בכירי התיישבות וביטחון, אנשי חזון ומעש, התכנסו לפאנל מיוחד בו נדונו אתגרי וחשיבות הריבונות הישראלית בבקעת הירדן.
בחלקו השני של אירוע 'ריבונות בבקעה תחילה' (ראשון 12.2.23) קיימה תנועת הריבונות פאנל עם מומחים ואנשי התיישבות אודות מגוון אתגרי יישומה של הריבונות הישראלית על בקעת הירדן.
האירוע התקיים בהמשך לסיור שהובילה התנועה בהדרכתו של האלוף במיל' עוזי דיין ונפתח בדבריהן של ראשי התנועה, יהודית צובר ונדיה מטר, ומיד לאחריה נשא דברי ברכה, ראש המועצה המארחת את האירוע, מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני.
באירוע הוקרנה הבטחת הבחירות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדבר החלת הריבונות בבקעת הירדן, כמו גם הכרזתו הברורה של יו"ר 'המחנה הממלכתי, השר לשעבר בני גנץ ולפיה ריבונות בבקעת הירדן היא כורח לעתידה של ישראל.
טרם הדיון בפאנל פרס המשפטן הבכיר ד"ר חגי ויניצקי את הסוגיה המשפטית הכרוכה במעמד הקרקעות ביהודה ושומרון בכלל ובבקעת הירדן בפרט, סוגיה בעלת השלכות רבות להיבטים שונים הנוגעים לאזרחים, לתאגידים, לרשויות, לנכסי מדינה, לאיזה צבאית ועוד ביום שאחרי הריבונות. עם זאת דווקא המציאות בה עד כה הוחלה על השטח המשילות הצבאית מאפשרת מעבר קל יותר למציאות ריבונית בחקיקה. הליכי תכנון כמו גם מעמד הרשויות יימשכו באותה מתכונת בה הם קיימים כיום, אם כי בהתאמה חקיקתית למציאות החדשה.
ויניצקי הרחיב אודות המשמעות של החלת המשפט הישראלי על אזור הבקעה בהיותו אזור פחות בהיקפו מכלל שטחי C. בעבר, ציין, כבר ביצעה ישראל פעמיים שינוי מעמד חקיקתי לחוק הישראלי, ברמת הגולן ובמזרח ירושלים ובכל אחד מהמקומות ניתן מענה שונה לסוגיות המשפטיות באופן המותאם למעמד הקרקע והתושבים שבו.
עורך העיתון 'בשבע', עמנואל שילה, שמזה שנים סבור כי צעד הריבונות הראשון ביהודה ושומרון צריך ויכול להתבצע בבקעת הירדן, הסביר בדברים שנשא את ההיגיון שמאחורי תפיסתו זו. כמו כן הביע את עמדתו אודות מעמד ערביי הבקעה ביום שאחרי הבחירות. לטעמו כל עוד מדובר בכמה שיותר שטח עם כמה שיותר ערבים הרי שישראל תוכל לעמוד באתגר מתן אזרחות מלאה לערביי אזור זה ולהעניק להם זכות הצבעה לכנסת.
על האתגר הביטחוני הכרוך בריבונות על הבקעה הרחיב מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים, סא"ל במיל' ירון בוסקילה, שהדגיש את חשיבות הגדרת גבולותיה של המדינה על מנת לאפשר תכנון כלכלי, תשתיתי ואחר לטווח רחוק. לטעמו טעות גדולה לחשוב שמענה באש יוכל להגן על מדינת ישראל גם ללא נוכחות האזרחים בשטח, כפי שיש הסבורים. "ביטחון מתחיל בנוכחות התיישבות על השטח, מה שמחייב נוכחות צבאית וצירי תנועה ותעשייה וחקלאות וכתוצאה מכך נבנה מערך ההגנה. דרושה התיישבות גדולה כדי להבטיח נוכחות צבאית משמעותית".
עוד הרחיב בוסקילה על משמעות הבקעה בהיבט האסטרטגי והביטחוני אך הקדים והדגיש כי כל אלה אינן אלא נדבך משלים לסוגיה המשמעותית והיא הזכות הטבעית והמוסרית על הארץ ללא כל קשר לסוגיה דמוגרפית או גיאוגרפית.
הדובר הבא בפאנל היה ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני, שהתייחס למשמעות הציונית של ההתיישבות והריבונות על בקעת הירדן, על אף שגם הוא יודע שביום שאחרי הריבונות יצטרך הוא עצמו להתמודד עם אתגרים בירוקרטיים מסובכים ומורכבים שקיימים רק בשטחי ישראל הריבונית ולםי שעה אינם בשטחי יהודה ושומרון. בעיניו הריבונות חשובה יותר משום שהיא חוסמת ומונעת את האיום הקיומי שמאחורי הקמת מדינה פלשתינית, איון על העם בישראל ועל יהודי העולם.
זו, אמר אלחיאני, הייתה הסיבה להתנגדותו לתכנית טראמפ שלכאורה הייתה מעניקה לו ולתושבי המועצה בראשותו ריבונות ושייכות מלאה למדינת ישראל, אך מאחר וכלולה בה הייתה גם הסכמה להקמת מדינה פלשתינית, העדיף לוותר על כך. "המשמעות של הריבונות מעבר לניהול החיים בידי אזרחים ולא בידי צבא, היא משמעות חזקה הרבה יותר. החלת הריבונות שמה קץ לדיבורים על מדינה פלשתינית".
חבר הכנסת הטרי דן אילוז מהליכוד נאם גם הוא באירוע והכריז על הקמת השדולה לריבונות בקעה בראשות משותפת שלו ושל חבר הכנסת יוסף טייב מש"ס. השאיפה, אמר, היא לכנס חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לפעילות משותפת במגמה זו. לדבריו "נגמרו התירוצים. בעבר היו תירוצים 'מאוד רוצים להחיל ריבונות אבל... אבל ציפי לבני, אבל משה כחלון, אבל בני גנץ...' עכשיו נגמרו התירוצים. יש לנו ממשלת ימין חזקה שתעשה הרבה דברים טובים בנושא המשפטי, הכלכלי ובנושאים אחרים אגם בנושא הריבונות. הכול בידיים שלנו ואם אין התקדמות משמעותית בקדנציה הזו מבינת הריבונות זה יהיה כישלון שלנו".
עוד הוסיף וציין כי לא יכולה להיות טעות גדולה יותר מצידה של ישראל מאשר להיכנע ללחץ אמריקאי המבקש לבלום את מהלכי ההתיישבות והריבונות. "אין דבר שיעודד טרור יותר מאשר הקפאת בניה", קבע.
מנכ"לית מועצת יש"ע, שירה ליבמן, נתנה סקירה רחבה יותר על יהודה ושומרון ככלל בהיבט הדמוגרפי אל מול היקף הבנייה הקיים לעומת זה הנדרש, ובהקשר זה ציינה את המענה שתוכל הריבונות ביהודה ושומרון לתת לסוגיית מחירי הדיור אם דין יצהר יהיה כדין תל אביב. כל זאת מעבר לאמירה העקרונית בדבר הקשר הנצחי בין עם ישראל לארצו כולה.
יו"ר תנועת 'ישראל לנצח', עורכת הדין נילי נאהורי, שהייתה שותפה להפקתו של האירוע כולו, התייחסה בדבריה לפוטנציאל קליטת העלייה, בעיקר זו מצרפת, אך לא רק ממנה, ברחבי יהודה ושומרון. לדבריה על ממשלת ישראל להכריז על מענה לימים בהם דובר על 'יריחו תחילה' כראשית האחיזה הערבית ביהודה ושומרון, ולהציב כיעד את 'יריחו היהודית תחילה' וההתחלה היא החלת הריבונות בבקעת הירדן כאשר היעד הוא "ריבונות ביהודה ושומרון כך שמהים ועד הירדן יונף רק דגל אחד".
עוד נשא דברים בפאנל גם השר לשעבר אברהם כץ עוז, מי שהיה ממובילי המאבק לריבונות ברמת הגולן וכעת מבטיח מאבק דומה גם על ריבונות בבקעת הירדן. כץ עוז ביקר את ראשי הממשלה שלמרות הבטחותיהם נשאו ונתנו עם נשיא סוריה על רמת הגולן ומנהיגים שלמרות הבטחות ראו בבקעת הירדן קלף למשא ומתן. "יש לי הוכחות לכך ששלושה ראשי ממשלה, ברק אולמרט וביבי במשאים ומתנים עם הפלשתינאים הסכימו שבקעת הירדן תהיה בהשאלה ל-25 שנה. אף אחד מהם לא תבע את הריבונות על בקעת הירדן", אמר. עובדות אלה מלמדות כי אין לסמוך על הכרזותיהם והצהרותיהם של פוליטיקאים. כל זאת בעקבות לחצים המופעלים על ההנהגה בישראל, כפי שהוא עצמו מכיר אותה. המענה יגיע מתוך תנועה ציבורית רחבה "למען ריבונות בבקעת הירדן ומדבר יהודה ולא חשוב מה יגידו בכנסת".
לדבריו מדובר בהצעת חוק פשוטה ביותר ודי בתחילת קידומה על מנת לחייב את ההנהגה להוביל מהלך מדיני משלה. מהלך שכזה יוכל וצריך לבוא מכלל המגזרים, ימין ושמאל דתיים וחילוניים, קבע כץ עוז. "יש לנו הרבה מחלוקות. בעניין בקעת הירדן אין מחלוקת. העם בעד בקעת הירדן".
האלוף במיל' עוזי דיין התייחס בדבריו לשורה ארוכה של אתגרים שהעלו קודמיו סביב האחיזה בבקעת הירדן, שב על קריאותיו להפוך את אזור זה למוקד תיירות ישראלי פורח ומשגשג, להעצים את ההתיישבות בו ולקבוע לאורך הירדן את גבולה המזרחי של ישראל. "יש פער אדיר בין ההצהרות וההבטחות לבין מה שקורה בשטח", אמר וציין כי ישנם מהלכים שניתן לבצע כבר כעת כדי להוביל לתנופה זו.
לדבריו לא די בהכרזה בעלמא על ריבונות, אלא יש להביט מבט קדימה אל שנת 2048 בה בישראל יחיו עשרים מיליון בני אדם שיחייבו היערכות תשתית מוקדמת. זאת מעבר לשיח על הבקעה כאתר תיירותי מוביל, אתר מורשת יהודית לצד הבנת החשיבות הביטחונית והאסטרטגית של אזור זה.
בהתייחס למעמד הערבים ביום שאחרי הריבונות סבור דיין כי אין לתת מעמד אזרחי כלשהו לערבים שבאזורים אלה. "אנחנו צריכים ליצור מצב שבו יש לנו בכל מקום רוב יהודי מוצק וזה מתחיל בלהביא יהודים".
דובר נוסף באירוע היה אריה כהן, ראש מועצת מגילות, שסיפור על התעצמות האחיזה הישראלית בבקעת הירדן ובשטחי המועצה בראשותו והעיר כי "לא עזבתי את תנועת העבודה. תנועת העבודה היא שעזבה אותי. הרי תנועת העבודה היא שבנתה את כל הישובים כאן". לתפיסתו יש לייצר מסלול חקיקה וביצוע מהיר מבלי לשאוף להגשים את החזון המלא כבר כעת, "שנהיה כולנו טיפה יותר מפא"יניקים ומה שאפשר לעשות עכשיו נעשה עכשיו ומה שאחר כך, בהמשך. נתחיל עם מה שאפשר היום".
לאורכו של הפאנל הוקרנו ברכותיהם של שרת ההתיישבות, אורית סטרוק, יו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן, השגריר והשר לשעבר חבר הכנסת דני דנון והקולונל ידיד ההתיישבות ריצ'ארד קמפ.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את הסיור כתחילתו בלבד של מהלך שיסתיים בקרוב בהחלת ריבונות על בקעת הירדן: "הריבונות בבקעת הירדן, גבולה המזרחי של מדינת ישראל, היא כורח ביטחוני חשוב לעתידה ולקיומה של ישראל. הריבונות על אזור חשוב זה אינה כרוכה באתגר דמוגרפי משמעותי ושורשיו של הקשר בין העם היהודי לבקעת הירדן נטועים עמוק בקושאן זכויותיו של עם ישראל בארצו. על צעד זה קיימת הסכמה לאומית רחבה שראשיתה בתנועת ההתיישבות העובדת ואחריתה בתנועת ההתנחלות. ימין ושמאל מלוכדים בדרישה הנשמעת מזה שנים לריבונות בבקעה, וכעת בפנינו הזדמנות היסטורית ליישם את החזון בפועל ומתוך קונצנזוס רחב ואמונה בצדקת הדרך".