יהודית קצובר ונדיה מטר הן ראשי תנועת 'נשים בירוק' ומקימות תנועת הריבונות
מי שלא היה בשדרות וחווה צבע אדום לעולם לא יבין.
אחרי העברת השגרירויות לירושלים הגיעה העת לצלוח את מהמורת החשש ולעבור אל השלב הבא – החלת הריבונות.
מה המניע שמביא את המתפ"ש לפרסם את נתוני הלמ"ס הפלשתיני המעוותים והמגמתיים המוסיפים למעלה ממיליון ורבע בני אדם לדמוגרפיה הפלשתינית?
בעוד ישראלים רבים מתנחמים בתמיכה בסטטוס קוו, קובעים הערבים עובדות מתרחבות בשטח כבסיס למדינת טרור בלב ישראל.
משנחקק חוק הלאום הוא מחייב אותנו החוק חשיבה מבוררת, מהותית ועקרונית: לשם מה הוקמה המדינה היהודית? מה היו מטרותיה? ומה נותר מהן היום?
ערב פרסום תכנית טראמפ עלינו לזכור את העובדות לאשורן ולהפנים כי רק שליטה ישראלית על השטח כולו היא שמביאה לשקט ביטחוני
הקצינים בדימוס ממחזרים פתרונות קסם של נסיגה והתקפלות, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר והעם מפוכח ודורש ריבונות.
הסקרים השונים מובילים למסקנה אחת ברורה: כשמונים מנדטים מצביע למפלגות ימין. כדי ליישם את רצונו הדמוקרטי של העם על מנהיגי הימין לפעול בכל דרך להקמת ממשלת ימין משותפת ורחבה.
הריבונות נכנסה לשיח הציבורי והמדיני, אבל טרם החלה בשטח. מול הלחצים הצפויים מכיוון הממשל החדש בארה"ב נדרשת ממשלת ימין יציבה ומגובשצ.
במהלכי החלת הריבונות, באופן מעשי ובאופן חוקתי, יש לא רק צדק היסטורי והגשמת חזון, אלא גם מענה נכון ויעיל לטרור.
בפניכם מכתבן המרגש והאישי של ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, לגאולה כהן ז"ל עם לכתה לבית עולמה:
תנועת הריבונות מזמינה את הציבור להצטרף למבצע 'חברים לריבונות!' ולהפוך לרוח החיה שמאחורי פעילותה של התנועה.
אמירתנו העקרונית והנצחית צריכה להישמע: ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל ולו לבדו! כן לריבונות ציונית אמתית
תנועת הריבונות מברכת את בית ישראל לרגל חג העצמאות ה-72 וצופה אל פני העתיד בכוחות מחודשים
מאבקים והחרמות בתוך מחנה הימין מוחקים את היתרון האדיר שיש למחנה הימין בציבור. רק התגייסות להצבעה ימנית המונית תביא לממשלת ימין.
תכנית טראמפ סותרת מהותית את שיח הנשיא עצמו על זכויות העם היהודי. המענה: החלת ריבונות ללא כל זיקה לתכנית המאה.
קידום מואץ של הקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ, השוואה לא מוסרית בין ישראל לאויב הערבי, חלוקת ירושלים, הקפאת ובידוד ישובים ועוד. המוקשים הפזורים בטקסט תכנית טראמפ. קראנו והזדעזענו
הדרך לאיחוד המחנה לא תבוא מתוך גידופים, הפגנות והכפשות, אלא מתוך כבוד הדדי ואידיאולוגיה מאחדת. קריאתנו למנהיגי המחנה היא: בואו!
במאמר שפרסמנו ב-Jewish Press נפרדנו בכאב ומתוך מחויבות להמשך שליחותה של ארץ ישראל מהלן פרידמן ז"ל, הרוח החיה במפרשי הריבונות.
מצביעי מחנה הימין ,המונה 65 מנדטים, נדהמים לגלות שההנהגה אינה מצליחה להרכיב ממשלת ימין למרות גודל הסכנות הניצבות לפתחה של ישראל.
בפנינו שורת סימנים המדליקים נורה אדומה על כך ש"השלום" עם האמירויות ומדינות ערביות נוספות אינו באמת "שלום תמורת שלום", אלא חלק בלתי נפרד מתכנית המאה בדרך למדינה פלשתינית.
מול גלי הטרור הגואה בכל רחבי הארץ עלינו לשוב אל הבסיס המניע את הסערה כולה ולהשיב לתוקפינו במתקפה ציונית גאה – מתקפת ריבונות ומשילות.
אויביה של ישראל מציבים את ירושלים על ראש מאבקם בה. על ממשלת ישראל להגיב בדיוק בזירה זו ולהקים את מיזם 'ירושלים רבתי'.
תנו לנו סיבה לצאת לקלפיות. אל תמחקו את החזון!
מי שמסתיר את ארץ ישראל לפני הבחירות צפוי להתעלם ממנה אחרי הבחירות. מנהיגי הימין, הניפו את דגלי ארץ ישראל ונעמוד מאחוריכם.
התשובה לשאלה שבכותרת היא: "לא יעלה על הדעת" ועם זאת, כהרגלנו פתחנו את כלי התקשורת וחשכו עינינו.
ראש הממשלה מחפש את האמצע המדיני בין ימין ושמאל. המציאות מוכיחה שהוא לא ימצא אותו בגניזת ערכים ובקיפול דגלים אידיאולוגיים.
כשמדובר בצדק ההיסטורי של העם היהודי אין מקום לנרטיבים זרים. ירושלים אחת והיא שייכת רק לעם היהודי. עלינו להיאבק בתכנית האמריקאית לחלוקה בפועל של העיר.
לאורך כל ההיסטוריה היהודית הייתה ירושלים גורם מלכד ומאחד עבור העם היהודי.
לנוכח ההתפתחויות המעודדות בישראל והמדאיגות בארה"ב לא נחדש את משמרות המחאה בירושלים, נמקד פעילות מול הבית הלבן ונשוב לדרישת הריבונות הישראלית ביו"ש.
הפיגוע הרצחני בירושלים מקבל רוח גבית ומעודדת מהניצנים הראשונים של לחץ מדיני על ממשלת ישראל לנסיגות וויתורים.
ברכות לעם ישראל ומנהיגיו שבלמו את מיזם הקונסוליה האמריקאית לרש"פ, אך המאבק על בירת ישראל רחוק מקיצו.
זכינו שרוחו הגדולה של הרב גדעון זצ"ל הובילה, מובילה ותוביל לגאולת אדמות גוש עציון. על אלה נאמר 'צדיקים במיתתם קרויים חיים'.
לצד ההערכה לנחלצים לעזרת היהודים באוקראינה עלינו לדחות מכל וכל את החתירה להחזרתם בעתיד לאוקראינה או לשגר אותם לגרמניה ופולין. ביתם הוא ארץ ישראל. זה תפקידה וזו משימתה של מדינת ישראל.
התגרה בכנסת, חוק החשמל, השתלחות יאיר גולן, החורבן בחומש, אבדן האמון בהנהגה. חשבון נפש של עם ומנהיגיו.
ראשי תנועת הריבונות במכתב גלוי ופומבי לחברי תנועת נוער הריבונות בעקבות הרמת הראש של הטרור ברחבי הארץ כולה והכרסום המתמיד במשילות ובריבונות.
הניסיונות לבצר את הגדר ולהתבצר מאחוריה לא יתנו מענה לשאלה האמתית של זהות העם לו שייכת הארץ. בנוסף תעצים גדר את התחמשות הטרור שמאחוריה.
אנו פונות אליכם להיות שותפים במיזם מרגש ומיוחד.
לתמונה קשה של אזלת יד ריבונית ואבדן משילות ישראל נחשפנו בסדרת סיורים בנגב, ביו"ש, בירושלים ועוד. בכוחנו ומחובתנו לחולל תפנית ציונית מיידית.
אנו שמחות להגיש לכם סיכום כתוב של כל ההרצאות המרתקות וקישורים לסרטוני היוטיוב של ההרצאות.
הצטרפו לשיעורים וסיורים עם מיטב הרבנים והמרצים, סדנת ציור, סדנת זכוכית, סדנת נגרות, סיורי ריבונות ועוד.
אין כל עילה לצאת שוב למערכת בחירות שתניב את אותן תוצאות. זה מכבר הביע העם את רצונו בממשלת ימין. חובת המנהיגות ליישם זאת.
61 ימים לפני הבחירות והימין רחוק מאוד מה-61 הדרושים לו כדי לנצח. אדישות ועייפות פושה במחנה. המפתח בידי המנהיגים.
לאחר קדנציה של אבדן דרך פוליטית, מדינית וערכית קיבל עם ישראל הזדמנות היסטורית לצאת לדרך חדשה ולתקן.
ארצות הברית, ידידתנו הגדולה, ממשיכה לעבור כל גבול בפגיעה בעצמאותה של ישראל.
בידיך היכולת להחזיר את מדינת ישראל אל המסלול שממנו הוסטה, מסלול הציונות בזקיפות קומה. אל תוותר על הביטחון של כולנו. אל תוותר על תיק הביטחון.
לא יתכן סירוב להכללת צעדי ריבונות בקווי היסוד, לא תיתכן התכחשות להבטחות הריבונות.
מול תוקפים מבית ומחוץ תזדקק ממשלת ישראל החדשה לכל אחד ואחת מאתנו שיעניק לה רוח גבית לכל צעד נכון וציוני שיתבצע על ידה.
יד ביטחונית קשה ויד התיישבותית פורחת הן חשובות ביותר, אך כדי לגדוע את שורשי הטרור דרוש המהלך שעדיין לא נוסה.
המראות מג'נין וצפון השומרון מתחברים למראות מעזה, ואלה גם אלה מחדדים את ההבנה: ללא ריבונות נמשיך להקיז דם במאבק נגד מפלצת הטרור.
מול עולם הרואה במסירת עזה לידי הרש"פ פתרון, עלינו לדרוש את שיבתנו המלאה, הריבונית והמוסרית לרצועה. רק כך יהיה זה ניצחון.
רצף העדכונים הדיווחים והחדשות בימים אלה של מלחמה מחייב כמה תגובות מהירות על כמה אירועים, אמירות וכותרות.
מכת הניצחון של ישראל על האויב חייבת להיות לא רק צבאית, אלא גם במקום הכואב ביותר עבורו, אבדן האדמה שנדמה היה לו ששייכת לו. זמן ריבונות.
זו לא מערכה על העוטף. זו מערכה על הארץ כולה, ואם בסופה נגיש לרש"פ את עזה על מגש הכסף של חיי יקירנו נחזור לאותו איום וביתר עוצמה.
לצד ההערכה על ידידותה, עלינו לוודא שהחיבוק מארה"ב אינו כובל את ידינו ופוגע באינטרסים הישראליים. יש להבהיר לביידן: עזה לא תימסר לידיים זרות. רק ישראל תדאג לביטחונה.
שליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה היא הכרח להבטחת ביטחונה של ישראל ולהגשמת מטרות המלחמה ארוכות הטווח. ניתן לעשות זאת גם בשלבים.
כאילו דבר לא קרה ממשיכים הלחצים הבינלאומיים להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ישראל, בניגוד לעמדת הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. לממשלת ישראל צריכה להיות תשובה ברורה ומעשית.
ההכרה באסון המדינה הפלשתינית ברורה כיום גם בשמאל, אך שאלת העיתוי להחלת הריבונות עדיין מרתיעה רבים. האמת הפוכה. כעת הזדמנות ליזום שינוי כללי משחק.
סיימנו (כמעט) בדרום, מעמיקים את המערכה בצפון, ולא שוכחים את האיום ממזרח. לאחר קריסת מוצביה בצפון ובדרום צפויה איראן למקד מאמץ בגבול ירדן.
אחרי 57 שנות דשדוש וגמגום שפגעו בישראל ביטחונית, מוסרית, מדינית והיסטורית, הגיעה העת ליטול את המושכות, להחיל ריבונות ולקחת אחריות על עתידנו ועתיד האזור כולו.
אחרי אירועי ה-7/10 נפקחו העיניים וערפל הקונספציה מתפזר. הבירור הנכפה עלינו יהיה עמוק ויוביל אותנו למימוש ייעודנו האוניברסלי.
הקריאה לריבונות בבקעת הירדן הופכת נחלתם של מומחים וקהלים רבים בישראל, ומה חושב על זה מלך ירדן באמת?
יש מילה אחת שאסור לשליחים ציוניים ברחבי העולם לומר בקול רם, וזו בדיוק השעה לחזור ולומר אותה במלוא התוקף והעוצמה.
טראמפ חוזר לבית הלבן ואיתו, כך מסתבר בימים אלה, חוזרת סכנת המדינה הפלשתינית והלחץ האמריקאי להקמתה. עמדת הרוב הישראלי לא מעסיקה את הממשל הנכנס לבית הלבן וכך לא עמדתה של ממשלת ישראל.