עשרות השתתפו בסיור מיוחד של תנועת הריבונות לבקעת הירדן, שם נחשפו לאתגרי המשילות והריבונות מול טרור חקלאי מאבקי קרקעות, אך גם לרוחם החלוצית של המתיישבים.
סדרת סיורי ה"פרימיום" של תנועת הריבונות למעצבי דעת קהל ואישי ציבור נמשכת בסיור שקיימה התנועה לעשרות משתתפים בבקעת הירדן ובהדרכתו של מח"ט הבקעה לשעבר, אל"מ במיל' יוחאי בן ישי. בסיור השתתפו גורמי ביטחון והתיישבות בבקעת הירדן ובראשם ראש מועצת יש"ע, ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני, שהמפגש אתו גלש גם לזירה הפוליטית לנוכח מאבקה של מועצת יש"ע בממשלה.
בן ישי סקר באוזני המשתתפים את ההתמודדויות האזרחיות והביטחוניות הכרוכות בנוכחות הישראלית בבקעת הירדן, ובראש ובראשונה הרחיב על חיוניותה של הבקעה כחומת המגן המזרחית של ישראל, זו המאפשרת עומק אסטרטגי, מרחב טיסה לחיל האוויר ומעבר לשינוע כוחות צבאיים מדרום לצפון. עוד פירט בן ישי את חשיבותה הביטחונית של ההתיישבות כחלק אורגני השותף למשימות הצבא בשליטה כיתות כוננות, בחבירת כוחות ועוד.
בדבריו ציין את חשיבות שטחי האש הצה"ליים ובסיסי האימונים שבבקעה כחלק בלתי נפרד מהמאבק על תפיסת השטח במרחב אדיר ממדים בו השליטה הישראלית רופפת וכוחות השיטור מזעריים. מתוך ההבנה שהברחות דרך הגבול הירדני מהוות תשתית לפעילות חבלנית עוינת מתקיים קשר שוטף והדוק עם צבא ירדן.
מנגד, סיפר בן ישי בהרחבה על המגמה המתוזמרת היטב של הרש"פ להשתלטות על שטחי C בכלל ושטחי בקעת הירדן בפרט. זאת כחלק מיישום תכנית סלאם פיאד להקמתה של מדינה פלשתינית בשטח. לדבריו בעוד התקשורת מרוכזת בחאן אל אחמר הרי שהשטח רצוף עשרות חאן אל אחמרים גדולים בהרבה שמטרטם יצירת רצף טריטוריאלי בין יריחו והישובים הערבים בבקעה לבין ישובי הרש"פ המרכזיים שבגב ההר, שכם, רמאללה ועוד. לעידוד מגמת הנוכחות הערבית בבקעת הירדן מקפידה הרש"פ לקיים סיורים המוניים באתרים מרכזיים בבקעה כאשר המסר המרכזי העולה מהם הוא נוכחות ערבית בלעדית באזור.
מול אזלת יד ישראלית, גמגום של המינהל האזרחי והיעדר מנדט חוקי לאכיפה למועצת בקעת הירדן, קובעים אנשי הרשפ עובדות בשטח, מרחיבים בנייה בלתי חוקית שהופכת לכפרים ועיירות מייצרים חנק סביב צירי התנועה ומשתלטים על אדמות סביב ההתיישבות היהודית.
קב"ט המועצה האזורית מגילות, דרור סיני, פגש את משתתפי הסיור וסיפר מניסיונו האישי הן כאיש חקלאות המגדל תמרים והן כאיש ביטחון, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החקלאית לצד ההיסטוריה של גידולי התמרים בבקעת הירדן.
סיני סיפר על גלי הגניבות החוזרים ונשנים, על ציוד חקלאי, כולל מלגזות, טרטורים ועוד, שנגנב, על דקלים צעירים שנגנבים גם הם על מחסנים שמרוקנים ועל שיטות ההטעייה של גנבי החקלאות מקרב הכפרים הערביים והבדואים שמסביב. אלה יכולים "להדמים" מקום מסוים ולא לגנוב בו במשך שנתיים, אך באחד הימים, בחסות מזג אוויר חורפי, לפשוט על השטח ולגנוב בתוך שעות ציוד ופרי בסכומי עתק.
עוד הדגיש בדבריו את חשיבות תרומתם של כוחות אזרחיים המתנדבים לסייע לחקלאים, יחד עם טכנולוגיית תעופה ורחפנים שהופכים חלק בלתי נפרד מהמאבק. עם זאת ציין סיני את היד הרכה בה מתייחסת מערכת המשפט הישראלית לטרור החקלאי, וכך על גנב ציוד חקלאי שנלכד לאחר שגנב כלי בשווי של למעלה משלושים אלף שקלים, גרם לו נזק נוסף של כשלושת אלפי שקלים והוביל להשבתת עבודה יקרה במשך מספר ימים, הושת קנס של 3000 שקלים ו-2000 שקלים הוצאות משפט. עם זאת, לדבריו הגורמים הרלוונטיים במשרדי החקלאות והביטחון מודעים היטב לבעיה, מבינים את חשיבות האחיזה החקלאית ועושים כדי לסייע לחקלאים.
על דבריו של דרור סיני הוסיף אל"מ במיל בן ישי וציין את ראייתו כקצין בכיר את חוזקה של החקלאות כערובה לישובים חזקים שהם עצמם הכרחיים על מנת לבסס שליטה וריבונות ישראלית. עם זאת תפיסתו זו אינה בהכרח תפיסת כלל המח"טים שכן "מח"ט הבקעה לא נמדד במניעת גניבות אלא בסיכולי טרור", והקשר בין השניים לא תמיד נהיר למערכת הצבאית.
משתתפי הסיור ביקרו במתחם המחקר והפיתוח (מו"פ) של בקעת הירדן, שם הציגה בפניהם זיוה, חוקרת בכירה ותושבת המושב תומר מזה 43 שנים, את מטרות המו"פ מראשית הקמתו בימים בהם הגיעו לבקעת הירדן מתיישבים ללא כל רקע חקלאי שהיו זקוקים להדרכה וחקר שיובילו לתנובות פרי ראויות.
לשם כך החל חקר מעמיק של תנאי מזג האוויר, של המציאות בחלקיה השונים של הבקעה, שיש בהם בגובה 400 מטר מתחת לפני הים ויש 300 מטרים מעל פני הים, והמשמעות דרמטית עבור החקלאות.
בדבריה הציגה את ההישגים המרשימים אליהם הגיעה חקלאות בקעת הירדן שהפכה את גידולי תמר המג'הול בבקעה למובילה בעולם, כמעט ללא מתחרים. כך גם הרחיבה אודות כרמי הענבים למאכל, מהגידולים המפרנסים ביותר בבקעה, מרכזי גידול תבלינים, ירקות וראשיתו של ענף המנגו, התאנים, ההדרים והליצ'י. עוד ציינה את צמחי הנוי הגדלים בבקעת הירדן, בעיקר לשיווק בשוק המקומי.
"המו"פ נועד לפתור בעיות של גידולים קיימים, טיפול נכון, דילול נכון, רמת המים, הכמויות וכו'. כך גם התאמת מוצרים חדשים לאזור בקעה" אמרה וסיפרה על תכנון להקמת מרכז מבקרים במו"פ לצד החממות וקרקעות המטעים שבניהול המו"פ.
בדבריה סיפרה גם על ההתמודדות עם ארגוני ה-BDS הפועלים להחרמת תוצאת ישראלית בשוקי העולם והתייחסה למצוקת החקלאים מול הרפורמה המתוכננת ומקודמת על ידי משרד החקלאות.
בקרית הביטחון של בקעת הירדן פגשו משתתפי הסיור את הדס, קב"טית המועצה שתיארה את ייחודה של הקריה המתכללת לתוכה את כלל גורמי החירום ובהם מד"א כיבוי אש, משטרה, ומיזם מתנדבי מגב אותו הקימה כחלק מהמאבק מול תופעת הגניבות בישובי המועצה.
תחת אחריותה של הקב"טית מגוון עצום של אירועים, החל מדליקות ותאונות דרכים, דרך אירועי פעילות חבלנית ועד הכשת נחש בגן ילדים. כל אלה ועוד מתכנסים לקורת גג אחת וזוכים למענה דרך חמ"ל בו שותפים תושבי הבקעה המכירים את הישובים השונים וייחודם וחיילות.
לצד האתגרים תיארה הדס את השינוי שחל ביישובי בקעת הירדן בתקופה האחרונה עם צמיחה דמוגרפית, מגרשים שפותחו וקליטת בנים חוזרים בישובים. לחיזוק ההתמודדות הביטחונית הקים צה"ל שני גדודים ייעודיים וקיימת הבנה בחשיבותן של חוות הבודדים לשמירה על שטחי האש ומניעת ההשתלטות הערבית על שטחי C. ברוח זו קיים שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, האזרחיים והביטחוניים.
שיתוף הפעולה בין הצבא לחקלאים בבקעת הירדן מבטא את המשמעות המשותפת של שתי הזרועות גם ברמה המעשית, כאשר כניסה למובלעות חקלאיות נעשית בפיקוח הצבא ובשטחים חקלאיים מסוימים הכניסה של החקלאי מתאפשרת רק לאחר סריקה צבאית.
הדס מספרת על המפגשים עם שוטרים פלשתיניים שלעיתים חורגים מתחום סמכותם ומנסים לקחת חלק בטיפול באירועים שונים כמו תאונות דרכים, אך בעיניה ברור ש"את הניהול צריכות לבצע רשויות ישראליות" ומשום כך השו"פים מסולקים מהמקום.
על ההתמודדות עם תכנית פיאד להשתלטות על שטחי C סיפר בהרחבה בן, חבר צוות המערכת על שטחי C שהוקם באחרונה. כשמפות הבקעה מאחוריו הציג את האופן בו מתבצעת פריצת צירים לחיבור כפרים ערבים אלה לאלה על מנת שלא להותיר אותם כאיים מבודדים. כך גם נוצרות חגורות חנק ערביות סביב הישובים וההשתלטות על עוד ועוד קרקעות חקלאיות תוך ניצול חוסר ההיכרות של חיילי צה"ל את החוק.
לדבריו הרש"פ רואה כיעד מיוחד את ההשתלטות על בקעת הירדן בשל היותה שטח אדיר ממדים ובו נוכחות ערבית קטנה באופן יחסי. בשל כך משקיעה הרש"פ מיליוני עצים לנטיעות בקרקעות הבקעה מתוך הבנת הקושי לאכוף חוק מול נטיעות לעומת אכיפה מול מבנה.
עוד מקפידה הרש"פ להקים מבני ציבור במרחבים אסטרטגיים, "הם יודעים שיהיה לנו קשה הרבה יותר להרוס גן ילדים או בית ספר וכך הם מקימים אותם בתוך יום אחד, בעיקר בשעות הלילה ועל הכל אפשר לראות שילוט של האיחוד האירופי וממשלת פלשתין".
עוד סיפר על הניצול הפלשתיני את מבוכת החקיקה ביהודה ושומרון כאשר חוק עותומאני, בריטי, ירדני וישראלי מתערבבים אלה באלה. הרש"פ מיפתה את השטח, מה שישראל לא עשתה, והיא מוכרת קרקעות כאילו היו שלה. מול רוכש קרקע שכזה יש להציב עובדות מיידיות בטרם ייקבעו מצידו עובדות בשטח וגם משימה זו מוטלת על הצוות בו חבר בן המספר על בנייה מתחת יריעות אוהל, באופן בו קשה לאבחן שמדובר בבניית קבע בלתי חוקית, וכשמוסרות יריעות האוהל מתלה מתחתיו בניין של ממש.
הצוות שהוקם וממומן על ידי משרד ההתיישבות אמור לסייע למינהל האזרחי לאכוף את החוק הישראלי, ולשם כך משתלמים חבריו בלימודי ערבית, הכשרה משפטית על דיני יו"ש, הפעלת רחפנים ואפליקציות ייעודיות ועוד.
המפגש עם דוד אלחיאני, ראש מועצת בקעת הירדן וראש מועצת יש"ע, חתם את הסיור. לצד תיאור המציאות עימה מתמודדים תושבי הבקעה ביקר באופן חריף את התנהלותו של שר הביטחון, בני גנץ, המנהל מדינה בתוך מדינה כלשונו, מתעלם מהתחייבויות פוליטיות ומבצע הקפאה בפועל של הבניה ביהודה שומרון ובקעת הירדן לצד העלמת עין מתמשכת מתנופת הבניה הערבית בשטחי C.
אלחיאני הזכיר את העיכוב המתמשך בכינוס מועצת התכנון העליונה (מת"ע) והעיר כי גם אם הייתה מתכנסת הרי שתכניות בניה לא מעטות שהחל הליך אישורן הוקפאו והוסרו מסדר היום. עוד ציין את סקר הקרקעות שבוצע בעקבות הסכם אביתר אך השלב שלאחריו, שלב הכרזת אדמות המדינה, אינו מתבצע. זאת לבד מהמפגשים עם יו"ר הרש"פ ועם מלך ירדן לצד השיח על "אלימות המתנחלים". לדבריו "שר הביטחון מתקרב לעמדת הדמוקרטים בארה"ב ומורח את בקשת ראש הממשלה לכינוס מת"ע. בני גנץ מנהל מדיניות אגרסיבית כלפי היהודים ומאפשר חופש פעולה של הפלשתינים".
כמי שתמך בהקמתה של הממשלה במתכונתה הנוכחית וכעת מוצא את המועצה בראשה הוא עומד יוצאת למאבק בקריאה להפלתה של הממשלה, אומר אלחיאני כי הוא נאמן ומחויב להתיישבות ולא למפלגה. "ללא מאבק אנחנו מאבדים את הזכות המוסרית שלנו מול הילדים שלנו, מול העתיד ומול ההיסטוריה". על תמיכתו בהקמת הממשלה הוא אומר כי היו לממשלה סימפטומים של ממשלה טובה, כהגדרתו, "ממשלה שבה רע"מ, מר"צ העבודה, ישע עתיד וכחול לבן מאמצים את קווי היסוד של הליכוד, על פי העיקרון שמה שהיה בממשלה הקודמת הוא שיהיה", אך בפועל כאמור, שר הביטחון מנהל מדיניות אחרת לחלוטין.
בהקשר זה מצדיק אלחיאני את ההחלטה לבטל את הפגישה עם שר הביטחון. לא סביר בעיניו ששר הביטחון מגיע למפגש מתוך גישה עניינית כשבבוקר הפגישה הוא הורס בתים בשני מאחזים. "יצאנו לקמפיין נגד הממשלה בגלל האחריות הקולקטיבית שיש לממשלה למדיניות שגנץ מוביל כשהוא מקים ממשלה בתוך ממשלה". עם כל זאת להערכתו של לחיאני שאיפת השרידות של גורמי הממשלה תשאיר אותה יציבה עד תום תקופתה.
באשר למציאות החיים בבקעת הירדן תיאר אלחיאני את התפשטות הבניה הפלשתינית שלפחות באחד המקרית התראה עליה נענתה בניסיון של המינהל האזרחי להכשיר את הבניה הזו. עוד תיאר את תופעת גניבות המים שפשטה בבקעה כאשר מוביל המים הישראלי הוא מקור לגניבה מתמדת של מילוני קוב לצד קידוחים בלתי חוקיים שפוגעים קשות באקוויפר המזרחי.
לשאלת היעד שהוא מציב למועצה שבראשותו קובע אלחיאני את הכפלת מספר התושבים בפרק הזמן הקרוב ומספר על תנופה משמעותית בכל קנה מידה ישראלי של גידול באוכלוסייה בשנים האחרונות עם חזרתם של בנים ממשיכים ועם רכישה מהירה של מרבית המגרשים שהוכשרו לכך.
לדבריו "היכולת לגדול תלויה בהכוונה ממשלתית כמו שהיה בתקופת שרון לגבי המצפים בגליל". אלחיאני סיפר על הצעה להקמתה של עיר חרדית בבקעה אך המענה שקיבל היה העברת אחריות למיזם ענק שכזה מהמדינה אליו כראש רשות אזורית. "ללא הכוונה ממשלתית שתתכלל את כל הנתונים והבדיקות המקדימות זה לא יקרה. עיר חדשה זה אומר שיפור כבישים, רשת חשמל, שיפור תשתיות מים ועוד. כל אלה מחייבים חשיבה שונה לחלוטין".
יהודית קצובר ונדיה מטר, ראשי תנועת הריבונות שהובילה ויזמה את הסיור כמו גם את כל סדרת סיורי הריבונות המתקיימים בתקופה זו, מסכמות את הסיור ומציינות כי "אכן נוכחנו באתגר המורכב של ההתיישבות בבקעת הירדן מול טרור חקלאי, השתלטות ערבית על אדמות וחוסר משילות, אך נחשפנו לאוכלוסייה הדבקה באדמת המולדת, נכונה להקריב ושואפת להתפתח. תושבי בקעת הירדן מבינים היטב את תפקידם ההיסטורי בביצור חומת המגן המזרחית של מדינת ישראל, והם עושים זאת באמונה ובנחישות ראויות להערכה".
"רוח חלוצית זו של המתיישבים, המבינים היטב כי המאבק על קיומה וריבונותה של ישראל רחוק מסיומו, היא הרוח הנחוצה כיום לעם ישראל כולו ובעיקר להנהגה המדינית. על הממשלה והעומד בראשה להתבונן במתיישבי הבקעה ולהתמלא ברוח איתנה של ציונות במעש וברוח", מסכמות השתיים.