סמינריון נוסף של תנועת נוער הריבונות, והפעם תחת מגבלות הקורונה, התקיים בגוש עציון. כך הופך חזון למעשה.
תחת הכותרת 'מתמקדים' קיימה תנועת נוער הריבונות בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון סמינריון פעילים חמישי של התנועה, בהשתתפות אישי ציבור ומנחי סדנאות מנהיגות. הסמינריון התקיים בחלוקה לקפסולות ובהתאם להנחיות משרד הבריאות והועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של תנועת הריבונות וצפו בו בני נוער מכל רחבי הארץ.
בין הדוברים היו חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, מנכ"ל 'השומר החדש' יואל זילברמן, ד"ר חגי בן ארצי, ראשי תנועת הריבונות יהודית קצובר ונדיה מטר ועוד.
את היום פתח שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון, המועצה המארחת את הכנס. נאמן תיאר את המשמעות היומיומית של היעדר ריבונות עבור האזרח הישראלי המתגורר ביהודה ושומרון ועבור הרשויות המקומיות המתמודדות עם סבך בירוקרטי בלתי אפשרי. "החוק כאן אחר", אמר.
נאמן תיאר את המציאות הקיימת בכל מקום אחר, שם כאשר מתבררת טעות שהמדינה עשתה במסירת קרקע כלשהי, הרי שהפתרון הוא מתן פיצוי לבעליה המקוריים של הקרקע, אך לעולם לא פינוי, הרס ונטילת הקרקע ממי שקיבל אותה. את המציאות הזו, הסביר נאמן, ריבונות תשנה מעיקרה כאשר תשווה בין החוק ביהודה ושומרון לזה שבשאר חלקי הארץ.
"אם ערבי נטע משהו על קרקע שהייתה אדמת מדינה היא מידית שייכת לו והוא יכול לרשום בעלות על הקרקע, אבל אם יהודי יעבד אדמה היא לא תהיה שייכת לו. יש כאן חוק אחד ליהודים וחוק אחד לערבים כי ליהודים אין זכויות ביהודה ושומרון. השמאל טוען שאנחנו עושים אפרטהייד אבל בפועל הם עושים אפרטהייד ליהודים. אין לנו אותם זכויות שיש לערבים", דברי נאמן.
השר לשעבר, ח"כ בצלאל סמוטריץ', פרס בפני בני הנוער את תכניתו המדינית שזכתה לכינוי 'תכנית ההכרעה'. סמוטריץ קבע כי "פעם אחר פעם הצעדים של השמאל, המתכחש לצוויי התורה ולריאליות של ההיסטוריה, מביאים לתוצאות רעות לנו ולערבים".
לדבריו המענה ההכרחי שבסופו יהיה טוב גם ליהודים וגם לערבים הוא גדיעת שאיפתם הלאומית בארץ ישראל ומתן זכויות פרטיות למי מהם שיהיו מעוניינים בכך. "יישארו כאן מי שמוותרים על שאיפות לאומיות כדי לקבל את כל השפע והטוב שהארץ הזו נותנת".
"אם אנחנו רוצים לגדוע את התקווה של הערבים להקים כאן מדינה שנועדה להיות במקומנו, מחילים ריבונות ופותחים בתנופת פיתוח ועלייה של עוד מיליון איש, כך שלא יהיה בר דעת אחד בעולם שישוב שיש סיכוי אחד לעולם לעקור את ההתיישבות. זה הדבר שיכריע את התודעה. בניית ערים וישובים, כך שכפי שברור שאת גושי ההתיישבות אי אפשר לעקור, כך יהיה ברור שלא תקום מדינה שתממש את השאיפה הלאומית של התנועה הפלשתינית. ההתיישבות היא חלק מתכנית מדינית שנועדה להפסיק את הסכסוך העקוב מדם".
למהלך שכזה עשויות להיות מספר תגובות בצד הערבי, אומר סמוטריץ' ומפרט: ישנם, ולטעמו אלו הרוב, שיפנימו את המציאות החדשה ויסתגלו אליה כאנשים פרטיים שיכירו בקיום המדינה ויקבלו את הזכויות שהיא מעניקה. ישנם שיפנימו זאת אך לא ירצו לוותר על השאיפה הלאומית שלהם ויעדיפו להגר למקום אחר בו יתאפשר להם לעשות זאת. "נלווה את המהלך בתכנית לעידוד הגירה, נלמד אותם מקצועות נדרשים בעולם, ניתן להם 1.5 משווי הבית שלהם ונלמד אותם להתחיל חיים אחרים במקום אחר". ותהיה הקבוצה שתעדיף להילחם ומולה יעמוד צה"ל נחוש שיידע להיאבק ולנצח.
באשר לשאלת ההצבעה מבהיר סמוטריץ' כי כמדינה חפצת חיים לא ניתן יהיה לאפשר להם זכות הצבעה בשלב הראשון. לעומת זאת תהיה אפשרות להקים מינהלות מוניציפאליות שינהלו את חיי הערבים ויסדירו את זכויותיהם וחירויותיהם, ומי שיחפוץ בכל זאת להצביע לפרלמנט יוכל לעשות זאת בירדן.
"זה יהיה תהליך מסובך כי אנחנו טיפחנו בהם את האשליה והתקווה להקמת ישות לאומית כשהסכמנו לתפיסת החלוקה ולכך שכאילו יש דבר כזה עם פלשתיני".
בין הדוברים בסמינריון היה גם מנכ"ל 'השומר החדש', יואל זילברמן, שסיפר על מציאות החיים הבלתי אפשרית עימה מתמודדים חקלאים שבמקום לעסוק בחקלאות בלבד נאלצים לכלות את מרבית יומם וכוחם בשמירה על שטחי החקלאות והמשקים מפגיעתם של פורעים ערבים ובדואים ועל אזלת ידם של רשויות האכיפה.
זילברמן הרחיב אודות חשיבות שמירת הקרקעות כמבטאי ריבונותה של המדינה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם במדינות ענק. לדבריו, כבוגר החינוך החילוני חש שהדברים שכתבו אבות הציונות המעשית כדוגמת א.ד גורדון, בן גוריון ואחרים היו טובים לכאורה לדור אחד בעוד הדור שלו עצמו חי בריק חינוכי, כהגדרתו. "אתה מבין שיש לך חוסר היכרות מפחיד עם הסיפור של העם שלך, וזה לא מחזיק מים".
בדבריו ביקר זילברמן את התפיסה המזלזלת כיום בערך החקלאות, תפיסה שלדבריו החלה נשמעת גם בחוגי הימין. "זה טירוף שאין כמותו", קבע. "האמירה שלא צריך חקלאות מראה על ניתוק וחוסר הבנה במשמעות עם ריבון וחופשי בארצו".
מפעל ההתיישבות הקיבוצית החל בקבוצות קטנות של 10 ו-20 צעירים, הזכיר זילברמן. "צריך חבורות שיסתכלו על האתגרים הגדולים", אמר וקרא לבני הנוער לפנות למעשים גדולים, להתייצב בשטח, להתמקצע בתחומם, להעמיק ולהרחיב ולהקפיד לשמור על רגליים נטועות בקרקע וראש בשמים. "שריר הרוח חשוב לא פחות מהמקצועיות, ללא הרוח המתחזקת לפחות באותה מידה של המעשה המפעל כולו לא יחזיק מעמד, והתנועה הקיבוצית היא עדות לכך". הדרך להגיע לחיזוק הרוח, קובע זילברמן, נעשית דרך החבורה.
גיסו של ראש הממשלה, ד"ר חגי בן ארצי, היה גם הוא בין הדוברים בסמינריון, ובהרצאתו התייחס לגבולותיה של ארץ ישראל המובטחת על פי התנ"ך.
מהכתובים הוכיח ד"ר בן ארצי כי "גם סיני הוא חלק מהבטחת הקב"ה לאברהם, גם סיני הוא חלק מארץ ישראל", ומאחר וכך, "עוד נחזור אליו והפעם לעד ולעולמי עולמים". עוד קבע בהתבסס על הפסוקים כי גבולה המזרחי של ארץ ישראל הוא במדבר הסעודי ולא בעבר הירדן המזרחי בלבד כפי שיש הסבורים.
כשנשאל אם עמדות אלו אותן הוא מציג אינן קיצוניות ציין ד"ר בן ארצי כי לא פעם הוא נשאל זאת ותשובתו היא ש"אין דבר קיצוני יותר ממה שאמר הרצל כשדיבר על הקמת מדינת היהודים. נורדאו אמר לו שכנראה מחלתו החמירה ויש לאשפז אותו. היו בארץ ישראל כמה מושבות בלבד ומי חשב אז על מדינת יהודים. הרצל עבר בין הקיסר לסולטן ולמנהיגים אחרים וכולם זרקו אותו, והנה עשרים שנה אחרי הקונגרס הראשון חבר הלאומים מכריז על בית לאומי לעם היהודי. איש לא היה מאמין לזה. כמו שהדברים האלה נראו הזויים וקיצוניים כך גם הדברים הללו נשמעים הזויים וקיצוניים".
בחלקו השני של הסמינריון השתתפו בני הנוער בסדנאות שגם הן התנהלו בהתאם למגבלות הקורונה.
תחת הכותרת 'מרעיון למעשה' התוודעו בני הנוער בניצוחו של ערן טובול לדרכים המעשיות בהן הפך חזון מדינת היהודים של הרצל לתכנית מעשית שהתגשמה. לשם כך חברו פעולות הסברה תקשורתיות, גיוס כספים, הקמת צוותי עבודה, הובלת הקונגרס, פעילות פוליטית וכך נרקם החלום פרט אחר פרט.
סדנא נוספת עסקה באופן העברת מסרים אותה הוביל אלדד הראל, מהנדס מערכות מידע ומנטור בתחום זה. בני הנוער תרגלו דרכי העברת מסרים באופן יעיל ומתקבל על הזולת, כיצד לנהל ויכוח באופן נכון, מכבד וכזה שאינו מייצר אנטגוניזם.
איתמר יום טוב, מראשי תנועת נוער הריבונות, מתייחס לסמינריון כנדבך נוסף בעיצוב פעילות התנועה בעתיד. "בשנה האחרונה נוער ריבונות הוא מהמובילים בתחום המדיה החברתית, וגם במשבר הקורונה פעלנו במסגרת הכללים, רכזים חדשים נכנסו לפעילות והנוער יצא לפעילות הסברה נרחבת בדוכנים שפוזרו ברחבי הארץ, קיימנו שיחות, מפגשים והרצאות בזום וגם פתחנו גרעינים חדשים בארץ. בשנה הקרובה נתמקד בהרחבת פעילות השטח ונגביר פעילות בגרעינים האזוריים".
עוד מוסיף יום טוב בהתייחס למהפכה התודעתית שמחוללת התנועה: "אני שמח שאני חיי בדור שהוא המשך ישיר לדור מייבשי הביצות ולדור המחתרות. בני נוער שמגיעים מכל קצוות הארץ כדי להתמקד בעשייה עם אש בעיניים ושמקריבים את זמנם למען מטרה נעלה הם בני נוער שפועלים מתוך הבנת שליחותם ההיסטורית כדור ההמשך בשרשרת הדורות שגואלת את ארץ ישראל".
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות בסיפוק רב את האירוע ומדגישות את חשיבותו ככזה בו התמקדו הדוברים בסוגיית הריבונות, חשיבותה, גבולותיה ודרכי יישומה, ובהתאם נבחרה כותרת הסמינריון 'מתמקדים'. "המפגש מגיע אחרי תקופה ארוכה של מפגשי זום, ואמנם גם בו היו מגבלות הקורונה בעלות השפעה, בעיקר לנוכח החובה לפעול בקפסולות, אך עם זאת ראינו חשיבות מיוחדת לשוב, להיפגש, לדון בסוגיות, לשמוע את הדוברים ואת בני הנוער שממשיכים לגלות יכולות חשיבה מקורית, יוזמת ומרשימה".
השתיים מדגישות כי משתתפי הסמינריון הגיעו מכל רחבי הארץ, מחיפה, בית שאן, השומרון, גוש עציון, רחובות, גבעת שמואל ועוד. "הסמינריון הסתיים בסיעור מוחות לקראת המשך פעילות התנועה והשיח האידאולוגי קיבל משמעות מעשית. אין לנו ספק שבין בני ובנות הנוער הללו מסתתרים מנהיגי הדור הבא שכבר כעת מבינים היטב את משימת הדור ונכונים להירתם אליה במלוא העוז".
