחיל ריבונות על מעלה אדומים. אני הייתי שוקלת דבר כזה בחיוב במציאות אחרת שאין בה חוק הסדרה ויריקה בפרצוף של ארה"ב. אני רוצה את מעלה אדומים חלק ממדינת ישראל, אבל לא כהתרסה אלא כחלק ממהלך לאומי".
תגובה צפויה לרעיון הריבונות הציג חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "הניסיון להתייחס להתנחלויות כדבר נורמטיבי הוא מגוחך. מעלה אדומים הוקמה על קרקע פלשתינית של אבו דיס עיסוויה ועוד. העם הפלשתיני ברובו תומך בחזון שתי המדינות. הממשלה הזו ריסקה אותו. אני לא מפחד מהחשש של קרי ממדינה דו-לאומית, כי אני אוהב דמוקרטיה ובמדינה כזו ייבחר מי שייבחר ואתם יודעים למי יש רוב מהים עד הנהר. כשאהיה ראש ממשלה לא נעשה חוק הדחה. נתנהג אליכם בשוויון כמו שאתם נוהגים בנו ונאמר שמצבכם יהיה הטוב ביותר בעולם ביחס ליהודים".
חה"כ ג'מאל זחאלקה, איש הרשימה המשותפת, תקף גם הוא, כצפוי, את המהלך וטען כי "הכוונות כאן רעות - לבנות על נישול, גירוש ולתת הכשר למעשה קולוניאלי. זה יוביל למלחמת נצח. אתם מציעים שליטה ועליונות על עם אחר. אני מודיע לכם שלא נהיה עבדים שלכם. תשכחו מזה. אני מציע לכם שוויון מלא בין יהודים וערבים ותגידו תודה".
חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) ביקרה את עצם קיומו של הדיון וטענה כי מדובר ב"חוסר אחריות אחד גדול בימים שבריריים כאלו", כהגדרתה. לדבריה "מי שבאמת דואג לגושים הגדולים, כמוני וכמו חבריי, היה צריך שלא לדון בכך. אין סרט או תסריט שמעלה אדומים לא תהיה חלק ממדינת ישראל ודיון כזה מרחיק את המימוש. אני רוצה להחיל ריבונות כי מעלה אדומים היא חלק מהמדינה אבל לא באופן שמרחיק אותנו מהחזון כולו".
חבר הכנסת אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת קבע כי "מעלה אדומים היא התנחלות כמו שאר ההתנחלויות ושם חל החוק הבינ"ל גם אם תחוקקו חוק ישראלי. היועמ"ש של הממשלה, של הכנסת ושל משרד הביטחון אמרו שאין חקיקה ישירה של הכנסת. חוק ההסדרה הראשון הביא להחלטת מועה"ב 2334 שהתקבלה פה אחד. חוק ההסדרה השני יקים את כל הקהילה הבינלאומית, ומוטב שתתפכחו ותגיעו להסדר שתי מדינות. הדיון המהיר הזה ומעלה אדומים תחילה הם הכרזה על מותו של רעיון שתי מדינות והסוף הוא בית המשפט הבינלאומי בהאג".
גם נציג 'כולנו', חבר הכנסת אלי כהן, הביע עמדה המצדדת בריבונות על מעלה אדומים וקבע כי מדובר בקונצנזוס ישראלי: "מעלה אדומים היא חלק בלתי נפרד מישראל, וגם העולם יודע זאת. החלת ריבונות היא קונצנזוס בקרב כל המפלגות הציוניות. זו לא גחמה".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי), הבהיר בגלוי וביושר את המגמות ארוכות הטווח של המהלך שמתחיל במעלה אדומים ואחריתו בכל יהודה ושומרון: "הימין בשלטון והתפיסה החוקתית שלנו נשענת על הזכות הבלתי ניתנת לניתוק של עם ישראל לארץ ישראל. על גבי כך יש גרעון דמוקרטי גדול מאוד באיו"ש. 450,000 אזרחים הולכים לקלפי אבל לא הכנסת מנהלת להם את החיים אלא המנהל האזרחי. אנחנו אומרים חד משמעית – מעלה אדומים תחילה. נחיל את הריבונות על כל איו"ש. גם העולם יישר קו".