אלקין: ללמוד מהפלשתינים את שיטת הסלאמי

צילום: שלומי שלמוני

השר אלקין מציג את צעדיה הראשונים של תכנית השלבים שאחריתה ריבונות. לדבריו, הקביעה לפיה "כל השטח שייך לנו" אינה צריכה הסבר והצדקות.

מערכת ריבונות
25-07-2016

עבור השר זאב אלקין הדרישה מהימין בישראל להציג אלטרנטיבה מדינית אינה אלא דרישה מיותרת. בראיון לגיליון מס' 1 של 'ריבונות' (עת כיהן כסגן שר החוץ) הוא קובע כי ההתנגדות לחלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית בליבה היא המובנת וההגיונית ביותר, ובוודאי לא כזו שצריכה הסבר.

"אין כאן שאלה. זה אולי מוזר אבל לטעמי מי שמתנגד לשתי מדינות פטור מהצגת פתרון חלופי, כי המצב הבסיסי צריך להיות שהשטח הזה שייך לנו. אין כאן מצב שווה שבו כל אחד מציע חלופה ואנחנו בוחרים מבין החלופות את הטובה יותר. אנחנו מדברים על שטח שהיסטורית תמיד היה יהודי, יותר מתל אביב ואשקלון. כל החזרה שלנו לכאן מתבססת על כך שהמקום הזה שייך לנו. אם נוותר על העיקרון הזה אז ניתן לשלוח אותנו בשלב הבא לאוגנדה. לכן על מי שרוצה להוציא אותנו מכאן מוטלת החובה להביא ראיות למה זה רעיון טוב יותר. בינתיים כל הראיות מובילות לכיוון ההפוך. כל מי שניסה להוציא אותנו מכאן הביא אותנו למצב הרבה יותר רע מכפי שהיה קודם. לכן אני ממש לא מקבל את הטענה של אותם הדורשים ממני הצעת חלופה לרעיון שתי המדינות". 

'יש לנו מה ללמוד מהפלשתינים. את שיטת הסלאמי למשל'

דבריו הברורים של אלקין לא מונעים ממנו להתייחס למורכבות שבקביעה 'השטח הזה שייך לנו'. "אחרי שזו הגישה הבסיסית ניתן להתחיל לחשוב איך פותרים את הבעיות שיש. ברור שצריך לשאוף להחלת הריבונות. בינתיים עם הסכמי הביניים אנחנו בטקטיקה בעייתית מאוד בעיני. הייתה לנו מחלוקת עם הפלשתינים על כל יש"ע והעברנו להם את השליטה על כל עזה ועל ארבעים אחוזים מיהודה ושומרון ומנגד בצד שלנו לא קיבלנו כלום, גם לא את הדברים שיש עליהם קונצנזוס ישראלי. בגישה הזו אנחנו רק מגדילים את התביעות שלהם".

לטעמו של אלקין "יש לנו מה ללמוד מהפלסטינים", כלשונו, "וזו שיטת הסלאמי שבה הם אומרים 'ניקח מה שמוכנים לתת ואז נמשיך לדרוש את כל השאר'. אני חושב שגם מדינת ישראל צריכה לאט לאט לשנות את התקליט ולנסות, קודם בציבור הישראלי ואחר כך גם בעולם, להבהיר שלא הגיוני שהדברים יתנהלו באופן חד כיווני, ולפחות את אותם אזורים שברור לכולם שיהיו בידינו אנחנו חייבים לספח ולא לחכות לימות המשיח או להסכם קבע".

בדבריו מקפיד אלקין להדגיש שאין לו כל כוונה לשרטט מפות בשלב מוקדם כל כך אלא לקבוע עיקרון וגישה ולפיהם "בכל מקום שיש לגביו קונצנזוס ישראלי או רוב פרלמנטארי ובעולם יש הבנה שהוא יהיה שלנו, עלינו להרגיל את העולם שאין סיבה שלא ניקח את האזורים הללו כבר עכשיו. גם הפלשתינים לא חיכו לימות המשיח. בעבר הם למדו הרבה דברים מאיתנו, מהתנועה הציונית, וכעת אנחנו צריכים ללמוד כמה דברים מהם".

'כל עוד מפת המזרח התיכון לא מתייצבת אין טעם לדון במעמד הפלשתינים בעתיד'

ומה לגבי תכנית היעד? מה לגבי השד הדמוגרפי והחשש מזכות הצבעה לאוכלוסיה הפלשתינית? אלקין לא מתעלם גם מהשאלות הללו אך גם לא ממהר לתת תשובות מוחלטות. לדבריו "כל ניסיון לייצר תכנית שתיתן מענה לכל השאלות על עתיד האוכלוסייה הפלשתינית, או שאלות מצוינות אחרות, כל ניסיון שכזה נועד מראש לכישלון. אנחנו רואים מה קורה במזרח התיכון ולא יודעים להעריך מה יקרה בעוד שנתיים ואפילו לא בעוד חודשיים. כל עוד המפה לא מתייצבת מחדש לא ניתן לתכנן איך הפלשתינים יבואו לידי ביטוי. אנחנו לא יודעים מה יהיו הגבולות ומה יהיה אופי המדינות במזרח התיכון בעתיד הקרוב. לכן אני אומר לכל דורשי התכניות שכאשר יש רעידת אדמה לא מתחילים לצקת יסודות של בית, אלא מחכים לשעת רגיעה כדי לראות מה פני הקרקע ורק אז לתכנן".

בסוגיה אחת מגדיר השר אלקין את עצמו כמי שמצוי בין בנט ללבני, סוגיית יחסו של העולם למתרחש בישראל. "בנט מדבר על כך שאין בעיה פלשתינית והיא לא מעניינת את אף אחד חוץ מאתנו, ולעומתו לבני סבורה שבגלל שלעולם כולו אכפת אין לנו ברירה אלא לוותר לפלשתינים על הכול. אני נמצא באמצע. אני סבור שלבני צודקת בזיהוי הבעיה. מכל הפגישות שלי לצערי אני מגלה שאמנם זה ממש לא הגיוני שיתעניינו ברמות הללו בנושא הפלשתיני, אבל אותנו לא מודדים במידות הגיוניות. ההתייחסות של העולם אל מדינת ישראל היא כאל יהודי אחד גדול. כל היחס של הגויים אל היהודי במשך כל הדורות מופנה כיום למדינת ישראל. משום כך אגב אנטי ישראליות היא צורה חדשה של אנטישמיות. הנושא הפלשתיני מעניין את העולם וזוכה לחשיבות גדולה בהרבה מכפי שהוא באמת. אמנם הרש"פ, ישראל ואפילו עזה הם כיום המקומות היציבים ביותר במזרח התיכון, ובכל זאת בעולם משוכנעים שהסכסוך הישראלי פלשתיני הוא מקור כל הצרות בעולם. כלומר יש כאן בעיה, אבל בשונה מציפי לבני אני לא סבור שבגלל שיש בעיה נוותר על האינטרס הישראלי רק כדי שהעולם יאהב אותנו. זה מצריך התמודדות שתביא לשינוי התפיסה בעולם. זה קשה ולא מבטיח מאה אחוזי תוצאה אבל הציונות מעולם לא הרימה ידיים מול קשיים".

על השיח מול העולם והיכולת להזיז אותו מדבקותו ברעיון המדינה הפלשתינית אומר אלקין: "אני מנסה לשלב בהסברה שלנו את הפן האקטיביסטי יותר. הגיע הזמן להפסיק להתנצל ולהצטדק. יש לנו במה להתגאות ובמה לבוא בטענות כלפי הפלשתינים ולא רק שהם יבואו בטענות נגדנו. אני מדבר על התעמולה הפלשתינית, על התמיכה הפלשתינית ברוצחים שיושבים בכלא אצלנו ומשכורות עתק שהם מעבירים אליהם. אלו דברים ששום בר דעת בעולם לא מוכן לקבל וכשהם שומעים על כך הם מזדעזעים. כך גם כשיש לי ביקורת על ההתנהלות של האירופים אני מביע את הדברים בצורה ברורה. אני מבהיר להם שכאשר הם, שהיו שושבינים של הסכם אוסלו שבו נקבע שלא יתבצעו מהלכים חד צדדיים, תומכים כעת במהלכים החד צדדיים של הפלשתינים באו"ם המשמעות עבורנו היא שבעתיד מי שיבוא אלינו וידבר על ערבויות בינלאומיות שאפשר לסמוך עליהן נזכיר לו שלא תמיד ניתן לסמוך על התחייבויות של מדינות מסוימות שתומכות בהפרות ההסכמים שהן עצמן קידמו ותמכו בהם".

יש אוזן דיפלומטית קשבת כיום בעולם למשהו שהוא לא שתי מדינות לשני עמים?
"מה שהם מוכנים לשמוע עליו הוא הבעיות של רעיון שתי המדינות. אני מציג להם מבחן פשוט – אתם מדברים על תהליך מדיני אבל שימו לב שמבחינת האזרח הישראלי הממוצע באשדוד או בבאר שבע יש מדד פשוט והוא האם יש לו יותר או פחות ביטחון מאז הסכמי אוסלו, התשובה תהיה ברורה וחד משמעית. לפני ההסכמים היה יותר ביטחון, כלומר תהליך השלום פגע בביטחונם של אזרחי ישראל. הצגה כזו של הדברים מדברת אל בני שיחנו בעולם ומשפיעה עליהם".

'להוטי שתי המדינות אצלנו הובילו את הפלשתינים לעקשנות וסרבנות'

"העולם ננעל על רעיון שתי המדינות כי במשך תקופה ארוכה מנהיגינו שלנו, משמאל אבל בסופו של דבר לא רק משמאל, באו לעולם ואמרו ששתי מדינות זה אינטרס של ישראל. כך קרה שמנהיגים בעולם שנחשבים לידידנו אומרים שמדובר באינטרס שלנו כי יש חשש ממדינה דו לאומית ואיום דמוגרפי, ואם זה אינטרס שלנו למה בכלל אנחנו מבקשים משהו מהפלשתינים על קידום אינטרס שלנו. התוצאה היא פרדוקסאלית – מי שרצה את חזון שתי המדינות אבל רצה תמורות עבורו איבד את יכולת המיקוח שלו כאשר הוא הציג את החזון הזה כאינטרס שלנו, וכך הוא מרחיק את ההסכם כי הפלשתינאים לא יוותרו כי זה אינטרס שלו. מסתבר שהקב"ה מנהל את הדברים בצורה מעניינת ויכול להיות שיש ערך גם לפעילות ההרסנית הזו כאשר היא מקשיחה את לב הצד שמנגד ומרחיקה את הסיכון שבהסכם".

לאלקין קשה לקבל את הרעיונות שמשמיעים חבריו על מתן אזרחות מלאה לכלל תושבי יו"ש הערבים. "נושא המדינה הדו לאומית מטריד אותי. הוא לא פשוט ונצטרך לתת מענה. לא נכון להתעלם. הפתרון הפשטני שאני שומע מחלק מחברי בימין שמדברים על מתן אזרחות ושוויון זכויות לפלשתינים במדינה שלנו הוא פתרון מאוד מסוכן. לפי הפתרון הזה בבחירות הבאות ייבחר במקרה הטוב ביותר יוסי ביילין שיחזיר מיד את כל מה שנספח. לכן ברור לי שאחרי שנספח לא נוכל שלא לתת פתרון לאוכלוסייה הפלשתינית. הם צריכים להיות שייכים למשהו".

לסיכום דבריו חוזר אלקין לרעיון השלבים, רעיון שיטת הסלאמי שהוא מציע לנו ללמוד מהפלשתינים. "אפשר לספח היום הרבה שטח ללא הבעיה הזו. מדובר בשטחי C שכוללים 60 אחוזים מהשטח ובהם פחות ממאה אלף פלשתינים, כלומר סיפוח ללא איום דמוגרפי. לכן בשיטת הסלאמי שאני מדבר עליה אין בעיה בשלב הראשון של סיפוח השטחים הללו. הבעיה תתעורר בהמשך, כשנדבר על סיפוח שאר השטח, אבל אז יתכן ויהיו אפיקי פתרון חדשים שאנחנו לא רואים אותם כעת כי אנחנו בעיצומה של רעידת האדמה המזרח תיכונית. לכן עם מעט צניעות אני אומר 'לא יודע' במקום לתת פתרון פשטני שהוא לא פתרון. במזרח התיכון עדיף שלא לנקוט בשיטות העכשיו אלא לחכות ולראות מה מתהווה בהמשך ואז נתחיל לחשוב ולשבור את הראש".

(הראיון הופיע לראשונה בגיליון מס' 1 של כתב העת 'ריבונות')

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות

יש לנו מה ללמוד מהפלסטינים, וזו שיטת הסלאמי שבה הם אומרים 'ניקח מה שמוכנים לתת ואז נמשיך לדרוש את כל השאר'. 

אנחנו מדברים על שטח שהיסטורית תמיד היה יהודי, יותר מתל אביב ואשקלון. כל החזרה שלנו לכאן מתבססת על כך שהמקום הזה שייך לנו. אם נוותר על העיקרון הזה אז ניתן לשלוח אותנו בשלב הבא לאוגנדה.

יש לנו במה להתגאות ובמה לבוא בטענות כלפי הפלשתינים ולא רק שהם יבואו בטענות נגדנו. אני מדבר על התעמולה הפלשתינית, על התמיכה הפלשתינית ברוצחים שיושבים בכלא אצלנו ומשכורות עתק שהם מעבירים אליהם. אלו דברים ששום בר דעת בעולם לא מוכן לקבל וכשהם שומעים על כך הם מזדעזעים.

ריבונות - כתב עת מדיני
מיליון יהודים – התשובה הציונית לאתגר הדמוגרפי
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-11-2026
זיוף בחירות או לא, תוצאות הבחירות מחדדות את החובה להתבונן באתגר הדמוגרפי בעיניים פקוחות ולמצוא לו מענה ראוי, ציוני ואפקטיבי.
ריבונות - כתב עת מדיני
*הרפלקס המותנה של הימין – אחדות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-11-2026
האם בדקתם אם מישהו בכלל רוצה איתכם אחדות? האם הקריאות הנואשות לאחדות אינן מעלות דווקא את מחיר הדרישות של השמאל?
ריבונות - כתב עת מדיני
ההחמצה הגדולה של הימין
יהודית קצובר ונדיה מטר
02-11-2026
ההתיישבות לבדה אינה מבטיחה את עתיד הארץ. בלי הכרעה מדינית גם הישגי ההתיישבות עלולים להיות הפיכים.
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.