צפו בפאנל הריבונות שהובילה תנועת הריבונות בהשתתפות נציגי ארבע ממפלגות הימין. מחזירים את השיח הפוליטי אל המהות והזהות.
בפאנל מיוחד שקיימה תנועת הריבונות הציגו נציגיהן של ארבע ממפלגות הימין את עמדות מפלגותיהם בסוגית הריבונות, ארץ ישראל והמתווה המדיני הצפוי בעידן ביידן.
את הפאנל הנחתה העיתונאית אמילי עמרוסי והשתתפו בו נציג הליכוד, יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת מיקי זוהר, נציג 'תקוה חדשה' השר לשעבר זאב אלקין, נציג 'ימינה' חבר הכנסת מתן כהנא ונציג 'הציונות הדתית' עורך הדין שמחה רוטמן.
המפגש, שהתנהל באווירה חיובית וידידותית על אף הפערים בין המפלגות, נפתח בפניה לחבר הכנסת מיקי זוהר והשאלה כיצד יוכל לקדם את תכנית הריבונות בה הוא מאמין. זוהר הדגיש בפתח דבריו שאין די בהצעה אותה פרסם בעבר להחלת הריבונות, שכן הצעה מעשית של ממש צריכה מאחוריה ממשלה שרובה המשמעותי תומך בריבונות והסכמה יחסית של הממשל בארה"ב. עם זאת הוא מדגיש כי לטעמו האישי ההסכמה האמריקאית לא אמורה לקבל נפח רב מדי שכן "אנחנו לא יכולים לחיות על פי תכתיבים בינלאומיים אלא לקבל החלטות לפי הצורך שלנו כאן במדינת ישראל".
ויש סיכוי שנתניהו ייצא נגד המדיניות המוכתבת של ארה"ב?
זוהר: "הגישה של נתניהו ברורה. הוא בדרך כלל נוטה לשמור על מערכת יחסים טובה על הממשל בארה"ב ויש סוגיות שהוא יוצא נגדם כמו בסוגית האיום האיראני בתקופת אובמה. נתניהו שומר על האינטרסים הישראליים. לגבי הריבונות, הלכה למעשה העניין לא קודם גם בגלל שלא הצלחנו להשיג את הרוב של 61 אצבעות לטובת המהלך כי לא הייתה לנו ממשל ימין ימין שאני מקווה שתקום אחרי הבחירות הקרובות".
השר לשעבר אלקין (תקוה חדשה) נשאל עד כמה סוגיית הריבונות תהיה משמעותית עבור מפלגתו החדשה, 'תקוה חדשה' של גדעון סער, בעיקר לנוכח הצפי לחבירה של המפלגה לקואליציה עם 'יש עתיד' ומפלגות דומות.
אלקין: "הגישה שלי היא שצריך להגיד את האמת גם כשהיא פחות נוחה, והאמת היא פשוטה. עם כל החשיבות של הריבונות, שהייתי מהראשונים בליכוד שדחפו לה, צריך לדעת את העובדות. נתניהו התחייב מדינית לאמריקאים, כחלק מסדרת הסכמי השלום, שהא דוחה את נושא הריבונות למספר שנים. ההתחייבות הזו היא רשמית ולכן, אם מיקי זוהר דיבר על הסוגיה כסוגיה פוליטית, היא לא כזו, אלא סוגיה מדינית בעקבות ההתחייבות הזו. היו 61 קולות כשהיינו עם כחלון. הסוגיה הייתה הממשל האמריקאי. גם בקדנציה האחרונה היו 61 מנדטים אם מצרפים את האוזר והנדל ומפלגתו של ליברמן ועדיין זה לא קרה.
גדעון סער מדבר על תיקון מערכת המשפט, אבל איך הוא מתכוון לבצע זאת כשהוא שותף של בני בגין? בני בגין הוא גם מי שהגדיר את חוק ההסדרה כחוק לגזל קרקעות.
אלקין: "אני חושב שנעשה לבני בגין עוול גדול מאוד. בגין הוא האדם שבתפיסותיו הוא מהימניים ביותר בזירה הפוליטית. הוא מתנגד נחרצות למדינה פלשתינית, הוא זה שפרש מממשלת נתניהו בגלל הסכמי חברון, דרש את עצירת הסכמי אוסלו. הוא היה הראשון שיצא נגד הקפאת הבניה והתנגד לראש הממשלה בגלוי והיה השר הראשון שחתן לי על מכתב ההתנגדות להקפאה הזו. בנושא הסדרת ההתיישבות, על שמו רשום ההישג שהוא אולי החשוב ביותר בתחום זה, ביטול דו"ח טליה ששון. הוא עמד בראש ועדת שרים להסדרת ההתיישבות והוא הוביל להחלטה שכל מה שמוקם על אדמות מדינה דינו להיות מוסדר. מדובר בהצלה של 95 אחוזים מהבתים שהיו יועדים להריסה".
"נכון שיש מחלוקת ביני לבין בני בגין לגבי הצורך ברפורמות במערכת המשפט. זו מחלוקת עתיקת יומין אבל ניתן היה לשאול זאת את הליכוד כי בני בגין היה חבר ליכוד לאורך שנים. מותר שבמפלגה גדולה ורחבה יהיו חילוקי דעות, כמו שיש הבדלים מן הסתם ביני לבין יפעת שאשא-ביטון, אבל קשה מאוד להיות ימינה מבני בגין".
חבר הכנסת מתן כהנא (ימינה) התבקש להציג את עמדת מפלגתו לנוכח המדיניות אותה מתווה יו"ר המפלגה, חבר הכנסת נפתלי בנט, ולפיה 'מה שלא קורונה לא מעניין'. האם הריבונות נדחקה לשוליים בסדר היום של המפלגה?
חבר הכנסת כהנא פתח את דבריו בדברי ביקורת על קודמיו, חבר הכנסת זוהר והשר לשעבר אלקין שלדבריו מבצעים תמרונים מילוליים כדי להסביר מדוע לא קידמו בפועל את נושא הריבונות מעבר לדיבורים בעוד נפתלי בנט הוא שהכניס לשיח הפוליטי את נושא הריבונות. "עד ששקד ובנט נכנסו לפוליטיקה כולם אמרו שתהיה מדינה פלשתינית. הגיע בנט ושינה את כל הפרדיגמה וממצב שבו כולם בטוחים שתהיה מדינה פלשתינית פתאום לכולם ברור שתהיה ריבונות. מי שמשך כל הזמן את נתניהו ימינה היה בנט עד מצב שבו גם נשיא ארה"ב מדבר על ריבונות".
"יכול להיות שכשנתניהו הולך לישון בלילה הוא חולם חלומות של איש ימין, אבל כשהוא קם בבוקר הוא מתנהג כמו איש שמאל. בכל מערכת בחירות הוא קודם כל מחשק את עצמו בקואליציות עם מפלגות מרכז שמאל, בין אם זה לבני וברק, בין אם זה לפיד, בוז'י הרצוג או בני גנץ כשהוא בעט בנו החוצה. הוא מחשק את עצמו כדי שבגלל אילוצים פוליטיים הוא לא יצטרך ליישם מדיניות ימין".
ועם מי אתם תלכו? אתם מאוד נזהרים ולא ניתן לדעת אן תלכו עם יאיר לפיד, עם מרץ...
"צריך לבחון את האנשים במעשים. בנט כשר ביטחון איפשר הקמת שכונה בחברון, איפשר את הרחבת אפרת, איפשר את הנגשת מערת המכפלה ועוד. בזכות איילת שקד הוכנסה תקנת השוק להסדרת ההתיישבות הצעירה. הליכוד מחמיץ פנדלים מול שער ריק, לא מחיל ריבונות ואפילו לא מסדיר את ההתיישבות הצעירה. אלה אנשים שאנחנו שלחנו אותם ואין להם חשמל, אין להם כבישים, אין מדרכות, אין סידורי ביטחון וממשלה ימנית בראשות נתניהו לא יכולה להסדיר זאת. ישבו בממשלה של נתניהו אנשים כמו אלקין ובקואליציה שלו היה גדעון סער והם לא עשו שום דבר שקשור להחלת ריבונות".
תכנית ההרגעה של נפתלי בנט מתייחסת לריבונות בשטחי C. מה זה אומר לגבי שאר השטח?
"אנחנו צריכים להתחיל עם שטחי C. אפשר לדבר על חלומות גדולים אבל הייתה כאן כנסת עם רוב מוחלט להחלת ריבונות בבקעת הירדן וההתיישבות, למה זה לא קרה? כולם היו בעד והיה רוב, אבל נתניהו כהרגלו עצר את זה. היה אפשר לעשות את זה. אנחנו רוצים ריבונות, דבר ראשון על שטחי C וההתיישבות. לא יתכן שכדי לסגור פרגולה באפרת או לסלול כביש לעשהאל צריך אישורים מאלוף הפיקוד".
עורך הדין שמחה רוטמן, מייצג מפלגת 'הציונות הדתית', העושה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה נשאל על הסקרים שאינם בהכרח מעודדים את מפלגתו החדשה והוא משיב: "כפי שידוע, סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אבל לא לשתות. מפלגת הציונות הדתית לא יכולה שלא לעבור את אחוז החסימה. כל הסקרים ספקולטיביים, אבל הקהל של הציונות הדתית מחפש מפלגה שתייצג את הערכים שלו בלי להוריד אף אחד לשליש תורן או בכלל. זה מה שמציגה המפלגה שלנו, גם התיישבות, גם מערכת המשפט, גם ריבונות, גם כלכלה וכו'".
לבצלאל סמוטריץ' יש את תכנית ההכרעה להחלת ריבונות על השטח כולו. מה מעמד הערבים במתווה הזה?
"מדובר בהחלת ריבונות על כל שטחי ארץ ישראל מתוך התפיסה שלא ניתן לעשות חצי עבודה ולדחות את הבעיה עוד ועוד. כשעושים ריבונות חלקית מייצרים תקווה לא מוצדקת ולא נכונה למדינה פלשתינית וזה אסון גדול. בכל פעם שעולה תכנית שמדברת על ריבונות במקום מסוים, כמו התכנית האחרונה, עולה מיד השאלה מה עושים עם שאר המקומות והתשובה היא שנותנים להם מדינה מינוס או אוטונומיה פלוס והם מיד שומעים מדינה פלוס טילים על תל אביב ושטח לטרור, מדינה פלוס זכות שיבה, למעשה מייבאים בכך עוד ועוד בעיות ביטחוניות ודמוגרפיות".
"אם נותנים להם מדינה מינוס או אוטונומיה פלוס איך בדיוק עוצרים את זה שערבים מסוריה לבנון או ירדן ייכנסו לתוך אותו שטח? מישהו יגיד לאותה מדינה מינוס לא להכניס אותם?", דברי רוטמן.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, יוזמות הפאנל, רואות את חשיבותו בעצם השבת השיח האידיאולוגי בסוגיות ארץ ישראל והריבונות אל קדמת הבמה לקראת הבחירות. "מערכת הבחירות הנוכחית סוערת, ולא תמיד מהסיבות הנכונות. השמצות, החרמות, האשמות הדדיות תופסות נפח רב מדי ודוחקות לשוליים סוגיות בוערות של מהות, דרך ועקרונות. בפאנל זה ובפעילותה בכלל פועלת תנועת הריבונות להשיב לסדר היום את הדיון בעתידה של ארץ ישראל, עתיד ההתיישבות וחזון הריבונות".
קצובר ומטר קוראות לציבור הישראלי "לדרוש תשובות מנבחריו ושליחיו בזירה הפוליטית והמדינית על סוגיות חשובות וקריטיות אלה ובהתאם לתשובות אלה להכריע בקלפיות".