שר המשפטים לא זקוק למהלכים אנטי ישראליים באו"ם כדי לקבוע שהגיע זמן ריבונות, ובכל זאת, המהלך באו"ם מצטרף לפאזל היסטורי שיוצר חלון הזדמנויות נדיר.
הראיון הופיע לראשונה בגיליון 19 של ריבונות
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, משוכנע באופן חד משמעי שדיפלומטיה, פוליטיקה וריאליה חברו יחד לעת הזו ופתחו בפני ההנהגה בישראל חלון הזדמנויות נדיר להחלת הריבונות. בראיון ל'ריבונות' הוא גם מתייחס לעמדת ראש הממשלה בסוגיית הריבונות, כפי שהוא, כסגן ראש הממשלה מבין אותה.
לוין חוזר בפתח דבריו חמש שנים לאחור. שלהי הקדנציה הקודמת של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב. לוין יחד עם נתניהו ופמליה גדולה ומכובדת מגיעים לוושינגטון ושם נושא הנשיא האמריקאי הצהרה התומכת עקרונית בהחלת הריבונות. האירוע ההוא לא הבשיל אמנם לכדי מימושה של הריבונות והסיבות לכך ידועות, אך לראייתו של לוין בכך הונחה התשתית המדינית- עקרונית למהלך הריבונות המתקרב כעת. "אותו ממשל חזר והעמדות שלו רחוקות מהעמדות המתנגדות שהציגו ממשלים אחרים. כעת נראה שבהחלט יש סיכוי לאור אמריקאי ירוק ולתמיכה במהלך".
לכך מוסיף השר לוין את המבנה הקואליציוני התומך כולו בהחלת הריבונות, וגם זאת בניגוד לעבר, כאשר שותפים שונים מהמרכז ושמאלה דאגו לטרפד מהלכים מסוג זה. כעת, הוא מזכיר, יש התמיכה בריבונות גולשת גם לשורות האופוזיציה.
"מדובר בהצטברות של תנאים שאני לא יודע אם יחזרו במועד אחר", אומר לוין ומוסיף את האירוע הצפוי באו"ם, או כהגדרתו "צעדים חד צדדיים של הכרה בפיקציה המכונה מדינה פלשתינית". הצעדים הללו, הוא אומר, מוסיפים "הצדקה וחובה לעשות את מהלך הריבונות. זו התשובה הטובה ביותר לכך".
אם לא די בכל אלה מזכיר השר לוין את ההתנגדות הרחבה שנצרבה בציבור הישראלי בעקבות טבח השבעה באוקטובר, למדינה פלשתינית ולנסיגה ישראלית מיהודה ושומרון. "התפיסה הזו זוכה לתמיכה ציבורית עצומה", הוא אומר.
לנוכח ניסיון העבר, בו שוב ושוב נמצאו אמתלות פוליטיות ומדיניות מדוע לא זו העת להחלת ריבונות, סבור שר המשפטים כי כעת ישראל ניצבת בפני סד זמנים קצר בו אין מקום לתואנות ותירוצים, וככל הנראה לא יהיה טוב ממנו.
ומה נתניהו חושב
ולנוכח ההסכמה הגורפת בעם, בקואליציה ובקרב חלק מחברי האופוזיציה נותרה כתעלומה רק עמדתו של אדם אחד שבידו נתונה ההכרעה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לא נכון שאחלוק בציבור את מה שהוא אומר לי בפגישות בינינו", אומר השר לוין ומיד מוסיף כי בשורת התבטאויות "ראש הממשלה גילה את דעתו על כך. כל הפעולות שלו לאורך השנים כוונו לכך שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לא נראה שמישהו צריך ללחוץ עליו או לשכנע אותו בהקשר הזה. אני מעריך שהוא מאמין בכך באמונה שלמה".
כעת, אומר לוין, נתניהו הוא זה שיצטרך להשיג את ההסכמה האמריקאית לריבונות, וממילא גם להיות זה שיתמודד עם ההשלכות שצפויות למהלך. "אני סומך עליו שיעשה זאת בחכמה", אומר השר לוין ואנחנו מבקשים את הערכתו לגבי אותן השלכות שצפויות לצוץ בתחומים שונים בהם כלכלה, ביטחון, דיפלומטיה, דמוגרפיה ועוד. לוין מצידו מעדיף שלא להרחיב כדי ש"לא לתת למישהו רעיונות", אך דווקא באשר לסעיף הדמוגרפיה הוא מבקש להרגיע. לטעמו הנושא נופח מעל כל פרופורציה. "יש מי שרואים בדמוגרפיה את החשש העיקרי, אבל זו תהיה שגיאה לתת לנימוק הזה משקל רב מדי. אנחנו מדברים על ריבונות שאינה כוללת את האזורים המאוכלסים באופן מאסיבי בפלשתינים, וזהו רובו הגדול והמוחלט של השטח".
המסר הביטחוני של הריבונות
על האתגר הביטחוני סבור השר כי אמנם קיים אתגר כזה, אך יתרונותיה של הריבונות בתחום זה גדולים מהאתגר. בהקשר זה הוא מוסיף נקודה למחשבה: "תהיה בריבונות אמירה חשובה בפרט אחרי השבעה באוקטובר. מי שחשב שהטרור ירחיק ויבריח אותנו יגלה שמה שקורה הוא בדיוק הפוך, אנחנו מחזקים ומעמיקים את אחיזתנו בארץ. המסר הזה מאוד חשוב גם בהיבט הביטחוני".
עוד ביקשנו את התייחסותו של השר לוין לחשש שמעלים ראשי ההתיישבות מריבונות חלקית, כזו שתותיר את הישובים כבלונים על חוט של כביש הנתון לאיומי טרור. "אני לא מקבל את הניסיונות האלה להגיד מה לא. צריך לשאוף להחלת ריבונות על מקסימום מהשטח שאפשר, כאשר הרצון שלנו הוא שהישובים לא יהיו בועות, אלא חלק מרצף טריטוריאלי כשסביבם שטחים מספיק גדולים שיאפשרו גידול והתפתחות, עם דרכי גישה וכל הדרוש עבורם. זה היעד ועלינו לפעול כדי להשיג את המקסימום. לא נכון יהיה לומר שאם לא נקבל את הכול לא ניקח כלום. בדרך שכזו לא היינו מתקדמים ולא בונים שום ישוב. ישובים קמו עם עוד נדבך ועוד נדבך, עוד עובדה ועוד רגל בדלת. בפנינו ניצבת הזדמנות וצריך לדעת לנצל אותה במקסימום".
כשר משפטים ניצבת בפני השר לוין שאלת ההיערכות המשפטית לשינויי סטטוס השטח ביהודה ושומרון רגע אחרי החלת הריבונות. הוא מרגיע "הכול מוכן" ומסביר: "כזכור לפני חמש שנים היינו אמורים לחזור מוושינגטון ביום חמישי ולהכריז על ריבונות ביום ראשון שלאחריו. לקראת ההכרזה כבר הכנו את הכול, ממפות ועד נוסחי ממשלה וצווים נדרשים, כך שהכול כבר מוכן. מובן שנצטרך לבצע התאמות למתאר החדש, אבל מדובר בהתאמות פשוטות לביצוע כשהתשתית כבר קיימת".
לזאת הוא מוסיף ומעריך כי "יהיו מן הסתם גורמים משפטיים שינסו לשים רגליים ולהעלות בעיות, כפי שקורה כל הזמן, אבל אני מקווה שניסיונות הטירפוד הללו לא יצלחו ושחברי הממשלה יגיעו לכדי ביצוע. חייבים להבין שבפנינו הזדמנות היסטורית של פרק זמן קצר שצריך לתפוס בשתי ידיים. הזמן קריטי כאן. לפעמים מה שאפשר לעשות בבוקר כבר אי אפשר לעשות בלילה. עד כה ההתיישבות הצטיינה בכל שידעה לנצל הזדמנויות, וכך נצטרך לפעול הפעם".