כשהגיעו הרב לוינגר ז"ל והרב ולדמן להתייעצות עם שר יגאל אלון זכו לנזיפה בלתי צפויה ולשיעור קצר ותכליתי בציונות מעשית.
לקראת יום שחרור ירושלים, יו"ש והגולן שוחחנו עם מספר דמויות מפתח בהתיישבות, העלינו זיכרונות מימי בראשית ותהינו עד כמה העסיק חזון הריבונות את חלוצי יו"ש בימים ההם, ימי הצעדים הראשונים של ההתיישבות.
הרב אליעזר ולדמן
הרב אליעזר ולדמן, ראש ישיבת 'ניר' בקרית ארבע, מספר בראיון ל'ריבונות' על "שיחת מוסר" קצרה בציונות מעשית שאותה קיבל, יחד עם הרב משה לוינגר ז"ל, מהשר יגאל אלון.
"היינו קבוצת חברים שלמדו יחד במרכז הרב. מיד לאחר מלחמת ששת הימים היינו בטוחים מה הקב"ה רוצה מאיתנו, בשביל מה הוא שיחרר את הלב של ארץ ישראל – כדי שנחזיר חיים יהודיים לארץ ישראל, והתחלנו לתכנן את העלייה לחברון. בראש הכיוון הזה עמד הרב לוינגר זצ"ל ופעלנו ביחד", מספר הרב ולדמן.
"כשעמדנו בפני מציאות שבה הממשלה לא רצתה לתת לנו אישור לעלות להתיישב בחברון לא ידענו מה לעשות. פנינו לחברינו מהתנועה למען ארץ ישראל השלמה שהוקמה אחרי המלחמה ובה היו חברים גם מהימין וגם מהשמאל וביקשנו להתייעץ. החברים מהשמאל הציעו לנו להיפגש עם שר העבודה בממשלת אשכול, יגאל אלון, שהיה ידוע כחם מאוד לארץ ישראל, שנתייעץ איתו איך להשיג אישור של הממשלה".
בעקבות העצה שהגיע משמאל נשלחו הרב ולדמן והרב לוינגר לפגישה עם השר אלון שהפתיע אותם בתגובתו הנחרצת לשאלה שהציבו בפניו. "הלכנו אליו, דיברנו וכשהוא שמע שצריך עצה להשיג אישור ממשלתי לעלייה לחברון, הוא נזף בנו ואמר: 'אתם רוצים אישור של הממשלה? השתגעתם? כך לא עובדת הציונות. לא מחכים לאישורים. אם היינו מחכים לאישורים של התנועה הציונית לא היו קמים הישובים המיוחדים כמו חניתה, כינרת ואחרים. הדרך הציונית היא לקבוע עובדות בשטח והאישור יבוא אחר כך, ואעזור לכם בזה".
דבריו אלה של השר, איש תנועת העבודה, נחרתו בלב המתיישבים החדשים. "זה פתח לנו את הדרך איך להמשיך את התכנון וכך עשינו. הוא עזר לנו בשלבי ההמשך ולא בשלב ההתחלה". על יישום השלבים הללו בפועל מספר הרב: "אחרי שנה וחצי שהיינו במבנה הממשל הצבאי בחברון הקימה הממשלה ועדת שרים למצוא מקום למתנחלי חברון והעמידו את יגאל אלון בראש הועדה, והוא, יחד עם הוועדה, בחרו את הגבעה שעליה יושבת כיום קרית ארבע. הבניה בפועל התחילה בשנת תש"ל".
באשר לחזון הריבונות מבהיר הרב ולדמן כי משימת הבנייה היא זו שהעסיקה את חבורת מחדשי ההתיישבות ביהודה ושומרון והמבט הרחוק אל החזון השלם ליווה אותם רק מרחוק. "באותה תקופה לא העסיקה אותנו הבעיה של ריבונות. אני חושב שעיקרה העמוק של הגישה שהובילה אותנו היה שבכל מקום שבו יישבו יהודים שם תהיה ריבונות. הרי ברור שלא נשב תחת שלטון זר. ההתיישבות עצמה תביא את הריבונות".