בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 54 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ברוך דיין האמת. עם ישראל מלוכד באבל הגדול על הרוגי האסון הכבד במירון ובתפילות מעומק הלב לשלומם של פצועי האירוע הקשה.
המידעון שפניכם נכתב ופורסם בטרם נודע דבר האסון:
חברים יקרים
שלום וברכה
זה היה אמור להיות כל כך פשוט ובכל זאת זה נראה כמשהו בלתי אפשרי. כאילו כוח עליון מסמא את עיני המנהיגים מלראות את מה שכל כך ברור למצביעי הימין. אם רק תעמוד לנגד עיניהם טובת העם והמדינה, הם יזנחו חרמות אישיים ויתמקדו במאמץ להקים ממשלת ימין רחבה, אך משום מה מכל הבטחותיהם טרם הבחירות נראה שזו המחרימה את זולתם הפכה ביניהם למקודשת ביותר.
המהומות בירושלים, הטרור המרים ראש בלוד, יפו וביו"ש, הקשר המתהדק בין ממשל ביידן לרש"פ, בית הדין בהאג, המדיניות הפייסנית של ארה"ב כלפי איראן, המאמצים האיראניים לתקוע יתד בממלכת ירדן, ירי הטיל הסורי שפגע בנגב, כל אלה ועוד אמורים היו לקרוא בקול גדול למנהיגי הימין להפנים את חשיבות הקמתה של ממשלת ימין בעלת אידיאולוגיה וערכים משותפים שתוכל לתת מענה ראוי וציוני לכל אלה. אבל כל זה לא קורה. בשם קדושה מפוקפקת של בידול והתנכרות הדדית מעדיפים מנהיגים במחנה הימין חבירה למפלגות שמאל קיצוני ולחברי כנסת ערבים על פני התכנסות ימנית אמתית.
ברוח זו, הקוראת למנהיגי הימין לראות את מה שרואים ומבינים המצביעים ולמנוע יחד מהטיטאניק הישראלית להתנגש חלילה בקרחוני האתגרים שמזמן להם העתיד, פרסמנו השבוע מאמר בכלי התקשורת. לחצו כאן, קראו אותו, והביאו את עיקריו לכל מי שיוכל להשפיע על מנהיגות הימין בישראל.
עסוקים בהבלים, שוכחים את העיקר
בשתיקה ציבורית בלתי מובנת ובלתי מוצדקת צוין השבוע מלאת 101 שנים לוועידת סן רמו.
את הועידה ומסקנותיה אמורה הייתה מדינת ישראל לציין בכל דרך ואמצעי, בעיקר בימים בהם מרחפת מעל מדינת ישראל סכנתו האנטישמית של בית הדין בהאג המערער על זכותו של העם היהודי במולדתו.
הוועידה אישררה למעשה את תוכנה של הצהרת בלפור והטילה על בריטניה את משימת יישומה של ההצהרה הקוראת להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מסקנות הוועדה הטמיעו למעשה במשפט הבינלאומי את זכויותיו ההיסטוריות של עם ישראל בארצו.
לא ממשפט הגויים והעמים אנו שואבים את זכויותינו בארץ ישראל. זכויות אלה הן העתיקות הקדומות והמבוססות בהיסטוריה, ועם זאת, בתקופה בה יש מי שמערער על זכויות אלה נכון היה למדינת ישראל ושליחיה להדהד בעולם כולו את משמעותה של הועידה, אך נראה שגם כאן, כאשר המנהיגות עסוקה בהתנצחויות פנימיות, ברקימת הסכמים מחד ובסינדול הסכמים אחרים מאידך, אין בה את הפניות לומר בגאון את דברו הציוני והיהודי של העם בישראל.
גינוי ושבח
בבימתנו הצנועה נביע את מחאת תנועתנו מההרס המחודש שבוצע השבוע בישיבת חומש שבצפון השומרון.
בכל יום שבו לא מצאה ממשלת ישראל לנכון לאפשר לתושבי חומש ושא נור שבצפון השומרון לשוב לאדמתם, היא לא רק מנציחה את העקירה והגירוש חסרי ההיגיון והתוחלת שבוצעו במקום, אלא שהיא ממשיכה למעשה את אותו אירוע טראגי בקורותיה של מדינת ישראל.
אם לא די בכך שהממשלה אינה מאפשרת את חזרת היהודים לישובים החרבים, ששטחם כזכור באחריות מלאה של צה"ל, היא משגרת את כוחות האכיפה לבצע הרס של בית מדרש בו תלמידים חלוצים נאחזים באדמת המולדת ומחברים רוח ומעשה תוך מסירות נפש ואהבה אין קץ לארץ ישראל.
מעשה זה ראוי לכל גינוי לצד שבח לתלמידים ורבניהם שעל אף ההרס החוזר ונשנה ממשיכים ללמוד במקום ומשמרים את הגחלת היהודית והישראלית במקום. עם ישראל עוד יודה להם על כל יום ויום בו נאחזו באדמת הארץ.
אתגר שתי הקופסאות
יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מאיים בביטול הבחירות להנהגת הרשות במידה ולא תאפשר ישראל את קיום הבחירות גם במזרח ירושלים.
נביא כאן ציטוט מדבריו של הפרופ' אריה אלדד, נקודה למחשבה בלשונו המיוחדת:
"אבו מאזן דוחה את הבחירות לרשות הפלשתינאית עד לבוא המשיח והתירוץ שלו שישראל לא תאפשר לערבים במזרח ירושלים להצביע לפרלמנט. ואני אומר: למה תמיד לא? למה לא לזרום איתם?
תבינו. אני יודע שאבו מאזן לא רוצה את הבחירות שהבטיח כי הוא יודע שחמאס ינצח, אבל למה לספק לו תירוץ?
אני מציע להודיע שכל ערבי ממזרח ירושלים שרוצה להצביע לרשות הפלשתינאית יגיע למעבר קלנדיה. שם יוצבו שתי קופסאות באחת ישלשלו את תעודת הזהות הישראלית שלהם ובשנייה יצביעו לחמאס או לאבו מאזן או למה שירצו. נראה לי עסקה הוגנת.
אני יודע שיש הרואים בעצם ההצבעה של ערביי מזרח ירושלים לרשות הפלשתינאית פגיעה בריבונות, אז לא מוכרחים לקחת את זה קשה. מי שיוותר על מעמד תושב הקבע שלו בישראל ייתן את התעודה הכחולה, יקבל ירוקה או כתומה ויצביע. ממש לא פגיעה בריבונות. להיפך. ועכשיו נראה כמה מהם באמת אינם נהנים מהעובדה שהם תושבי ישראל. ושיהיה כולנו בהצלחה".
ריבונות זו גם המחויבות לחיילי צה"ל
נוער הריבונות שוב מרחיב את פעילותו, וביום שישי הצטרפו נציגיו למפגן החשוב כל כך באנדרטת החץ השחור יחד עם בני משפחותיהם וחבריהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל בקריאה לממשלה להביא להשבתם משבי חמאס.
לחצו כאן כדי לקרוא כתבה על המפגש של הנוער עם אביו של הדר, פרופ' שמחה גולדין, ועל הדברים שנשא אליהו פרידמן, נציג נוער הריבונות, באירוע.
השבת הבנים היא חובתה של מדינה וביטוי להיותה מדינה ריבונית. מדינה ריבונית יודעת למנף את כוחה מול טרוריסטים על מנת להשיב אליה את בניה. מדינה ריבונית אינה מאפשרת הטבות הומניטאריות לאזרחי האויב כל עוד בניה לא שבו לגבולם. בראש מדינה ריבונית עומדת הנהגה שאינה מסירה מעל סדר היום את התביעה והדרישה להשבת לוחמים ואזרחים. לצערינו, נדמה שההנהגה עסוקה באינספור סוגיות אך לא בסוגיה הכואבת של השבת הבנים. מנהיגות שיכולה להביא את ארכיון הגרעין האיראני, מנהיגות שיודעת לשלוח את חיל האוויר שלה להגיב בעומק האויב, מנהיגות שיודעת לחלץ מדינה שלמה ממגיפה עולמית חייבת להשיב אליה את בניה שיצאו להילחם על שלומה
מתקשים לראות את גודל הנס
נזכיר כאן את המצוקה הקשה בה נמצאת ידידת הענק של ישראל, הודו. מדי יום נרשמים בה למעלה משלוש מאות אלף נדבקים בקורונה ולמעלה מ-3000 מתים מהנגיף הטרגדיה רק הולכת ומתעצמת.
ישראל הקטנה שולחת סיוע ככל יכולתה וההודים יודעים להוקיר אותה על כך. טכנולוגיות ישראליות לרפואה מרחוק, תחום בו ישראל היא מהמובילות בעולם, הן רק אחד מביטויי הסיוע הישראלי הנדרש בהודו, כך גם דרכי ההיערכות הארגונית לשליטה על מערכי חיסון ותברואה. גם כאן, ישראל, שגודלה ואוכלוסייתה זעירים ביחס להודו, מתגלה כאור לגויים וכמתקנת עולם.
השיח התקשורתי בהודו מתייחס מאוד לנס המתרחש במדינת ישראל ומבקשים לראות בו מודל גם עבורם. לנו, החיים בתוך הנס, קשה לראות את המציאות, שהפכה עבורנו לשגרה, כנס, אך זו האמת הנכוחה שעלינו להודות עליה גם לבורא עולם וגם לשליחיו בממשלת ישראל ובמערכות הבריאות הישראליות. תודה.
שבת שלום
יהודית קצובר ונדיה מטר