כבר עשינו שלום ללא תמורה במטבע פלשתיני, וכך גם נעשה

אינטרסים כלכליים, טכנולוגיים, מודיעיניים וביטחוניים הם שהובילו להסכמי אברהם שדילגו והתעלמו מהסוגיה הפלשתינית, כך משוכנע השר לשעבר איוב קרא המספר על מאחורי הקלעים של ההסכמים ההם ועל הסיכוי לקדם מהלכים דומים בקדנציית טראמפ הנכנסת.

מערכת ריבונות
18-02-2025

במידה רבה של נחרצות מעריך השר לשעבר איוב קרא שבתקופת טראמפ ירושלים לא תשמע מוושינגטון התניה של הסכם שלום עם סעודיה בהסכמה ישראלית להקמת מדינה פלשתינית. את דבריו הוא מבסס גם על רקע היסטורי קדום, אך גם ובעיקר על בסיס דברים שנאמרו בקדנציה הקודמת של הנשיא האמריקאי.
 
"הייתי אז בממשלה והכרתי גם את טראמפ וגם את נתניהו. כבר בתחילת כהונתו טראמפ הבהיר לנתניהו שהוא יכול לעשות כרצונו ללא התניות. אם ירצה לספח את יהודה ושומרון ואם ירצה לעשות משהו בעזה, יש לו את כל הגיבוי שבעולם. כעת, אחרי השבעה באוקטובר, ברור שעם כל הכבוד להסכמי שלום, אי אפשר לתת מדינה לאותה קבוצה שהשמאל הישראלי מגדיר אותה כעם, כדי שהיא תהפוך למדינת טרור בהובלת מחבלים מסוגים שונים, אנשים שרצחו בני אדם בדם קר".
 
כמי שהיו לו יד ורגל במהלכי הסכמי אברהם משוכנע איוב קרא כי בסופו של יום מה שיקבע את מדיניות מדינות המפרץ הוא אך ורק האינטרסים הכלכליים ושאיפות הפיתוח שלהן ולא תמיכה במנהיגות פלשתינית שמטפחת טרור למטרותיה. "מדינות המפרץ מתעבות טרור שכזה לא פחות מאיתנו", הוא משוכנע ומזכיר: "מעולם לא הייתה כאן מדינה פלשתינית".
 
בעקבות הנסיכה החולה
 
על ההסכם ההוא שנחתם בכהונת טראמפ הקודמת מבלי שישראל תצטרך לשלם מחיר במטבע פלשתיני, הוא מספר ומספק כמה פרטים מאחורי הקלעים. "אחרי פרשת אל מבחוח (בכיר חמאס שחוסל בדובאי בידי אנשי המוסד) היה איסור מוחלט לישראלים לדרוך על אדמת דובאי. הייתי אז השר לשיתוף פעולה אזורי. הנסיכה הבחריינית פאטמה הייתה צריכה לעבור טיפול רפואי, אבל היא דרשה טיפול רק בישראל. פנו אליי דרך גורם שלישי, הייתי במבוכה כי לא ידעתי אז כלום על בחריין. נתניהו אישר לי בתנאי שהדברים יישמרו בחשאי והבאתי אותה לטיפול כאן בבית החולים רמב"ם, כשבעלה, יורש העצר ושר הנפט, נמצא לידה".
 
בימים ההם של המתנה מחוץ לחדרי הטיפולים נוצר הקשר האישי בין קרא לבכיר הבחרייני וכשקרא שאין כל סיבה שתמנע הסכם שלום בין המדינות, טען השר הבחרייני שללא הסדרה מול הפלשתינים לא ניתן יהיה להתקדם. איוב קרא תהה מדוע בחריין צריכה לכבול את ידיה ולפגוע באינטרסים שלה בגלל סכסוך שקיים בין ישראל לפלשתינים. כעבור מספר חודשים חזר השר הבחרייני לקרא וסיפר שיש אור ירוק מסעודיה לבחריינים לקדם מהלך מול ישראל.
 
"ההערכה שלי הייתה שאם יקודם הסכם למרות הפלשתינים הדבר יוריד מסדר היום את הנושא הפלשתיני, וכך היה. כשדיברתי במליאת הכנסת על התקרבות בין מדינות המפרץ לביננו היה אחמד טיבי מתנפל עליי וקובע שאני הזוי וששום דבר לא יקרה בלי הסכם עם הפלשתינים", נזכר קרא.
 
מפת הדרכים שכבלה כל התקדמות מדינית בהסכם עם הפלשתינים מנעה, מספר קרא, קיומה של ועידת שלום אותה ניסה להוביל בפריז תחת חסותו של הנשיא הצרפתי דאז, ניקולה סרקוזי. כשכבר היה רגע לפני ייאוש פגש קרא בוושינגטון בכירים בצוותו של טראמפ, הציג בפניהם את התכנית המדינית לפרטיה, "אמרתי להם שאם הם רק יאשרו, התכנית מוכנה וההצלחה מובטחת", הוא משחזר. התכנית נבחנה, נענתה בהתלהבות ולהסכמת הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הישראלי וזכתה לכותרת 'תכנית טראמפ'. הפרטים כולם, הוא אומר היום, מופיעים בפוסטים שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו עוד באותם ימים.
 
הסתודדות בנתב"ג
 
טראמם היה אז לפני ביקור בסעודיה כאשר התחנה הבאה בו הייתה ישראל. אנשיו של טראמפ עדכנו את קרא בכך שהתכנית תועלה בפני הסעודים וכשיגיע הנשיא לישראל תהיה בידו התשובה הסעודית לרעיון. "בשדה התעופה, אם תיזכרו, חיכינו לטראמפ ליד המטוס, הוא התעכב לידי כשלצידו רק נתניהו ואשתו ועדכן אותי שהסעודים ממשיכים אל מהלכים של הסכמי השלום. אחר כך נסעתי עם נתניהו לניו יורק, נפגשנו עם מנהיגות ערבית והמהלך כולו נחשף. ב-2017 יצאתי לכתבים וטענתי שבתוך שנתיים או שלוש ייחתם הסכם שלום ותראו ישראלים ברחובות דובאי. אמרו עליי שאני הזוי ושקרן".
 
להערכתו גם ההסכמים הבאים יתבססו על שיתוף אינטרסים וללא כל תלות בזירה הפלשתינית. "אני נמצא בסעודיה הרבה מאוד לקידום חברות כלכליות שכבר כעת מקדמות מהלכים מול בכירים סעודים והסיכוי להסכם בלי קשר לפלשתינים גדול מאוד. כל מה שאומרים בנושא הזה הוא לא יותר ממס שפתיים".
 
ההצגה הערבית הגדולה
 
"בניגוד למלחמות קודמות, במלחמה הנוכחית ראינו איך אף לא אחת ממדינות ערב שלחה אפילו לא חייל אחד להילחם לצד הפלשתינים נגדנו. בלי להודות בכך הם חיכו שישראל לא תשאיר זכר מחמאס ומחיזבאללה. גם הם יודעים שהאויב המרכזי שלהם עצמם הם האחים המוסלמים שפוגעים במצרים, באיחוד האמירויות ובשאר המדינות, כך שאין להם שום סיבה להתעקש למענם כשהם יודעים שהמנהיגות הפלשתינית אוספת כסף מאיראן רק כדי להתעשר. הם מבינים שכל תכלית הפליטות הפלשתינית היא להיאבק בישראל ולהחליש אותה. הם רואים איזו מדינה לתפארת הקימו כאן פליטים יהודים שהתקבצו מכל העולם. מעולם לא שמעתי בציבור הסעודי אמירות מעריצות כל כך כלפי ישראל כפי שאני שומע בתקופה הזו".
 
לדבריו מוסיף איוב קרא גם תובנה היסטורית רחוקה המשליכה על ימינו אלה: "אנשי דת מוסלמים הגיעו אליי ביוזמתם ואמרו לי שהאויב הגדול של העולם הסוני הוא איראן, שהיא הגב של חמאס וחיזבאללה, ושאיראן איראן משתמשת בישראל כקטליזטור להגיע למכה, כי בהיסטוריה של השיעים הם גורשו בבושת פנים ודוכאו בידי הסונים. מאז משאלת הלב שלהם היא לכבוש את כל העולם הערבי ולהפוך אותו לשיעי מוסלמי. זו האג'נדה של האייטולות. למעשה האיום הפרסי הוא שהיה המפתח להתחברות איתנו".
 
על רקע כל זאת משוכנע איוב קרא בכך ש"ארבע שנות טראמפ יתאפיינו בהמשך מגמת ההסכמים בלי קשר לעניין הפלשתיני. אני אופטימי מאוד ומרגיש שאנחנו לקראת התקופה היפה ביותר שהייתה לעם ישראל מאז בית שני".


הראיון פורסם לראשונה בגיליון 18 של כתב העת ריבונות. לחצו כאן לגיליון 

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מיליון יהודים – התשובה הציונית לאתגר הדמוגרפי
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-11-2026
זיוף בחירות או לא, תוצאות הבחירות מחדדות את החובה להתבונן באתגר הדמוגרפי בעיניים פקוחות ולמצוא לו מענה ראוי, ציוני ואפקטיבי.
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.