ב-7 לאוקטובר הוזמנו להשתתף בזום שאורגן ע"י מורט קליין, יו"ר הZOA. להלן קישור לשיחה (באנגלית) ותרגום לעברית של דברינו. משתתפים נוספים היו ח"כ דן אילוז, עו"ד אלן דרשוביץ ודר' סבסטיאן גורקה.
שלום, שנה טובה ותודה.
תודה לך, מורט קליין, על שהזמנת אותנו. תודה על כל העבודה המופלאה שאתה וה-ZOA עושים למען ישראל והעם היהודי.
אני מייצגת כאן את השותפה שלי להנהגה, יהודית קצובר, שהיא המוח והכח מאחורי תנועת הריבונות, כשכבר בשנת 2011 היא אמרה בצדק שלא מספיק לומר "לא למדינה פלסטינית", שלדעתנו היא סופו של ישראל כמדינה יהודית. המחנה הלאומי צריך להציג אלטרנטיבה – ואנו מאמינים שזו צריכה להיות החלת הריבונות הישראלית על ארץ ישראל. ההתיישבות היהודית חשובה, אך היא אינה מספיקה כדי להחזיק את הארץ בידינו, כפי שראינו בשנת 2005.
מורט, ביקשת שביום הקשה הזה, ה-7 באוקטובר, בדיוק שנה לאחר הטבח הג'נוסיידי שבוצע על ידי ערבים כלפי כל כך הרבה יהודים, נדבר על הסיבה, המשמעות וההשלכות.
כדי לפשט את זה: הסיבה: חוסר ריבונות ישראלית.
המשמעות: ישראל חייבת ובע"ה תשיב את כוחה והרתעתה – דרך ריבונות. אני אסביר.
ההשלכה: כשישראל בעזרת השם תשיב את ריבונותה ותיישם אותה מהנהר לים – ריבונות ישראלית, כולל עזה ובלבנון לפחות עד הליטני – אז יהיה מזרח תיכון חדש, וישראל תציל את הציוויליזציה המערבית מעצמה. כן, המלחמה הזו אינה רק על הישרדותה של ישראל, אלא על הישרדות הציוויליזציה המערבית.
כוחות הרשע שישראל נלחמת בהם, בשבע חזיתות (עזה, לבנון, עיראק, תימן, יהודה ושומרון וכמובן איראן), הם כוחות שמצהירים: "ביום שבת נהרוג את היהודים, ביום ראשון נהרוג את הנוצרים".
במילים אחרות: קודם נשמיד את ישראל ואז נמשיך להשמיד את אירופה ולהפוך אותה לאיראביה eurabia, ואז נעבור לאמריקה וכך הלאה... השלב הראשון להשמיד את ישראל הוא לקרוא להקמת מדינה פלסטינית שכל מטרתה היא השמדת ישראל.
בואו נבהיר דברים: כל מי שתומך במדינה פלסטינית תומך בהשמדת ישראל כמדינה יהודית, ולכן כל מי שרוצה שהציוויליזציה המערבית תשרוד חייב להתנגד להקמת מדינה פלסטינית ולתת לישראל להגיע לניצחון מוחלט.
והניצחון על כוחות אלה יהיה: ריבונות ישראלית על מולדתנו המקראית, שניתנה לנו על ידי אלוהים. ריבונות פירושה שישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, תכריז בגאווה: הארץ הזו היא שלנו ורק שלנו, כפי שאמר בן גוריון: התנ"ך הוא המנדט שלנו, גם החוק הבינלאומי לצידנו, ולעולם לא נוותר על אף שעל לאף שליט זר.
לא לרשות הפלסטינית הטרוריסטית שצריך לפרק אותה, לא לאיחוד האירופי האנטישמי ולא לשום מדינות ערב "מתונות" כמו האמירויות או סעודיה, איתן אפשר לעשות עסקאות, אבל אסור לתת להן שום say או דריסת רגל בארץ שלנו. ישראל חייבת להיות הריבון היחיד על אדמתה, על תעשיית הנשק שלה, על החקלאות שלה ועל כלכלתה.
השנה ספגנו מכה קשה וכואבת, אך תודה לאל, העם היהודי קם בגבורה להכות את האויב. אלפי גיבורים וגיבורות ישראליים – החיילים הנפלאים, הנשים והמשפחות המדהימות של החיילים, הכישורים המדהימים של צה"ל והמוסד שהדהימו את העולם – בזכות כל אלה אנו רואים שחמאס, בעזרת השם, בדרך להיות מושמד, ותקוותנו שגם חיזבאללה יושמד בקרוב, ובאיראן לא ישנים טוב בציפייה לתגובת ישראל להתקפה שלהם בשבוע שעבר. אנו מתפללים שממשלה זו לא תעצור עד הניצחון המוחלט.
אך עלינו לשאול: מהם הלקחים שלמדנו? ומה יש לעשות?
לקח ראשון: למדנו בדרך הקשה מי הם שכנינו. אני בכוונה השתמשתי במונח "הטבח שבוצע על ידי ערבים", ולא אמרתי "על ידי חמאס", כי עריפת הראשים, האונס, הרציחות, הדקירות, והשריפות לא נעשו רק על ידי טרוריסטים של חמאס במדים עם נשק צבאי, אלא גם על ידי אזרחים מכל האוכלוסייה בעזה. אותם ערבים שעמם היהודים בדרום היו בקשר, נתנו להם להיכנס לבתיהם, חלקו איתם קפה, ועבדו אצלם בקיבוצים היהודיים בתנאים טובים ומשכורות. אותם ערבים ביצעו את הפשעים. צעירים ומבוגרים הגיעו לטבוח ביהודים. לערוף ראשים של תינוקות יהודים. עם אתי חפירה. מקלות. סכינים.
צעירים ערבים התקשרו לאמהותיהם והתגאו שידיהם טבולות בדם יהודי, והאימהות שיבחו ועודדו אותם להמשיך. ולא רק בעזה. ערבים ביהודה ושומרון תמכו בפשעים באופן גורף ומלמדים את ילדיהם ללכת באותו כיוון. אלה אנשים שלמדו מאז לידתם שהציווי הקוראני הקדוש הוא להרוג יהודים, ומי שיהרוג יהודים ילך לגן עדן ומשפחתו תקבל קצבאות גבוהות.
כל ויתור מצדנו נתפס כחולשה ומגביר את תיאבונם.
לקח שני: הדרך היחידה בה הם לא ירצחו את היהודים היא אם נפסיק לדבר צרפתית או יידיש, ונתחיל לדבר בערבית – כלומר, אם נוודא שאנו חזקים ושלא ניתן להם מוטיבציה, אמצעים ונשק לרצוח, ושכאשר הם מנסים – המחיר יהיה כה גבוה עד שלא יעזו לעשות זאת שוב במשך מאות שנים.
לקח שלישי: מה קרה שאיפשר להם לבצע את הזוועות הללו?
אנו, ישראל, אשמים. אפשרנו למפלצת הזו לגדול. כי ישראל עשתה את הטעות הקטלנית בשנת 1967, כשהיא ניצחה במלחמת ששת הימים – ישראל לא כללה את האזורים המשוחררים לתוך ישראל הרשמית. במקום להחיל ריבונות היא השאירה חלל.
למזלנו קבוצה של יהודים גיבורים יזמה והקימה את תנועת ההתיישבות ושכנעה את הממשלות השונות לשקם קהילות יהודיות בלב הארץ. בזכות חלוצים אלה אנו קרובים למיליון יהודים באזורים אלה, אך מה לא השתנה? המעמד המשפטי! עדיין אין ריבונות! כשישראל אינה מחילה ריבונות, היא מעבירה את המסר שהיא אינה בטוחה שזה שלנו לעד.
כשישראל לא מחילה ריבונות, הדבר מעניק לערבים תקווה שהם עדיין יכולים לגנוב את אדמתנו ומעניק להם מוטיבציה להמשיך בטרור.
כשישראל אינה מחילה ריבונות, השקר גדל על אודות העם הפלסטיני המומצא, שטוען בטעות ובשקר שהארץ הזו היא שלו. כשישראל לא מחילה ריבונות, העולם רואה בה "כובשת".
בגלל שישראל לא החילה ריבונות, היא פתחה את הדרך לתכניות שניסו לפתור את ה"סכסוך". כך הגיעו לעולם הסכמי אוסלו הנוראיים עם מנהיגים ישראלים נאיביים כמו צמברליין בזמנו שהאמינו לרוצח יאסר ערפאת והבטחותיו השקריות ונתנו לו נשק, תחמושת וחלקים מארצנו.
הסכמי אוסלו הביאו עלינו לא רק את רצח 1,500 היהודים בשנות ה-90 אלא גם את טבח ה-7 באוקטובר.
לסיכום:
ניצחון צבאי של ישראל על חמאס, חיזבאללה ואיראן הוא קריטי, אך לא מספיק.
המלחמה הזו היא הקרב על הישרדותה של ישראל ועל הישרדותה של הציוויליזציה המערבית. המלחמה הזו היא על ריבונות. מי יהיה ריבון? כוחות האור או כוחות החושך? כוחות המוסר או כוחות האנטי-מוסר? אנו שמחים שיותר ויותר אנשים מצטרפים לקריאת הריבונות ולחזון, כולל השגריר דיוויד פרידמן עם ספרו ותכניתו החדשה.
בגלל האתגרים הרבים, כולנו מבינים שזה חייב להיעשות בשלבים. התנועה שלנו קוראת להחלת ריבונות דחופה על בקעת הירדן תחילה. זהו הגבול המזרחי של ישראל. איראן משתמשת בו כדי להחדיר רוצחים ונשק, וזה חייב להיפסק. יש שם מעט מאוד ערבים. יש הסכמה רחבה על כך בישראל, מימין ומשמאל. זה יאפשר למשקיעים להשקיע ולבנות ערים יהודיות גדולות במרחק של כ-30 דקות מאזור גוש דן. והכי חשוב – זה ימנע את הקמתה של מדינה פלסטינית.
החלת ריבונות, במקביל לניצחון צבאי, תהיה המכה הדיפלומטית-פוליטית שתכריע את אויבינו ותהווה את הדובדבן שבקצפת של הניצחון.
נסיים בתפילה לבורא עולם שיזכה אותנו בניצחון על אויבינו, בהחזרת החטופים משבי בשלום, בביטחון ורווחת חיילינו, בחזרת התושבים המפונים מהצפון ומהדרום לבתיהם, באחדות העם ובריבונות ישראלית על ארץ ישראל. עם ישראל חי. שנה טובה וגמר חתימה טובה.