ריבונות - התיקון לנזקי אוסלו

מאיר אליפור

ככל שהטרור התגבר בשלושים השנים האחרונות כך ירדה גם התמיכה בהסכמי אוסלו. אבל כדי להביא לשינוי אמיתי בשטח ולקבור סופית את ההסכמים חובה להכריע באמצעות הריבונות שזו הארץ והאדמה שלנו.

מערכת ריבונות
31-08-2023

שבנו הביתה אחרי 2000 שנות תלאות, הקמנו מדינה ריבונית מתוך תחושת שליחות ציונית. ב1967 צה"ל והקב"ה הרחיבו את גבולנו: משפלת החוף עלינו להרי יהודה, שומרון, ירושלים, עזה סיני והגולן.  מתנה ענקית שלא ידענו מה לעשות בה ועדין 56 שנה אחרי הניצחון הניסי, ממשלות ישראל אינן מוכנות להעביר החלטה שהארץ הזאת שלנו.

ענקי הרוח שבינינו התחילו להתיישב במרחבי הארץ המשוחררת, המשיכו את מעשי החלוצים והאמינו שבמקום שייחרש התלם האחרון - שם יהיה גבולנו, מן קונצפציה שהתאימה טרם קום המדינה. במקום להחיל ריבונות מיד ולעסוק בבניה ופיתוח בצורה ממלכתית, כבשנו דונם ועוד עז והגענו כך לחצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון. ההסתכלות המינימליסטית השתקפה בפי החלוצים במשפטים השגורים כגון "ביסורים נקנית ארץ ישראל", "כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", "תפילה לעני" – ואנו שואלות האם זה מחויב המציאות? האם זאת הדרך היחידה? האם אולי עם ישראל מפחד ולכן הדרך ארוכה? 

אנו רוצות להציע דרך אחרת. לנו נראה שהדרך של כלב ויהושע עדיפה: "עלה נעלה וירשנו אותה". כדי להגיע לאותה דרך  עלינו לפעול בשני מישורים: התיישבות וריבונות. לצערנו אנו פוסעים רק על מסילה אחת - מסילת ההתיישבות ולא פוסעים על המסילה המדינית שסופה ריבונות. מבלי לפסוע על המסילה המדינית לדרישת ריבונות אנו נאלצים כיום להשתמש בפלסטרים. להחזיר את המחסומים, לבנות כבישים עוקפים, למגן את הישובים, למגן את המכוניות, להיכנס לגטו מחשבתי.

איבוד הדרך והפחד מפני הערבים החיים בארצנו הביאו אותנו לא לסיים עד הסוף את מלחמת ששת הימים ומשם הדרך הייתה פתוחה להסכמי אוסלו שעבורם שילמנו באלפי קורבנות. במסגרת הסכמים אלה ישראל הפקירה חלקים נרחבים מלב ארצנו לישות ערבית טרוריסטית שישראל הקימה, ייבאה מחוץ לארץ טרוריסטים שינהלו  אותה, חימשה את  אותם מחבלים בנשק ותחמושת וערי מקלט וכפתה את אותה "רשות פלשתינית" כהנהגה חדשה על ערביי יהודה, שומרון ועזה. מרחבי הארץ בו עברנו בחופשיות כל השנים עברו פתאום חלוקה לA,B וC ושלטים אדומים של "אין כניסה לישראלים" הוקמו בכל מקום, כשהכוונה היא כמובן רק ליהודים. ההמשך היה גירוש אלפי יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון.

טענתם של אדריכלי אוסלו הייתה שתוכניתם אמורה לתת מענה לסכנה הדמוגרפית. ערביי יו"ש, ערביי מדינת ישראל וערביי עזה באמת מהווים סכנה דמוגרפית כאשר מאבדים את הכיוון והמטרה, כאשר שמים את המדינה הדמוקרטית בראש מעיינינו ולא מדינה יהודית. אם לא נדבוק במדינה יהודית כמטרת על, באמת יש כאן סכנה גדולה. היום כבר לא תקין פוליטית לדבר על מדינה יהודית, על ייהוד הגליל, על התיישבות יהודית בנגב. ה"דמוקרטיה" הביאה אותנו לכך שראשי מועצות ערביים מדברים בקול רם שהם חיים במדינת כל אזרחיה ולא מחויבים להמנון, לדגל, ליום הזיכרון אבל לטענתם המדינה כן מחויבת לדאוג לרווחתם ללא שום מחויבות מצידם.

56 שנה ללא ריבונות על ארץ ישראל - ערביי יהודה ושומרון מרגישים את חוסר הביטחון שלנו, את הגמגום שלנו והם מתנהגים כריבוניים. ערביי מדינת ישראל והבדויים בנגב קראו את המפה, וגם הם הרימו ראש ודורשים לממש שאיפות לאומיות גם בתוך הקו הירוק. הסכמי אוסלו נחתמו כאשר הערבים אינם מכירים בישראל כמדינה יהודית. ישראל לעומת זאת, הכירה באש"ף כנציג החוקי והלגיטימי של 'העם הפלשתיני' בלא שאש"ף תכיר בישראל כמדינה יהודית. ישראל הסתפקה בכך שאש"ף הכיר במדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון. ישראל המשיכה לקיים משא ומתן וליישם את ההסכמים על אף הטרור וההסתה. אלימות היא חלק מאסטרטגיית הפלשתינים ללחוץ על ישראל. (דר' שמואל אבן, עשרים שנה להסכמי אוסלו).

למזלנו, ככל שהטרור התגבר ירדה התמיכה בהסכמי אוסלו וכעת אנו מתמודדים עם הסכמים חדשים. הסכמי השלום עם מדינות ערב, עליהם מדברים גם בימים אלו, מחירם ריבונות. האמירויות, סעודיה, מרוקו יכולים להעלים עין מבנייה ביהודה ושומרון אך את הריבונות הם לא מוכנים שנחיל. הסיבה לכך כי הערבים מבינים את ערך האדמה, והם מבינים שכשישראל תחיל את הריבונות על שטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן - היא תכריע סוף סוף שזו הארץ שלה.

אנחנו בנקודה קריטית בזמן. הלחץ הבינלאומי גובר, הצעירים לא זוכרים את חומת מגן והסיבות בגללן יצאנו אליה, ותוך זמן זה אנו מאבדים אלפי דונמים ביהודה ושומרון ו"שותפים" להקמת מדינה פלשתינית דה פקטו. ישראל חייבת לעלות מחדש על המסלול הציוני. לבנות ערים גדולות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, אזורי תעשיה, לפזר אוכלוסין, לדאוג בצורה ממלכתית לעליה גדולה של מיליוני יהודים מכל הארצות, לדאוג לביטחון בכל גבולות ארצנו. אך ראשית כל יש לבטח את הגבול המזרחי -  על ידי החלת הריבונות על בקעת הירדן תחילה, החזרת המשילות וההרתעה. 

אנו בשעת חירום לאומית. הנזק שאדריכלי אוסלו גרמו הוא אדיר. ב"ה יש ממשלת ימין עם צידוק שלטוני של 64 מנדטים, רוב שרי הממשלה ורוב מוחלט של חברי הכנסת מודעים לבעיות, מבינים את המצב. ראש הממשלה עד עתה עצר בעוז הקמת מדינה פלשתינית ואנו קוראים לראש הממשלה- עלה למדרגה הבאה- החל ריבונות! החל ריבונות על בקעת הירדן תחילה. על בקעת הירדן יש קונצנזוס רחב מיגאל אלון, דרך יצחק רבין, בני גנץ ורבים נוספים החרדים לעתידה של ארצנו מכל רחבי הקשת הפוליטית. זאת התשובה הראויה לתיקון נזקי הסכמי אוסלו.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.
ריבונות - כתב עת מדיני
אין אלטרנטיבה. זה או ריבונות או סכנה קיומית
מערכת ריבונות
22-10-2026
כשמפלגות לאומיות נרתעות מלהציג חזון ריבונות ואת הדרך להגיע אליו, המשמעות היא קיבעון תודעתי, לחצים בינלאומיים ונסיגות שאחריתן מדינה פלשתינית. עו"ד נורדמן בראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
תפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל במקום אחר לחלוטין
מערכת ריבונות
22-10-2026
כורח המלחמה אילץ את ההנהגה הצבאית והמדינית לתקן שורה ארוכה של תפיסות שסינדלו אותה מול קשת האש שטוו סביבה האיראנית. פרופ' גבי סיבוני שהתריע והזהיר, מסכם את קץ הקונספציה.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך נראית מהפכה ציונית שקטה
מערכת ריבונות
22-10-2026
בזה אחר זה פתח שר האוצר את צווארי הבקבוק שבלמו במשך עשרות שנים את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ראש מועצת בקעת הירדן משתאה לנוכח המהפכה ומספר איך כל זה קרה.