כך עושים פייק – סקר

צילום: מירי צחי

חגי הוברמן, עיתונאי, היסטוריון ופרשן צבאי, מספר על סקר השמאל שנחת על שולחנו. כל בקשותיו לקבל את פרטי הסקר - עלו בתוהו.

חגי הוברמן
עיתונאי, פובליציסט וסופר
27-02-2019

מאמרו זה של חגי הוברמן פורסם בביטאון 'מצב הרוח' (פרשת כי תשא, תשע"ט):

אם מישהו מחפש דוגמא מצויינת  לפייק-סקר, הוא יכול לקבל אותה בסקר שנחת אצלי השבוע בדואר האלקטרוני, ודווקא לא בנושא הבחירות – אם כי לא מנותק ממנו.

מדובר בסקר שהזמינה תנועת השמאל הקיצוני 'מפקדים למען ביטחון ישראל', תנועה המונה 286 מפקדים בכירים לשעבר מצה"ל, שב"כ, המוסד ומשטרת ישראל, כולם כמובן בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ששמו להם למטרה לערוך 'שטיפת מוח' בציבור הישראלי לטובת חידוש התהליך המדיני, שמשמעותו הקמת מדינה פלשתינית על חורבות למעלה ממאה יישובים יהודיים ביו"ש.

הטיעון המרכזי שלהם, כמו של רוב השמאל הישראלי, הוא הטיעון הדמוגרפי: לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המאבק שלהם כרגע מתמקד בתוכניות החלת הריבונות של גורמים מהימין הישראלי.

מה עושים? כרגיל, סקר, באמצעות מינה צמח ומנו גבע. כך אפשר לבשר בחדווה כי "רוב הציבור בישראל, (60%), מתנגד להחלת ריבונות ישראלית על שטחי יו"ש. הנתונים מעידים על מה שכבר ידוע לכל- רוב הציבור מתנגד באופן נחרץ לסיפוח ותומך בתוכניות להיפרדות מהפלשתינים". 

האמנם? לדבריהם, "מהסקר עולה, כי כאשר שואלים את הציבור באשר להחלת ריבונות ישראלית על שטחי יו"ש עולה תמונה ברורה לפיה: 60% מהציבור בטוח שיתנגד או חושב שיתנגד, בעוד ש- 24% חושב שיהיה בעד או בטוח שיהיה בעד (16% לא יודע)". 

זאת בדיוק הנקודה: לא 'כאשר שואלים' אלא מה ואיך שואלים. ניסיתי להשיג דרך חבר המקורב לאותם קצינים, את הסקר המלא. לא קיבלתי. מתברר שהם שומרים לעצמם את הסקר המלא. אולי בגלל שיש שם נתונים שלא מתאימים להשקפת עולמם? אני מוכן להסתכן בחשד, שאיננו חשד בכשרים, שהתשובה חיובית.

חסרה לי בסקר השאלה האמיתית: "האם אתה תומך בסיפוח כל ההתנחלויות תוך השארת הרוב המכריע של האוכלוסיה הפלשתינית תחת אחריות הרשות הפלשתינית כאוטונומיה מלאה". הייתי שמח לקבל נתונים לשאלה הזו. בסקר הקצינים זה לא מופיע.

כששואלים את הציבור שאלה אובייקטיבית לכאורה: "אם תעלה הצעה להחלת הריבונות הישראלית על השטחים, כלומר סיפוח, של כל או מרבית השטחים לישראל ומתן זכויות אזרחיות מלאות לפלשתינים, האם תהיה בעד או נגד ההצעה?" זו כבר שאלה מכשילה, מכוונת תשובה. כי בשאלה חסר הנתון החשוב ביותר: הפרדה בין שטחי A B ו-C. הרי התשובות במקרה הזה שונות.

העמימות הזו, היא שהובילה לנתון הבא בסקר, לפיו 60.6%  ממצביעי הליכוד מתנגדים לסיפוח, וכך גם 76.5% ממצביעי  'חוסן לישראל', ואפילו מחצית ממצביעי 'הימין החדש' של בנט ושקד (50.1%). נתון בהחלט לא מפתיע. גם אני, למשל, נגד סיפוח שטחי A אבל בעד סיפוח שטחי C. אז איפה אני בסקר הזה, בעד סיפוח או נגד סיפוח?

גם הניסוח "סיפוח של כל או מרבית השטחים לישראל ומתן זכויות אזרחיות מלאות לפלשתינים" מסולף ומטעה. מה זה 'כל או מרבית השטחים'? שטחי C, אלו שבשליטה ישראלית מלאה, אלו שבהם נמצאים כל היישובים היהודיים וכל בסיסי צה"ל  הם 60% מהשטח, בהחלט מרבית השטחים, שבהם מיעוט פלשתיני ורוב יהודי מובהק. שטחי A ו-B גם יחד הם 40% מהשטח, שבהם גרים 95 אחוז מהפלשתינים, שלא יקבלו אזרחות גם בסיפוח 'מרבית השטחים', כלומר שטחי C. איך זה ניכר מהשאלה בסקר?

שימו לב לשאלה הבאה בסקר, קצת מפותלת – כנראה לא במקרה: "אם מפלגות ימין כמו הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד או ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ידרשו להחיל ריבונות על השטחים כתנאי לכניסה לממשלה, האם לדעתך ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבל את הדרישה כדי להמשיך ולכהן כראש ממשלה או שידחה אותה גם במחיר של חוסר יכולת להרכיב ממשלה?"

הבנתם – זאת הנחת יסוד: אם נתניהו יקבל את הדרישה להחיל ריבונות, זה לא בגלל שהוא עומד בראש מפלגה שזאת עמדה מוצהרת שלה, אלא רק 'כדי להמשיך ולכהן כראש ממשלה'. איך בכלל תיתכן אפשרות אחרת?

(חשוב לציין, כבדרך אגב, כשמדברים על 'כיבוש', שאין בסיסים של צה"ל בשטחי A או B בכלל, למעט יוצא מן הכלל המעיד על הכלל: המוצב בשכונת אבו-סנינה בחברון. כי חברון היא עיר עם מציאות ייחודית, עם הסכם נפרד. צה"ל גם לא פועל באופן שוטף בשטחי הרשות הפלשתינית, למעט מעצר מחבלים או חיסול תשתיות טרור, על בסיס מידע מודיעיני מוקדם).

ה'מפקדים למען ביטחון ישראל' לא התייחסו לאפשרות של סיפוח שטחי C בלבד, כמו שאני סובר למשל, וזה לא מפתיע. הטענה שלהם, כפי שנמסר לי בבירורים שקיימתי לצורך הבנת עמדתם, היא שאם ישראל תספח את שטחי C ותחיל את החוק הישראלי רק על היישובים היהודיים – הרשות הפלשתינית תקרוס. למה? לשאלה התמימה הזאת לא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת.

הניחוש שלי הוא, שאם יסתבר שאפשר לספח רק את ההתנחלויות, בלי לאזרח מיליון וחצי ערבים פלשתינים, לא הרשות הפלשתינית תקרוס - כל האידיאולוגיה השמאלנית שלהם תקרוס. זה מה שבאמת מפחיד אותם.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
סיור של אמונה, ריבונות ומעשה
מערכת ריבונות
17-07-2026
קם דור חדש אשר לא ידע את אוסלו, דור בריא הנצמד לאדמת ארץ ישראל, שזכותנו על כולה, דור שלא נותן לבלבל אותו
ריבונות - כתב עת מדיני
דרישה בכנסת: ועדת חקירה לאוסלו. ראיון
מערכת ריבונות
14-07-2026
בעקבות דרישת תנועת הריבונות להקמת ועדת חקירה להסכמי אוסלו התראיינה נדיה מטר בערוץ 7 והציגה את משמעות הדרישה בהרחבה. בפניכם הראיון במלואו:
ריבונות - כתב עת מדיני
החוות על הכוונת - זה הזמן לריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
13-07-2026
ריבונות איננה רק יעד מדיני – היא הביטוח של ההתיישבות.
ריבונות - כתב עת מדיני
קריאת תנועת הריבונות: ועדת חקירה להסכמי אוסלו
מערכת ריבונות
09-07-2026
​בוועדת המשנה ליהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון: תנועת הריבונות דורשת לבטל את אוסלו, להחיל ריבונות ולהקים ועדת חקירה ממלכתית.
ריבונות - כתב עת מדיני
​אזהרה! עצרו לפני שחלילה נגיע לסעיף 19
יהודית קצובר ונדיה מטר
06-07-2026
ההתפתחויות האחרונות צריכות להדליק נורת אזהרה במחנה הלאומי. אם אכן תוכניתו של טראמפ, המבוססת על עשרים סעיפים, מתקדמת שלב אחר שלב, הזמן שנותר לעצב מציאות אחרת הולך ואוזל במהירות.
ריבונות - כתב עת מדיני
ועידת נוער הריבונות השמינית - תיעודי וידאו
מערכת ריבונות
05-07-2026
ההתלהבות, האמונה, העשייה והחזון - כל אלה התחברו יחד בוועידת נוער ריבונות ה־8. צפו בסרטוני הדיונים וההרצאות.
ריבונות - כתב עת מדיני
​תנועת הריבונות לנתניהו: "אשר הקמת שלושה יישובים בצפון רצועת עזה"
מערכת ריבונות
30-06-2026
'התיישבות היא ניצחון. ריבונות היא הכרעה. זהו המסר שיחזק את ההרתעה, ישנה את המציאות הביטחונית וישפיע על כל הגזרות'
ריבונות - כתב עת מדיני
חברון: ריבונות בפועל, ערעור על אוסלו
יהודית קצובר ונדיה מטר
24-06-2026
זהו צעד חשוב של ערעור על הסכמי אוסלו באמצעות קבלת אחריות, הפעלת סמכות וקביעת עובדות בשטח. חברון מלמדת שמה שניתן היה להעביר במסגרת אוסלו – ניתן גם להשיב.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות בכנס JNS 2026
מערכת ריבונות
23-06-2026
בן־גוריון הבין אמת יסודית אחת: התיישבות לבדה אינה ריבונות. לכן, למרות הלחץ הבינלאומי, למרות ההתנגדות האמריקנית, ולמרות שהיהודים היו מיעוט מול הערבים, בן־גוריון הפך את המפעל הציוני ממפעל התיישבותי למדינה ריבונית.
ריבונות - כתב עת מדיני
'רגעי חלום של ריבונות אמיתית'
מערכת ריבונות
23-06-2026
בראיון לערוץ 14 מסבירה יהודית קצובר את משמעותה של ההחלטה להפקיע מידי הרש"פ את הסמכויות בעיר האבות. הריבונות חוזרת לעם ישראל.