התגרה בכנסת, חוק החשמל, השתלחות יאיר גולן, החורבן בחומש, אבדן האמון בהנהגה. חשבון נפש של עם ומנהיגיו.
חותמת פרלמנטרית לאבדן המשילות
האירועים סביב העברתו של חוק החשמל בכנסת הותירו את כולנו במידה לא מבוטלת של בלבול ותחושת חוסר אונים.
החוק המחיש לכולנו עד כמה תלותה של ממשלת ישראל במפלגה ערבית גורמת לאיבוד הריבונות היהודית של הממשלה. מאז הקמת ממשלה זו, אנחנו תלויים בתכתיבים שיכולים להרוס את כל אשר נבנה כאן בעמל רב כדי להקים בארץ ישראל את מדינת הלאום של העם היהודי, מדינה בה היהודים אמורים להחליט על גורלם.
כן, הערבים בישראל הם אזרחים, אבל ההזדהות הלאומית של נציגיהם בכנסת היא עם האויב, עם הרשות הפלשתינית והחמאס, שמטרתם פירוק המדינה היהודית. כל עוד ישראל היא מדינה יהודית לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תיכנע לתכתיב ערבי-בדואי. איך בכלל התדרדרנו למצב הזה?
לא חוסר החיבור של ההתיישבות הצעירה היא הבעיה. גם אם יחברו אותם לחשמל בסופו של מהלך, זה מביש. חיבור שכזה צריך היה להיעשות מלכתחילה, ולא כפיצוי לחיבור של הבנייה הבדואית. לא ניתן ולא נכון להשוות בין השניים. ההתיישבות הצעירה היא כולה מעשה ציוני שנועד לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל, ועל הממשלה לדאוג להתפתחותה. הרי אלו מטרות הציונות, להקים ישובים יהודים, להביא עליה ולדאוג לביטחון. כל מי שמזדהה עם המטרות האלה יכול להיות שותף במדינה היהודית, אך מטרת המפלגות הערביות הפוכה לחלוטין. יעדן הוא למנוע את אחיזתנו בארץ ישראל. האם לשם כך קמה הממשלה? ממשלה שכזו חמורה עשרות מונים מבחירות חמישיות ומהיעדר תקציב. הרי מה הטעם להעברת תקציב אם אנחנו מאבדים את הכיוון?
מנהיגות במשבר
ישיבת המליאה שהביאה לאישור חוק החשמל הייתה כרוכה באותו עימות מביש, בין ראש הממשלה לחברי האופוזיציה. נקודה נוספת הייתה הפגיעה בכבודה של חברתנו, יו"ר שדולת ארץ ישראל הנאמנה לערכיה, חברת הכנסת אורית סטרוק, בביטוי הלא הולם שהטיח בה ראש הממשלה.
התחושה הגוברת היא שרגעים מבישים אלו במליאת הכנסת הן עדות נוספת לאבדן דרך ואבדן שליטה מנהיגותית. נטישת הערכים מביאה לתסכול, לתחושות אשמה ולהתפרצות.
המנהיגות הישראלית זקוקה למנהיג עם אידיאולוגיה עמידה שבכוחו לעמוד בלחץ פנימי וחיצוני, מנהיג שמסוגל לעמוד איתן מול אתגרים מורכבים באחת המדינות המורכבות בעולם, אם לא המורכבת שבהן.
אי אפשר להמשיך עם ממשלת סטטוס קוו של "נתינה" לכל צד ממרכיבי הממשלה, פעם מימין ופעם משמאל. אומרים לא לקונסוליה אמריקאית לפלשתינים בירושלים, שזה מצוין, אומרים כן להכפלת רמת הגולן, גם זה מצוין, אך מצד שני מוותרים על הנגב ועל הגליל ע"י עידוד בנייה בדואית בלתי חוקית, כניעה לחאק-אל-ערב וזניחת יהודה ושומרון מאחור, והחמור מכל: תלות באצבעות רע"ם. חייבים להתעשת! אסור ש"הנתינה" לימין תשתיק אותנו. אסור שזה יצדיק מעשים אנטי-ציוניים כמו פינוי חומש או עקירת כרם של 2000 עצים בחוות ערוגות בגוש עציון. חייבים להקים ממשלה שמטרותיה ברורות, ממשלה עם ערכים ציוניים כפי שרוב העם הצביע.
מה מלמדות ההשתלחויות?
ההשתלחות הקשה של סגן השר, חבר הכנסת יאיר גולן, בחלוצי חומש והגדרתם בביטוי 'תת אדם' זכתה לגינויים נרחבים, אך לא די בכך. התבטאות זו מגיעה זמן קצר לאחר התבטאותו של השר לביטחון פנים, עומר בר לב, על "אלימות המתנחלים", התבטאות שהגיעה זמן קצר אחרי דיון מיוחד שהתקיים בכנסת ונשא על נס את מה שהוגדר גם שם כ'אלימות המתנחלים'.
ההשתלחויות הללו מצטרפות לכל המקרים שתיארנו לעיל של הנהגה שיורדת מערכי הציונות ועולה לפסים מסוכנים של מדינת כל אזרחיה.
להתעורר
כל הנקודות הנ"ל חייבות לעורר אותנו ואת המנהיגות הימנית לחשבון נפש ולפעולה דחופה בזירה הפוליטית שתעצור את התלות במפלגות הערביות כדי למנוע התדרדרות.