העברת המחאה, הכפשת ישראל ומנהיגה, אל מעבר לים, תגבה מחיר כבד ממובילי כת המפגינים. העם מתפכח ומתעורר.
מראה המפגינים המתכנסים לאורך ביקורו של ראש ממשלת ישראל בארה"ב צובט את הלב. מראה השלטים מכפישי ישראל סמוך לבניין האו"ם האנטישמי מדאיב וכואב. כתובות המחאה המגדפות את ראש הממשלה ומוקרנות על קירות האבן של אחד מבתי הכלא המושמצים בעולם בלתי נסבלים ובלתי נסלחים. נראה שצעדי המחאה מרחיקי לכת עד למחוזות קשים לעיכול, גם בעיני חלק ניכר מהמוחים עצמם.
ההחלטה של מובילי המחאה לעבור את הגבול, תרתי משמע, לאבד כל אמות מידה הגיוניות של מחאה ולצאת אל מעבר לים על מנת להשפיל את ראש ממשלת ישראל, להכפיש את מדינת ישראל, לקרוע את עם ישראל ולטנף עליו בפני האומות, החלטה זו גורמת לרבים מתוככי המחאה לעצור רגע ולהבין שמשהו לא טוב קורה לתנועת המחאה.
רבים תולים את רעש וגעש המחאה בסכומי העתק המושקעים בה, ואכן הסכומים בלתי נתפסים וככל הנראה מגיעים מגורמים עלומים בעלי אינטרסים זרים ואולי אף עוינים לישראל, אך לא בכך טמון כוחה של המחאה. לא בגלל כסף יוצאים המפגינים לרחובות. בפנינו תופעה פסיכולוגית שכבר חרגה מגבולות ההפגנה והמחאה והגיעה למחוזות האקסטזה הבלתי נשלטת והבלתי הגיונית.
דת חדשה קמה ונולדה בקפלן. לדת זו יש כוהנים גדולים בדמותם של אהוד ברק, שקמה ברסלר, אהוד אולמרט ודומיהם. לדת זו יש כוהנים ולוויים המלהיבים את ההמון ודואגים בלהט שהסערה לא תדעך ולשם כך מקריבים על מזבח הדת החדשה סוגיה אחר סוגיה ובלבד שהאקסטזה הדתית לא תשכך. פעם זו עילת הסבירות, פעם הועדה לבחירת שופטים, פעם גיוס חרדים, פעם החינוך הדתי ופעם חוקי המשילות שנועדו להשליט מעט סדר בארצנו. כולם יעלו על המזבח וייזבחו לעיני ההמון ובלבד שההתלהבות לא תפחת ותופי הטמטם לא יחדלו מלהכות.
עבודת אלילים חדשה שתכליתה מאבק בדמון הגדול, בנימין נתניהו, צפה ועולה והיא מעניקה לכוהניה ולמאמיניה משמעות חדשה לחיים, סיפוק ושלהוב יצרים. הדמוקרטיה ורצון העם כבר מזמן הושלכו מאחורי גבם של המאמינים, אלימות כבר מזמן הפכה כלי לגיטימי לקידום מטרותיה והאגרוף הקומוניסטי הקפוץ שמעטר את שלטיה של המחאה הוא רק אחד מהעדים לכך.
אך כאשר כוהני הדת החדשה מפריזים ועוברים את הגבולות הסבירים והלגיטימיים של מחאה והתנגדות, כאשר הם פוגעים בכבודה בדמותה ובכוחה של ישראל, כאשר גם האיום הקיומי האיראני לא מרתיע אותם מלהחליש את עצמתה של ישראל, כאשר דמותו ותפקידו של ראש ממשלת ישראל הוא למרמס בעיניהם, גם בקרב מאמיניה של הדת החדשה מתחילים להיזרע זרעי כפירה וספקנות. נראה שהפעם הגזמנו והגיע העת לחשב מסלול מחדש.
לבד מאותם הספקנים מתוככי המחאה, מחזקת פריצת הגבולות בעיני מי שאינם חלק מכת המחאה את תחושת העלבון הלאומי, וכך ככל שתתעצם השפלת ראשיה ומנהיגיה של ישראל בידי מובילי המחאה, יתעורר יותר ויותר הכבוד הלאומי ואל על יונף דגלה של ישראל, זה האמיתי ולא זה שהפך כלי בידי רומסי כבודה של ישראל.
ולכם, מנהיגי הכת ההרסנית והדורסנית, נאמר בושה! בושה! בושה לכם, האגרוף הקמוץ עוד יכה בפרצופכם. אתם אולי מקבלים רוח גבית מעודדת מסקרים שמימנתם בעצמכם וכדרכם של סקרים מעניקים לכם את המענה שתרצו ברוח 'המשיכו הלאה', אבל הפעם עשיתם צעד אחד יותר מדי. על הוצאת דיבת הארץ משלמים ביוקר. הארץ תקיא אתכם.
"שובו בנים שובבים נאום ה'.." (ירמיהו ג')