האם אכן התחייבות, אם בכלל ניתנה, כחלק מהסכמי אברהם, של נתניהו שלא להחיל ריבונות מסנדלת את הממשלה הבאה? מסתבר שאין תקדים שמעיד על כך.
האם אכן מסונדלת ממשלת ישראל הבאה ואינה יכולה לקדם את החלת הריבונות ביהודה ושומרון בגלל התחייבויות שאולי נאמרו על ידי נתניהו כחלק מהסכמי אברהם? את הטענה הזו, שנשמעת בעיקר מפי בכירי 'תקוה חדשה', מבטל ציר ישראל לשעבר בוושינגטון, יורם אטינגר, בהסתמכו הן על מאפייני המשטרים הדמוקרטיים והן על יחסי ישראל-ארה"ב בעבר.
בראיון שהעניק אטינגר לערוץ 7 הוא קובע נחרצות שאין כל סינדול מדיני בהבטחה שספק בכלל אם ניתנה על ידי נתניהו. "לא היו דברים מעולם והגישה הזו מבטאת או חוסר ידע שורשי ודרמטי במציאות הבינלאומית, בוודאי ביחסי ישראל ארה"ב, או שהיא מבטאת חולשה וחיפוש אחר תירוץ מדוע לא לצאת למסע של החלת החוק הישראלי בבקעת הירדן וחלקים מיו"ש או כל יו"ש, צעד שיביא למתיחויות, אבל מנהיגים נבחנים לפי יכולתם לעמוד במתיחות ועימות".
לדבריו "ההתבטאויות האלה לא מבשרות טוב לגבי האיכות המנהיגותית של אותם אנשים. אנחנו מדברים על דמוקרטיה, ובדמוקרטיה אין לראש ממשלה או לנשיא מעמד של שליט יחיד וכל יכול. לא יתכן שראש ממשלה כזה או אחר, חזק ככל שיהיה, יכול לחייב את המדינה שלו על ידי הכרזה פומבית או חשאית מבלי שאותה התחייבות תקבל אישרור של העם המיוצג על ידי הרשות המחוקקת. כך זה בארה"ב. נשיא אמריקאי יכול להצהיר כל דבר ולחתום על הסכמים, אבל אם הוא לא קיבל אישור של שני שליש מהסנאטורים אין שום מחויבות לארה"ב לגבי אותה הצהרה".
אטינגר מציג בראיון סימוכין היסטוריים לדבריו "יש לכך דוגמאות למכביר. אנחנו מדברים כעת על הסכם אם איראן. אובמה יזם וחתם על הסכם שהפך להסכם בינלאומי עם איראן, אבל הוא לא הצליח לקבל תמיכה של שני שליש מהסנאט ולכן ההסכם הזה לא אושרר מה שאיפשר לנשיא טראמפ ב-2018 לסגת מאותו הסכם ואף בר דעת בארה"ב לא טען שמדובר בסטייה מנורמות. בדמוקרטיות הנורמה הקובעת היא איזון בין הרשויות. לא דיקטטוורה ולא מונרכיה".
עוד הוא מוסיף ומציין כי "יש לכך גם תקדימים ישראליים. האם מישהו היה מעלה על דעתו שההצעה שהעבירה ממשלת אשכול ב-67', כעשרה ימים אחרי מלחמת ששת הימים, הצעה שבאופן מדויק הביעה נכונות לסגת מרמת הגולן ומחצי האי סיני תמורת הסכם שלום? האם אותה התחייבות הפריעה לבגין להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן? האם ההתחייבות המבישה של ברק לסגת מ-97 אחוזים של יו"ש ולחלק את ירושלים ולוותר על ריבונות בהר הבית ולדון בפליטים זה מחייב מישהו? האם הצהרה שלא קיבלה אישרור מחייבת".
עוד הזכיר כי "ידוע לנו שנתניהו הציע במו"מ להעביר כ-13 אחוזים מאזור C לרש"פ ו-14 אחז מאזור B לרש"פ, אבל זה לא הובא לאישרור ולכן אין לדבר הזה שום תוקף".
לטעמו "כאשר מי שטוען לרשות ממשלה ולחברות בכנסת מעלה את הנקודה הזו וטוען שהוא אמנם רוצה אבל לא יוכל לממש את זה עקב כבוד שלו להסכמים והתחייבויות קודמות, זה מקרין חולשה שאותה מזהים האמריקאים והערבים. החולשה הזו תהיה ברת משקל במשאים ומתנים עתידיים".
"מדובר בבחירה בין פופולאריות לבין אווירה טובה בטווח המיידי, כלומר שבא ראש ממשלה חדש ואומר שלא יחיל את החוק הישראלי, כלומר שלא ייצא לעימות עם הנשיא האמריקאי והקהילה הבינלאומית, ולכן אהיה יותר פופולארי. צעד כזה אמנם מעלה פופולאריות, אבל רק לטווח הקצר. בניגוד לכך, כאשר ראש הממשלה בגין החיל את החוק הישראלי על רמת הגולן למרות שהוא עצמו היה חבר באותה ממשלה של 67' שהציעה את רמת הגולן תמורת שלום, הוא החיל את החוק על רמת הגולן, מה שהביא לעימות חריף עם הנשיא האמריקאי רייגן וביטול הסכם ביטחון מאוד פורה בין שתי המדינות ועיכוב אספקת מערכות נשק לישראל, אבל אחרי ששככה המהומה נוצר שדרוג דרמטי של ההערכה האסטרטגית של ישראל וההרתעה הישראלית וכמובן גם הביטחון לאומי של ישראל. לכן כל מי שנאחז בהתחייבות שניתנה או לא ניתנה מצד ראש הממשלה, מקריב את שדרוג תדמית ההערכה והאסטרטגיה של ישראל על מזבח הנוחיות הזמנית".
בשיחה עם אטינגר הוזכרה בהקשר זה גם קביעתה של פרופ' טליה איינהורן כמומחית למשפט בינלאומי שנברה במסמכי הסכמי אברהם, גם באתר הבית הלבן, ולפיה אין כל התחייבות פומבית שכזו מצידו של נתניהו, ולכן אין לכך כל משמעות מחייבת במשפט העמים.